-
השמדת ירושליםלקחים מתוך המקרא
-
-
שיעור 58
השמדת ירושלים
פעם אחר פעם אנשי יהודה עזבו את יהוה ועבדו אלילי כזב. יהוה ניסה לעזור להם במשך שנים רבות ושלח הרבה נביאים כדי להזהיר אותם. אבל במקום להקשיב לנביאים, הם צחקו עליהם. איך יהוה ניקה את הארץ מעבודת האלילים?
מלך בבל, נְבוּכַדְנֶאצַר, כבש עם אחרי עם והגיע גם לירושלים. בפעם הראשונה שהוא כבש את העיר, הוא תפס את המלך יְהוֹיָכִין, את הנסיכים, את הלוחמים ואת בעלי המלאכה והביא אותם לבבל. הוא גם לקח את כל האוצרות מבית המקדש. אחרי כן נבוכדנאצר המליך את צִדְקִיָהוּ למלך על יהודה.
בהתחלה צדקיהו ציית לנבוכדנאצר. אבל העמים השכנים ונביאי השקר המליצו לו למרוד בבבל. ירמיהו הזהיר אותו: ’אם תחליט למרוד, ביהודה יהיו מוות, רעב ומחלות’.
אחרי שצדקיהו שלט במשך שמונה שנים, הוא החליט למרוד בבבל וביקש מהצבא המצרי לעזור לו. לכן נבוכדנאצר שלח את הצבא שלו לתקוף את ירושלים, והם הקימו מחנה מסביב לעיר. ירמיהו אמר לצדקיהו: ’יהוה אומר שאם תיכנע לבבל, גם אתה וגם העיר תינצלו. אבל אם לא תיכנע, הבבלים ישרפו את ירושלים וייקחו אותך בשבי’. צדקיהו ענה: ’אני לא אכנע!’
שנה וחצי לאחר מכן הצבא הבבלי פרץ את חומות ירושלים והעלה את העיר באש. הם שרפו את בית המקדש, הרגו אנשים רבים ולקחו אלפים בשבי.
צדקיהו ברח מירושלים, אבל הבבלים רדפו אחריו. הם תפסו אותו ליד יריחו והביאו אותו לנבוכדנאצר. מלך בבל הוציא להורג את הבנים של צדקיהו מול עיניו. אחרי כן הוא עיוור את צדקיהו והכניס אותו לכלא, ושם הוא מת. עם זאת, יהוה הבטיח לאנשי יהודה: ’אחרי 70 שנה אני אחזיר אתכם הביתה לירושלים’.
אבל מה יקרה לבחורים הצעירים שנלקחו בשבי לבבל? האם הם יישארו נאמנים ליהוה? נגלה בהמשך.
”יהוה אלוהים, הכול יכול, מהימנים וישרים משפטיך” (ההתגלות ט״ז:7)
-
-
ארבעה בחורים שצייתו ליהוהלקחים מתוך המקרא
-
-
שיעור 59
ארבעה בחורים שצייתו ליהוה
אחרי שנְבוּכַדְנֶאצַר לקח אנשים משושלת המלוכה ומהנכבדים של יהודה לבבל, הוא מינה את אַשְׁפְּנַז, שר החצר שלו, להיות אחראי עליהם. נבוכדנאצר אמר לו למצוא את הבחורים הבריאים והחכמים ביותר מביניהם. הצעירים שהוא יבחר יקבלו הכשרה במשך שלוש שנים. ההכשרה הזו תכין אותם לתפקידים חשובים בבבל. הם היו צריכים ללמוד לקרוא, לכתוב ולדבר את שפת הבבלים. בנוסף, ציפו מהם לאכול את אותו האוכל שהוגש למלך ולאנשי חצרו. ארבעה מהבחורים שנבחרו היו דניאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל ועֲזַרְיָה. אשפנז נתן להם שמות בבליים: בֵּלְטְשַׁאצַר, שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ ועֲבֵד נְגוֹ. האם ההשכלה הבבלית תגרום להם להפסיק לשרת את יהוה?
לא. ארבעת הבחורים היו נחושים לציית ליהוה. הם ידעו שאסור להם לאכול משולחן המלך כי חלק מהמאכלים היו טמאים לפי התורה. לכן הם אמרו לאשפנז: ’בבקשה אל תכריח אותנו לאכול משולחן המלך’. אשפנז ענה להם: ’אם לא תאכלו מהאוכל והמלך יראה שאתם חלשים, הוא יוציא אותי להורג!’
אבל אז היה לדניאל רעיון. הוא אמר למי שהשגיח עליהם: ’בבקשה תן לנו רק ירקות ומים במשך עשרה ימים. אחר כך תשווה בינינו לבין הבחורים שאכלו משולחן המלך’. המשגיח הסכים להצעתו.
אחרי עשרה ימים דניאל ושלושת חבריו נראו בריאים יותר מכל שאר הבחורים. יהוה מאוד שמח שהם צייתו לו. הוא אפילו העניק לדניאל את היכולת להסביר חזונות וחלומות.
כאשר ההכשרה הסתיימה, אשפנז הביא את כל הבחורים לנבוכדנאצר. המלך דיבר איתם וראה שדניאל, חנניה, מישאל ועזריה חכמים ופיקחים יותר מכל שאר הבחורים. הוא בחר בארבעתם לעבוד בחצר המלוכה. פעמים רבות המלך ביקש מהם עצות לגבי נושאים חשובים. יהוה הפך אותם לחכמים יותר מכל היועצים והמכשפים של המלך.
למרות שדניאל, חנניה, מישאל ועזריה חיו בארץ זרה, הם לא שכחו שהם חלק מהעם של יהוה. האם גם אתה תמיד תזכור את יהוה, אפילו אם ההורים שלך לא לידך?
”אל יזלזל בך איש בשל צעירותך... היֵה מופת לנאמנים בדיבור, בהתנהגות, באהבה, באמונה ובטוהר” (טימותיאוס א׳. ד׳:12)
-