הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
1–7 בינואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי א׳ עד ג׳
”קָרבה מלכות שמיים”
תעחלמ הערות לימוד למתי ג׳:1, 2
מכריז: משמעותה הבסיסית של המילה ביוונית היא ”להצהיר מסר כמבשר ציבור”. היא מדגישה את אופן ההכרזה: לרוב הצהרה פומבית וגלויה, ולא דרשה בפני קבוצה.
מלכות: זהו האזכור הראשון של המילה היוונית בַּסילֶיַה, שעניינה בממשלה מלכותית וכן גם בשטח ובעמים שתחת שליטת מלך. המילה היוונית מופיעה 162 פעם בכתבי־הקודש היווניים. 55 מהאזכורים מופיעים בספר מתי, כאשר רובם מתייחסים לשלטונו השמימי של אלוהים. מתי משתמש במונח פעמים כה רבות עד כי ניתן לכנות את ספר הבשורה שכתב ”ספר בשורת המלכות”.
מלכות שמיים: ביטוי זה מופיע 30 פעם, אך ורק בספר הבשורה של מתי. מרקוס ולוקס משתמשים בספריהם בביטוי המקביל ”מלכות אלוהים”, מה שמצביע על כך ש”מלכות אלוהים” נמצאת בשמיים הרוחניים ומושלת משם (מתי כ״א:43; מר א׳:15; לוק ד׳:43; דנ ב׳:44; טמב ד׳:18).
קָרבה: כאן במובן זה ששליטהּ העתידי של המלכות השמימית עמד להתגלות.
תעחלמ מדיה
לבושו והופעתו החיצונית של יוחנן המטביל
בגדו של יוחנן היה עשוי משיער גמלים. סביב מותניו הייתה חגורת עור, או אבנט, שבה ניתן היה להיעזר כדי לשאת פריטים קטנים. אליהו הנביא עטה לבוש דומה (מלב א׳:8). שיער גמל היה אריג מחוספס שהשימוש בו היה נפוץ בקרב העניים. לעומתם, לבשו העשירים בגדים רכים עשויים משי או פשתן (מתי י״א:7–9). יוחנן היה נזיר מלידה, לכן ייתכן ששיערו מעולם לא נגזר. לבושו והופעתו החיצונית של יוחנן הבהירו ככל הנראה לכול שהוא חי חיים פשוטים וממוקד כל כולו בעשיית רצון אלוהים.
חגבים
המונח ”חגבים” במקרא יכול להתייחס לכל סוג ארבה בעל מחושים קצרים, ובייחוד חרקים הנודדים בלהקות גדולות. לפי מחקר שנערך בירושלים, חגבי מדבר מכילים 75 אחוז חלבון. כאשר הם משמשים למאכל כיום, נוהגים להסיר את הראש, הרגליים, הכנפיים ואת הבטן. החלק הנותר, החזה, נאכל חי או מבושל. חרקים אלה עשירים בחלבון ונאמר שטעמם דומה לזה של שרימפס או סרטנים.
דבש בר
בתמונה ניתן לראות כוורת שנבנתה על־ידי דבורת הדבש הפראית (1) וחלת דבש רוויה בדבש (2). ייתכן שהדבש שאכל יוחנן הופק על־ידי זן מקומי של דבורה פראית (Apis mellifera syriaca). זהו זן תוקפני שמותאם היטב לאקלים החם והיבש של מדבר יהודה, אך אינו מתאים לגידול על־ידי בני אדם. אולם כבר במאה ה־9 לפה״ס גידלו תושבי ארץ ישראל דבורי דבש בגלילי חרס. שרידים רבים ממכוורות כאלה התגלו באמצע אזור שהיה בעבר שטח עירוני (כיום תל רחוב), הממוקם בעמק הירדן. הדבש במכוורות אלה הופק על־ידי זן דבורים שכנראה יובא מאזור טורקיה של ימינו.
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי א׳:3
תמר: הראשונה מבין חמש נשים המוזכרות באילן היוחסין של המשיח שנכתב על־ידי מתי. ארבע האחרות הן רחב ורות, שתיהן נשים נוכריות (פס’ 5); בת שבע, ”אשת אוריה” (פס’ 6); ומרים (פס’ 16). ככל הנראה נשים אלה נכללות באילן יוחסין שבו הוזכרו בעיקר גברים מפני שנסיבות מיוחדות הובילו אותן להיות חלק משושלת ישוע.
תעחלמ הערת לימוד למתי ג׳:11
מטביל אתכם: או ”משקע אתכם במים”. המילה היוונית בפטיזו משמעה ”לטבול, לשקע”. פסוקים אחרים במקרא מצביעים על כך שהטבילה כרוכה בשיקוע מלא של הגוף במים. במקרה אחד הטביל יוחנן במקום מסוים בעמק הירדן בקרבת שלם, ”שכן היו שם מים רבים” (יוח ג׳:23). כשהטביל פיליפוס את הסריס האתיופי, שניהם ’ירדו אל המים’ (מהש ח׳:38). אותה מילה יוונית מופיעה גם בתרגום השבעים במלב ה׳:14, שם מסופר כי נעמן ’טבל בירדן שבע פעמים’.
8–14 בינואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי ד׳ עד ה׳
”לקחים מדרשת ההר של ישוע”
תעחלמ הערת לימוד למתי ה׳:3
אשרי: לא מדובר רק במצב רוח מרומם, כמו במקרה שאדם מבלה בנעימים. במקום זאת, כאשר מילה זו מתארת אנשים, היא מצביעה על מצבו של אדם הנהנה מברכת אלוהים וממעמד רצוי לפניו. המונח בהטיה אחרת משמש גם כתיאור של אלוהים, וכן של ישוע במעמדו השמימי (טמא א׳:11; ו׳:15).
המשוועים לדברים רוחניים: הביטוי היווני המתורגם כ”המשוועים”, או מילולית ”העניים (נזקקים; חסרי כול; קבצנים)”, מתייחס בהקשר זה למי ששרויים בצורך ומודעים היטב למצבם. אותה המילה משמשת בלוק ט״ז:20, 22 לתיאור ה”קבצן” אלעזר. הביטוי היווני המתורגם במספר תרגומים כ”עניי הרוח” כוונתו לאנשים הכואבים את עוניים הרוחני ומודעים לכך שהם זקוקים לאלוהים.
תעחלמ הערת לימוד למתי ה׳:7
רחמנים: השימוש שעושה המקרא במונחים שתורגמו כ”הרחמנים” וכ”ירוחמו” אינו מוגבל לסלחנות או ליד רכה בחומרת הדין. הוא לרוב מתאר את רגשי החמלה המניעים את האדם לנקוט יוזמה כדי לעזור למי ששרויים בצורך.
תעחלמ הערת לימוד למתי ה׳:9
רודפי שלום: אין הם רק שומרים על השלום, אלא גם משכינים שלום היכן שהוא חסר.
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי ד׳:9
תשתחווה: הפועל היווני שניתן לתרגמו גם כ”לסגוד” מופיע כאן בזמן אאוריסטי, אשר מצביע על פעולה רגעית. השטן לא ביקש מישוע שיסגוד לו באופן קבוע או מתמשך; היה זה מעשה פולחן חד־פעמי.
תעחלמ הערת לימוד למתי ד׳:23
מלמד... מכריז: הוראה שונה מבישור במובן זה שהמורה אינו רק מכריז; הוא גם מדריך, מסביר, מציג נימוקים משכנעים וממציא הוכחות.
15–21 בינואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי ו׳ עד ז׳
”תמיד חפשו תחילה את המלכות”
תעחלמ הערת לימוד למתי ו׳:24
להיות עבד: הפועל היווני משמעו לשרת כעבד, כלומר אדם הנתון לבעלותו של אדון אחד בלבד. ישוע כאן ציין למעשה שמשיחי אינו יכול להעניק לאלוהים את המסירות הבלעדית שלה הוא ראוי, ובה בעת להתמסר לרדיפה אחר נכסים חומריים.
תעחלמ הערת לימוד למתי ו׳:33
תמיד חפשו: צורת הפועל ביוונית מצביעה על פעולה מתמשכת וניתן לתרגמה כ”המשיכו לחפש”. תלמידיו האמיתיים של ישוע לא יחפשו את המלכות למשך זמן מה ולאחר מכן יתמקדו בעיסוקים אחרים. במקום זאת, עליהם להציבה תמיד במקום הראשון בחייהם.
המלכות: במספר כתבי יד יווניים עתיקים נאמר ”מלכות אלוהים”.
צדקתו: מתייחס לאלוהים, ’האב שבשמיים’ המוזכר במתי ו׳:32. מי שמחפשים את צדקת אלוהים עושים את רצונו בנפש חפצה ומתאימים את עצמם לאמות המידה שלו באשר לטוב ורע. הדבר עומד בניגוד גמור למה שלימדו הפרושים, אשר חתרו להקים צדקה משלהם (מתי ה׳:20).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערות לימוד למתי ז׳:28, 29
השתוממו: את הפועל היווני המופיע כאן ניתן להגדיר כ”להתמלא פליאה עד לכדי תדהמה עמוקה”. צורת הפועל המצביעה על פעולה מתמשכת מרמזת שלדבריו הייתה השפעה ממושכת על ההמונים.
דרך הוראתו: מילים אלה נוגעות לאופן שבו לימד ישוע, או לשיטות ההוראה שלו, אשר קיפלו בתוכן את הדברים שלימד, לרבות מלוא ההדרכות שמסר בדרשת ההר.
לא כפי שלימדו סופריהם: במקום לצטט רבנים מכובדים כמקור בר־סמכא, כמנהגם של הסופרים, דיבר ישוע כנציגו של יהוה, כבעל סמכות, כשהוא מבסס את תורתו על דבר־אלוהים (יוח ז׳:16).
22–28 בינואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי ח׳ עד ט׳
”ישוע אהב בני אדם”
תעחלמ הערת לימוד למתי ח׳:3
נגע בו: תורת משה הורתה לבודד את המצורעים כדי להגן על אחרים מפני זיהום (ויק י״ג:45, 46; במד ה׳:1–4). אולם מנהיגי דת יהודים חוקקו תקנות נוספות. לדוגמה, הם קבעו שיש לשמור על מרחק של לפחות ארבע אמות, או כ־8.1 מטרים, ממצורע. ובימים שבהם נשבה הרוח, היה צריך לשמור על מרחק של 100 אמה, או כ־45 מטר, ממנו. החוקים הללו גרמו לכך שהמצורעים קיבלו יחס אכזרי. המסורת מציגה באור חיובי רב אחד שהתחבא מפני מצורעים ורב אחר שהיה משליך עליהם אבנים כדי להרחיקם. בניגוד לכך, הושפע ישוע עמוקות מתחינתו של המצורע עד כי עשה את מה שהחשיבו יהודים אחרים כדבר שלא יעלה על הדעת – נגע בו. הוא עשה כן אף־על־פי שיכול היה לרפא את המצורע באמצעות מילה אחת (מתי ח׳:5–12).
רוצה אני: ישוע לא רק התייחס לבקשה, אלא גם הביע את רצונו העז להיענות לה, ובזאת הראה שלא פעל מתוך תחושת חובה ותו לא.
תעחלמ הערת לימוד למתי ט׳:10
הסב לארוחה: כשאדם היה מסב לשולחן עם מישהו, הדבר היה מעיד על כך ששוררים ביניהם יחסים קרובים. לכן בנסיבות רגילות מעולם לא היו היהודים בימי ישוע מסבים לשולחן, או אוכלים, עם נוכרים.
מוכסים: יהודים רבים גבו מיסים עבור הרשויות הרומיות. אנשים שנאו את היהודים הללו מפני שלא רק שיתפו פעולה עם שלטון נוכרי שנוכחותו עוררה תרעומת, אלא גם מפני שגבו סכום הגבוה מהמס שנקבע בחוק. לרוב נדחו המוכסים על־ידי יהודים אחרים, אשר השוו אותם לחוטאים ולזונות (מתי י״א:19; כ״א:32).
תעחלמ הערת לימוד למתי ט׳:36
ריחם: הפועל היווני סְפְּלָגְחְנִיזוֹמַאי המופיע בביטוי זה נגזר מן המילה היוונית המתורגמת ל”מעיים” (סְפְּלָגְחְנָה). המילה מצביעה על רגש עז שחשים עמוק פנימה. זוהי אחת המילים החזקות ביותר ביוונית להגדרת רגש של חמלה.
29 בינואר עד 4 בפברואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי י׳ עד י״א
”ישוע היה מקור רענון”
תעחלמ הערות לימוד למתי י׳:29, 30
דרורים: למילה היוונית סטרוטיון מבנה המצביע על הקטנה והיא מתייחסת לכל ציפור קטנה. אולם פעמים רבות היא מתייחסת לדרורים, הציפורים הזולות ביותר שנמכרו לשם מאכל.
במטבע קטן אחד: מילולית, ”באיסר”. זהו סכום השווה לשכר שהרוויח אדם עבור 45 דקות עבודה (ראה מלד 18–ב׳). בהזדמנות זו, במהלך מסעו השלישי בגליל, אומר ישוע שעלותם של שני דרורים היא איסר אחד. בהזדמנות אחרת, ככל הנראה כעבור שנה במהלך שירותו ביהודה, אומר ישוע שניתן לקנות חמישה דרורים בסכום כפול (לוק י״ב:6). מהשוואת שני המקרים הללו אנו למדים שערכם של הדרורים היה כה נמוך בעיני הסוחרים עד שהדרור החמישי ניתן בחינם.
אפילו שערות ראשכם נמנו כולן: מעריכים שמספר השערות שעל ראש האדם הוא בממוצע למעלה מ־000,100. העובדה שיהוה מכיר אותנו עד לפרטים הקטנים הללו היא ערובה לכך שהוא מגלה עניין רב בכל אחד מתלמידי המשיח.
תעחלמ מדיה
דרור
הדרורים היו הציפורים הזולות ביותר שנמכרו לשם מאכל. היה ניתן לקנות שני דרורים בסכום השווה לשכר שהרוויח אדם עבור 45 דקות עבודה. המונח היווני יכול לקפל בתוכו מגוון של ציפורים קטנות, לרבות דרור הבית (Passer domesticus biblicus) והדרור הספרדי (Passer hispaniolensis), אשר עדיין נפוצים בישראל.
תעחלמ הערת לימוד למתי י״א:28
עמוסים: האנשים שישוע קורא אליו היו ”עמוסים” מעמל ומדאגות. עבודתם את יהוה הפכה למעמסה בשל מסורות אנוש שהוספו לתורת משה (מתי כ״ג:4). אפילו שמירת השבת, שהייתה אמורה לשמש כמקור רענון, הפכה למעמסה (שמ כ״ג:12; מר ב׳:23–28; לוק ו׳:1–11).
אני ארענן את נפשותיכם: המילה היוונית שתורגמה כ”ארענן” יכולה להתייחס הן למנוחה (מתי כ״ו:45; מר ו׳:31) והן להקלה מעמל כדי להחלים ולחדש כוחות (קוב ז׳:13; פלמ 7). מן ההקשר עולה שנשיאת ’עולו’ (מתי י״א:29) של ישוע כרוכה בשירות, ולא במנוחה. הפועל היווני, המתאר פעולה שמבצע ישוע, הוא בבניין פעיל. הוא מתייחס לעובדה שישוע משיב את המרץ והכוחות לעייפים כדי שירצו לשאת את עולו הקל והנוח.
תעחלמ הערת לימוד למתי י״א:29
קחו עליכם את עולי: ישוע השתמש במילה ”עולי” בלשון ציורית במובן של כניעה לסמכות ולהדרכה. אם התכוון לעול כפול, עול ששם עליו אלוהים, ישוע למעשה הזמין את תלמידיו להיכנס יחד עימו תחת העול ואמר שיסייע להם בכך. במקרה הזה ניתן יהיה לתרגם את הביטוי כך: ”בואו תחת עולי יחד איתי”. אם מדובר בעול ששם ישוע עצמו על אחרים, מתייחס הביטוי לכניעתו של הפרט לסמכות המשיח ולהדרכתו בתור תלמידו.