שיר 123
כניעה נאמנה לסדר התיאוקרטי
(קורינתים א׳. י״ד:33)
1. בְּאַחְדוּת נַשְׁמִיעַ אֶת דְּבַר יְהֹוָה;
’תַּלְמִידִים עֲשׂוּ נָא’, מְשִׁיחוֹ צִוָּה.
בִּמְלוֹא עֲנָוָה נַרְאֶה נֶאֱמָנוּת;
נְמַלֵּא חֶלְקֵנוּ, נְגַלֶּה צִיּוּת.
(פזמון)
לִכְנִיעָתֵנוּ, לְצִיּוּתֵנוּ,
כֵּן, יְהֹוָה רָאוּי.
בְּכָל לִבֵּנוּ, בְּכָל נַפְשֵׁנוּ,
נְגַלֶּה נֶאֱמָנוּת.
2. אֱלֹהִים מַדְרִיךְ אוֹתָנוּ בְּרוּחוֹ;
וְעַבְדּוֹ מַגִּישׁ מָזוֹן טוֹב בְּעִתּוֹ.
נְקַיֵּם אֶת כָּל חֻקָּיו וּמִצְווֹתָיו,
וְנַכְרִיז בְּאֹמֶץ עַל נִפְלְאוֹתָיו!
(פזמון)
לִכְנִיעָתֵנוּ, לְצִיּוּתֵנוּ,
כֵּן, יְהֹוָה רָאוּי.
בְּכָל לִבֵּנוּ, בְּכָל נַפְשֵׁנוּ,
נְגַלֶּה נֶאֱמָנוּת.
(ראה גם לוקס י״ב:42; עב׳ י״ג:7, 17.)