תהלים ל״ז:‏4 — ”‏התענג על יהוה”‏

‏”‏התענג על יהוה,‏ וייתן לך את משאלות ליבך”‏ (‏תהלים ל״ז:‏4‏)‏.‏

כוונת הפסוק

מחבר המזמור מזמין את עובדי אלוהים לחוות את השמחה הנובעת מקשר הדוק עימו.‏ כל ידידיו של יהוהa אלוהים יכולים להיות בטוחים שהוא יגשים את מאוויי ליבם,‏ אם הם לרצונו.‏

‏”‏התענג על יהוה”‏.‏ לפי הערת השוליים לפסוק זה בתרגום עולם חדש,‏ כוונת המילים הללו היא ”‏יהיה יהוה שמחתך הגדולה מכול”‏.‏ בכמה תרגומי מקרא הן תורגמו כך:‏ ”‏התענג על שירות אלוהים”‏ או ”‏התענג על מה שהבטיח לך אלוהים”‏.‏ מדוע שירות אלוהים יכול להיות מקור שמחתנו הגדול מכול?‏

המקרא מאפשר לנו להכיר את יהוה וחושף בפנינו את צורת חשיבתו.‏ עובדי אלוהים לומדים מכתבי־הקודש כיצד למלא את רצונו,‏ ובעקבות כך זוכים למצפון נקי וחוסכים מעצמם הרבה בעיות ומכאובים בחיים (‏משלי ג׳:‏5,‏ 6‏)‏.‏ לדוגמה,‏ הם לא נתקפים כעס וקנאה לנוכח הצלחתם של אנשים תאבי בצע ולא ישרים (‏תהלים ל״ז:‏1,‏ 7–9‏)‏.‏ להיפך,‏ יש להם שמחה פנימית משום שהם יודעים שבקרוב אלוהים ישים קץ לכל העוול ויגמול להם בשפע (‏תהלים ל״ז:‏34‏)‏.‏ משרתיו של יהוה גם מאושרים מעצם הידיעה שאביהם השמימי מרוצה מהם וגאה בהם (‏תהלים ה׳:‏12;‏ משלי כ״ז:‏11‏)‏.‏

‏”‏ייתן לך את משאלות ליבך”‏.‏ את החלק השני של הפסוק ניתן גם להבין כך:‏ ”‏הוא יענה על תפילותיך”‏ או ”‏הוא יעניק לך את אשר חפצה נפשך”‏.‏ יהוה הוא ההורה הטוב ביותר,‏ ולכן הוא לא יממש כל משאלה שמתעוררת בליבנו בלי שום הבחנה,‏ אלא הוא ייענה לבקשותינו בצורה שתהיה לטובתנו המרבית.‏ כמו כן,‏ חשוב שבקשותינו וכל אורח חיינו יעלו בקנה אחד עם רצונו ועם הערכים שקבע (‏משלי כ״ח:‏9;‏ יעקב ד׳:‏3;‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ כשאנו עומדים בתנאים האלה,‏ אנו יכולים להתפלל אל ’‏שומע התפילה’‏ בביטחון מלא שהוא מקשיב לנו (‏תהלים ס״ה:‏2;‏ מתי כ״א:‏22‏)‏.‏

הקשר הפסוק

מזמור ל״ז חובר על־ידי דוד המלך.‏ הוא בנוי בצורת אקרוסטיכון,‏ כלומר לפי סדר האלפבית.‏b

דוד ידע חוסר צדק מהו.‏ לא מעט אנשים,‏ וביניהם שאול המלך,‏ ביקשו את נפשו ואילצו אותו להימלט על חייו (‏שמואל ב׳.‏ כ״ב:‏1‏)‏.‏ עם זאת,‏ הוא מעולם לא איבד את ביטחונו המוחלט באלוהים.‏ הוא ידע שיבוא יום ויהוה ידרוש דין וחשבון מכל עושי הרע (‏תהלים ל״ז:‏10,‏ 11‏)‏.‏ גם אם נראה שהם משגשגים,‏ לבסוף הם ’‏יחלפו וייעלמו’‏ (‏תהלים ל״ז:‏2,‏ 20,‏ 35,‏ 36‏)‏.‏

מזמור זה מציג את הניגוד שבין אחריתם של עושי רצון אלוהים לבין אחריתם של מי שמתעלמים מרצונו (‏תהלים ל״ז,‏ 16,‏ 17,‏ 21,‏ 22,‏ 27,‏ 28‏)‏.‏ אם כן,‏ המזמור מעודד אותנו לנהוג בחוכמה ולהתאמץ להיות רצויים בעיני אלוהים.‏

צפה בסקירה קצרה של ספר תהלים.‏