שיר 133
עבוד את יהוה בשנות נעוריך
(קהלת י״ב:1)
1. אָנוּ — הַצְּעִירִים, הַיְּלָדִים —
כֹּה יְקָרִים בְּעֵינֵי אֱלֹהִים.
לָנוּ דּוֹאֵג הוּא בְּאַהֲבָתוֹ,
כָּל יוֹם עָלֵינוּ מַרְעִיף בִּרְכָתוֹ.
2. אֶת הַהוֹרִים נְכַבֵּד עַד מְאוֹד;
זֹאת יְהֹוָה מְצַוֶּה לַעֲשׂוֹת.
כָּךְ נִהְיֶה בְּעֵינָיו רְצוּיִים,
בָּנוּ יִרְאֶה יְלָדִים אֲהוּבִים.
3. אֶת הַבּוֹרֵא בִּנְעוּרֵינוּ נִזְכֹּר,
וְאֶת דְּבָרוֹ נַעֲרִיךְ וְנִנְצֹר.
לֶאֱלֹהֵינוּ נִתֵּן הַמֵּיטָב,
לְעוֹלָמִים נִהְיֶה יְדִידָיו!
(ראה גם תהל׳ ע״א:17; איכה ג׳:27; אפ׳ ו׳:1–3.)