שיר 134
ראה את עצמך בעולם החדש
(ההתגלות כ״א:1–5).
1. רְאֵה אוֹתְךָ, רְאֵה אוֹתִי;
חַיִּים יַחְדָּו בְּעוֹלַם גַּן עֶדְנִי.
שָׁלוֹם נִצְחִי, חֵרוּת אֱמֶת,
דַּמְיֵן מַרְגּוֹעַ, חַיֵּי הַשְׁקֵט.
אָדָם רָשָׁע אָז לֹא יִשְׁלוֹט;
מַלְכוּת יָהּ לְעוֹלָם לֹא תִּימּוֹט.
הִנֵּה זוֹ הָעֵת לְרֵאשִׁית מַזְהִירָה,
מֵעוֹמֶק לִבֵּנוּ נוֹדֶה לוֹ בְּשִׁירָה:
(פזמון)
”יְהוָה הָאֵל, מָה טוֹב פּוֹעָלְךָ!
הַכּוֹל חָדָשׁ, הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.
גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;
כָּבוֹד וְהַלֵּל וִיקָר הֵם רַק לְךָ”.
2. רְאֵה אוֹתְךָ, רְאֵה אוֹתִי;
עֵינֶיךָ שָׂא אֶל עוֹלַם גַּן עֶדְנִי.
כָּל שֶׁנִּרְאֶה, כָּל שֶׁנִּשְׁמַע
לֹא יְעוֹרֵר חֲרָדָה, אֵימָה.
מָה שֶׁאָמַר אָכֵן נִהְיָה;
כָּל אִישׁ יוֹשֵׁב תַּחַת אֹהֶל יָהּ.
כָּעֵת אֶת שׁוֹכְנֵי הֶעָפָר הוּא יָעִיר;
אִתָּנוּ יוֹדוּ הֵם בִּתְהִילָּה וָשִׁיר:
(פזמון)
”יְהוָה הָאֵל, מָה טוֹב פּוֹעָלְךָ!
הַכּוֹל חָדָשׁ, הֵן מוֹלֵךְ פֹּה בִּנְךָ.
גּוֹאֶה הַלֵּב בְּשִׁיר תְּהִילָּה לִכְבוֹדְךָ;
כָּבוֹד וְהַלֵּל וִיקָר הֵם רַק לְךָ”.
(ראה גם תהל׳ ל״ז:10, 11; יש׳ ס״ה:17; יוח׳ ה׳:28; פט״ב ג׳:13.)