הפניות עבור גיליון פעילות לאסיפת אורח חיינו ושירותנו

7–13 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס ז׳ עד ח׳‏

‏”‏שא את עמוד ההוקעה שלך והתמד ללכת אחריי”‏

תעחלמ הערת לימוד למר ח׳:‏34

שיתכחש לעצמו:‏ או ”‏שיוותר על כל הזכויות שיש לו על עצמו”‏.‏ מילים אלה מצביעות על נכונותו של אדם להתכחש לעצמו לגמרי או לוותר על בעלותו על עצמו לטובת אלוהים.‏ ניתן לתרגם את הביטוי היווני כ”‏עליו לומר לעצמו לא”‏,‏ והדבר מתאים מפני שייתכן שיהיה עליו לומר לא לרצונותיו האישיים,‏ לשאיפותיו או לנוחותו (‏קוב ה׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏ מרקוס השתמש באותו פועל יווני כדי לתאר את התכחשותו של פטרוס לישוע (‏מר י״ד:‏30,‏ 31,‏ 72‏)‏.‏

14–20 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס ט׳ עד י׳‏

‏”‏חזון מחזק אמונה”‏

תעחלמ הערת לימוד למר ט׳:‏7

קול:‏ זהו המקרה השני מבין שלושה מקרים המתועדים בספרי הבשורה שבהם נאמר שיהוה דיבר ישירות אל בני האדם (‏יוח י״ב:‏28‏;‏ ראה הערת לימוד למר א׳:‏11‏,‏ גפאה18.‏04 2‏)‏.‏

חיפוש פנינים רוחניות

תעחלמ הערות לימוד למר י׳:‏17,‏ 18

מורי הטוב:‏ קרוב לוודאי שהאיש השתמש במילים ”‏מורי הטוב”‏ כדברי חנופה וכתואר פורמלי,‏ מכיוון שמנהיגי הדת בדרך כלל דרשו לקבל כבוד שכזה.‏ אף שישוע לא סירב להיקרא ”‏מורה”‏ ו”‏אדון”‏,‏ תארים שהיה ראוי להם (‏יוח י״ג:‏13‏)‏,‏ הוא הפנה את כל הכבוד לאביו.‏

אין טוב מלבד אחד – האלוהים:‏ ישוע כאן הכיר בעובדה שיהוה הוא הסטנדרט האולטימטיבי באשר לטוב,‏ רק לו יש הזכות הריבונית לקבוע מה טוב ומה רע.‏ אדם וחוה מרדו בו ואכלו מעץ הדעת טוב ורע,‏ ובכך ביקשו להחזיק בזכות זו.‏ בניגוד אליהם,‏ ישוע מותיר בענוותו את קביעת אמות המידה לאביו.‏ אלוהים הצהיר והגדיר מהו טוב באמצעות מה שציווה בדברו (‏מר י׳:‏19‏)‏.‏

לחיות כמשיחיים

‏”‏מה שחיבר אלוהים תחת עול אחד.‏.‏.‏”‏

תעחלמ הערת לימוד למר י׳:‏4

גט:‏ או ”‏ספר כריתות”‏.‏ התורה דרשה מאדם השוקל להתגרש להכין מסמך חוקי וככל הנראה להיוועץ בזקנים,‏ ובכך אפשרה לו להקדיש זמן למחשבה נוספת על החלטה רצינית זו.‏ מטרת התורה הייתה ללא ספק למנוע גירושין חפוזים ולספק לנשים מידה של הגנה חוקית (‏דב כ״ד:‏1‏)‏.‏ אולם בימי ישוע הפכו מנהיגי הדת את הגירושין להליך קל.‏ ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו בן המאה הראשונה,‏ שהיה בעצמו פרוש גרוש,‏ הציע שניתן יהיה לגרש אישה ”‏מאילו סיבות שהן – ויכולות להיות סיבות רבות כאלה אצל הבריות”‏.‏

תעחלמ הערות לימוד למר י׳:‏11

המגרש את אשתו:‏ או ”‏משלח את אשתו”‏.‏ את דבריו של ישוע המתועדים על־ידי מרקוס יש להבין לאור הצהרתו השלמה יותר המופיעה במתי י״ט:‏9‏,‏ הכוללת את המילים ”‏שלא על דבר זנות”‏.‏ מה שכתב מרקוס,‏ כאשר ציטט את דבריו של ישוע באשר לגירושין,‏ חל על כל סיבה לגירושין מלבד ”‏זנות”‏ (‏יוונית,‏ פורניאה‏)‏ שביצע בן הזוג הלא־נאמן.‏

נואף ובוגד בה:‏ ישוע כאן דוחה את התורה הרבנית הרווחת המתירה לגברים לגרש את נשיהם ”‏על כל דבר”‏ (‏מתי י״ט:‏3,‏ 9‏)‏.‏ התפיסה שהבעל הנואף בוגד באשתו הייתה זרה לרוב היהודים.‏ רבניהם לימדו שבעל מעולם לא יכול להיחשב למי שנואף ובוגד באשתו – רק אישה יכולה להיחשב ללא־נאמנה.‏ ישוע הציג את הבעל כמי שכפוף לאותה מחויבות מוסרית שאליה כפופה האישה,‏ ובכך כיבד את הנשים ורומם את מעמדן.‏

21–27 במאי

אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס י״א עד י״ב

‏”‏היא נתנה יותר מכל אלה”‏

תעחלמ הערות לימוד למר י״ב:‏41,‏ 42

קופות האוצר:‏ ממקורות יהודיים עתיקים עולה שצורתן של קופות התרומה הללו,‏ או כלי קיבול אלה,‏ הייתה דמוית חצוצרה,‏ או שופר,‏ וכנראה היו להן פתחים עליונים קטנים.‏ אנשים שלשלו לתוכן תרומות שונות.‏ המילה היוונית המצוינת כאן מופיעה גם ביוח ח׳:‏20‏,‏ שם היא מתורגמת כ”‏לשכת האוצר”‏.‏ ביטוי זה מתייחס ככל הנראה לאזור המצוי בעזרת הנשים (‏מלד 15‏)‏.‏ על־פי מקורות רבניים,‏ 13 קופות אוצר מוקמו סביב החומות של עזרת הנשים.‏ הסברה היא שבבית המקדש הייתה גם לשכת אוצר מרכזית שאליה הובאו הכספים מקופות האוצר.‏

שתי פרוטות:‏ מילולית,‏ ”‏שני לפטונים,‏ שהם קוֹדְרַנְטֵיס”‏.‏ המילה היוונית לפטון משמעה דבר קטן ודק.‏ הלפטון היה מטבע ששוויו 128/‏1 דינר,‏ והיה זה המטבע העשוי מנחושת או מברונזה הקטן ביותר שבו השתמשו בישראל.‏ המילה היוונית קודרנטיס (‏שמקורה במילה הלטינית)‏ מתייחסת למטבע רומי מנחושת או מברונזה ששוויו היה 64/‏1 דינר.‏ מרקוס משתמש כאן בכסף רומי כדי להסביר את ערכם של המטבעות שבהם נהגו להשתמש היהודים (‏מלד 18‏)‏.‏

מ87‏–א 12/‏1 30 §1

האם הנתינה שלך היא הקרבה?‏

נוכל להפיק לקחים יקרים רבים ממקרה זה.‏ החשוב מהם הוא הלקח הבא:‏ בעוד שיש לכל אחד מאיתנו הזכות לתמוך בעבודת אלוהים האמיתית באמצעות נכסינו החומריים,‏ אלוהים מוקיר זאת מאוד כשאנו נותנים לו את היקר לנו ולא את מה שקל לנו לוותר עליו.‏ במילים אחרות,‏ האם אנו נותנים משהו שלא באמת יחסר לנו?‏ או האם הנתינה שלנו היא הקרבה אמיתית?‏

חיפוש פנינים רוחניות

תעחלמ הערת לימוד למר י״א:‏17

בית תפילה.‏.‏.‏ לכל העמים:‏ מבין שלושת כותבי ספרי הבשורה שציטטו את הכתוב בישע נ״ו:‏7‏,‏ מרקוס הוא היחיד שכלל את הביטוי ”‏לכל העמים”‏ (‏מתי כ״א:‏13;‏ לוק י״ט:‏46‏)‏.‏ המקדש בירושלים נועד להיות המקום שבו הן בני ישראל והן נוכרים יראי אלוהים יכלו לעבוד את יהוה ולהתפלל אליו (‏מלא ח׳:‏41–43‏)‏.‏ ישוע גינה בצדק את היהודים שהשתמשו במקדש למסחר והפכו אותו למערת שודדים.‏ מעשיהם הניאו אנשים מכל העמים מלפנות אל יהוה בבית תפילתו ומנעו מהם את האפשרות להכירו.‏

28 במאי עד 3 ביוני

אוצרות מדבר־אלוהים | מרקוס י״ג עד י״ד

‏”‏הישמר מפני חרדת אדם”‏

בנ‏–2–א 619 §6

פטרוס

בעזרת תלמיד אחר,‏ שככל הנראה הלך אחריו או ליווה אותו למקום מגוריו של הכוהן הגדול,‏ נכנס פטרוס לחצר הבית (‏יוח י״ח:‏15,‏ 16‏)‏.‏ הוא לא נותר בפינה שקטה וחשוכה,‏ אלא הלך להתחמם מהאש.‏ אור האש אפשר לאחרים לזהות אותו כאחד ממקורביו של ישוע,‏ ומבטאו הגלילי תרם לחשדותיהם.‏ בעת שהואשם,‏ התכחש פטרוס שלוש פעמים לכך שאפילו הכיר את ישוע ולבסוף,‏ בלהט התכחשותו,‏ קילל.‏ במקום כלשהו בעיר קרא התרנגול בפעם השנייה,‏ וישוע ”‏פנה.‏.‏.‏ והביט בפטרוס”‏.‏ פטרוס יצא החוצה,‏ התמלא צער ובכה בכי מר (‏מתי כ״ו:‏69–75;‏ מר י״ד:‏66–72;‏ לוק כ״ב:‏54–62;‏ יוח י״ח:‏17,‏ 18‏;‏ ראה קריאת התרנגול;‏ שבועה)‏.‏ אולם התחינה שנשא קודם לכן ישוע בעד פטרוס נענתה,‏ ופטרוס לא איבד לגמרי את אמונתו (‏לוק כ״ב:‏31,‏ 32‏)‏.‏