-
למי עליך להאמין?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
למי עליך להאמין?
”הן כל בית יש לו בונה, אך בונה הכול הוא האלוהים” (עברים ג׳:4).
האם דבריו של כותב מקרא זה נשמעים לך הגיוניים? כ־000,2 שנה חלפו מאז נכתב הפסוק, והאנושות עברה כברת דרך ארוכה מבחינה מדעית. האם הדעת נותנת שכדי להסביר את התכנון הניכר בטבע צריך להאמין בקיומו של בורא או מתכנן?
רבים חושבים כך גם במדינות מתועשות. למשל, סקר שנערך ב־2005 בארצות־הברית על־ידי השבועון ניוזוויק מצא ש־80 אחוז מהציבור ”מאמינים שאלוהים ברא את היקום”. האם אמונה זו נובעת מחוסר השכלה? האם יש מדענים המאמינים באלוהים? כתב העת המדעי נייצ׳ר דיווח ב־1997 שקרוב ל־40 אחוז מהביולוגים, הפיזיקאים והמתמטיקאים שנשאלו מאמינים לא רק שהאל קיים אלא שהוא אף מקשיב ועונה לתפילות.
אולם מדענים אחרים חולקים על כך בתוקף. ד״ר הרברט א. האופטמן, חתן פרס נובל, אמר לאחרונה בכנס מדעי שהאמונה בעל־טבעי, במיוחד האמונה באלוהים, אינה עולה בקנה אחד עם המדע האמיתי. ”אמונה מסוג זה”, טען, ”פוגעת ברווחת המין האנושי”. גם מדענים המאמינים באלוהים מהססים ללמד שהתכנון הניכר בצמחים ובבעלי חיים מחייב את קיומו של מתכנן. מדוע? דאגלס ה. ארווין, מדען העוסק בחקר היצורים המאובנים במכון הסמיתסוני, אומר: ”אחד מכללי המדע הוא שאין מקום לניסים”.
אתה יכול להניח לאחרים להכתיב לך מה לחשוב ובמה להאמין. אפשרות אחרת היא לחקור את הראיות בעצמך ולהגיע למסקנות משלך. בעמודים הבאים, כשתקרא על תגליות מדעיות חדשות, שאל את עצמך, ’האם הגיוני להסיק שקיים בורא?’
[קטע מוגדל בעמוד 3]
חקור את הראיות בעצמך
[תיבה בעמוד 3]
האם עדי־יהוה הם בריאתנים?
עדי־יהוה מאמינים בסיפור הבריאה כפי שהוא מופיע בספר בראשית, אולם אין הם בריאתנים. מדוע? ראשית, בריאתנים רבים מאמינים שהיקום וכדור־הארץ וכל החיים שעליו נבראו בשישה ימים בני 24 שעות לפני כ־000,10 שנה. זה לא מה שהמקרא מלמד.a כמו כן, הבריאתנים מחזיקים בעיקרי אמונה רבים שאין להם סימוכין במקרא. עדי־יהוה מבססים את עיקרי אמונתם אך ורק על דבר־אלוהים.
נוסף על כך, במספר מדינות המושג ”בריאתן” מיוחס לחברי קבוצות פונדמנטליסטיות המעורבות בפוליטיקה. קבוצות אלו לוחצות על פוליטיקאים, שופטים ואנשי חינוך לאמץ קווי מדיניות, חוקים ודוקטרינות התואמים לתפיסתם הדתית של הבריאתנים.
עדי־יהוה שומרים על עמדה ניטראלית מבחינה פוליטית. הם מכבדים את זכותן של רשויות השלטון לחוקק ולאכוף חוקים (רומים י״ג:1–7). עם זאת, הם מתייחסים ברצינות לדבריו של ישוע אשר קרא להם ’לא להיות [חלק] מן העולם’ (יוחנן י״ז:14–16). בפעילותם הציבורית הם נותנים לאנשים את ההזדמנות ללמוד מדוע כדאי לחיות על־פי אמות המידה של אלוהים. אך הם אינם מפרים את עמדתם המשיחית הניטראלית ואינם תומכים במאמצי הקבוצות הפונדמנטליסטיות הפועלות לחקיקת חוקים אזרחיים שייאלצו אחרים לאמץ את אמות המידה המקראיות (יוחנן י״ח:36).
[הערת שוליים]
a ראה המאמר ”מנקודת המבט המקראית: האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?” בעמוד 18 בחוברת זו.
-
-
מה הטבע מלמד?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
מה הטבע מלמד?
”שאל נא בהמות ותורֶךָ, ועוף השמיים ויַגֶד לךְ; או שיח לארץ ותורֶךָ; ויספרו לך דגי הים” (איוב י״ב:7, 8).
בשנים האחרונות המדענים והמהנדסים לומדים פשוטו כמשמעו מצמחים ומבעלי חיים. הם בוחנים ומחקים את המערכות הקיימות בעולם החי והצומח — תחום המוכר כביומימטיקה — בניסיון ליצור מוצרים חדשים ולשפר את ביצועיהם של מוצרים קיימים. כשתבחן את הדוגמאות הבאות, שאל את עצמך, ’למי באמת מגיע הקרדיט על מערכות אלו?’
מה אפשר ללמוד מסנפירי הלווייתן
מה יכולים מהנדסי מטוסים ללמוד מהלווייתן גדול הסנפיר? המון. לווייתן בוגר שוקל כ־30 טון — כמשקל משאית עמוסה — וגופו המוצק והמגושם יחסית מצויד בסנפירים גדולים דמויי כנף. בעל חיים זה שאורכו 12 מטר נע בקלילות מפליאה מתחת למים. למשל, כאשר הוא תר אחר מזון, שוחה הלווייתן בתנועה לוליינית כלפי מעלה מתחת ל”ארוחה” של סרטנים או דגים, ותוך כדי כך משחרר זרם בועות. רשת בועות זו — שקוטרה הוא בסך הכול כ־5.1 מטרים — סוגרת על הטרף וכולאת אותו על פני השטח. ואז בולע הלווייתן באחת את ארוחתו המסודרת בקפידה.
החוקרים רצו במיוחד לדעת כיצד חיה זו בעלת מבנה מוצק ומגושם, חגה במעגל שקוטרו כה קטן. הם גילו שהסוד טמון בצורתם של סנפירי הלווייתן. השפה הקדמית של סנפיריו אינה חלקה כמו כנף מטוס, אלא משוננת ובנויה משורה של גבשושיות.
כאשר הלווייתן מפלח בזריזות את המים, גבשושיות אלו מגבירות את כוח העילוי ומפחיתות את כוח ההתנגדות. כיצד? כתב העת Natural History מסביר שהגבשושיות מאיצות את זרימת המים מעל הסנפירים בתנועות סיבוביות, גם אם הלווייתן עולה בזוויות מאוד תלולות. אם שפתו הקדמית של הסנפיר הייתה חלקה, הלווייתן לא היה מסוגל להתרומם בסיבובים כל כך קטנים מכיוון שהמים היו מתערבלים מאחורי הסנפיר ולא היו יוצרים כוח עילוי.
אילו יישומים מעשיים ניתן להפיק מתגלית זאת? כנפי מטוסים המתוכננות על־פי צורת סנפירי הלווייתן זקוקות לפחות מדפים או לפחות התקנים מכניים אחרים לשינוי זרם האוויר. כנפיים כאלו בטוחות יותר וקלות יותר לתחזוקה. ג׳ון לונג, מומחה לביומכניקה, מאמין שלא ירחק היום שבו ”נראה שכל מטוס סילון מצויד בגבשושיות כמו של לווייתן גדול סנפיר”.
חיקוי כנפי השחף
כמובן, כנפי מטוסים הן כבר חיקוי של כנפי הציפורים. אולם מהנדסים הביאו לאחרונה חיקוי זה לשיאים חדשים. ”חוקרים באוניברסיטת פלורידה”, מדווח כתב העת ניו סיינטיסט, ”בנו אב טיפוס של מטוס זעיר ללא טייס (מזל”ט) המופעל בשלט רחוק ומסוגל לדאות, לצלול ולנסוק במהירות כמו שחף”.
השחפים מבצעים את התמרונים האווירובטיים הבלתי רגילים שלהם על־ידי כיפוף הכנפיים במפרקיהן. בעזרת חיקוי המבנה הגמיש של כנף השחף, ”האב טיפוס של המזל”ט שגודלו 24 אינץ’ מצויד במנוע קטן השולט על סדרת מוטות מתכת המזיזים את הכנפיים”, נאמר בכתב העת. עיצוב מתוחכם זה של הכנפיים מאפשר למטוס הזעיר לדאות ולצלול בין בניינים גבוהים. חיל האוויר של ארה״ב שואף לפתח מטוס בעל יכולת תמרון גבוהה כזו לאיתור נשק כימי או ביולוגי בערים גדולות.
חיקוי כף רגלה של השממית
ניתן ללמוד רבות גם מחיות היבשה. למשל, הלטאה הקטנה המוכרת כשממית, מסוגלת לטפס על קירות ולהיאחז בתקרות במהופך. גם בתקופת המקרא הייתה השממית ידועה ביכולת מדהימה זו (משלי ל׳:28). מהו סוד יכולתה של השממית לקרוא תיגר על כוח הכבידה?
כישורי ההיצמדות של השממית, אפילו למשטחי זכוכית חלקים, הינם בזכות זיפים זעירים המרפדים את כפות רגליה. רגליה אינן מפרישות דבק, אלא נעזרות בכוחות בין־מולקולריים זעירים. המולקולות בשני המשטחים נדבקות זו לזו בשל כוחות משיכה חלשים מאוד המוכרים ככוחות וַן־דֶר־וַלְס. בדרך כלל, כוח הכבידה גובר בנקל על כוחות אלה, וזו הסיבה שאינך יכול לטפס על קיר על־ידי הנחת ידיך עליו. אולם הזיפים הזעירים של השממית מגדילים את שטח הפנים הבא במגע עם הקיר. כאשר מכפילים את כוחות ון־דר־ולס באלפי הזיפים שברגליה נוצר מספיק כוח משיכה כדי להחזיק את משקלה הזעיר של השממית.
אילו שימושים עשויים לצמוח מתגלית זו? חומרים סינתטיים המחקים את רגלי השממית יכולים לשמש כחלופה לוֶלְקְרוֹ (סקוץ’) — רעיון נוסף שהועתק מהטבע.a בשבועון האקונומיסט מצוטט אחד החוקרים כמי שאמר שחומר העשוי מ”סרט שממית” יועיל במיוחד ”ביישומים רפואיים כאשר לא ניתן להשתמש בדבקים כימיים”.
למי מגיע הקרדיט?
בינתיים, מפתחת סוכנות החלל האמריקאית רובוט מרובה רגליים שהולך כמו עקרב, ומהנדסים בפינלנד כבר פיתחו טרקטור בעל שש רגליים המסוגל לטפס מעל מכשולים בדומה לחרק ענק. חוקרים נוספים עיצבו אריג ועליו קשקשים קטנים המחקים את הדרך שבה איצטרובלים נפתחים ונסגרים. יצרנית מכוניות מפתחת רכב המחקה את מקדם החיכוך הנמוך והמופלא של הקופסינוּן (סוג דג). ומדענים אחרים חוקרים את יכולת בלימת הזעזועים של חלזונות אוזן הים במטרה ליצור שריון קל וחזק יותר.
הטבע מספק רעיונות טובים למכביר, עד כדי כך שהחוקרים הקימו מאגר נתונים ובו מקוטלגות אלפי מערכות ביולוגיות שונות. המדענים יכולים לסרוק מאגר נתונים זה ולמצוא ”פתרונות טבעיים לבעיות שונות”, נאמר בשבועון האקונומיסט. מערכות הטבע הקיימות במאגר מוגדרות כ”פטנטים ביולוגיים”. בדרך כלל בעל פטנט הוא אדם או חברה הרושמים באופן חוקי רעיון או מוצר חדש. האקונומיסט מתייחס למאגר הנתונים של הפטנטים הביולוגיים ואומר: ”החוקרים מכנים את הטריקים הביומימטיים בכינוי ’פטנטים ביולוגיים’ ובכך פשוט מדגישים שהטבע הוא למעשה בעל הפטנט”.
כיצד הגה הטבע את כל הרעיונות המבריקים האלה? חוקרים רבים יזקפו את המבנים המחוכמים שבטבע למיליוני שנים של ניסוי וטעייה אבולוציוניים. חוקרים אחרים, לעומת זאת, מגיעים למסקנה אחרת. המיקרוביולוג מייקל בהי כתב בעיתון ניו־יורק טיימס ב־2005: ”התכנון הבולט [בטבע] מהווה טיעון פשוט ומשכנע: אם זה נראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז, נשמע כמו ברווז אז כנראה שזה ברווז”. ומסקנתו? ”אין להעלים עין מהתכנון פשוט מכיוון שהוא כה ברור”.
אין ספק שמהנדס המתכנן כנף מטוס בטוחה ויעילה יותר ראוי לקרדיט על התכנון. כמו כן, לממציא של תחבושת שימושית יותר — או אריג נוח יותר או רכב ממונע יעיל יותר — מגיעה הכרה על ההמצאה. אך יצרן המחקה תוכנית של מישהו אחר ואינו מודה בכך או אינו זוקף זאת לזכות המתכנן, נחשב לפושע.
אם כן, האם נראה לך הגיוני שחוקרים בעלי הכשרה גבוהה המחקים בצורה גולמנית מערכות בטבע כדי לפתור בעיות הנדסה קשות, יזקפו את הגאוניות שמאחורי הרעיון המקורי לאבולוציה לא־תבונית? אם ההעתק מצריך מתכנן תבוני, מה בנוגע למקור? לאמיתו של דבר, למי מגיע יותר קרדיט, לאמן המומחה או לסטודנט המחקה את הטכניקה שלו?
מסקנה הגיונית
אנשים רציונליים רבים שקלו את הראיות לתכנון בטבע, והם תמימי דעים עם מחבר התהלים אשר כתב: ”מה רבו מעשיך, יהוה! כולם בחוכמה עשית. מָלאה הארץ קניינך” (תהלים ק״ד:24). פאולוס, אחד מכותבי המקרא, הגיע למסקנה דומה. הוא כתב: ”הלוא עצמותו הנעלמת [של אלוהים], היא כוחו הנצחי ואלוהותו, נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומים א׳:19, 20).
מכל מקום, לא מעט אנשים כנים המכבדים את המקרא ומאמינים באלוהים, טוענים כי אלוהים ברא בתהליכים אבולוציוניים את פלאי הטבע. אך מה המקרא מלמד?
[הערת שוליים]
a ולקרו הוא התקן רכיסה העשוי מקרסים ולולאות המבוסס על זרעי צמח הדקורית.
[קטע מוגדל בעמוד 5]
כיצד הגה הטבע כל כך הרבה רעיונות מבריקים?
[קטע מוגדל בעמוד 6]
מי בעל הפטנטים של הטבע?
[תיבה/תמונות בעמוד 7]
אם ההעתק מצריך מתכנן תבוני, מה בנוגע למקור?
מטוס זה בעל יכולת תמרון גבוהה מחקה את כנף השחף
רגליה של השממית אינן מתלכלכות, אינן משאירות עקבות, נצמדות לכל משטח מלבד טפלון ומתחברות ומתנתקות בקלות. החוקרים מנסים לחקותן
מקדם החיכוך הנמוך והמופלא של הקופסינוּן שימש השראה לרכב ממונע
[שלמי תודה]
מטוס: Kristen Bartlett/University of Florida; רגל של שממית: Breck P. Kent; קופסינון ומכונית: Mercedes-Benz USA
[תיבה/תמונות בעמוד 8]
נווטים בעלי חוכמה אינסטינקטיבית
ביצורים רבים ניכרת חוכמה אינסטינקטיבית בדרך שבה הם מוצאים את דרכם על פני כדור־הארץ. בחן שתי דוגמאות.
◼ בקרת התנועה של הנמלים כיצד נמלים התרות אחר מזונן מוצאות את דרכן חזרה לקן? חוקרים בבריטניה גילו שבנוסף להשארת עקבות ריח, נמלים מסוימות נעזרות בעקרונות גיאומטריים כדי ליצור נתיבים המקלים על מציאת הדרך הביתה. למשל, נמלים ממין מורית פרעה ”יוצרות שבילים היוצאים מן הקן ובהמשך מסתעפים בזווית של 50 עד 60 מעלות”, מדווח כתב העת ניו סיינטיסט. מה מיוחד בכך? כאשר נמלה שבה אל הקן ומגיעה להסתעפות בשביל, היא באופן אינסטינקטיבי בוחרת בנתיב שזווית הסטייה שלו היא הקטנה ביותר וכך מגיעה הביתה. ”הגיאומטריה של השבילים המסתעפים”, מציין המאמר, ”תורמת לזרימה יעילה יותר של הנמלים דרך רשת הנתיבים, במיוחד כאשר תנועת הנמלים היא בשני הכיוונים, וחוסכת את האנרגיה שכל נמלה הייתה מבזבזת אילו הלכה בכיוון הלא־נכון”.
◼ מצפני הציפורים ציפורים רבות מנווטות בדיוק רב על פני מרחבים עצומים ובכל מזג אוויר. כיצד? החוקרים גילו שציפורים יכולות לקלוט את השדה המגנטי של כדור־הארץ. ואולם, ”קווי השדה המגנטי של כדור־הארץ משתנים ממקום למקום ולא תמיד מצביעים על הצפון האמיתי”, מציין כתב העת סיינס. מה מונע מהציפורים הנודדות מלסטות ממסלולן? הציפורים ככל הנראה מכיילות מדי ערב את המצפן הפנימי שלהן לפי השמש השוקעת. מאחר שמיקום השקיעה משתנה על־פי קווי הרוחב והעונות, החוקרים סבורים שציפורים אלה מסוגלות לפצות על השינויים באמצעות ”שעון ביולוגי המורה להן את עונת השנה”, מדווח סיינס.
מי לימד את הנמלים גיאומטריה? מי צייד את הציפורים במצפן, בשעון ביולוגי ובמוח המסוגל לפענח את המידע שכלים אלה מספקים? אבולוציה לא־תבונית? או בורא תבוני?
[שלמי תודה]
2004 E.J.H. Robinson ©
-
-
האם אלוהים ברא את החיים בתהליכים אבולוציוניים?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
האם אלוהים ברא את החיים בתהליכים אבולוציוניים?
”לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו” (ההתגלות ד׳:11).
זמן קצר לאחר שצ׳ארלס דרווין הפך את תורת האבולוציה לפופולרית, החלו כתות נוצריות רבות לחפש דרכים למזג בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה.
כיום, זרמים בולטים בנצרות מוכנים לקבל שאלוהים ודאי ברא את היצורים החיים בעזרת תהליכים אבולוציוניים. יש המלמדים כי אלוהים תכנת מראש את היקום בצורה כזו שהיצורים החיים יתפתחו בו באופן בלתי נמנע מכימיקלים חסרי חיים ובסופו של דבר יביאו ליצירת המין האנושי. חסידי אמונה זו המוכרת כאבולוציה תאיסטית, אינם סבורים שאלוהים התערב בתהליך לאחר תחילתו. אחרים חושבים כי אלוהים באופן כללי הניח לאבולוציה ליצור את רוב משפחות הצמחים ובעלי החיים ומדי פעם התערב לקידום התהליך.
האם התורות אכן מתיישבות זו עם זו?
האם תורת האבולוציה אכן מתיישבת עם הכתוב במקרא? אם האבולוציה הייתה בגדר עובדה, אזי הסיפור המקראי של בריאת אדם הראשון היה לכל היותר סיפור בעל מוסר השכל ואין להבינו ככתבו וכלשונו (בראשית א׳:26, 27; ב׳:18–24). האם זה מה שחשב ישוע על סיפור מקראי זה? ”האם לא קראתם”, אמר ישוע, ”שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, ’על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’? אין הם עוד שניים אלא בשר אחד. לכן מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם” (מתי י״ט:4–6).
ישוע ציטט כאן מסיפור הבריאה שבבראשית פרק ב׳. אם ישוע האמין שהנישואין הראשונים היו סיפור בדים, האם היה מתייחס אליהם כתימוכין להסבריו בדבר קדושת הנישואין? לא. ישוע הצביע על סיפור בראשית מכיוון שידע שזהו אירוע היסטורי (יוחנן י״ז:17).
גם תלמידיו של ישוע האמינו בסיפור הבריאה בבראשית. למשל, ספר הבשורה על־פי לוקס מתחקה אחר אילן היוחסין של ישוע עד לאדם הראשון (לוקס ג׳:23–38). אם אדם הראשון היה דמות בדויה, באיזה שלב הפכה שושלת יוחסין זו מעובדה לאגדה? אם שורשיו של אילן יוחסין זה היו מיתולוגיים, עד כמה מהימנה הייתה טענתו של ישוע שהוא המשיח שנולד משושלת דוד? (מתי א׳:1) לוקס, שהיה מכותבי ספרי הבשורה, אמר שהוא ’התחקה היטב על כל הדברים מראשיתם’. ברור אפוא שגם הוא האמין בסיפור הבריאה בבראשית (לוקס א׳:3).
אמונתו של השליח פאולוס בישוע הייתה קשורה לביטחונו בסיפור בראשית. הוא כתב: ”מאחר שהמוות בא על־ידי אדם, גם תחיית המתים היא על־ידי אדם; שכן כמו שבאדם הכול מתים, כך גם במשיח הכול יחיו” (קורינתים א׳. ט״ו:21, 22). אם אדם הראשון לא היה אבי המין האנושי, האחד אשר ממנו ”בא החטא לעולם, ועקב החטא בא המוות”, מדוע היה על ישוע למות כדי לבטל את השפעות החטא התורשתי? (רומים ה׳:12; ו׳:23).
כל המטיל ספק בסיפור הבריאה בבראשית, מפקפק ביסודות האמונה המשיחית. תורת האבולוציה ותורת המשיח אינן מתיישבות זו עם זו. כל ניסיון למזג ביניהן יכול רק להוליד אמונה חלשה ’המיטלטלת ברוח של כל תורה’ (אפסים ד׳:14).
אמונה המבוססת על יסוד מוצק
במשך מאות שנים ספג המקרא חיצי ביקורת והתקפות. פעם אחר פעם הוכח שהמקרא הוא אמת לאמיתה. בענייני היסטוריה, בריאות ומדע הסבריו מתבררים שוב ושוב כמהימנים. עצותיו ביחסי אנוש אמינות ונצחיות. פילוסופיות ותיאוריות אנוש צומחות כדשא ירוק ובסופו של דבר נובלות, אך דבר אלוהים ”יקום לעולם” (ישעיהו מ׳:8).
תורת האבולוציה אינה מוגבלת לתחום התיאוריה המדעית. זוהי פילוסופיית אנוש שפרחה ולבלבה עשרות שנים. אולם בשנים האחרונות, תורת האבולוציה המסורתית של דרווין מתפתחת בעצמה ולמעשה עוברת מוטציות על רקע המאמצים להסביר ולתרץ את הראיות הנערמות המעידות על תכנון בעולם הטבע. אנו מזמינים אותך להמשיך ולבחון את הנושא. תוכל לעיין במאמרים הנוספים בהוצאה זו. בנוסף, תוכל לקרוא את הפרסומים המוזכרים בעמוד זה ובעמוד 32.
לאחר שתערוך מחקר בנושא יהיה לך מן הסתם ביטחון רב יותר במהימנות ההיסטוריה המקראית. חשוב מכך, אמונתך בהבטחות המקרא לעתיד תתחזק (עברים י״א:1). ואולי גם בך ייעור הרצון להלל את יהוה, ”עושה שמיים וארץ” (תהלים קמ״ו:6).
קריאה נוספת
ספר לכל אדם דוגמאות מפורטות בנוגע למהימנות המקרא ניתן למצוא בחוברת זו
האם קיים בורא הדואג לך? בחן עובדות מדעיות נוספות וראה גם מדוע אל אוהב מרשה שיהיה כל כך הרבה סבל
מה באמת מלמד המקרא? השאלה מהי מטרת אלוהים כלפי כדור־הארץ? נידונה בפרק 3 בספר זה
[קטע מוגדל בעמוד 10]
ישוע האמין בסיפור הבריאה בבראשית. האם הוא טעה?
[תיבה בעמוד 9]
מהי אבולוציה?
ה”אבולוציה” מוגדרת בין היתר כ”תהליך של שינוי בכיוון מסוים”. למונח שימושים שונים. למשל, הוא מצביע על שינויים גדולים בעצמים דוממים — התפתחות היקום. הוא משמש לתיאור שינויים קטנים בחי ובצומח — אופן הסתגלותם של צמחים ובעלי חיים לסביבתם. המונח מזוהה בעיקר עם התיאוריה שעל־פיה החיים נוצרו מכימיקלים דוממים אשר התגבשו לתאים בעלי יכולת שכפול עצמי ואט אט התפתחו ליצורים יותר ויותר מורכבים, והאדם הוא היצור התבוני ביותר. המונח ”אבולוציה” במאמרים אלה מתייחס למושג הזה.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]
צילום חלל: J. Hester and P. Scowen (AZ State Univ.), NASA
-
-
ראיון עם ביוכימאיעורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
ראיון עם ביוכימאי
בשנת 1996 פרסם מייקל ג׳. בהי, כיום פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה שבארצות־הברית, את ספרו הקופסה השחורה של דרווין — האתגר הביוכימי לאבולוציה (s Black Box—The Biochemical Challenge to Evolution’Darwin). בהוצאת עורו! מה־8 ביולי 1997, התפרסמה סדרת מאמרים תחת הכותרת ”כיצד נוצרנו? במקרה או במחשבה תחילה?” שהתייחסה לספרו של בהי. בעשר השנים שחלפו מאז פורסם הספר, מתאמצים מדענים אבולוציוניים להפריך את טענותיו של בהי. מבקריו מאשימים אותו על כך שהוא נותן לאמונתו הדתית (הוא קתולי) לערפל את כושר השיפוט המדעי שלו. אחרים אומרים כי טיעוניו אינם מדעיים. כתב עורו! שוחח עם פרופסור בהי כדי להבין מדוע דעותיו שנויות במחלוקת.
כתב עורו!: מדוע אתה סבור שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני?
פרופסור בהי: בכל פעם שאנחנו רואים מערכות מורכבות בפעולה אנו מסיקים שמישהו תכנן אותן. קח למשל את המכונות המשמשות אותנו בחיי היומיום — מכסחת דשא, מכונית או אפילו דברים פחות מורכבים. אני אוהב להשתמש במלכודת עכברים כדוגמה. ברור לך שמישהו תכנן אותה מכיוון שאתה רואה איך החלקים השונים ערוכים ללכידת עכברים.
המדע התקדם דיו כדי לחשוף את הרמה הבסיסית של החיים. ולהפתעתנו הרבה, המדענים מגלים מכונות מורכבות הפועלות ברמה המולקולרית. למשל, בתוך תאים חיים ישנן ”משאיות” מולקולריות קטנות הנושאות אספקה מצידו האחד של התא לצידו האחר. ”תמרורים” מולקולריים זעירים מכוונים את ה”משאיות” ימינה או שמאלה. תאים מסוימים מצוידים ב”מנוע חיצוני” הדוחף אותם דרך נוזלים. בכל הקשר אחר, כאשר רואים מורכבות כזו בפעולה, מייד מסיקים שיש כאן תכנון. על אף הטענות שמעלה האבולוציה הדרוויניסטית, אין לנו שום הסבר אחר למורכבות זו. מאחר שעל־פי ניסיוננו אנו תמיד מסיקים שמאחורי מבנים כאלה קיים תכנון, מוצדק מבחינתנו להסיק שגם המערכות המולקולריות האלו הן תוצר של תכנון תבוני.
כתב עורו!: מדוע לדעתך מרבית עמיתיך חולקים על מסקנותיך בנוגע לתכנון תבוני?
פרופסור בהי: מדענים רבים חולקים על מסקנותיי מכיוון שלרעיון התכנון התבוני יש השלכות חוץ־מדעיות המצביעות בבירור על משהו שהוא מעבר לטבע. מסקנות אלו גורמות אי־נוחות לאנשים רבים. אולם אותי לימדו תמיד שהמדע אמור ללכת בעקבות העובדות. לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית, רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות.
כתב עורו!: מה אתה משיב למבקרים הטוענים שקבלת מושג התכנון התבוני מעודדת בורות?
פרופסור בהי: המסקנה שקיים תכנון אינה פועל יוצא של בורות. אין היא נובעת ממה שאנו לא יודעים; אלא ממה שאנו כן יודעים. כאשר דרווין פרסם את ספרו מוצא המינים לפני 150 שנה, החיים נראו פשוטים. מדענים חשבו שהתא כה פשוט שהוא כנראה מבעבע באופן ספונטני מתוך בוץ הים. אבל מאז גילו המדענים שהתאים מורכבים להדהים, הרבה יותר מהמכונות הקיימות בעולמנו במאה ה־21. מורכבות תפקודית זו מעידה על תכנון תכליתי.
כתב עורו!: האם למדע יש הוכחה כלשהי שהאבולוציה יצרה באמצעות ברירה טבעית את המכונות המולקולריות המורכבות שאתה מדבר עליהן?
פרופסור בהי: אם תנבור בספרות המדעית תגלה שאיש לא עשה נסיונות רציניים — ניסוי או מודל מדעי מפורט — המסבירים כיצד מכונות מולקולריות אלו נוצרו על־ידי תהליכים אבולוציוניים. וזאת למרות העובדה שבעשר השנים האחרונות מאז פורסם ספרי, ארגונים מדעיים רבים, כגון האקדמיה הלאומית למדעים והאיגוד האמריקני לקידום המדע, פנו בדחיפות לחבריהם לעשות ככל יכולתם כדי להזים את הרעיון שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני.
כתב עורו!: כיצד תשיב לאלה המצביעים על מאפיינים של צמחים או בעלי חיים המעידים לטענתם על ליקוי בתכנון?
פרופסור בהי: רק מפני שאיננו יודעים מדוע מאפיין מסוים קיים באורגניזם, אין זה אומר שאין לו תפקיד חשוב. למשל, פעם סברו שאיברים שרידיים (איברים שלכאורה אין בהם תועלת) מצביעים על תכנון לקוי של גוף האדם ושל אורגניזמים אחרים. לדוגמה, התוספתן והשקדים נחשבו פעם לאיברים שרידיים והוסרו כבשגרה. אבל אז התגלה שלאיברים אלה תפקיד במערכת החיסונית, והם אינם נחשבים עוד לאיברים שרידיים.
נקודה נוספת שכדאי לזכור היא שבביולוגיה דברים מסוימים יכולים כנראה להתרחש במקרה. אבל אם המכונית שלי מקבלת מכה או יש תקר בגלגל, אין זה אומר שהמכונית או הצמיג לא תוכננו. באופן דומה, העובדה שדברים מסוימים מתרחשים במקרה בביולוגיה אינה מעידה על כך שהמכונות המולקולריות המורכבות והמתוחכמות בעולם החי והצומח צצו במקרה. אין כל היגיון בטיעון זה.
[קטע מוגדל בעמוד 12]
”לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית, רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות”
-
-
האבולוציה — האם היא עובדה?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
האבולוציה — האם היא עובדה?
”האבולוציה היא עובדה מוגמרת כחום השמש”, טוען הפרופסור ריצ׳רד דוקינס, מדען אבולוציוני בכיר. ניסויים ותצפיות ישירות מוכיחים מעל לכל ספק שהשמש חמה. אך האם ישנם ניסויים ותצפיות ישירות התומכים בתורת האבולוציה באותה מידה של ודאות?
לפני שנשיב על השאלה יש להבהיר דבר מה. מדענים רבים שמים לב שבחלוף הזמן צאצאים של בעלי חיים וצמחים עשויים להשתנות קמעה. צ׳ארלס דרווין כינה תהליך זה ”תורת המוצא הכרוכה במיוּרים [מיור=השתנות]”. שינויים אלה נצפים ישירות, מתועדים בניסויים ונעשה בהם שימוש מחוכם על־ידי מגדלי בעלי חיים וצמחים.a השינויים הללו הם בגדר עובדה. ואולם, המדענים מייחסים לשינויים הקלים האלה את המונח ”מיקרואבולוציה”. המונח עצמו מרמז על עמדתם של מדענים, לפיה השינויים המזעריים מוכיחים תופעה שונה בתכלית, תופעה שלא נצפתה מעולם, שאותה הם מכנים מאקרואבולוציה.
למעשה, דרווין הרחיק לכת הרבה מעבר לשינויים הנצפים. הוא כתב בספרו הנודע מוצא המינים: ”אני רואה את כל היצירים לא כמעשי־בריאה מיוחדים אלא כבני־בניהם של יצירים מועטים”. דרווין אמר שלאורך פרקי זמן עצומים, אותם ”יצירים מועטים” מקוריים, או צורות חיים פשוטות לכאורה, התפתחו אט אט בעזרת ”מיורים [שינויים] קלים מאוד”, והפכו למיליוני צורות החיים הקיימות כיום על פני האדמה. האבולוציוניסטים מלמדים כי שינויים קלים אלה הצטברו והולידו את השינויים הגדולים שנדרשו כדי להפוך דגים לדו־חיים וקופים לבני אדם. שינויים גדולים משוערים אלה מוגדרים כמאקרואבולוציה. טענה שנייה זו מתקבלת על דעת רבים. לתפיסתם, ’אם שינויים קלים יכולים לחול במין עצמו, מדוע שהאבולוציה לא תיצור שינויים גדולים במשך פרקי זמן ארוכים?’b
תורת המאקרואבולוציה נשענת על שלוש הנחות יסוד:
1. המוטציות מספקות את חומרי הגלם הדרושים ליצירת מינים חדשים.c
2. תהליך הברירה הטבעית אחראי ליצירת מינים חדשים.
3. עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה בצמחים ובבעלי חיים.
האם הראיות למאקרואבולוציה מוצקות דיין כדי להחשיבה לעובדה?
האם מוטציות יכולות ליצור מינים חדשים?
פרטים רבים בצמחים ובבעלי חיים נקבעים על־פי ההוראות הקיימות בצופן הגנטי המצוי בגרעין כל תא.d חוקרים גילו כי מוטציות, כלומר שינויים אקראיים בצופן הגנטי, מסוגלות לחולל שינויים בצאצאי צמחים ובעלי חיים. בשנת 1946 הכריז הרמן ג׳. מילר, חתן פרס נובל ומייסד חקר המוטציות: ”הצטברות של הרבה שינויים נדירים ולרוב זעירים היא האמצעי העיקרי להשבחה מלאכותית של בעלי חיים וצמחים, ולא זו בלבד אלא שזו בראש ובראשונה הדרך שבה האבולוציה הטבעית מתחוללת על־פי הברירה הטבעית”.
תורת המאקרואבולוציה מושתתת על הטענה כי המוטציות מסוגלות להביא ליצירת מינים חדשים ואף למשפחות חדשות של צמחים ובעלי חיים. הניתן בדרך כלשהי לבחון טענה נועזת זו? הבה נראה מה נחשף בעקבות כ־100 שנות מחקר בתחום הגנטיקה.
בשנות ה־30 המאוחרות אימצו המדענים בהתלהבות את הרעיון שאם הברירה הטבעית מסוגלת ליצור מינים חדשים של צמחים בעזרת מוטציות אקראיות, כי אז ברירה מלאכותית ומבוקרת של מוטציות תביא לתוצאות יעילות יותר. ”תחושת אופוריה פשטה בקרב רוב הביולוגים ובייחוד בקרב הגנטיקאים ומגדלי הצמחים ובעלי החיים”, אמר בראיון לכתב העת עורו! וולף־אקהרט לוניג, מדען ממכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בגרמניה. על מה האופוריה? לוניג, החוקר כבר 28 שנה את המוטציות בצמחים, אמר: ”חוקרים אלה סברו שהגיע הזמן לחולל מהפכה בשיטה המסורתית של השבחת צמחים ובעלי חיים. לתפיסתם, אם הם יחוללו מוטציות רצויות ויִבְררו ביניהן, יוכלו ליצור צמחים ובעלי חיים משופרים”.e
מדענים בארצות־הברית, באסיה ובאירופה פתחו בתוכניות מחקר עתירות תקציב ויישמו שיטות שנועדו לזרז את תהליך האבולוציה. ומה היו התוצאות לאחר למעלה מ־40 שנות מחקר אינטנסיבי? ”למרות ההוצאות הכספיות האדירות”, אומר החוקר פטר פון זנבוש, ”הניסיון לטפח זנים פוריים יותר בעזרת חשיפה לקרינה נחל במידה רבה כישלון”. לוניג ציין: ”בשנות ה־80 נופצו התקוות והאופוריה של המדענים ונמוגו בכישלון חובק עולם. השבחה בעזרת מוטציות כתחום מחקר נפרד נזנחה בארצות המערב. כמעט כל המוטנטים (אורגניזמים שנוצרו על־ידי מוטציות) התאפיינו ב’תכונות ברירה שליליות’, כלומר, מתו או היו חלשים יותר מהזנים הטבעיים”.f
למרות הכול, הנתונים שנצברו עד כה לאחר כ־100 שנות מחקר בנושא המוטציות ככלל ולאחר 70 שנה של השבחה בעזרת מוטציות בפרט, מאפשרים למדענים להסיק מסקנות ביחס ליכולת של המוטציות ליצור מינים חדשים. לוניג בחן את הראיות והסיק: ”מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [של צמח או בעל חיים] למין חדש לגמרי. מסקנה זו עולה בקנה אחד עם כל הניסויים ועם כל הממצאים שהתקבלו מחקר המוטציות במאה ה־20 וכמו גם עם חוקי ההסתברות. אם כן, מחוק השוֹנוּת החוזרת עולה כי מינים הנבדלים במובהק מבחינה גנטית ממינים אחרים, ניחנים במחסומים של ממש שלא ניתן לבטלם או לחרוג מהם על־ידי מוטציות מקריות”.
מה משתמע מן העובדות המובאות לעיל? אם מדענים בעלי הכשרה מיוחדת אינם מסוגלים ליצור מינים חדשים על־ידי יצירה וברירה מלאכותיות של מוטציות חיוביות, האם מתקבל על הדעת שתהליך לא־תבוני יעשה עבודה טובה יותר? אם המחקר מלמד שמוטציות אינן יכולות להפוך מין מקורי למין חדש לגמרי, כיצד התרחשה לכאורה המאקרואבולוציה?
האם הברירה הטבעית אחראית ליצירת מינים חדשים?
דרווין גרס כי הברירה הטבעית, להגדרתו, תעדיף צורות חיים המתאימות ביותר לסביבה, ואילו צורות חיים פחות מתאימות בסופו של דבר ייכחדו. אבולוציוניסטים בני זמננו מלמדים שככל שהמינים מתפזרים ונעשים מבודדים, בוחרת הברירה הטבעית את מי שהפכו באמצעות מוטציות גנטיות למותאמים ביותר לסביבתם החדשה. לטענתם, כתוצאה מכך אותן קבוצות מבודדות מתפתחות והופכות למינים חדשים לגמרי.
כאמור, הראיות המתקבלות מן המחקר מראות בעליל כי מוטציות אינן יכולות להניב סוגים חדשים לגמרי של צמחים ובעלי חיים. אם כן, אילו הוכחות מספקים חסידי האבולוציה כתימוכין לטענה שהברירה הטבעית בוחרת מוטציות מועילות ליצירת מינים חדשים? בחוברת שיצאה לאור ב־1999 מטעם האקדמיה הלאומית למדעים (NAS) בארה״ב, נאמר: ”דוגמה משכנעת במיוחד של ספיציאציה [יצירת מינים חדשים] היא 13 מיני הפָּרושים שחקר דרווין באיי גַלַפַּגוֹס, המוכרים כיום כפרושי דרווין”.
בשנות ה־70 החלה קבוצת מחקר בראשות פיטר ורוזמרי גרנט לחקור את הפרושים הללו והתברר שלאחר שנת בצורת אחת, פרושים בעלי מקור גדול במקצת שרדו יותר בהשוואה לבעלי המקור הקטן יותר. מאחר שגודל המקור וצורתו הם אחת הדרכים העיקריות להגדרת 13 מיני הפרושים, נחשבו ממצאים אלו למשמעותיים. בחוברת נאמר: ”פיטר ורוזמרי גרנט העריכו שאם תפקוד את האיים האלה בצורת מדי 10 שנים בערך, צפוי לצוץ מין חדש של פרושים בתוך 200 שנה בלבד”.
אלא שהחוברת מטעם NAS השמיטה מספר עובדות חשובות ומביכות. בשנים שחלפו מאז הבצורת, שבו הפרושים בעלי המקור הקצר להיות הרוב באוכלוסייה. זו הסיבה שפיטר גרנט ולייל גיבס, סטודנט לתארים גבוהים, כתבו בכתב העת המדעי נייצ׳ר כי הם היו עדים ”לנסיגה בכיווניות תהליך הברירה הטבעית”. בשנת 1991 כתב גרנט כי ”האוכלוסייה הנתונה לתהליך הברירה הטבעית, מיטלטלת הלוך ושוב” בכל פעם שהאקלים משתנה. עוד גילו החוקרים כי חלק מ”מיני” הפרושים השונים מזדווגים זה עם זה וצאצאיהם שורדים טוב יותר מהוריהם. פיטר ורוזמרי גרנט הגיעו למסקנה שאם הזיווג ההדדי יימשך, הוא צפוי להוביל למיזוג של שני ”מינים” למין אחד בלבד בתוך 200 שנה.
עוד בשנת 1966 כתב הביולוג האבולוציוני ג׳ורג׳ כריסטופר ויליאמס: ”צר לי שתורת הברירה הטבעית פותחה קודם כול כהסבר לשינויים האבולוציוניים. היא חשובה בהרבה כהסבר לשימור תהליך האדפטציה (התאמה)”. התיאורטיקן האבולוציוני ג׳פרי שוורץ כתב בשנת 1999 שאם מסקנותיו של ויליאמס נכונות, כי אז הברירה הטבעית מסייעת למינים להסתגל לתנאי הקיום המשתנים, אבל ”אין היא יוצרת דבר חדש”.
ואכן פרושי דרווין אינם הופכים ל”דבר חדש”. הם עדיין פרושים. והעובדה שהם מזדווגים בינם לבין עצמם מטילה ספק בשיטות שנוקטים מספר אבולוציוניסטים להגדרת מין. יתרה מזו, הם חושפים את העובדה שאפילו אקדמיות יוקרתיות למדעים אינן מחוסנות מפני הצגת ראיות באופן מוטה.
האם עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה?
החוברת מטעם NAS שהוזכרה קודם לכן מותירה אצל הקורא את הרושם שהמאובנים שנמצאו על־ידי המדענים מהווים עדות מספקת למאקרואבולוציה. היא קובעת: ”נתגלו כל כך הרבה צורות ביניים בין דגים לדו־חיים, בין דו־חיים לזוחלים, בין זוחלים ליונקים ולאורך ההשתלשלות האבולוציונית של היונקים, שקשה על־פי־רוב לזהות חד־משמעית מתי אירע המעבר ממין אחד למשנהו”.
אמירה פסקנית זו מפתיעה למדי. מדוע? בשנת 2004 תיאר נשיונל ג׳יאוגרפיק את עדות המאובנים כ”סרט על אבולוציה שבו 999 מכל 000,1 תמונות אבדו על רצפת חדר העריכה”. האם אחת מכל אלף ”תמונות” אכן מאמתת את תהליך המאקרואבולוציה? מה באמת מראה עדות המאובנים? ניילז אלדרג’, אבולוציוניסט מושבע, מודה כי עדות המאובנים מראה שלאורך פרקי זמן ארוכים ”לא הצטברו כמעט שום שינויים אבולוציוניים ברוב המינים”.
עד כה חשפו ומיינו המדענים בעולם כולו כ־200 מיליון מאובנים גדולים ומיליארדי מיקרו־מאובנים. לא מעט חוקרים תמימי דעים שעדות נרחבת ומפורטת זו מראה שכל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו, ומינים רבים נעלמו במפתיע כלעומת שהופיעו. לאחר סקירת ראיות המאובנים, כתב הביולוג ג׳ונתן וולס: ”אין ספק שברמת הממלכות, המערכות והמחלקות, תורת המוצא הכרוכה במיוּרים ממקורות משותפים אינה עובדה נצפית. אם לשפוט על־פי המאובנים ועל־פי הראיות המולקולריות, אין זו אפילו תיאוריה מבוססת”.
אבולוציה — עובדה או בדיה?
מדוע אבולוציוניסטים בולטים רבים עומדים על כך שהמאקרואבולוציה היא עובדה? ריצ׳רד לוונטין, אבולוציוניסט רב־השפעה, מתח ביקורת על כמה מטיעוניו של ריצ׳רד דוקינס ואחר כך כתב שמדענים רבים מוכנים לקבל טענות מדעיות המנוגדות לשכל הישר ”משום שיש לנו מחויבות מוקדמת, מחויבות למטריאליזם”.g לא מעט מדענים מסרבים אפילו לשקול את האפשרות שקיים מתכנן תבוני, מפני שכפי שכתב לוונטין, ”לא נוכל לתת לאלוהים דריסת רגל”.
בעניין זה מצוטט הסוציולוג רודני סטרק בכתב העת סיינטיפיק אמריקן כמי שאמר: ”כבר 200 שנה משוּוק הרעיון שאם אתה רוצה להיות אדם מדעי עליך לשחרר את שכלך מכבלי הדת”. עוד ציין שבאוניברסיטאות מחקר ”המאמינים שמים מחסום לפיהם”, ואילו ”הלא־מאמינים מפלים אותם לרעה”. לדברי סטרק, ”קיימת מערכת תִגמול ללא־מאמינים בדרגים הגבוהים [של קהיליית המדע]”.
אם אתה מקבל את תורת המאקרואבולוציה כאמת לאמיתה, עליך להאמין שמדענים אגנוסטיים או אתיאיסטיים לא יתנו לדעותיהם האישיות להשפיע על פירושיהם לממצאים המדעיים. עליך להאמין שמוטציות ותהליך הברירה הטבעית יצרו את כל צורות החיים המורכבות, חרף העובדה שאחרי מאה שנות מחקר, חקר מיליארדי מוטציות מראה כי המוטציות לא הפכו אפילו לא מין מוגדר אחד בלבד למין אחר לגמרי. עליך להאמין שכל היצורים החיים התפתחו בהדרגה מאב קדמון משותף, על אף העובדה שעדות המאובנים מראה בבירור שהסוגים העיקריים של הצמחים ובעלי החיים הופיעו באופן פתאומי ולא התפתחו לסוגים אחרים, גם אחרי עידן ועידנים. האם אמונה כזו נשמעת כתפיסה המבוססת על עובדה או על בדיה?
[הערות שוליים]
a מגדלי כלבים יכולים לזווג באופן מבוקר בין כלבים שונים ובסופו של דבר ליצור צאצאים בעלי רגליים קצרות יותר או שיער ארוך יותר משל הוריהם. עם זאת, השינויים שהם יוצרים נגרמים על־פי־רוב מליקוי בתפקוד הגנטי. לדוגמה, ממדיו הקטנים של כלב התחש הם תוצאה של כשל בצמיחת הסחוס הגורם לננסוּת.
b המילה ”מין” ו”מינים” המופיעה פעמים רבות במאמר אינה זהה במובנה למילה ’מין’ שבספר בראשית הנושאת משמעות מקיפה יותר. מה שמוגדר בפי המדענים התפתחות של מין חדש הוא לרוב עניין של ואריציה של אותו ’מין’ על־פי המילה שבספר בראשית.
c ראה המסגרת ”סיווג האורגניזמים”.
d ממחקרים עולה כי הציטופלסמה של התא, קרום התא ומבנים אחרים ממלאים אף הם תפקיד בעיצוב דמותו של האורגניזם.
e דברי לוניג במאמר זה הם מטעמו ואינם נאמרים בשם מכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים.
f בניסויים במוטציות התברר שוב ושוב שמספר המוטנטים החדשים פחת בהתמדה, ואילו מוטנטים מאותו סוג שבו והופיעו בקביעות. על יסוד תופעה זו הגדיר לוניג את ”חוק השוֹנוּת החוזרת”. בנוסף לכך, פחות מאחוז אחד מכלל המוטציות בצמחים נבחרו למחקר נוסף, ופחות מאחוז אחד מאלה נמצאו כמתאימים לשימוש מסחרי. התוצאות של השבחת בעלי חיים בעזרת מוטציות היו אף גרועות מאלו של הצמחים, והשיטה ננטשה לגמרי.
g מטריאליזם במובן זה הוא התפיסה שהחומר הגשמי הינו הממשות היחידה או הבסיסית, ושכל דבר ביקום, כולל החיים, באו לידי קיום ללא שום התערבות על־טבעית בתהליך.
[קטע מוגדל בעמוד 15]
”מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [של צמח או בעל חיים] למין חדש לגמרי”
[קטע מוגדל בעמוד 16]
לפי עדות המאובנים, כל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו
[קטע מוגדל בעמוד 17]
פרושי דרווין מוכיחים לכל היותר שמין יכול להתאים את עצמו לשינויי אקלים
[טבלה בעמוד 14]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
סיווג האורגניזמים
האורגניזמים מסווגים לקבוצות שבהדרגה נעשות יותר ויותר מקיפות, החל במינים מסוימים וכלה בממלכות.h לדוגמה, השווה בין מיון בני אדם לבין מיון זבובי הפירות המובאים להלן.
בני אדם זבובי פירות
מין סַפּייֶנס מלנוגסטר
סוג הומו דרוֹזוֹפִילָה
משפחה הומינידים תסיסניתיים
סדרה פְּרִימַטִים זבוּבָאִים
מחלקה יונקים חרקים
מערכה מֵיתרנים פרוקי רגליים
ממלכה בעלי חיים בעלי חיים
[הערת שוליים]
h שים לב: בבראשית פרק א׳ נאמר שהצמחים ובעלי החיים התרבו ”למיניהם” (בראשית א׳:12, 21, 24, 25). אך המילה המקראית ’מין’ אינה מונח מדעי ואין לבלבל בינה לבין התואר המדעי ”מין” (species).
[שלמי תודה]
הטבלה מבוססת על הספר אייקונים של אבולוציה — מדע או מיתוס? מדוע חלק ניכר ממה שאנו מלמדים בנושא האבולוציה שגוי (Icons of Evolution—Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong), מאת ג׳ונתן וֶלס.
[תמונות בעמוד 15]
זבוב פירות מוטנטי (למעלה), שצורתו פגומה, הוא עדיין זבוב פירות
[שלמי תודה]
.Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©
[תמונות בעמוד 15]
בניסויים במוטציות של צמחים התברר שוב ושוב שמספר המוטנטים החדשים פחת בהתמדה, ואילו מוטנטים מאותו סוג שבו והופיעו בקביעות (הצמח המוטנטי שבתמונה הוא בעל פרחים גדולים יותר)
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]
From a Photograph by Mrs. J. M. Cameron/U.S. National Archives photo
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]
דינוזאור: Pat Canova/Index Stock Imagery ©; מאובנים: GOH CHAI HIN/AFP/Getty Images
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]
ראשי פרושים: .Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©
-
-
מדוע אנו מאמינים בבוראעורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
מדוע אנו מאמינים בבורא
מומחים רבים בענפי מדע שונים ערים לתכנון התבוני שבטבע. הם סבורים שאין כל היגיון באמונה שמורכבות החיים העילאית עלי אדמות היא תוצר של יד המקרה. ואכן, ישנם מדענים וחוקרים המאמינים בקיומו של בורא.
חלקם הפכו להיות עדי־יהוה, והם משוכנעים שאלוהי המקרא תכנן וברא את היקום הגשמי. כתב עורו! שאל כמה מהם מה הביא אותם למסקנה זו. אולי תמצא עניין בתשובותיהם.a
’מורכבות בלתי נתפסת בעולם החי והצומח’
◼ וולף־אקהרט לוניג
פרופיל: עבודתי המדעית ב־28 השנים האחרונות היא בתחום המוטציות הגנטיות בצמחים. אני עובד זה 21 שנה במכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בקלן שבגרמניה. אני גם משרת כמעט שלושים שנה כזקן־קהילה בקהילת עדי־יהוה.
המחקר האמפירי שאני עורך בגנטיקה, ולימודיי בנושאים ביולוגיים כגון פיזיולוגיה ומורפולוגיה, חושפים אותי מקרוב למורכבות העצומה ולרוב הבלתי נתפסת בעולם החי והצומח. מחקריי בנושאים אלה מחזקים בי את ההכרה שלחיים, ואפילו לצורות החיים הבסיסיות ביותר, חייב להיות מקור תבוני.
הקהילייה המדעית בהחלט מודעת למורכבות המצויה בחיים. אולם עובדות מרתקות אלו מוצגות בדרך כלל בהקשר אבולוציוני. לדעתי הטיעונים נגד סיפור הבריאה המקראי מתמסמסים תחת בחינה מדעית קפדנית. אני בודק טענות אלו כבר עשרות שנים. אחרי שחקרתי לעומק את עולם החי והצומח וראיתי כיצד החוקים השולטים ביקום מתואמים בצורה מושלמת לקיום החיים על כדור־הארץ, אינני יכול שלא להאמין בבורא.
”לכל דבר שאני רואה יש גורם”
◼ ביירון ליאן מדוז
פרופיל: אני מתגורר בארצות־הברית ועובד בסוכנות נאס”א בתחום פיזיקת לייזרים. נכון לעכשיו אני מעורב בפיתוח טכנולוגיה לשיפור יכולת ניטור האקלים הגלובאלי, מזג האוויר ותופעות פלנטריות אחרות. אני זקן־קהילה בקהילת עדי־יהוה בקילמרנוק שבאזור וירג׳יניה, ארה״ב.
במחקריי אני מרבה להיעזר בעקרונות הפיזיקה, ומנסה להבין כיצד ומדוע דברים מסוימים מתרחשים. בתחום לימודיי, אני מוצא הוכחות ברורות לכך שלכל דבר שאני רואה יש גורם. סבורני שמבחינה מדעית הגיוני לקבל שאלוהים הוא הגורם הראשוני לכל המצוי בטבע. בעיניי, חוקי הטבע יציבים מכדי להאמין שלא עומד מאחוריהם מארגן ובורא.
אם מסקנה זו כל כך ברורה, מדוע מדענים כה רבים מאמינים באבולוציה? האם ייתכן שהאבולציוניסטים מסיקים מסקנות לפני שהם בוחנים את הראיות? אין זו תופעה חריגה בקרב המדענים. ואולם, אף תצפית, משכנעת ככל שתהיה, אינה צריכה להיעשות מתוך מסקנות מוגדרות מראש. למשל, אדם שעורך מחקר בפיזיקת לייזרים יכול להתעקש כי האור הוא גל הדומה לגלי קול, מכיוון שהאור מתנהג פעמים רבות כמו גל. על כל פנים, מסקנתו תהיה לוקה בחסר משום שהראיות גם מצביעות על כך שהאור על־פי התנהגותו מורכב מחלקיקים הידועים כפוטונים. באופן דומה, כל מי שטוענים בתוקף שהאבולוציה היא עובדה, מבססים את מסקנותיהם רק על חלק מהראיות ובוחנים את הראיות על סמך ההנחות המוקדמות שלהם.
אני מופתע שאנשים מקבלים את תורת האבולוציה כעובדה בשעה ש”מומחי” אבולוציה בעצמם חלוקים בשאלה כיצד היא התרחשה. למשל, האם היית מקבל את פעולות החשבון הבסיסיות כעובדה מוכחת אילו מומחים מסוימים היו אומרים ש־2 ועוד 2 שווה 4, בעוד שאחרים היו טוענים שהתוצאה היא 3 או 6? אם תפקיד המדע לקבל רק את מה שניתן להוכיח, לבדוק ולשחזר, אזי התיאוריה שכל האורגניזמים התפתחו מאב קדמון משותף אינה עובדה מדעית.
”אין יש מאין”
◼ קנת לויד טנקה
פרופיל: אני גיאולוג העובד כרגע במרכז למחקר גיאולוגי בארה״ב, בפלגסטף, אריזונה. אני עוסק זה כשלושים שנה במחקר מדעי בתחומים שונים בגיאולוגיה, כולל גיאולוגיה פלנטרית. עשרות ממאמרי המחקר שחיברתי ורבות מהמפות הגיאולוגיות של מאדים שהכנתי פורסמו בכתבי עת מדעיים מוכרים. כאחד מעדי־יהוה אני מקדיש כ־70 שעות בחודש לקידום קריאת המקרא.
חונכתי להאמין באבולוציה, אך לא יכולתי לקבל שהאנרגיה העצומה שנדרשה כדי ליצור את היקום צצה מאליה ללא בורא רב עוצמה. אין יש מאין. במקרא עצמו קיים טיעון חזק התומך בקיומו של בורא. יש בו דוגמאות רבות של עובדות מדעיות בתחום המומחיות שלי, כמו העובדה שהארץ כדורית ותלויה ”על בלי מה [על לא כלום]” (איוב כ״ו:7; ישעיהו מ׳:22). עובדות אלו נכתבו במקרא הרבה לפני שהוכחו במחקר.
חשוב על מבנה גופנו. אנו ניחנים בתפיסה חושית, במודעות עצמית, בחשיבה תבונית, ביכולות תקשורתיות וברגשות. ומעל לכול אנו מסוגלים לחוות, להעריך ולבטא אהבה. אין בידי האבולוציה להסביר כיצד תכונות נפלאות אלו של האדם באו לידי קיום.
שאל את עצמך, ’עד כמה אמינים ומהימנים מקורות המידע התומכים באבולוציה?’ התיעוד הגיאולוגי לוקה בחסר, מסובך ומבלבל. חסידי האבולוציה אינם מצליחים להמחיש במעבדות בעזרת שיטות מחקר מדעיות את תהליכי האבולוציה המשוערים. המדענים משתמשים בדרך כלל בשיטות מחקר טובות לצבירת נתונים, אך לא פעם הם פועלים ממניעים אנוכיים בפענוח ממצאיהם. אין זה סוד שמדענים מקדמים את דעותיהם כאשר הנתונים סותרים או אינם חד־משמעיים. הקריירות שלהם והערך העצמי שלהם ממלאים תפקיד מרכזי.
כמדען וכתלמיד מקרא אני מחפש אחר האמת כולה, כזו שמתיישבת עם כל התצפיות והעובדות הידועות כדי שאגיע להבנה המדויקת ביותר. לדידי, האמונה בבורא היא ההגיונית מכול.
”התכנון הניכר בתא”
◼ פאולה קינצ׳לו
פרופיל: יש לי ניסיון של שנים כחוקרת בתחומי הביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית ומיקרוביולוגיה. אני מועסקת כרגע על־ידי אוניברסיטת אמורי באטלנטה, ג׳ורג׳יה שבארה״ב. בנוסף, אני מלמדת את המקרא בהתנדבות בקרב אוכלוסייה דוברת רוסית.
כחלק מלימודי הביולוגיה שלי עסקתי במשך ארבע שנים אך ורק בתא ומרכיביו. ככל שהעמקתי את ידיעותיי בנוגע לדנ״א, לרנ”א, לחלבונים, ולמסלולים המטבוליים, כך גברה התפעמותי מהמורכבות, הארגון והדיוק הכרוכים בכול. ואף־על־פי שהתרשמתי מן הידע הרב שצבר האדם על התא, נדהמתי פי כמה ממה שעוד ניתן ללמוד. התכנון הניכר בתא הוא אחת הסיבות לכך שאני מאמינה בקיום אלוהים.
מחקריי במקרא חושפים לנגד עיניי את דמותו של הבורא — יהוה אלוהים. אני משוכנעת שאין הוא רק מתכנן תבוני אלא גם אב טוב ואוהב הדואג לי. המקרא מסביר את תכלית החיים ומספק תקווה לעתיד מאושר.
צעירים הלומדים אבולוציה בבית־הספר מתלבטים במה להאמין. זו יכולה להיות תקופה מבלבלת מאוד בשבילם. אם הם מאמינים באלוהים, זהו מבחן אמונה. כדי לעמוד במבחן עליהם לבדוק את הדברים המדהימים הרבים בטבע הסובב אותנו ולרכוש עוד ועוד ידע על הבורא ועל תכונותיו. כך עשיתי והגעתי למסקנה שסיפור הבריאה המקראי מדויק ואינו עומד בסתירה למדע האמיתי.
”הפשטות היפה של החוקים”
◼ אנריקה הרננדז למוס
פרופיל: אני עד־יהוה המשרת בשירות מורחב. אני גם פיזיקאי תיאורטי העובד באוניברסיטה הלאומית של מקסיקו. עבודתי הנוכחית כרוכה במציאת הסברים ישימים מבחינה תרמודינמית לתופעה הידועה בשם קטסטרופה תרמוגרביטציונית, הקשורה למכניקת התפתחות הכוכבים. אני עוסק גם בחקר המורכבות ברצפי דנ״א.
החיים פשוט מורכבים מכדי להתפתח במקרה. חשוב, למשל, על המידע העצום שמכילה מולקולת דנ״א. ההסתברות המתמטית להיווצרות אקראית של כרומוזום בודד היא פחות מ־1 ל־9 טריליון, אירוע בסבירות כה נמוכה שניתן להגדירו כבלתי אפשרי. אני סבור שזה אבסורד להאמין שכוחות לא־תבוניים יכלו ליצור לא רק כרומוזום בודד אחד אלא גם את כל המורכבות המדהימה הקיימת ביצורים חיים.
בנוסף, כאשר אני חוקר את התנהגותו המאוד מורכבת של חומר, מהרמה המיקרוסקופית ועד לתנועת ערפיליות ענקיות בחלל, אני מתרשם מהפשטות היפה של החוקים השולטים בתנועתן. מבחינתי, חוקים אלה אינם מצביעים רק על עבודתו של מתמטיקאי גאון — הם כמו חתימה של אומן דגול.
הרבה אנשים מגיבים בהפתעה כאשר אני מספר להם שאני עד־יהוה. לפעמים הם שואלים אותי איך זה שאני מאמין באלוהים. אפשר להבין את התגובה שלהם, משום שרוב הדתות אינן מעודדות את צאן מרעיתן לבקש הוכחות למה שהם לומדים או לחקור את אמונותיהם. אך המקרא מעודד אותנו להשתמש בכושר החשיבה שלנו (משלי ג׳:21). כל ההוכחות לתכנון תבוני בטבע יחד עם ההוכחות במקרא, משכנעות אותי שלא רק שאלוהים קיים אלא שהוא אף קשוב לתפילותינו.
[הערת שוליים]
a דעות המומחים במאמר זה אינן משקפות בהכרח את דעות מעסיקיהם.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]
מאדים ברקע באדיבות: USGS Astrogeology Research Program, http://astrogeology.usgs.gov
-
-
צורות מרתקות בצמחיםעורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
צורות מרתקות בצמחים
האם שמת לב שצמחים רבים צומחים במבנים ספיראליים? באננס, למשל, יש 8 ספיראלות של קשקשים המתפתלות בכיוון אחד ו־5 או 13 בכיוון הנגדי. (ראה איור 1.) אם תתבונן בזרעוני חמנית תוכל אולי לראות 55 ו־89 ספיראלות או יותר החוצות זו את זו. תוכל למצוא ספיראלות גם בכרובית. לאחר שתתחיל לשים לב לספיראלות, ביקור אצל הירקן יהפוך למעניין יותר. מדוע צמחים גדלים בצורה כזו? היש חשיבות למספר הספיראלות?
כיצד גדלים הצמחים?
רוב הצמחים מניצים איברים חדשים כגון גבעולים, עלים ופרחים מנקודת צמיחה מרכזית זעירה הקרויה מריסטמה. כל איבר חדש המכונה פרימורדיום מתפתח וגדל מן המרכז בכיוון חדש תוך כדי יצירת זווית עם האיבר הקודם.a (ראה איור 2.) ברוב הצמחים ערוכות הרקמות החדשות בזווית מיוחדת היוצרת ספיראלות. מהי הזווית?
שים לב לבעיה: תאר לעצמך שאתה מנסה לתכנן צמח שהניצנים החדשים שייווצרו בו יהיו מרוכזים סביב נקודת הצמיחה ללא בזבוז מקום. נניח שאתה מחליט שכל איבר חדש בהשוואה לקודמו יצמח בזווית של שתי חמישיות של סיבוב שלם. הבעיה היא שכל איבר חמישי יצמח מאותה נקודה ובאותו כיוון וייווצרו שורות כשביניהן חללים מבוזבזים. (ראה איור 3.) האמת היא שכל שבר של סיבוב שלם יביא ליצירת שורות ולא לציפוף יעיל. רק זווית המוגדרת כ”זווית הזהב” ששיעורה 5.137 מעלות בקירוב, מובילה למערך איברים קומפקטי ואידיאלי. (ראה איור 5.) מה המיוחד בזווית זו?
זווית הזהב אידיאלית משום שלא ניתן לבטא אותה כשבר פשוט של סיבוב. השבר 8/5 קרוב אליה, 13/8 קרוב יותר ו־21/13 קרוב עוד יותר, אך לא קיים שבר המבטא במדויק את יחס הזהב של סיבוב. לפיכך, עם צמיחת איבר חדש מהמריסטמה בזווית קבועה זו ביחס לאיבר הקודם, לעולם לא יתפתחו שני איברים לאותו כיוון בדיוק. (ראה איור 4.) וכך, במקום ליצור זרועות היוצאות ממוקד אחד, יוצרים האיברים ספיראלות.
ראוי לציין שבהדמיית מחשב של צמיחת איברים ראשוניים מנקודה מרכזית, נוצרות ספיראלות ברורות אך ורק בתנאי שהזווית בין האיברים החדשים מדויקת מאוד. במקרה של סטייה מזווית הזהב ולו בעשירית המעלה, האפקט הולך לאיבוד. (ראה איור 5.)
כמה עלי כותרת בפרח?
מעניין שמספר הספיראלות הנוצרות באיברים לפי זווית הזהב הוא על־פי־רוב מספר מסדרה הקרויה סדרת פיבונצ׳י. את הסדרה הזו הגדיר לראשונה המתמטיקאי האיטלקי בן המאה ה־13 שנודע כלאונרדו פיבונצ׳י. כל מספר בטור הוא סכום שני המספרים שקדמו לו — 1, 1, 2, 3, 5, 8, 13, 21, 34, 55 וכן הלאה.
מספר עלי הכותרת בפרחים של צמחים רבים בעלי מבנים ספיראליים הוא לרוב מספר פיבונצ׳י. על־פי תצפיות, לנוריות קיימת נטייה מרתקת להצמיח 5 עלי כותרת, לסאנגווינאריות 8, ל־13 fireweeds, לצמחי האַסתר 21, לחנניות 34, ולאַסתר אנגליה החדשה 55 או 89. (ראה איור 6.) גם בירקות ובפירות יש מאפיינים המקבילים למספרי פיבונצ׳י. לדוגמה, חתך הרוחב של בננה בנוי מחמש צלעות.
”את הכול עשה יפה”
זה זמן רב מכירים האומנים ביחס הזהב כתכונה הנעימה ביותר למראה. מה גורם לצמחים ליצור איברים חדשים בדיוק בזווית מרתקת זו? רבים סבורים שזו עדות נוספת לתכנון תבוני.
בהתחשב בתכנון הניכר בחי ובצומח ועל רקע היכולת שלנו ליהנות מהבריאה, לא מעט אנשים מזהים בכך את יד הבורא אשר רוצה שניהנה מן החיים. על הבורא נאמר במקרא: ”את הכול עשה יפה בעיתו” (קהלת ג׳:11).
[הערת שוליים]
a למרבה הפליאה, החמנית שונה במובן זה שהפרחונים שלה ההופכים לזרעונים יוצרים ספיראלות מהיקף הקרקפת כלפי המרכז ולא ההיפך.
[תרשימים בעמודים 24, 25]
איור 1
(ראה המהדורה המודפסת)
איור 2
(ראה המהדורה המודפסת)
איור 3
(ראה המהדורה המודפסת)
איור 4
(ראה המהדורה המודפסת)
איור 5
(ראה המהדורה המודפסת)
איור 6
(ראה המהדורה המודפסת)
[תמונה בעמוד 24]
תצלום תקריב של מריסטמה
[שלמי תודה]
R. Rutishauser, University of Zurich, Switzerland
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]
פרח לבן: Thomas G. Barnes @ USDA-NRCS PLANTS Database
-
-
האם זה משנה במה אתה מאמין?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
האם זה משנה במה אתה מאמין?
האם אתה סבור שלחיים יש תכלית? אם האבולוציה היא בגדר עובדה, אזי ההצהרה המובאת בכתב העת סיינטיפיק אמריקן נכונה: ”ההבנה המודרנית שלנו ביחס לאבולוציה מרמזת... שלחיים אין משמעות אולטימטיבית”.
בחן את השלכות הדבר. אם לחיים אין משמעות אולטימטיבית, אזי אין לך כל תכלית בחיים מלבד הניסיון לעשות כמה מעשים טובים ואולי להוריש את תכונותיך הגנטיות לדור הבא. במותך תחדל להתקיים לעולמי עולמים. מוחך הניחן ביכולת לחשוב, לנתח דברים בהיגיון ולהרהר במשמעות החיים, הוא פשוט תוצר מקרי של הטבע.
וזה לא הכול. רבים מחסידי האבולוציה טוענים שאין אלוהים או שאין הוא מתערב בענייני האדם. מתוך תפיסה זו עולה שעתידנו מונח בידיהם של פוליטיקאים, אקדמאים ומנהיגי דת. אם לשפוט על־פי עברם, הרי שהאנדרלמוסיה, המאבקים והשחיתויות העושים שמות בחברה האנושית יימשכו. אם האבולוציה היא בגדר עובדה, יש די והותר סיבות לחיות על־פי הסיסמה הפטליסטית האומרת: ”הבה נאכל ונשתה, כי מחר נמות!” (קורינתים א׳. ט״ו:32).
למען הסר ספק, דע לך כי ההצהרות הנזכרות לעיל אינן מקובלות על עדי־יהוה, ואין הם מקבלים את האבולוציה שהיא הנחת היסוד שעליה מבוססות הצהרות אלה. ההיפך, עדי־יהוה מאמינים במקרא (יוחנן י״ז:17). לכן, הם מקבלים את תשובתו לשאלה כיצד באנו לידי קיום: ”כי עימך [אלוהים] מקור חיים” (תהלים ל״ו:10). למילים אלו השלכות כבדות משקל.
לחיים אכן יש משמעות. בוראנו מועיד תכלית אוהבת לכל מי שבוחרים לחיות בהתאם לרצונו (קהלת י״ב:13). תכלית זו כוללת את ההבטחה לחיות בעולם ללא אנדרלמוסיה, מאבקים ושחיתויות ואף ללא מוות (ישעיהו ב׳:4; כ״ה:6–8). מיליוני עדי־יהוה בעולם כולו יכולים להעיד שרכישת ידע על אלוהים ועשיית רצונו מעניקות לחיים משמעות רבה יותר מכל דבר אחר! (יוחנן י״ז:3).
זה בהחלט משנה במה אתה מאמין, מכיוון שיש לכך השפעה לא רק על אושרך הנוכחי אלא גם על חייך בעתיד. הבחירה בידך. האם תאמין בתיאוריה שאינה מסוגלת להסביר את הראיות הנערמות המעידות על תכנון בעולם הטבע? או האם תקבל את מה שהמקרא אומר, שכדור־הארץ והחיים עליו הם מעשה ידיו של מתכנן נפלא — יהוה, האל ש’ברא הכול’? (ההתגלות ד׳:11).
-
-
האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
מנקודת המבט המקראית
האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?
רבים טוענים כי המדע מפריך את סיפור הבריאה המקראי. אך הסתירה האמיתית היא בין המדע ובין אמונותיהם של פונדמנטליסטים נוצרים ולא בין המדע לבין המקרא. כמה מאותן קבוצות משמיעות טענות מסולפות שלפיהן, על־פי המקרא, כל הבריאה הפיזית נוצרה תוך שישה ימים בני 24 שעות, לפני כ־000,10 שנה.
אולם המקרא אינו תומך במסקנה זו. אם עמדה זו הייתה נתמכת על־ידי המקרא, אזי תגליות מדעיות רבות במאה השנים האחרונות היו בהחלט מערערות את האמון במקרא. בחינה מדוקדקת של הטקסט המקראי מראה שאין הוא סותר עובדות מדעיות מבוססות. מסיבה זו, עדי־יהוה חולקים על דעתם של פונדמנטליסטים נוצרים ובריאתנים רבים. ראה להלן מה באמת מלמד המקרא.
מתי הייתה ה”ראשית”?
סיפור בראשית נפתח בהצהרה פשוטה ורבת עוצמה: ”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1). חוקרי מקרא מסכימים שפסוק זה מתאר פעולה הנפרדת מימי הבריאה המתוארים מפסוק 3 והלאה. ויש לכך משמעות עמוקה. בהתאם למילות הפתיחה של המקרא, היקום, כולל כדור־הארץ, היה קיים זמן לא־מוגדר לפני שהחלו ימי הבריאה.
הגיאולוגים מעריכים כי כדור־הארץ הוא בן 4 מיליארד שנים בקירוב, ואסטרונומים חישבו ומצאו שגיל היקום הוא כנראה 15 מיליארד שנה. האם ממצאים אלה — או ממצאים מדויקים יותר שיתגלו בעתיד — סותרים את הכתוב בבראשית א׳:1? לא. המקרא אינו נוקב בגילם הממשי של ’השמיים והארץ’. המדע אינו סותר את הנוסח המקראי.
מה היה אורכם של ימי הבריאה?
מה לגבי אורכם של ימי הבריאה? האם הם היו באמת בני 24 שעות פשוטו כמשמעו? יש הטוענים שמכיוון שמשה — מחבר בראשית — התייחס מאוחר יותר ליום שבא אחרי ששת ימי הבריאה כדגם ליום השבת, כל אחד מימי הבריאה היה חייב להיות בן 24 שעות ממשיות (שמות כ׳:11). האם הכתוב בבראשית תומך במסקנה זו?
לא. למעשה, בשפה העברית המילה ”יום” יכולה להתייחס לאורכי זמן שונים ולא רק לפרק זמן בן 24 שעות. למשל, כאשר סיכם משה את מלאכת הבריאה של אלוהים, הוא התייחס לכל ששת ימי הבריאה כאל יום אחד (בראשית ב׳:4). בנוסף, ביום הבריאה הראשון, ’קרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה’ (בראשית א׳:5). כאן רק חלק מיממה בת 24 שעות מוגדר כ”יום”. אין ספק שלקביעה השרירותית שכל יום בריאה היה בן 24 שעות, אין כל בסיס בכתבי־הקודש.
אם כן, מה היה אורכם של ימי הבריאה? הכתוב בפרקים א׳ ו־ב׳ בבראשית מצביע על כך שמדובר בפרקי זמן ממושכים.
בריאה הדרגתית
משה העלה את דבריו על הכתב בעברית ומנקודת מבטו של אדם הניצב על פני האדמה. שתי עובדות אלו יחד עם ההבנה שהיקום היה קיים עוד לפני תחילת עידני הבריאה, או ’ימי’ הבריאה, תורמות ליישוב חלק ניכר מן המחלוקת סביב סיפור הבריאה. כיצד?
מעיון מדוקדק בסיפור בראשית עולה שהמאורעות שהחלו במרוצת ”יום” אחד המשיכו ביום או בימים שלאחריו. למשל, לפני ש”יום” הבריאה הראשון התחיל, השמש כבר הייתה קיימת אך מַעבר האור ממנה אל פני כדור־הארץ נחסם איכשהו כפי הנראה במעטה עננים כבד (איוב ל״ח:9). במהלך ה”יום” הראשון החל המחסום להתבהר, מה שאיפשר לאור המפוזר לחדור מבעד לאטמוספירה.a
ב”יום” השני המשיכה האטמוספירה כפי הנראה להתבהר ויצרה חלל בין העננים הכבדים שממעל לבין הים שמתחת. ב”יום” הרביעי כבר התבהרה האטמוספירה בהדרגתיות במידה כזו שניתן היה לראות את השמש והירח ”ברקיע השמיים” (בראשית א׳:14–16). במילים אחרות, מנקודת מבטו של בן אנוש על הארץ, ניתן היה כעת להבחין בשמש ובירח. מאורעות אלו התרחשו בהדרגה.
ספר בראשית עוד מספר לנו שככל שהאטמוספירה התבהרה, החלו היצורים המעופפים — כולל חרקים ובעלי כנף — להופיע ב”יום” החמישי. אולם המקרא מצביע על כך שבמהלך ה”יום” השישי, אלוהים עדיין ’יצר מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמיים’ (בראשית ב׳:19).
ברור אפוא שמן השפה המקראית עולה האפשרות שחלק מהמאורעות הגדולים במהלך כל ”יום”, או עידן בריאה, התרחשו בהדרגה ולא כהרף עין, וחלקם אולי אף נמשכו ב’ימי’ הבריאה הבאים.
למיניהם
האם הופעה הדרגתית זו של צמחים ובעלי חיים מלמדת שאלוהים ברא את מגוון היצורים החיים בתהליכים אבולוציוניים? לא. הכתוב אומר בבירור שאלוהים ברא את כל ה’מינים’ הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים (בראשית א׳:11, 12, 20–25). האם ’מינים’ מקוריים אלו של צמחים ובעלי חיים תוכנתו להסתגל לתנאי סביבה משתנים? מה מגדיר את גבולות ה’מין’? המקרא אינו משיב על כך. עם זאת, נאמר בו שיצורים חיים ’שרצו למיניהם’ (בראשית א׳:21). מכך משתמע שיש גבול לשינויים שיכולים להתרחש בתוך כל ’מין’. גם עדות המאובנים וגם מחקרים בני זמננו תומכים במסקנה שהסוגים הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים משתנים מעט מאוד במשך פרקי זמן ארוכים.
בניגוד לטענות הפונדמנטליסטים, ספר בראשית אינו מלמד שהיקום, כולל כדור־הארץ וכל היצורים החיים בו, נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית. התיאור בספר בראשית בנוגע לבריאת היקום ולהופעת החיים עלי אדמות עולה בקנה אחד עם תגליות מדעיות רבות מהעת האחרונה.
בשל תפיסותיהם הפילוסופיות, מדענים רבים דוחים את הצהרת המקרא שאלוהים ברא הכול. עם זאת, מעניין לציין שבספר בראשית הקדום כתב משה שליקום הייתה התחלה ושהחיים הופיעו בשלבים ובהדרגה במשך פרקי זמן. כיצד נחשף משה למידע כל כך מדויק מבחינה מדעית לפני כ־500,3 שנה? ישנו הסבר הגיוני אחד לכך. אין ספק שהאל, אשר לו הכוח והחוכמה לברוא את השמיים ואת הארץ, העניק למשה את הידע המתקדם הזה. הדבר נותן משנה תוקף לטענת המקרא שהוא נכתב ”ברוח אלוהים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
[הערת שוליים]
a בתיאור המתרחש ב”יום” הראשון מוזכרת המילה אור באופן כללי; אך באשר ל”יום” הרביעי נעשה שימוש במילה מָאור שמשמעה מקור האור.
האם שאלת את עצמך...
◼ לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום? (בראשית א׳:1).
◼ האם כדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות כל אחד? (בראשית ב׳:4).
◼ כיצד ייתכן שכתביו של משה בנוגע לתולדות כדור־הארץ מדויקים מבחינה מדעית? (טימותיאוס ב׳. ג׳:16).
[קטע מוגדל בעמוד 19]
ספר בראשית אינו מלמד שהיקום נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית
[קטע מוגדל בעמוד 20]
”בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ” (בראשית א׳:1).
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]
היקום: IAC/RGO/David Malin Images
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]
NASA photo
-
-
כיצד אוכל להגן על אמונתי בבריאה?עורו! — 2006 | ספטמבר
-
-
צעירים שואלים...
כיצד אוכל להגן על אמונתי בבריאה?
”כאשר עלה בכיתה נושא האבולוציה, זה היה מנוגד לכל מה שלימדו אותי. הנושא הוצג כעובדה וזה היה מפחיד” (רייאן, בן 18).
”כשהייתי בערך בן 12, המורה שלי הייתה חסידה נלהבת של תורת האבולוציה. היה לה אפילו סמל של דרווין על המכונית! זה הרתיע אותי מלדבר על אמונתי בבריאה” (טיילר, בן 19).
”הייתי מבוהלת כאשר המורה למדעי החברה הודיעה שבשיעור הבא נלמד על אבולוציה. ידעתי שאצטרך להסביר את עמדתי בכיתה בנושא הזה השנוי במחלוקת” (רקל, בת 14).
אולי גם אתה בדומה לרייאן, טיילר ורקל חש שלא בנוח כאשר נושא האבולוציה עולה בכיתה. אתה מאמין שאלוהים ’ברא הכול’ (ההתגלות ד׳:11). אתה רואה מסביבך הוכחות לתכנון תבוני. אבל בספרי הלימוד כתוב שהתפתחנו וזה גם מה שהמורה אומר. מי אתה שתתווכח עם ”מומחים”? ומה תהיה תגובת הכיתה אם תתחיל לדבר על... אלוהים?
אם שאלות כאלו מטרידות אותך, הירגע! אתה לא היחיד שמאמין בבריאה. האמת היא שיש גם מדענים ולא מעט מורים שאינם מקבלים את תיאוריית האבולוציה. בארצות־הברית, 4 מתוך 5 סטודנטים מאמינים בבורא — למרות מה שספרי הלימוד אומרים!
אף־על־פי־כן אולי תשאל, ’מה אגיד אם אצטרך להגן על אמונתי בבריאה?’ הייה בטוח שגם אם אתה ביישן, אתה יכול לנקוט עמדה. אך לשם כך עליך להתכונן קצת.
בחן את אמונותיך!
ייתכן שאתה מאמין בבריאה פשוט משום שזה מה שלימדו אותך הוריך המשיחיים. אבל עכשיו כשגדלת אתה רוצה לעבוד את אלוהים בעזרת ”כושר ההיגיון” שלך ושיהיה לך בסיס איתן לאמונותיך (רומים י״ב:1, ע״ח). פאולוס עודד את המשיחיים בני המאה הראשונה ’לבחון כל דבר’ (תסלוניקים א׳. ה׳:21). כיצד תוכל לעשות זאת בנוגע לבריאה?
ראשית, בחן את דברי פאולוס בנוגע לאלוהים: ”עצמותו הנעלמת... נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומים א׳:20). בהתחשב במילים אלו, התבונן בגוף האדם, בכדור־הארץ, ביקום הנרחב ובמעמקי האוקיינוסים. בחן את עולמם המרתק של החרקים, הצמחים, בעלי החיים — בחן כל תחום שמעניין אותך. ואחר כך שאל את עצמך בעזרת ”כושר ההיגיון” שלך את השאלות הבאות, ’מה משכנע אותי שקיים בורא?’
כדי להשיב על שאלה זו, סאם בן ה־14 מצביע על גוף האדם. סאם אומר: ”הוא מורכב מאוד וכל איבריו פועלים כל כך טוב ביחד. לא ייתכן שגוף האדם התפתח!” הולי בת ה־16 מחזיקה באותה דעה. ”מאז שאובחנתי כחולת סוכרת”, היא אומרת, ”למדתי הרבה על תפקוד הגוף. למשל, זה מדהים איך הלבלב — איבר קטן המסתתר מאחורי הקיבה — מבצע עבודה כל כך חשובה כדי שהדם ואיברים אחרים ימשיכו לתפקד”.
מתבגרים אחרים בוחנים את הנושא מנקודת מבט שונה. ”מבחינתי”, אומר ג׳רד בן ה־19, ”ההוכחה הגדולה מכול טמונה בעובדה שיש לנו צד רוחני וגם הערכה ליופי ורצון ללמוד. מאפיינים אלה אינם הכרחיים להישרדות כמו שהאבולוציה טוענת. ההסבר היחידי שנראה לי הגיוני הוא שמישהו הניח אותנו כאן כדי שנהנה מהחיים”. טיילר שהוזכר בתחילת המאמר הגיע למסקנה דומה. ”כאשר אני בוחן את התפקיד שממלאים הצמחים בקיום החיים ואת מורכבותם הבלתי נתפסת, אני משוכנע שקיים בורא”.
יהיה לך קל יותר לדבר על הבריאה אם תחשוב על הנושא לעומק ותהיה משוכנע בכך. לכן, בדומה לסאם, הולי, ג׳רד וטיילר, הקדש מזמנך כדי לבחון את נפלאות מעשי ידיו של אלוהים. ואז ”הקשב” למה שדברים אלה ”אומרים” לך. אין ספק שתגיע למסקנה שאליה הגיע השליח פאולוס — שקיום אלוהים ועצמותו, כלומר תכונותיו, נתפסים ללא קושי ”בשכל באמצעות הדברים שנבראו”.a
דע מה באמת מלמד המקרא
על מנת להגן על האמונה בבריאה אין די שתבחן לעומק את הדברים שברא אלוהים. עליך גם לדעת מה באמת מלמד המקרא בנושא. אין צורך להתווכח על דברים שהמקרא אינו מדבר עליהם ישירות. הנה מספר דוגמאות.
◼ בספרי המדע שלי כתוב שכדור־הארץ ומערכת השמש קיימים כבר מיליארדי שנים. המקרא אינו מציין מהו גילו של כדור־הארץ או מה גילה של מערכת השמש. מה שכתוב בו עולה בקנה אחד עם הרעיון שהיקום היה כבר קיים מיליארדי שנים לפני תחילת ”יום” הבריאה הראשון (בראשית א׳:1, 2).
◼ המורה שלי אומר שלא ייתכן שכדור־הארץ נברא תוך שישה ימים בלבד. המקרא אינו קובע שכל אחד מששת ’ימי’ הבריאה היה בן 24 שעות ממשיות. למידע נוסף, ראה עמודים 18–20 בכתב עת זה.
◼ בכיתה דיברנו על מספר דוגמאות המראות כיצד בעלי חיים ובני אדם השתנו במשך השנים. במקרא נאמר שאלוהים ברא את היצורים החיים ”למיניהם” (בראשית א׳:20, 21). המקרא אינו תומך ברעיון שהחיים נבעו מחומר דומם או שאלוהים התחיל את תהליך האבולוציה בעזרת תא בודד. עם זאת, לכל ’מין’ יש פוטנציאל למגוון עצום. לכן המקרא אינו שולל את האפשרות שיחולו שינויים בתוך כל ’מין’.
הייה משוכנע באמונותיך!
אין כל סיבה להרגיש שלא בנוח או להתבייש בשל אמונתך בבריאה. בהתחשב בראיות, זה הגיוני לגמרי — ואפילו מדעי — להאמין שאנו תוצר של תכנון תבוני. בסופו של דבר זוהי האבולוציה — ולא הבריאה — שמצריכה מנה גדושה של אמונה ושל ניסים שנעשו מאליהם. לאחר שתקרא את המאמרים הנוספים בחוברת שבידך אין ספק שתהיה משוכנע שהראיות תומכות בבריאה. ולאחר שתשקול את הנושא ביסודיות בעזרת כושר ההיגיון שלך, יהיה לך ביטחון רב יותר להגן על אמונתך בפני הכיתה.
זה מה שקרה לרקל שהוזכרה קודם לכן. ”לקח לי מספר ימים להבין שאני לא צריכה לשמור את האמונה שלי לעצמי”, היא אומרת. ”נתתי למורה את הספר החיים — כיצד נוצרו? על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה? וסימנתי כמה קטעים שרציתי להביא לתשומת לבה. מאוחר יותר היא אמרה לי שהספר נתן לה נקודת מבט חדשה לגמרי על האבולוציה ושבעתיד היא תיקח בחשבון את המידע הזה כאשר תלמד את הנושא!”
[הערת שוליים]
a בני נוער רבים מפיקים תועלת מהמידע המצוי בספרים כגון החיים — כיצד נוצרו? על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה? והאם קיים בורא הדואג לך? שני הספרים יצאו לאור מטעם עדי־יהוה.
חומר למחשבה
◼ באילו דרכים תוכל בבית־הספר להביע ברוגע את אמונתך בבורא?b
◼ כיצד תוכל לגלות הערכה כלפי בורא הכול? (מעשי השליחים י״ז:26, 27)
[הערת שוליים]
b בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[תיבה בעמוד 27]
”שפע ראיות”
”מה תאמרי לצעיר שחונך להאמין בבורא אך לומד אבולוציה בבית־הספר?” שאלה זו הופנתה למיקרוביולוגית שהיא אחת מעדי־יהוה. מה הייתה תשובתה? ”אתה צריך לראות בכך הזדמנות להוכיח לעצמך שאלוהים קיים — לא רק מכיוון שזה מה שלימדו אותך הוריך אלא מכיוון שאתה בחנת את הראיות והגעת למסקנה זו. לפעמים כאשר מבקשים ממורים ’להוכיח’ את האבולוציה הם אינם מצליחים לעשות זאת, ואז הם מבינים שהם קיבלו את התורה הזו פשוט מפני שזה מה שלימדו אותם. אתה עלול ליפול לאותה מלכודת בנוגע לאמונתך בבורא. לכן כדאי שתוכיח לעצמך שאלוהים אכן קיים. קיימות שפע ראיות וקל למצוא אותן”.
[תיבה/תמונה בעמוד 28]
מה משכנע אותך?
רשום שלושה דברים שמשכנעים אותך שקיים בורא:
1. ․․․․․
2. ․․․․․
3. ․․․․․
-