המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • עס פרק 11 עמ׳ 85–92
  • ‏”‏מלאי שמחה ורוח הקודש”‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • ‏”‏מלאי שמחה ורוח הקודש”‏
  • ‏’‏מעידים ביסודיות’‏ על מלכות אלוהים
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • ‏”‏הבדילו לי.‏.‏.‏ למלאכה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏1–12‏)‏
  • ‏”‏דבר עידוד”‏ (‏מה״ש י״ג:‏13–43‏)‏
  • ‏”‏אנחנו פונים אל הגויים”‏ (‏מה״ש י״ג:‏44–52‏)‏
  • בר־נבא ”‏בן הנחמה”‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1998
  • ‏”‏בן הנחמה”‏
    התהלך באומץ עם אלוהים
  • ‏”‏התחזקו הקהילות באמונה”‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1991
  • הם ”‏דיברו באומץ לב בסמכות שקיבלו מאת יהוה”‏
    ‏’‏מעידים ביסודיות’‏ על מלכות אלוהים
ראה עוד
‏’‏מעידים ביסודיות’‏ על מלכות אלוהים
עס פרק 11 עמ׳ 85–92

פרק 11

‏”‏מלאי שמחה ורוח הקודש”‏

מה נוכל ללמוד מהאופן שבו פאולוס התמודד עם מתנגדים?‏

מבוסס על מעשי השליחים י״ג:‏1–52

1,‏ 2.‏ מה מיוחד במסע שבר־נבא ושאול עומדים לעשות,‏ ואיך מלאכתם תעזור להגשים את המילים במעשי השליחים א׳:‏8‏?‏

זהו יום מרגש עבור הקהילה באנטיוכיה.‏ מבין כל הנביאים והמורים,‏ רוח הקודש בחרה בבר־נבא ושאול לבשר את הבשורה הטובה במקומות מרוחקים (‏מה״ש י״ג:‏1,‏ 2‏)‏.‏a הם נשלחים יחד עם יוחנן מרקוס,‏ שמשמש להם כעוזר,‏ למקום שבו רוב האנשים מעולם לא שמעו את הבשורה הטובה.‏ זו אומנם לא הפעם הראשונה שאנשים נשלחו לבשר את הבשורה הטובה במקומות מרוחקים.‏ אבל בעבר אנשים נשלחו לאזורים שבהם כבר שמעו את הבשורה הטובה (‏מה״ש ח׳:‏14;‏ י״א:‏22‏)‏.‏

2 המשימה שבר־נבא ושאול קיבלו תעזור להגשים את המילים שאמר ישוע 14 שנה קודם לכן לתלמידיו:‏ ”‏תהיו עדיי בירושלים,‏ בכל יהודה ושומרון ועד קצה העולם”‏ (‏מה״ש א׳:‏8‏)‏.‏b

‏”‏הבדילו לי.‏.‏.‏ למלאכה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏1–12‏)‏

3.‏ מדוע היה קשה לצאת למסעות ארוכים במאה הראשונה?‏

3 בזכות המצאות כמו מכוניות או מטוסים,‏ אנשים יכולים לגמוא מרחקים עצומים תוך שעות ספורות.‏ אבל רוב האנשים במאה הראשונה לספירה הלכו ברגל ממקום למקום בדרכים לא־סלולות.‏ היה דרוש יום שלם כדי לעבור מרחק של 30 קילומטר בלבד,‏ וזה היה מתיש מאוד.‏c בר־נבא ושאול ידעו שהמשימה תהיה כרוכה במאמצים ובהקרבות,‏ אבל הם בכל זאת ציפו לה (‏מתי ט״ז:‏24‏)‏.‏

מסעות בימי השליחים

בימי קדם מסעות דרך היבשה היו איטיים,‏ מעייפים וככל הנראה יקרים יותר מאשר מסעות דרך הים.‏ אולם היו מקרים שזו הייתה הדרך היחידה להגיע למקומות מסוימים.‏

אדם יכול היה ללכת בממוצע 30 קילומטר ביום.‏ הוא היה חשוף לתנאי מזג האוויר — שמש,‏ גשם,‏ חום וקור — ולסכנות כגון שודדים.‏ השליח פאולוס ציין שהוא ’‏יצא למסעות רבים והתנסה בסכנות מפני נהרות,‏ בסכנות מפני שודדים’‏ (‏קור״ב י״א:‏26‏)‏.‏

באימפריה הרומית נסללה רשת דרכים ענפה.‏ לאורך הדרכים הראשיות היה ניתן להתאכסן באכסניות שהיו ממוקמות מרחק יום הליכה זו מזו.‏ ביניהן היו פונדקים בהם ניתן היה להשיג אספקה בסיסית.‏ כותבים שחיו באותה עת תיארו את האכסניות והפונדקים האלו כמקומות מלוכלכים,‏ הומי אדם,‏ לחים ומלאי פרעושים.‏ מקומות אלו היו ידועים לשמצה,‏ ומי ששהו בהם היו בדרך כלל אנשים מתחתית החברה.‏ בעלי האכסניות פעמים רבות שדדו את המטיילים והציעו זנות בין שירותי המקום.‏

אין ספק שהמשיחיים השתדלו להימנע משהייה במקומות כאלה.‏ אולם במסעותיהם בין ארצות שבהן לא היו להם משפחה או חברים,‏ ככל הנראה לא הייתה להם חלופה אחרת.‏

4.‏ (‏א)‏ איך בר־נבא ושאול נבחרו,‏ ואיך אחיהם לאמונה הגיבו למינוי?‏ (‏ב)‏ באיזה אופן נוכל לתמוך במי שמקבלים משימות תיאוקרטיות?‏

4 המקרא לא אומר למה רוח הקודש הבדילה דווקא את בר־נבא ושאול למלאכה,‏ אבל אין ספק שזה היה בהכוונתה (‏מה״ש י״ג:‏2‏)‏.‏ המורים והנביאים באנטיוכיה לא התנגדו להחלטה,‏ ותמכו לגמרי במינוי.‏ בר־נבא ושאול שמחו שאחיהם לא קינאו בהם,‏ אלא צמו והתפללו עבורם ולאחר מכן ”‏סמכו עליהם את ידיהם ושילחו אותם לדרכם”‏ (‏מה״ש י״ג:‏3‏)‏.‏ גם אנחנו צריכים לתמוך במי שמקבלים משימות תיאוקרטיות,‏ ביניהם מי שמתמנים למשגיחים.‏ במקום לקנא במי שמקבלים זכויות בקהילה,‏ עלינו ’‏לאהוב ולהוקיר אותם עד מאוד על עבודתם’‏ (‏תסל״א ה׳:‏13‏)‏.‏

5.‏ תאר את הבשורה באי קפריסין.‏

5 אחרי שבר־נבא ושאול הלכו לסֶלֶבְקִיָה,‏ נמל בקרבת אנטיוכיה,‏ הם הפליגו לאי קפריסין,‏ מסע שאורכו כ־200 קילומטר.‏d בר־נבא היה במקור מקפריסין,‏ לכן הוא ודאי שמח מאוד לבשר לאנשים מהאזור שבו גדל.‏ כשהם הגיעו לסָלָמִיס,‏ עיר בחוף המזרחי של האי,‏ הם התחילו מייד במלאכה ו’‏הכריזו את דבר אלוהים בבתי הכנסת של היהודים’‏ (‏מה״ש י״ג:‏5‏)‏.‏e בר־נבא ושאול עברו מקצה אחד של האי לקצה האחר,‏ וככל הנראה בישרו בכל הערים המרכזיות.‏ אנחנו לא יודעים בדיוק באיזו דרך הם הלכו,‏ אבל סביר להניח שהמסע ארך כ־160 קילומטר.‏

בתי הכנסת

המונח ”‏כנסת”‏ פירושו ”‏התכנסות;‏ התאספות”‏.‏ הוא התייחס לקבוצה של יהודים שהתאספה או התקהלה,‏ ובהמשך שימש לתיאור המקום שבו התאספו לעבודת אלוהים.‏

נהוג להניח שבתי הכנסת נוסדו במהלך או מייד לאחר 70 שנות הגלות בבבל.‏ הם שימשו כמקומות ללימוד,‏ לעבודת אלוהים וכן לקריאה ולהסבר של כתבי־הקודש.‏ במאה הראשונה לספירה בכל עיר ויישוב בישראל היה בית כנסת.‏ בערים גדולות,‏ כדוגמת ירושלים,‏ היה יותר מבית כנסת אחד.‏

אולם אחרי גלות בבל לא כל היהודים שבו לישראל.‏ חלקם עברו לארצות אחרות משיקולים כלכליים.‏ כבר במאה החמישית לפה״ס קהילות יהודיות היו פזורות ב־127 המחוזות בשטח השיפוט של האימפריה הפרסית (‏אס׳ א׳:‏1;‏ ג׳:‏8‏)‏.‏ עם הזמן התפתחו גם רבעים יהודיים בערים ברחבי המזרח התיכון כולו.‏ אותם יהודים שהיו פזורים במקומות השונים היו ידועים כ”‏תפוצה”‏ או ”‏פזורה”‏,‏ והקימו בתי כנסת היכן שהתיישבו.‏

בבתי הכנסת נהגו לקרוא ולהסביר את התורה מדי שבת.‏ הקריאה נעשתה מעל במה,‏ שהייתה מוקפת משלושת צדדיה במושבים.‏ כל גבר יהודי מאמין יכול היה להשתתף בקריאה,‏ בהטפה ובהסבר הכתוב.‏

6,‏ 7.‏ (‏א)‏ מי היה סרגיוס פולוס,‏ ולמה בר־ישוע ניסה להרחיק אותו מהבשורה הטובה?‏ (‏ב)‏ מה שאול עשה כדי לעצור את בר־ישוע?‏

6 במאה הראשונה לספירה קפריסין הייתה מלאה בעבודת אלילים.‏ כשבר־נבא ושאול הגיעו לחוף המערבי של האי,‏ לעיר פאפוס,‏ הם יכלו לראות זאת בבירור.‏ הם פגשו שם את ”‏בר־ישוע,‏ שהיה מכשף ונביא שקר”‏,‏ והיה ידוע בתור ”‏אֱלִימַס המכשף”‏.‏ אותו מתנגד היה עם ”‏נציב המחוז סֶרְגְּיוֹס פּוֹלוֹס,‏ שהיה איש נבון”‏f ובדרך כלל פנה אליו להדרכה,‏ כמו רבים מהמלומדים הרומים במאה הראשונה שפנו למכשפים ואסטרולוגים לפני קבלת החלטות חשובות.‏ בר־ישוע לא היה מרוצה מכך שסרגיוס פולוס התעניין במסר המלכות ו”‏רצה מאוד לשמוע את דבר אלוהים”‏ (‏מה״ש י״ג:‏6–8‏)‏.‏

7 בר־ישוע התנגד למסר המלכות.‏ הדרך היחידה שבה הוא היה יכול להישאר בעמדת המפתח שלו כיועץ של סרגיוס פולוס הייתה ”‏להרחיק את הנציב מן האמונה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏8‏)‏.‏ אבל כפי שהפסוקים מלמדים,‏ שאול לא אפשר לבר־ישוע להשפיע על סרגיוס פולוס:‏ ”‏שאול,‏ הנקרא גם פאולוס,‏ התמלא ברוח הקודש ונתן [‏בבר־ישוע]‏ מבט עז ואמר לו:‏ ’‏איש מלא מרמה ורוע,‏ בן השטן,‏ אויב לכל צדקה,‏ האם לא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרות?‏ הינה יד יהוה בך,‏ ותהיה עיוור ולא תראה את אור השמש עד עת מועד’‏.‏ מייד נתערפלה ראייתו וחשיכה נפלה עליו,‏ והוא הלך הֵנָּה וָהֵנָּה וחיפש אנשים שיוליכו אותו ביד”‏.‏g איך סרגיוס פולוס הגיב לנס הזה?‏ הפסוקים ממשיכים ואומרים:‏ ”‏ראה הנציב את מה שקרה והחל להאמין,‏ שכן נדהם מן הדברים שלמד על אודות יהוה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏9–12‏)‏.‏

אח מחזיק במקרא פתוח ומגן על האמת כשהוא עומד בפני שופט בבית המשפט.‏

אנו מחקים את דוגמתו של פאולוס ומגינים באומץ על האמת אל מול התנגדות

8.‏ כיצד נוכל לחקות את אומץ ליבו של פאולוס?‏

8 פאולוס לא נרתע מבר־ישוע,‏ וגם אנחנו לא צריכים לפחד ממתנגדים שמנסים להחליש את אמונתם של אנשים המתעניינים במסר המלכות.‏ אנחנו אומנם רוצים שדברינו יהיו ”‏תמיד מלאי חן ומתובלים במלח”‏,‏ אבל עלינו לעשות את המיטב כדי לעזור למעוניינים להמשיך ללמוד על יהוה,‏ גם אם זה מכעיס אנשים אחרים (‏קול׳ ד׳:‏6‏)‏.‏ אנחנו גם לא צריכים לפחד לחשוף את דתות הכזב שממשיכות ”‏לסלף את דרכי יהוה הישרות”‏,‏ כמו שבר־ישוע עשה (‏מה״ש י״ג:‏10‏)‏.‏ אנחנו רוצים להמשיך לחקות את הדוגמה של פאולוס.‏ כדי לעשות זאת עלינו להכריז באומץ את האמת ולגעת לליבם של ישרי הלב.‏ במקרה של פאולוס היה קל לראות את תמיכת אלוהים.‏ אבל גם אם אנחנו לא נראה מייד את תמיכת יהוה,‏ נוכל להיות בטוחים שהוא ישתמש ברוח קודשו כדי למשוך את הראויים (‏יוח׳ ו׳:‏44‏)‏.‏

‏”‏דבר עידוד”‏ (‏מה״ש י״ג:‏13–43‏)‏

9.‏ מדוע פאולוס ובר־נבא הם דוגמה טובה עבור בעלי תפקידים בקהילה כיום?‏

9 כשפאולוס,‏ בר־נבא ומרקוס עוזבים את פאפוס ומפליגים כ־250 קילומטר לפֶּרְגִּי,‏ עיר השוכנת לחופה של אסיה הקטנה,‏ מתרחש שינוי.‏ במעשי השליחים י״ג:‏13 הם מזוהים כ”‏פאולוס ושותפיו”‏.‏ מהניסוח הזה ניתן להבין שפאולוס הוא זה שעומד כעת בראש הקבוצה.‏ אולם אנחנו לא קוראים שבר־נבא קינא בפאולוס.‏ להיפך,‏ הם ממשיכים לשתף פעולה בעבודת יהוה כדי להגשים את רצונו.‏ דוגמתם היא דוגמה טובה עבור בעלי תפקידים בקהילה כיום.‏ במקום לרדוף אחרי מעמדות,‏ הם זוכרים את דברי ישוע:‏ ”‏אתם אחים כולכם”‏,‏ וגם ”‏המרומם את עצמו יושפל,‏ והמשפיל את עצמו ירומם”‏ (‏מתי כ״ג:‏8,‏ 12‏)‏.‏

10.‏ תאר את המסע מפרגי לאנטיוכיה שבפיסידיה.‏

10 כשהם מגיעים לפרגי,‏ יוחנן מרקוס עוזב את פאולוס ובר־נבא בפתאומיות וחוזר לירושלים.‏ הפסוקים לא מסבירים מדוע.‏ פאולוס ובר־נבא ממשיכים בדרכם ומגיעים לאנטיוכיה שבפיסידיה,‏ עיר בפרובינציה הרומית גלטיה.‏ זה לא היה מסע קל,‏ משום שהעיר נמצאת 100,‏1 מטר מעל פני הים.‏ בנוסף,‏ רכס ההרים הזה היה ידוע כמקום שבו שודדים תוקפים את העוברים ושבים.‏ ואם כל זה לא מספיק,‏ פאולוס כבר התחיל ככל הנראה לסבול מבעיות בריאות.‏h

11,‏ 12.‏ איך פאולוס התאים את עצמו לקהל מאזיניו בבית הכנסת באנטיוכיה שבפיסידיה?‏

11 פאולוס ובר־נבא נכנסים לבית הכנסת ביום שבת באנטיוכיה שבפיסידיה.‏ במעשי השליחים י״ג:‏15 נאמר:‏ ”‏לאחר הקריאה בתורה ובנביאים שלחו ראשי בית הכנסת לומר להם:‏ ’‏אנשים,‏ אחים,‏ אם יש בפיכם דבר עידוד לומר לקהל,‏ דברו’‏”‏.‏ ואז פאולוס קם ומתחיל לדבר.‏

12 הקהל של פאולוס מורכב מיהודים וגרים,‏ ולכן הוא פונה אליהם במילים:‏ ”‏אנשי ישראל וכן גם אתם,‏ יראי האלוהים”‏ (‏מה״ש י״ג:‏16‏)‏.‏ שים לב איך פאולוס מתאים את דבריו למאזיניו,‏ שלא הכירו בתפקידו של ישוע במטרת אלוהים.‏ הוא קודם כול מזכיר את ההיסטוריה של העם היהודי.‏ הוא מסביר איך יהוה ”‏רומם את העם בהיותם תושבים זרים בארץ מצרים”‏ ואיך אחרי שחרורם הוא ”‏סבל אותם באורך רוח במדבר”‏ במשך 40 שנה.‏ הוא גם מזכיר איך יהוה עזר להם לכבוש את הארץ המובטחת ו”‏חילק את ארצם להיות להם לנחלה”‏ (‏מה״ש י״ג:‏17–19‏)‏.‏ יש כאלה שטוענים שפאולוס התייחס לפסוקים שזה עתה הוקראו בבית הכנסת כחלק מפרשת השבוע.‏ אם זה מה שפאולוס אכן עשה,‏ הוא שוב הוכיח שהוא ’‏נעשה הכול למען אנשים מכל הסוגים’‏ (‏קור״א ט׳:‏22‏)‏.‏

13.‏ כיצד נוכל לגעת ללב מאזינינו?‏

13 גם אנחנו מתאמצים להתאים את עצמנו למי שאנחנו מבשרים להם,‏ ומחפשים דרכים לגעת לליבם.‏ לדוגמה,‏ אם נדע מה הרקע הדתי של האדם נוכל לבחור בנושא שיעניין אותו.‏ נוכל גם לצטט חלקים מהמקרא שמוכרים לו או לבקש ממנו לקרוא מהמקרא האישי שלו.‏

14.‏ (‏א)‏ איך פאולוס הציג את הבשורה הטובה על ישוע,‏ ואיזו אזהרה הוא נתן למאזיניו?‏ (‏ב)‏ איך הגיבו מי שהקשיבו לדבריו של פאולוס?‏

14 בהמשך פאולוס מסביר איך שושלת המלכים בישראל הובילה לישוע,‏ ואיך יוחנן המטביל הכין את הקרקע כדי שאנשים יקבלו את ה”‏מושיע.‏.‏.‏ את ישוע”‏.‏ ואז הוא מתאר איך ישוע מת וקם לתחייה (‏מה״ש י״ג:‏20–37‏)‏.‏ פאולוס אומר:‏ ”‏דעו נא.‏.‏.‏ שבזכותו מוכרזת לכם סליחת חטאים.‏.‏.‏ [‏ובאמצעותו]‏ יכול כל המאמין להיטהר מאשמה”‏.‏ כעת הוא מזהיר את מאזיניו:‏ ”‏היזהרו שלא יבוא עליכם מה שנאמר בנביאים:‏ ’‏הַביטו,‏ הלועגים,‏ והשתוממו ואִבְדוּ,‏ כי מעשה אני עושה בימיכם,‏ מעשה אשר לא תאמינו בו גם אם יסופר לכם בפרטי פרטים’‏”‏.‏ התגובה לנאום של פאולוס הייתה מדהימה.‏ במקרא נאמר:‏ ”‏הפצירו בהם האנשים לדבר על הדברים האלה בשבת הבאה”‏.‏ בנוסף,‏ אחרי שהקהל בבית הכנסת התפזר,‏ ’‏רבים מן היהודים וכן גם מן הגרים שעבדו את אלוהים הלכו אחרי פאולוס ובר־נבא’‏ (‏מה״ש י״ג:‏38–43‏)‏.‏

‏”‏אנחנו פונים אל הגויים”‏ (‏מה״ש י״ג:‏44–52‏)‏

15.‏ מה קרה בשבת הבאה?‏

15 בשבת הבאה ”‏כמעט כל העיר”‏ התאספה להקשיב לפאולוס.‏ חלק מהיהודים לא היו מרוצים מזה,‏ והם ”‏החלו לגדף ולצאת נגד הדברים שאמר פאולוס”‏.‏ בתגובה הוא ובר־נבא אמרו להם באומץ:‏ ”‏מן ההכרח היה שדבר אלוהים יוכרז תחילה לכם.‏ אך הואיל ואתם דוחים אותו ודנים את עצמכם כבלתי ראויים לחיי עולם,‏ הינה אנחנו פונים אל הגויים.‏ למעשה,‏ כך ציווה עלינו יהוה:‏ ’‏מיניתי אותך להיות אור גויים,‏ להיות לישועה עד קצות הארץ’‏”‏ (‏מה״ש י״ג:‏44–47;‏ יש׳ מ״ט:‏6‏)‏.‏ 

מתנגדים עוינים מגרשים את פאולוס ובר־נבא מאנטיוכיה שבפיסידיה.‏

‏”‏הם עוררו רדיפה נגד פאולוס ובר־נבא.‏.‏.‏ והתלמידים הוסיפו להיות מלאי שמחה ורוח הקודש”‏ (‏מעשי השליחים י״ג:‏50–52‏)‏.‏

16.‏ איך היהודים הגיבו לדברי השליחים,‏ ואיך פאולוס ובר־נבא הגיבו להתנגדות?‏

16 הגויים ששמעו את דבריהם שמחו ו”‏כל מי שהייתה להם נטיית הלב הנכונה לחיי עולם הפכו למאמינים”‏ (‏מה״ש י״ג:‏48‏)‏.‏ דבר יהוה נפוץ במהירות בכל רחבי הארץ.‏ אבל תגובתם של היהודים הייתה שונה לגמרי.‏ פאולוס ובר־נבא למעשה אמרו להם שעל אף שהם היו הראשונים לשמוע את דבר־אלוהים הם דחו את המשיח,‏ ולכן אלוהים לא יקבל את עבודתם.‏ היהודים הסיתו את נכבדות ונכבדי העיר,‏ ”‏והם עוררו רדיפה נגד פאולוס ובר־נבא וגירשו אותם אל מחוץ לגבולות עירם”‏.‏ מה עשו פאולוס ובר־נבא?‏ הם ”‏ניערו את האבק מעל רגליהם והלכו לאיקוניון”‏.‏ אבל זה לא היה הסוף של הקהילה המשיחית באנטיוכיה שבפיסידיה!‏ התלמידים שנשארו מאחור ”‏הוסיפו להיות מלאי שמחה ורוח הקודש”‏ (‏מה״ש י״ג:‏50–52‏)‏.‏

17–19.‏ איך נוכל לחקות את דוגמתם הטובה של פאולוס ובר־נבא,‏ ואיך הדבר יתרום לשמחתנו?‏

17 נוכל ללמוד לקח חשוב מהאופן שבו פאולוס ובר־נבא הגיבו להתנגדות.‏ אנחנו לא מפסיקים לבשר גם אם אנשים בעלי סמכות מנסים למנוע מאיתנו לדבר על מלכות אלוהים.‏ נוכל ללמוד גם מהפעולה שפאולוס ובר־נבא עשו אחרי שאנשים באנטיוכיה דחו את המסר שלהם.‏ הם ”‏ניערו את האבק מעל רגליהם”‏ לא מתוך כעס,‏ אלא משום שהם עשו את מה שיהוה ביקש מהם,‏ והם כבר לא נשאו באחריות על מה שיקרה לאותם אנשים.‏ הם הבינו שהם אומנם לא יכולים לשלוט בתגובה של אחרים,‏ אבל הם כן יכולים להמשיך לבשר.‏ וזה בדיוק מה שפאולוס ובר־נבא עשו כשהם המשיכו לאיקוניון!‏

18 האחים החדשים באנטיוכיה נותרו לבד,‏ והיו צריכים להתמודד עם רדיפות.‏ אבל השמחה שלהם לא הייתה תלויה באחרים.‏ ישוע אמר:‏ ”‏אשרי השומעים את דבר אלוהים ושומרים אותו!‏”‏ (‏לוקס י״א:‏28‏)‏ וזה בדיוק מה שהאחים באנטיוכיה שבפיסידיה היו נחושים לעשות.‏

19 פאולוס ובר־נבא הציבו לנו דוגמה נפלאה.‏ עלינו לזכור שהאחריות שלנו היא לבשר את הבשורה הטובה,‏ ושאנחנו לא יכולים להחליט בשביל אחרים אם הם יקבלו את המסר שלנו או ידחו אותו.‏ נוכל לחקות את הדוגמה של המשיחיים מהמאה הראשונה אם נשמור על שמחתנו אפילו בשעת רדיפות.‏ כדי לעשות זאת עלינו להמשיך להעריך את האמת ולאפשר לרוח הקודש להדריך אותנו (‏גל׳ ה׳:‏18,‏ 22‏)‏.‏

בר־נבא — ”‏בן הנחמה”‏

יוסף,‏ שהיה איש לוי ויליד קפריסין,‏ היה אחד מהאחים הבולטים בקהילה הקדומה בירושלים.‏ השליחים כינו אותו בשם שתיאר את אישיותו — בר־נבא,‏ שפירושו ”‏בן הנחמה”‏ (‏מה״ש ד׳:‏36‏)‏.‏ כאשר בר־נבא שם לב שאחיו לאמונה זקוקים לעזרה,‏ הוא מייד פעל כדי לעזור להם.‏

בר־נבא מעביר שני שקי מטבעות כתרומה.‏

בחג השבועות של שנת 33 לספירה נטבלו 000,‏3 תלמידים חדשים.‏ סביר להניח שרבים מהם הגיעו לירושלים כדי לחגוג את החג ולא תכננו להישאר בעיר כל כך הרבה זמן.‏ הקהילה הייתה זקוקה למשאבים כדי לדאוג לכל אותם אנשים.‏ לכן בר־נבא מכר חלקת אדמה והביא ברוב נדיבותו את כספי המכירה לשליחים כתרומה (‏מה״ש ד׳:‏32–37‏)‏.‏

בר־נבא היה זקן קהילה מנוסה שעזר לאחרים בשמחה.‏ הוא זה שבא לעזרתו של שאול מטרסוס אחרי טבילתו,‏ אף־על־פי ששאר התלמידים פחדו ממנו משום שבעבר הוא רדף את המשיחיים (‏מה״ש ט׳:‏26,‏ 27‏)‏.‏ בר־נבא גם הגיב בענווה לתיקון התקיף שפאולוס נתן לו ולפטרוס בנוגע ליחסים בין המשיחיים מרקע יהודי ומרקע לא־יהודי (‏גל׳ ב׳:‏9,‏ 11–14‏)‏.‏ אלו הן רק חלק מהדוגמאות שמראות שבר־נבא אכן חי בהתאם למשמעות שמו — ”‏בן הנחמה”‏.‏

a ראה התיבה ”‏בר־נבא — ’‏בן הנחמה’‏‏”‏.‏

b באותה עת הבשורה כבר הגיעה למקומות מרוחקים ונוסדו קהילות חדשות.‏ אחת מהן הייתה באנטיוכיה שבסוריה,‏ 550 קילומטר צפונית לירושלים.‏

c ראה התיבה ”‏מסעות בימי השליחים‏”‏.‏

d במאה הראשונה לספירה אונייה הייתה יכולה לעבור מרחק של כ־160 קילומטר ביום אם הרוחות דחפו אותה לכיוון היעד שלה.‏ אבל אם מזג האוויר לא היה נוח,‏ אותו מסע יכול היה לארוך הרבה יותר זמן.‏

e ראה התיבה ”‏בתי הכנסת‏”‏.‏

f קפריסין הייתה תחת שליטת הסנט הרומי.‏ המושל הראשי של האי היה שליט מקומי,‏ שדרגתו הייתה נציב המחוז.‏

g מעתה ואילך שאול מוצג כפאולוס.‏ יש הטוענים שהוא בחר לאמץ את השם הרומי כמחווה לסרגיוס פולוס.‏ אולם טענה זו לא מסבירה מדוע הוא המשיך לכנות את עצמו בשם פאולוס גם אחרי שעזב את קפריסין.‏ ייתכן שפאולוס,‏ שכונה ”‏שליח לגויים”‏,‏ בחר להמשיך להציג את עצמו בשמו הרומי מכיוון שצורת ההגייה של שמו העברי ביוונית דומה מאוד לזו של מילה יוונית בעלת קונוטציה שלילית (‏רומ׳ י״א:‏13‏)‏.‏

h פאולוס כתב את איגרתו אל הגלטים כמה שנים מאוחר יותר.‏ באיגרת זו הוא כתב:‏ ”‏אתם יודעים שעקב מחלה גופנית הייתה לי לראשונה ההזדמנות לבשר לכם את הבשורה הטובה”‏ (‏גל׳ ד׳:‏13‏)‏.‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף