הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
5–11 בפברואר
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ב:20
פתילה עמומה: רוב מנורות הבית היו עשויות חרס והכילו שמן זית. פתילת פשתה שאבה את השמן שהזין את הלהבה. ייתכן שהמונח היווני שתורגם כ”פתילה עמומה” מתייחס לפתילה שמעלה עשן מכיוון שעדיין יש בה ניצוץ, אבל הלהבה הולכת ודועכת או כבויה. הנבואה בישע מ״ב:3 חזתה את חמלתו של ישוע. הוא לעולם לא יכבה את ניצוץ התקווה האחרון של אדם עניו ומדוכא.
12–18 בפברואר
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי י״ד עד ט״ו
”הזנת רבים באמצעות מעטים”
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ד:21
מלבד הנשים והטף: מתי הוא היחיד המזכיר את הנשים והטף בדיווח שמסר על נס זה. ייתכן שמספרם הכולל של מי שקיבלו מזון באורח נס היה למעלה מ־000,15 איש.
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי ט״ו:7
צבועים: המילה היוונית היפוֹקריטֶס התייחסה במקור לשחקני תיאטרון יוונים (ולימים רומים) שעטו מסיכות גדולות, אשר עוצבו כדי להעצים את קולם. עם הזמן נעשה שימוש במונח בלשון השאלה כדי לתאר כל אדם המסתיר את מניעיו האמיתיים או את אישיותו על־ידי העמדת פנים או התחזות. ישוע מכנה כאן את מנהיגי הדת היהודים ”צבועים” (מתי ו׳:5, 16).
תעחלמ הערת לימוד למתי ט״ו:26
”ילדים... כלבלבים”: הואיל ובתורת משה נחשבו הכלבים לטמאים, בכתבי־הקודש מופיע מונח זה לא אחת ככינוי גנאי (ויק י״א:27; מתי ז׳:6; פיל ג׳:2; התג כ״ב:15). אולם הן בתיאור שיחתו של ישוע שמסר מרקוס (ז׳:27) והן בתיאור שמסר מתי, מופיעה המילה במבנה המצביע על הקטנה ומשמעה ”כלבלב” או ”כלב מבוית”, דבר המרכך את ההשוואה. ייתכן שישוע בחר להשתמש במונח המעיד על חיבה כלפי חיות המחמד בבתיהם של הנוכרים. בהשוואתו את בני ישראל ל”ילדים” ואת הנוכרים ל”כלבלבים”, רצה ישוע ללא ספק להצביע על סדר עדיפויות. בבית שבו היו גם ילדים וגם כלבים, קודם כול היו מאכילים את הילדים.
19–25 בפברואר
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי ט״ז:18
אתה פטרוס, ועל הסלע הזה: המילה היוונית פטרוס בלשון זכר משמעה ”גוש סלע; אבן”. במקרה זה היא משמשת כשם פרטי (פטרוס), הצורה היוונית של השם שהעניק ישוע לשמעון (יוח א׳:42). צורת הנקבה פטרה מתורגמת כ”סלע”, עשויה להצביע על סלע אם, צוק או צור. מילה יוונית זו מופיעה גם במתי ז׳:24, 25; כ״ז:60; לוק ו׳:48; ח׳:6; רומ ט׳:33; קוא י׳:4; פטא ב׳:8. אין ספק שפטרוס לא ראה עצמו כסלע שעליו יבנה ישוע את קהילתו, שהרי כתב בפטא ב׳:4–8 שישוע הוא ’אבן היסוד’, האבן שעליה נובא זמן רב מראש ואשר נבחרה על־ידי אלוהים עצמו. באופן דומה, התייחס השליח פאולוס לישוע כאל ”היסוד” ו”הסלע הרוחני” (קוא ג׳:11; י׳:4). מכאן שישוע ללא ספק השתמש במשחק מילים ואמר כביכול: ’אתה, המכונה בפי פטרוס, או גוש סלע, הבחנת בזהותו האמיתית של המשיח, ”הסלע הזה”, אשר ישמש כיסוד שעליו תיבנה הקהילה המשיחית’.
קהילתי: זוהי הפעם הראשונה שבה מופיע המונח היווני אֶקְלֶסְיָה. מונח זה מקורו בשתי מילים ביוונית: אֶק, שמשמעה ”בחוץ” וקַלֵאוֹ, שמשמעה ”לקרוא”. המונח מתייחס לקבוצת אנשים שזומנו או נקראו לשם מטרה ספציפית או פעילות מוגדרת. בהקשר זה מנבא ישוע על היווסדה של הקהילה המשיחית המורכבת ממשיחיים משוחים, אשר ’כאבנים חיות נבנים אלי בית רוחני’ (פטא ב׳:4, 5). מונח יווני זה מופיע תכופות בתרגום השבעים כמקבילתו של המונח העברי ”קהל”, אשר פעמים רבות מתייחס לעמו של אלוהים כאומה (דב כ״ג:4; ל״א:30). במהש ז׳:38 בני ישראל שנקראו ממצרים מוצגים כ”קהל העם”. באופן דומה, המשיחיים ש’נקראו מחושך’ ו’נבחרו והוצאו מן העולם’ מרכיבים את ”קהילת אלוהים” (פטא ב׳:9; יוח ט״ו:19; קוא א׳:2).
תעחלמ הערת לימוד למתי ט״ז:19
מפתחות מלכות השמיים: במקרא, על מי שניתנו להם מפתחות מסוימים, בין שבמובן המילולי ובין שבמובן הציורי, הוטלה מידה של סמכות (דהא ט׳:26, 27; ישע כ״ב:20–22). לכן המונח ”מפתח” מסמל סמכות ואחריות. פטרוס השתמש ב”מפתחות” שהופקדו בידיו כדי לפתוח בפני היהודים (מהש ב׳:22–41), השומרונים (מהש ח׳:14–17) והנוכרים (מהש י׳:34–38) את ההזדמנות לקבל את רוח הקודש כדי להיכנס למלכות השמימית.
26 בפברואר עד 4 במרס
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי י״ח עד י״ט
”היזהר פן תכשיל את עצמך או את הזולת”
תעחלמ הערות לימוד למתי י״ח:6, 7
רחיים של חמור: או ”רחיים עצומים”. קוטרם של רחיים אלה היה ככל הנראה בין 2.1 ל־5.1 מטרים, והם היו כה כבדים שהיה צורך להיעזר בחמור כדי לסובבם.
מכשולים: על־פי הדעה הרווחת, המשמעות המקורית של המילה היוונית סְקַנְדַלוֹן המתורגמת כ”מכשול” מתייחסת למלכודת; יש הסבורים שמדובר במקל במלכודת שאליו היה מחובר הפיתיון. המילה התייחסה בהרחבה לכל גורם מעכב העלול לגרום לפרט להיכשל או ליפול. במובן ציורי היא מתייחסת לפעולה או למצב הגורמים לאדם לנקוט קו פעולה מוטעה, להיכשל או למעוד מבחינה מוסרית או ליפול במלכודת החטא. את הפועל הנגזר מאותו השורש, סְקַנדַליזוֹ, המתורגם במתי י״ח:8, 9 כ’להכשיל’, ניתן לתרגם גם ”להפוך למלכודת; לגרום לחטא”.
תעחלמ מדיה
אבן רחיים
אבני רחיים שימשו לטחינת תבואה ולכתישת זיתים לשמן. חלקם היו קטנים מספיק כדי לסובבם בצורה ידנית, ואילו אחרים היו כה גדולים שהיה צריך להשתמש בחיה כדי לסובבם. ייתכן שמדובר באבן רחיים גדולה הדומה לזו שכפו הפלישתים על שמשון להניע עבורם (שופ ט״ז:21). אבני הרחיים שהונעו על־ידי חיה רווחו לא רק בישראל, אלא גם בחלקים רבים של האימפריה הרומית.
אבן רחיים עליונה ותחתונה
אבן רחיים גדולה הדומה לזו המוצגת כאן סובבה על־ידי בהמה, כגון חמור, ושימשה לטחינת תבואה או לכתישת זיתים. קוטרה של אבן רחיים עליונה יכול היה להגיע ל־5.1 מטרים והיא סובבה על גבי אבן תחתונה גדולה אף יותר.
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ח:9
גיהינום: מונח זה מבוסס על המילים העבריות גיא הינום, והוא מתייחס לגיא ששכן ממערב ומדרום לירושלים הקדומה. (ראה מלד 16, המפה ”ירושלים וסביבותיה”). עד לימיו של ישוע הפך הגיא למקום שבו שרפו פסולת, לכן המילה ”גיהינום” הייתה סמל מתאים להשמדה מוחלטת.
תעחלמ מונחון
גיהינום
מתייחס לגיא הינום (יוונית, גֶּאֶנָה), אשר שוכן ממערב ומדרום לירושלים הקדומה (ירמ ז׳:31). על מקום זה נובא שיכוסה בגופות (ירמ ז׳:32; י״ט:6). אין כל עדות לכך שחיות או בני אדם הושלכו לגיא הינום כדי להישרף חיים או להתענות, ולכן המקום בשום אופן לא יכול היה לשמש סמל למקום סמוי מן העין, אשר בו נפשות בני אדם סובלות עינויים נצחיים באש ממשית. במקום זאת, שימש המונח גיהינום בפי ישוע ותלמידיו כסמל לעונש הנצחי של ”המוות השני”, כלומר אבדון עולם, או סילוק מוחלט (התג כ׳:14; מתי ה׳:22; י׳:28).
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ח:10
רואים... את פני אבי: או ”בעלי גישה לאבי”. הואיל ויש להם גישה למקום משכנו של אלוהים, היצורים הרוחניים הם היחידים היכולים לראות את פניו (שמ ל״ג:20).
מ10 11/1 16–א
כיצד משפיעים עלינו יצורים רוחניים
ישוע ציין שעל המלאכים הוטלה האחריות לדאוג לרווחתם הרוחנית של משרתי אלוהים. לכן, כאשר הזהיר ישוע את תלמידיו שלא יכשילו אחרים, אמר: ”היזהרו שלא תבוזו לאחד מן הקטנים האלה, כי אומר אני לכם שהמלאכים שלהם בשמיים רואים תמיד את פני אבי שבשמיים” (מתי י״ח:10). באמרו זאת ישוע לא התכוון שעל כל אחד מתלמידיו הופקד מלאך שומר. אולם ישוע אכן הראה שהמלאכים העובדים בשיתוף פעולה הדוק עם אלוהים מגלים עניין רב בחברי הקהילה המשיחית.
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ח:22
שבעים ושבע: מילולית, ”שבעים פעמים שבע”. ניתן להבין מונח יווני זה כ”70 ו־7” (77 פעם) או כ”70 כפול 7” (490 פעם). הואיל ואותו הנוסח המופיע בתרגום השבעים בבר ד׳:24 הוא תרגום של הביטוי העברי ”שבעים ושבע”, הדבר תומך בהתייחסות למונח כ”77 פעם”. ללא תלות בצורה שבה מבינים את הביטוי, החזרה על המספר שבע משמעה ”לעולם” או ”ללא גבול”. באמרו 77 פעם ולא 7 פעמים, כפי שאמר פטרוס, הבהיר ישוע לתלמידיו שאל להם לקבוע גבול שרירותי לסלחנות. בניגוד לכך, נאמר בתלמוד הבבלי (יומא דף פ״ו ע״ב): ”אדם עובר עבירה פעם ראשונה מוחלין לו, שנייה מוחלין לו, שלישית מוחלין לו, רביעית אין מוחלין לו”.
תעחלמ הערת לימוד למתי י״ט:7
גט: או ”ספר כריתות”. התורה דרשה מאדם השוקל להתגרש להכין מסמך חוקי וככל הנראה להיוועץ בזקנים, ובכך אפשרה לו להקדיש זמן למחשבה נוספת על החלטה רצינית זו. מטרת התורה הייתה ללא ספק למנוע גירושין חפוזים ולספק לנשים מידה של הגנה חוקית (דב כ״ד:1). אולם בימי ישוע הפכו מנהיגי הדת את הגירושין להליך קל. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בן המאה הראשונה, שהיה בעצמו פרוש גרוש, הציע שניתן יהיה לגרש אישה ”מאילו סיבות שהן – ויכולות להיות סיבות רבות כאלה אצל הבריות”.
תעחלמ מדיה
ספר כריתות
ספר כריתות זה מתוארך ל־71 או 72 לספירה, ונכתב בארמית. הוא התגלה בצד הצפוני של ואדי מורבעאת, אפיק יבש במדבר יהודה. נאמר בו שבשנה השישית למרד היהודים, גירש יהוסף בן נקסן, המתגורר במצדה, את מרים בת יהונתן.