לילה אחד המלך נְבוּכַדְנֶאצַר חלם חלום מוזר.‏ הוא היה כל כך מוטרד מהחלום שהוא לא הצליח לחזור לישון.‏ הוא קרא למכשפים שלו ואמר להם:‏ ’‏תסבירו לי את החלום שחלמתי’‏.‏ הם ענו:‏ ’‏הוד מלכותך,‏ קודם תספר לנו איזה חלום חלמת’‏.‏ אבל נבוכדנאצר אמר להם:‏ ’‏לא!‏ אתם תגידו לי מה חלמתי,‏ או שאני אהרוג אתכם’‏.‏ הם שוב ביקשו ממנו:‏ ’‏תגיד לנו מה חלמת,‏ ואז נסביר לך את החלום’‏.‏ נבוכדנאצר ענה:‏ ’‏כולכם מנסים לעבוד עליי,‏ פשוט תגידו לי מה חלמתי!‏’‏ המכשפים אמרו למלך:‏ ’‏אין אף אדם שיכול לעשות את זה.‏ מה שאתה מבקש הוא בלתי אפשרי’‏.‏

נבוכדנאצר כעס מאוד וציווה להרוג את כל חכמי בבל,‏ כולל את דניאל,‏ שַׁדְרַךְ,‏ מֵישַׁךְ ועֲבֵד נְגוֹ.‏ דניאל ביקש מהמלך קצת זמן.‏ ואז הוא וחבריו התפללו ליהוה והתחננו שיעזור להם.‏ מה הייתה תגובתו של יהוה?‏

באמצעות חזון יהוה הראה לדניאל את החלום של נבוכדנאצר והבהיר לו מה המשמעות שלו.‏ למוחרת דניאל הלך למשרת של המלך ואמר לו:‏ ’‏אל תהרגו את חכמי בבל.‏ אני יכול להסביר את החלום של המלך’‏.‏ המשרת לקח את דניאל אל נבוכדנאצר.‏ דניאל אמר למלך:‏ ’‏אלוהים גילה לך את העתיד.‏ זה החלום שחלמת:‏ ראית פסל ענק עם ראש מזהב,‏ חזה וזרועות מכסף,‏ בטן וירכיים מנחושת,‏ שוקיים מברזל וכפות רגליים מברזל מעורבב בחרס.‏ אחרי כן נעקרה אבן מההר ופגעה בכפות הרגליים של הפסל.‏ הפסל התנפץ והרסיסים שלו עפו ברוח.‏ האבן הפכה להר גדול,‏ אשר מילא את כל הארץ’‏.‏

אחרי כן דניאל אמר:‏ ’‏זו המשמעות של החלום:‏ הממלכה שלך היא ראש הזהב.‏ הממלכה שתבוא אחריך היא מתכת הכסף.‏ ואז תקום ממלכה הדומה לנחושת שתשלוט בכל העולם.‏ הממלכה הבאה תהיה חזקה כמו ברזל.‏ לבסוף תהיה ממלכה מפולגת שחלקים ממנה יהיו חזקים כמו ברזל וחלקים אחרים יהיו חלשים כמו חרס.‏ האבן שהופכת להר היא מלכות אלוהים.‏ היא תנפץ את כל המלכויות האלה ותשלוט לנצח’‏.‏

נבוכדנאצר נפל על פניו והשתחווה לדניאל.‏ הוא אמר:‏ ’‏אלוהיך חשף בפניך את החלום הזה.‏ אין עוד אלוהים כמוהו’‏.‏ במקום להרוג את דניאל,‏ נבוכדנאצר מינה אותו להיות האחראי על כל החכמים וגם השליט של מחוז בבל.‏ האם שמת לב איך יהוה ענה לתפילה של דניאל?‏

זמן מה אחרי שהמלך נְבוּכַדְנֶאצַר חלם את החלום על הפסל,‏ הוא החליט לבנות פסל עצום מזהב.‏ הוא הציב אותו בבקעת דוּרָא וקרא לאנשים החשובים ביותר בארץ להגיע לשם.‏ ביניהם היו שַׁדְרַךְ,‏ מֵישַׁךְ ועֲבֵד נְגוֹ.‏ המלך ציווה:‏ ’‏ברגע שתשמעו את קול החצוצרה,‏ הנבל וחֵמֶת החלילים,‏ אתם צריכים להשתחוות לפסל.‏ מי שלא ישתחווה יושלך לכבשן האש!‏’‏ האם שלושת העברים ישתחוו לפסל,‏ או שהם ימשיכו לשרת אך ורק את יהוה?‏

המלך ציווה שהמוזיקה תתחיל.‏ כולם נפלו על פניהם והשתחוו לפסל,‏ חוץ משדרך,‏ מישך ועבד נגו.‏ חלק מהאנשים שמו לב לכך ואמרו למלך:‏ ’‏שלושת העברים האלה מסרבים להשתחוות לפסל שלך’‏.‏ נבוכדנאצר ביקש שיביאו אותם אליו ואמר:‏ ’‏אני נותן לכם עוד הזדמנות אחת להשתחוות לפסל.‏ אם לא תעשו את זה,‏ אני אזרוק אתכם לכבשן האש.‏ אף אל לא יוכל להציל אתכם ממני’‏.‏ הם ענו:‏ ’‏הוד מעלתך,‏ אנחנו לא צריכים עוד הזדמנות,‏ אלוהינו יכול להציל אותנו.‏ אבל אפילו אם הוא לא יציל אותנו,‏ אנחנו לא נשתחווה לפסל’‏.‏

נבוכדנאצר התרגז ואמר לאנשיו:‏ ’‏תכינו את כבשן האש ותדאגו שהוא יהיה חם פי שבעה מהרגיל!‏’‏ ואז הוא ציווה על חייליו:‏ ’‏תקשרו את האנשים האלה ותשליכו אותם פנימה!‏’‏ הכבשן היה כל כך חם שברגע שהחיילים התקרבו אליו,‏ הם מייד מתו,‏ ושלושת העברים נפלו אל האש.‏ אבל כאשר נבוכדנאצר הסתכל פנימה הוא ראה שארבעה אנשים מתהלכים באש במקום שלושה.‏ הוא התמלא פחד ושאל את השרים:‏ ’‏האם לא השלכנו לאש שלושה אנשים?‏ אני רואה ארבעה,‏ ואחד מהם נראה כמו מלאך!‏’‏

נבוכדנאצר התקרב לכבשן וקרא בקול:‏ ’‏עבדיו של האל העליון,‏ צאו החוצה!‏’‏ כולם היו המומים לראות את שדרך,‏ מישך ועבד נגו יוצאים מהאש בריאים ושלמים.‏ העור,‏ השיער והבגדים שלהם לא נשרפו,‏ ואפילו לא היה להם ריח של אש.‏

נבוכדנאצר אמר:‏ ’‏האלוהים של שדרך,‏ מישך ועבד נגו הוא הגדול ביותר.‏ הוא שלח את המלאך שלו כדי להציל אותם.‏ אין עוד אל כמוהו’‏.‏

האם גם אתה,‏ כמו שלושת העברים,‏ נחוש להישאר נאמן ליהוה לא משנה מה יקרה?‏