הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו
2–8 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי כ״ו
”חג הפסח וערב הזיכרון – קווי דמיון והבדלים”
תעחלמ מדיה
סעודת הפסח
פריטים חיוניים בסעודת הפסח היו: שה צלוי (שלא נשברה אף עצם מעצמותיו) (1); מצות (2); ומרורים (3) (שמ י״ב:5, 8; במד ט׳:11). המרורים, שעל־פי המשנה היו אולי חזרת, עולשין, תמכה, חרחבינה או מרור, הזכירו לעם ישראל את עבדותם הקשה במצרים. ישוע השתמש בלחם ללא שאור כסמל לגופו האנושי המושלם (מתי כ״ו:26). כמו כן, השליח פאולוס כינה את ישוע ”שה הפסח שלנו” (קוא ה׳:7). במאה הראשונה במהלך סעודת הפסח הוגש גם יין (4). ישוע השתמש ביין כדי לסמל את דמו שעתיד היה להישפך כקורבן (מתי כ״ו:27, 28).
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ו:26
מסמל: אף־על־פי שניתן לתרגם את דברי ישוע כ”הוא גופי”, הכוונה בפסוק זה היא ”מסמל את [או, ”משמע”] גופי”. אין ספק שמשמעות זו הייתה ברורה לשליחים, שהרי גופו המושלם של ישוע עמד לפניהם באותו זמן, וכך גם הלחם ללא שאור שעמדו לאכול. לפיכך, אין זה מן ההיגיון שהלחם היה גופו הגשמי. ראוי לציין שהמילה היוונית המופיעה בפסוק מוזכרת גם במתי י״ב:7, ובתרגומי מקרא רבים היא מתורגמת למילה ”משמע”.
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ו:28
דם הברית: הברית החדשה, שנכרתה בין יהוה לבין המשיחיים המשוחים, קיבלה תוקף על־ידי קורבנו של ישוע (עב ח׳:10). ישוע משתמש כאן באותו הביטוי שבו השתמש משה כאשר שימש כמתווך וחנך את ברית התורה עם עַם ישראל בהר סיני (שמ כ״ד:8; עב ט׳:19–21). כשם שדם פרים ושעירים נתן תוקף לברית התורה שנכרתה בין אלוהים לבין עם ישראל, כך דמו של ישוע נתן תוקף לברית החדשה שכרת יהוה עם עַם ישראל הרוחני. ברית זו נכנסה לתוקפה בחג השבועות שנת 33 לספירה (עב ט׳:14, 15).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ו:17
ביום הראשון של חג המצות: חג המצות החל בט״ו בניסן, יום לאחר חג הפסח (י״ד בניסן), ונמשך שבעה ימים. (ראה מלד 19.) אולם בימי ישוע היה קשר כה הדוק בין חג הפסח לבין חג זה שלעיתים התייחסו לכל שמונת הימים, כולל הי”ד בניסן, כאל ”חג המצות” (לוק כ״ב:1). בהקשר זה ניתן לתרגם את המילים ”ביום הראשון” כ”ביום שלפני”. (השווה יוח א׳:15, 30, שם מתורגמת המילה היוונית ”ראשון” [פרוטוס] למילה ”לפני” במבנה דומה – ”היה קיים עוד לפניי”.) מכאן שעל־פי היוונית המקורית, וכן המסורת היהודית, ניתן להניח שהתלמידים העלו שאלה זו בפני ישוע בי״ג בניסן. במהלך שעות היום של י״ג בניסן ערכו התלמידים הכנות לקראת הפסח, אשר בהמשך נחוג ”לאחר שירד הערב” בתחילת י״ד בניסן (מר י״ד:16, 17).
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ו:39
העבר נא... את הכוס הזאת: המילה ”כוס” במקרא לא אחת מסמלת את רצונו של אלוהים באשר לאדם כלשהו, או ”החלק שיועד” לו. אין ספק שישוע היה מודאג מאוד מכך שמותו כמי שהואשם בחילול שם אלוהים ובהסתה ימיט חרפה על אלוהים, ולכן התפלל שתועבר ממנו ”כוס” זו.
9–15 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | מתי כ״ז עד כ״ח
”לכו ועשו תלמידים – מדוע, היכן וכיצד?”
תעחלמ הערות לימוד למתי כ״ח:19
עשו תלמידים: ניתן לתרגם את הפועל ביוונית מָתֵ’טֵאוּאוֹ כ”ללמד” במטרה לעשות תלמידים. (במתי י״ג:52 הפועל מתורגם כ”לומד”, וניתן גם לתרגמו כ”לֻמד”.) הפעלים ”הַטבילו” ו”למדו” מראים מה כרוך בצו ”עשו תלמידים”.
מקרב כל העמים: תרגום מילולי של הביטוי הוא ”כל העמים”. אך מן ההקשר עולה שהמונח מתייחס ליחידים מקרב כל העמים, מכיוון שכינוי הגוף היווני ”אותם” בביטוי הטבילו אותם הוא בלשון זכר ומתייחס לאנשים ולא ל”עמים” – מונח שאינו נושא מין דקדוקי ביוונית. צו זה, להגיע לאנשים ”מקרב כל העמים”, היה חדש. על־פי הנאמר בכתבי־הקודש, לפני שהחל ישוע בשירותו התקבלו הנוכרים בברכה אם הגיעו לישראל כדי לשרת את יהוה (מלא ח׳:41–43). אולם באמצעות צו זה הטיל ישוע על תלמידיו להרחיב את פעילות הבישור ולבשר לאנשים נוספים מלבד יהודים מלידה. בזאת הדגיש את ההיקף הכלל־עולמי של מלאכת עשיית התלמידים שמבצעים המשיחיים (מתי י׳:1, 5–7; התג ז׳:9).
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ח:20
למדו אותם: המילה היוונית המתורגמת כ”ללמד” כרוכה במתן הדרכה, מתן הסברים, הצגת דברים באמצעות נימוקים וכן הצגת הוכחות. (ראה הערות לימוד למתי ג׳:1; ד׳:23.) ללמד אותם לקיים את כל מה שציווה ישוע יהיה תהליך מתמשך. במסגרת תהליך זה יהיה צורך להורות את מה שלימד, וכן ללמד אותם ליישם את הוראתו ולחקות את דוגמתו (יוח י״ג:17; אפס ד׳:21; פטא ב׳:21).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערות לימוד למתי כ״ז:51
פרוכת: וילון מעוטר ויפה זה הפריד בין קודש הקודשים לבין הקודש בבית המקדש. על־פי המסורת היהודית אורכו של וילון כבד זה היה כ־18 מטרים, רוחבו כ־9 מטרים ועוביו 4.7 סנטימטרים בקירוב. כאשר קרע יהוה את הפרוכת לשניים, הוא לא רק ביטא את זעמו כלפי רוצחי בנו, אלא גם הראה שהכניסה לשמיים עצמם אפשרית כעת (עב י׳:19, 20).
מקדש: המילה היוונית נָאוֹס מתייחסת במקרה זה למבנה המרכזי שבו היו הקודש וקודש הקודשים.
תעחלמ הערת לימוד למתי כ״ח:7
הגידו לתלמידיו שהוא קם: לא רק שהנשים הללו היו הראשונות מבין התלמידים שנאמר להם על תחייתו של ישוע, הן גם התבקשו ליידע על כך את שאר התלמידים (מתי כ״ח:2, 5, 7). על־פי מסורת יהודית העומדת בסתירה לכתבי־הקודש, עדותה של אישה לא הייתה קבילה בבית הדין. בניגוד לכך, מלאך יהוה נהג בכבוד עם הנשים הללו בכך שהטיל עליהן משימה משמחת זו.
16–22 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס א׳ עד ב׳
”נסלחו לך חטאיך”
תעחלמ הערת לימוד למר ב׳:9
מה יותר קל: יהיה זה קל לאדם לומר שהוא יכול לסלוח על חטאים, שהרי אין הוא צריך לספק עדות גלויה לעין כדי לאמת טענה שכזו. אולם אמירת המילים קום... והתהלך הצריכה מישוע לחולל נס שהבהיר לעיני כול שלו הסמכות לסלוח על חטאים. מקרה זה והכתוב בישע ל״ג:24 מראים שקיים קשר בין חולי לבין מצבנו כאנשים חוטאים.
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערות לימוד למר א׳:11
קול יצא מן השמיים: זהו המקרה הראשון מבין שלושה מקרים המתועדים בספרי הבשורה שבהם נאמר שיהוה דיבר ישירות עם בני האדם (מר ט׳:7; יוח י״ב:28).
אתה בני: בתור יצור רוחני, היה ישוע בנו יחידו של אלוהים (יוח ג׳:16). מהיום שבו נולד כאדם, היה ישוע ”בן אלוהים” בדיוק כפי שהיה אדם הראשון המושלם (לוק א׳:35; ג׳:38). אולם הגיוני להסיק שמילותיו של אלוהים במקרה זה אינן מצביעות על זהותו של ישוע ותו לא. בהצהרה זו, שהייתה מלווה בשפיכת רוח הקודש, הצהיר אלוהים ככל הנראה שהאדם ישוע נולד כבנו הרוחני, ’נולד מחדש’ עם התקווה לשוב לחיות בשמיים ונמשח על־ידי הרוח להיות המלך והכוהן הגדול שמינה אלוהים (יוח ג׳:3–6; ו׳:51; השווה לוק א׳:31–33; עב ב׳:17; ה׳:1, 4–10; ז׳:1–3).
רצוי אתה בעיניי: או ”אני מרוצה ממך; אני שבע נחת ממך”. אותו הביטוי מצוי במתי י״ב:18, שם מופיע ציטוט מישע מ״ב:1 באשר למשיח המובטח. שפיכת רוח הקודש והצהרתו של אלוהים באשר לבנו הצביעו בבירור על כך שישוע הוא המשיח המובטח.
תעחלמ הערת לימוד למר ב׳:28
אדון... השבת: ישוע החיל את המילים הללו על עצמו (מתי י״ב:8; לוק ו׳:5), ובכך הראה שהוא רשאי לבצע בשבת את המלאכה שהטיל עליו אביו השמימי (השווה יוח ה׳:19; י׳:37, 38). בימי שבת חולל ישוע כמה מהניסים המרשימים ביותר שלו, לרבות ריפוי חולים (לוק י״ג:10–13; יוח ה׳:5–9; ט׳:1–14). הדבר ודאי הצביע על ההקלה שהוא יביא במהלך מלכותו, אשר תהיה כמעין מנוחת שבת (עב י׳:1).
23–29 באפריל
אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס ג׳ עד ד׳
”ריפוי בשבת”
תעחלמ הערת לימוד למר ג׳:5
בכעס ובעצב רב: מרקוס הוא היחיד המתעד את התגובה שהייתה לישוע במקרה זה כאשר ראה את קהות ליבם של מנהיגי הדת (מתי י״ב:13; לוק ו׳:10). ייתכן שפטרוס, שהיה בעצמו אדם בעל רגשות עזים, הוא המקור לתיאור חי זה של הרגשות שהיו לישוע (ראה הסרטון ”מבוא למרקוס”).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערות לימוד למר ג׳:29
מגדף את רוח הקודש: גידוף מתייחס להוצאת לשון הרע, לדיבור מזיק או לדיבור פוגע נגד אלוהים או נגד דברים קדושים. רוח הקודש מקורה באלוהים עצמו, ולכן התנגדות בזדון או התכחשות לפעולתה נחשבות לגידוף המופנה לאלוהים. כפי שניתן לראות במתי י״ב:24, 28 ובמר ג׳:22, מנהיגי הדת היהודים ראו כיצד פועלת רוח אלוהים בישוע בשעה שחולל ניסים; בכל זאת, הם זקפו גבורה זו לשטן.
אשם... בחטא עולם: נראה שמדובר בחטא שנעשה במזיד ושיש לו השלכות נצחיות; לא קיים קורבן היכול לכסות על חטא זה (ראה הערת הלימוד מגדף את רוח הקודש בפסוק זה).
לחיות כמשיחיים
”מי שאוזניים לו להקשיב, שיקשיב”
תעחלמ הערת לימוד למר ד׳:9
מי שאוזניים לו להקשיב, שיקשיב: לפני שסיפר את משל הזורע, אמר ישוע: ”הקשיבו” (מר ד׳:3). הוא סיכם את משלו בקריאה זו, ובכך הדגיש עד כמה חשוב שתלמידיו יישמעו היטב לעצותיו. קריאות מסוג זה מצויות במתי י״א:15; י״ג:9, 43; מר ד׳:23; לוק ח׳:8; י״ד:35; התג ב׳:7, 11, 17, 29; ג׳:6, 13, 22; י״ג:9.
30 באפריל עד 6 במאי
אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס ה׳ עד ו׳
”לישוע יש הכוח להקים לתחייה את יקירינו שנפטרו”
תעחלמ הערת לימוד למר ה׳:39
לא מתה; היא ישנה: במקרא לא אחת משול המוות לשינה (תה י״ג:4; יוח י״א:11–14; מהש ז׳:60, הערת שוליים; קוא ט״ו:51; תסא ד׳:13). ישוע עמד להקים את הילדה לתחייה, וייתכן שאמר זאת מפני שבהמשך המחיש שכפי שניתן להעיר אנשים משינה עמוקה, כך ניתן להקימם מהמתים. כוחו של ישוע להקים את הילדה לתחייה נבע מאביו, ”המחיה את המתים ומדבר על דברים שאינם קיימים כקיימים” (רומ ד׳:17).
חיפוש פנינים רוחניות
תעחלמ הערת לימוד למר ה׳:19
ספר להם: בניגוד להנחיותיו הרגילות של ישוע שלא לפרסם את ניסיו (מר א׳:44; ג׳:12; ז׳:36), הוא הורה לאדם זה לספר לקרוביו את שהתרחש. ייתכן שהיה זה מפני שישוע התבקש לעזוב את האזור ולא יתאפשר לו לתת להם עדות באופן אישי; הדבר נועד גם להפריך את הדיווחים השליליים שאולי יופצו עקב אובדן החזירים.
תעחלמ הערת לימוד למר ו׳:11
נערו את העפר אשר תחת רגליכם: פעולה זו משמעה שהתלמידים הסירו מעליהם כל אחריות באשר להשלכות שיבואו מאלוהים. ביטוי דומה מופיע במתי י׳:14; לוק ט׳:5. מרקוס ולוקס הוסיפו את המילים לעדות להם [או, ”נגדם”]. פאולוס ובר־נבא יישמו הוראה זו באנטיוכיה שבפיסידיה (מהש י״ג:51). וכאשר פעל פאולוס באופן דומה בקורינתוס וניער את בגדיו, הוסיף את דברי ההסבר הבאים: ”דמכם בראשכם. אני נקי” (מהש י״ח:6). ייתכן שהפעולות הללו היו מוכרות לתלמידים; יהודים אדוקים שעברו בשטחים נוכריים נהגו לנער מסנדליהם את האבק שנחשב בעיניהם לטמא לפני שנכנסו שוב לשטח יהודי. אולם אין ספק שלא זו הייתה כוונתו של ישוע כאשר נתן את ההנחיות הללו לתלמידיו.