שיר 13
המשיח, המופת שלנו
(פטרוס א׳. ב׳:21)
1. כֹּה אֲהָבָנוּ יָהּ;
טוּבוֹ לָנוּ הֶרְאָה.
אֶת בְּכוֹרוֹ הוּא הִקְרִיב עֲבוּרֵנוּ.
נוֹלַד בֶּן הָאָדָם,
הָפַךְ בָּשָׂר וָדָם.
פֵּאֵר בַּכֹּל אֶת אָבִיו יְהֹוָה.
2. אֶת דְּבַר הָאֵל אָהַב;
אוֹתוֹ הוּא לֹא עָזַב.
שָׁאַב מִמֶּנּוּ חָכְמָה וְרֹב דַּעַת.
לָאָב תָּמִיד צִיֵּת;
הִצִּיב לָנוּ מוֹפֵת.
הָיָה מָסוּר בִּמְלַאכְתּוֹ וְנִלְהָב.
3. כָּמוֹהוּ יוֹם וָלֵיל
נָסֵב כָּבוֹד לָאֵל.
בְּכָל דָּבָר נְחַקֶּה אֶת יֵשׁוּעַ.
נֵלֵךְ בְּעִקְבוֹתָיו
בְּמַאֲמָץ כֹּה רַב.
וְאָז אֶת חֶסֶד הָאָב נְקַבֵּל.
(ראה גם יוח׳ ח׳:29; אפ׳ ה׳:2; פיל׳ ב׳:5–7.)