למי עליך להאמין?‏

‏”‏הן כל בית יש לו בונה,‏ אך בונה הכול הוא האלוהים”‏ ‏(‏עברים ג׳:‏4‏)‏.‏

האם דבריו של כותב מקרא זה נשמעים לך הגיוניים?‏ כ־000,‏2 שנה חלפו מאז נכתב הפסוק,‏ והאנושות עברה כברת דרך ארוכה מבחינה מדעית.‏ האם הדעת נותנת שכדי להסביר את התכנון הניכר בטבע צריך להאמין בקיומו של בורא או מתכנן?‏

רבים חושבים כך גם במדינות מתועשות.‏ למשל,‏ סקר שנערך ב־2005 בארצות־הברית על־ידי השבועון ניוזוויק מצא ש־80 אחוז מהציבור ”‏מאמינים שאלוהים ברא את היקום”‏.‏ האם אמונה זו נובעת מחוסר השכלה?‏ האם יש מדענים המאמינים באלוהים?‏ כתב העת המדעי נייצ׳ר דיווח ב־1997 שקרוב ל־40 אחוז מהביולוגים,‏ הפיזיקאים והמתמטיקאים שנשאלו מאמינים לא רק שהאל קיים אלא שהוא אף מקשיב ועונה לתפילות.‏

אולם מדענים אחרים חולקים על כך בתוקף.‏ ד״ר הרברט א.‏ האופטמן,‏ חתן פרס נובל,‏ אמר לאחרונה בכנס מדעי שהאמונה בעל־טבעי,‏ במיוחד האמונה באלוהים,‏ אינה עולה בקנה אחד עם המדע האמיתי.‏ ”‏אמונה מסוג זה”‏,‏ טען,‏ ”‏פוגעת ברווחת המין האנושי”‏.‏ גם מדענים המאמינים באלוהים מהססים ללמד שהתכנון הניכר בצמחים ובבעלי חיים מחייב את קיומו של מתכנן.‏ מדוע?‏ דאגלס ה.‏ ארווין,‏ מדען העוסק בחקר היצורים המאובנים במכון הסמיתסוני,‏ אומר:‏ ”‏אחד מכללי המדע הוא שאין מקום לניסים”‏.‏

אתה יכול להניח לאחרים להכתיב לך מה לחשוב ובמה להאמין.‏ אפשרות אחרת היא לחקור את הראיות בעצמך ולהגיע למסקנות משלך.‏ בעמודים הבאים,‏ כשתקרא על תגליות מדעיות חדשות,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏האם הגיוני להסיק שקיים בורא?‏’‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 3]‏

חקור את הראיות בעצמך

‏[‏תיבה בעמוד 3]‏

האם עדי־יהוה הם בריאתנים?‏

עדי־יהוה מאמינים בסיפור הבריאה כפי שהוא מופיע בספר בראשית,‏ אולם אין הם בריאתנים.‏ מדוע?‏ ראשית,‏ בריאתנים רבים מאמינים שהיקום וכדור־הארץ וכל החיים שעליו נבראו בשישה ימים בני 24 שעות לפני כ־000,‏10 שנה.‏ זה לא מה שהמקרא מלמד.‏a כמו כן,‏ הבריאתנים מחזיקים בעיקרי אמונה רבים שאין להם סימוכין במקרא.‏ עדי־יהוה מבססים את עיקרי אמונתם אך ורק על דבר־אלוהים.‏

נוסף על כך,‏ במספר מדינות המושג ”‏בריאתן”‏ מיוחס לחברי קבוצות פונדמנטליסטיות המעורבות בפוליטיקה.‏ קבוצות אלו לוחצות על פוליטיקאים,‏ שופטים ואנשי חינוך לאמץ קווי מדיניות,‏ חוקים ודוקטרינות התואמים לתפיסתם הדתית של הבריאתנים.‏

עדי־יהוה שומרים על עמדה ניטראלית מבחינה פוליטית.‏ הם מכבדים את זכותן של רשויות השלטון לחוקק ולאכוף חוקים (‏רומים י״ג:‏1–7‏)‏.‏ עם זאת,‏ הם מתייחסים ברצינות לדבריו של ישוע אשר קרא להם ’‏לא להיות [‏חלק]‏ מן העולם’‏ (‏יוחנן י״ז:‏14–16‏)‏.‏ בפעילותם הציבורית הם נותנים לאנשים את ההזדמנות ללמוד מדוע כדאי לחיות על־פי אמות המידה של אלוהים.‏ אך הם אינם מפרים את עמדתם המשיחית הניטראלית ואינם תומכים במאמצי הקבוצות הפונדמנטליסטיות הפועלות לחקיקת חוקים אזרחיים שייאלצו אחרים לאמץ את אמות המידה המקראיות (‏יוחנן י״ח:‏36‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

מה הטבע מלמד?‏

‏”‏שאל נא בהמות ותורֶךָ,‏ ועוף השמיים ויַגֶד לךְ;‏ או שיח לארץ ותורֶךָ;‏ ויספרו לך דגי הים”‏ ‏(‏איוב י״ב:‏7,‏ 8‏)‏.‏

בשנים האחרונות המדענים והמהנדסים לומדים פשוטו כמשמעו מצמחים ומבעלי חיים.‏ הם בוחנים ומחקים את המערכות הקיימות בעולם החי והצומח — תחום המוכר כביומימטיקה — בניסיון ליצור מוצרים חדשים ולשפר את ביצועיהם של מוצרים קיימים.‏ כשתבחן את הדוגמאות הבאות,‏ שאל את עצמך,‏ ’‏למי באמת מגיע הקרדיט על מערכות אלו?‏’‏

מה אפשר ללמוד מסנפירי הלווייתן

מה יכולים מהנדסי מטוסים ללמוד מהלווייתן גדול הסנפיר?‏ המון.‏ לווייתן בוגר שוקל כ־30 טון — כמשקל משאית עמוסה — וגופו המוצק והמגושם יחסית מצויד בסנפירים גדולים דמויי כנף.‏ בעל חיים זה שאורכו 12 מטר נע בקלילות מפליאה מתחת למים.‏ למשל,‏ כאשר הוא תר אחר מזון,‏ שוחה הלווייתן בתנועה לוליינית כלפי מעלה מתחת ל”‏ארוחה”‏ של סרטנים או דגים,‏ ותוך כדי כך משחרר זרם בועות.‏ רשת בועות זו — שקוטרה הוא בסך הכול כ־5.‏1 מטרים — סוגרת על הטרף וכולאת אותו על פני השטח.‏ ואז בולע הלווייתן באחת את ארוחתו המסודרת בקפידה.‏

החוקרים רצו במיוחד לדעת כיצד חיה זו בעלת מבנה מוצק ומגושם,‏ חגה במעגל שקוטרו כה קטן.‏ הם גילו שהסוד טמון בצורתם של סנפירי הלווייתן.‏ השפה הקדמית של סנפיריו אינה חלקה כמו כנף מטוס,‏ אלא משוננת ובנויה משורה של גבשושיות.‏

כאשר הלווייתן מפלח בזריזות את המים,‏ גבשושיות אלו מגבירות את כוח העילוי ומפחיתות את כוח ההתנגדות.‏ כיצד?‏ כתב העת Natural History מסביר שהגבשושיות מאיצות את זרימת המים מעל הסנפירים בתנועות סיבוביות,‏ גם אם הלווייתן עולה בזוויות מאוד תלולות.‏ אם שפתו הקדמית של הסנפיר הייתה חלקה,‏ הלווייתן לא היה מסוגל להתרומם בסיבובים כל כך קטנים מכיוון שהמים היו מתערבלים מאחורי הסנפיר ולא היו יוצרים כוח עילוי.‏

אילו יישומים מעשיים ניתן להפיק מתגלית זאת?‏ כנפי מטוסים המתוכננות על־פי צורת סנפירי הלווייתן זקוקות לפחות מדפים או לפחות התקנים מכניים אחרים לשינוי זרם האוויר.‏ כנפיים כאלו בטוחות יותר וקלות יותר לתחזוקה.‏ ג׳ון לונג,‏ מומחה לביומכניקה,‏ מאמין שלא ירחק היום שבו ”‏נראה שכל מטוס סילון מצויד בגבשושיות כמו של לווייתן גדול סנפיר”‏.‏

חיקוי כנפי השחף

כמובן,‏ כנפי מטוסים הן כבר חיקוי של כנפי הציפורים.‏ אולם מהנדסים הביאו לאחרונה חיקוי זה לשיאים חדשים.‏ ”‏חוקרים באוניברסיטת פלורידה”‏,‏ מדווח כתב העת ניו סיינטיסט,‏ ”‏בנו אב טיפוס של מטוס זעיר ללא טייס (‏מזל”‏ט)‏ המופעל בשלט רחוק ומסוגל לדאות,‏ לצלול ולנסוק במהירות כמו שחף”‏.‏

השחפים מבצעים את התמרונים האווירובטיים הבלתי רגילים שלהם על־ידי כיפוף הכנפיים במפרקיהן.‏ בעזרת חיקוי המבנה הגמיש של כנף השחף,‏ ”‏האב טיפוס של המזל”‏ט שגודלו 24 אינץ’‏ מצויד במנוע קטן השולט על סדרת מוטות מתכת המזיזים את הכנפיים”‏,‏ נאמר בכתב העת.‏ עיצוב מתוחכם זה של הכנפיים מאפשר למטוס הזעיר לדאות ולצלול בין בניינים גבוהים.‏ חיל האוויר של ארה״ב שואף לפתח מטוס בעל יכולת תמרון גבוהה כזו לאיתור נשק כימי או ביולוגי בערים גדולות.‏

חיקוי כף רגלה של השממית

ניתן ללמוד רבות גם מחיות היבשה.‏ למשל,‏ הלטאה הקטנה המוכרת כשממית,‏ מסוגלת לטפס על קירות ולהיאחז בתקרות במהופך.‏ גם בתקופת המקרא הייתה השממית ידועה ביכולת מדהימה זו (‏משלי ל׳:‏28‏)‏.‏ מהו סוד יכולתה של השממית לקרוא תיגר על כוח הכבידה?‏

כישורי ההיצמדות של השממית,‏ אפילו למשטחי זכוכית חלקים,‏ הינם בזכות זיפים זעירים המרפדים את כפות רגליה.‏ רגליה אינן מפרישות דבק,‏ אלא נעזרות בכוחות בין־מולקולריים זעירים.‏ המולקולות בשני המשטחים נדבקות זו לזו בשל כוחות משיכה חלשים מאוד המוכרים ככוחות וַן־דֶר־וַלְס.‏ בדרך כלל,‏ כוח הכבידה גובר בנקל על כוחות אלה,‏ וזו הסיבה שאינך יכול לטפס על קיר על־ידי הנחת ידיך עליו.‏ אולם הזיפים הזעירים של השממית מגדילים את שטח הפנים הבא במגע עם הקיר.‏ כאשר מכפילים את כוחות ון־דר־ולס באלפי הזיפים שברגליה נוצר מספיק כוח משיכה כדי להחזיק את משקלה הזעיר של השממית.‏

אילו שימושים עשויים לצמוח מתגלית זו?‏ חומרים סינתטיים המחקים את רגלי השממית יכולים לשמש כחלופה לוֶלְקְרוֹ (‏סקוץ’‏)‏ — רעיון נוסף שהועתק מהטבע.‏a בשבועון האקונומיסט מצוטט אחד החוקרים כמי שאמר שחומר העשוי מ”‏סרט שממית”‏ יועיל במיוחד ”‏ביישומים רפואיים כאשר לא ניתן להשתמש בדבקים כימיים”‏.‏

למי מגיע הקרדיט?‏

בינתיים,‏ מפתחת סוכנות החלל האמריקאית רובוט מרובה רגליים שהולך כמו עקרב,‏ ומהנדסים בפינלנד כבר פיתחו טרקטור בעל שש רגליים המסוגל לטפס מעל מכשולים בדומה לחרק ענק.‏ חוקרים נוספים עיצבו אריג ועליו קשקשים קטנים המחקים את הדרך שבה איצטרובלים נפתחים ונסגרים.‏ יצרנית מכוניות מפתחת רכב המחקה את מקדם החיכוך הנמוך והמופלא של הקופסינוּן (‏סוג דג)‏.‏ ומדענים אחרים חוקרים את יכולת בלימת הזעזועים של חלזונות אוזן הים במטרה ליצור שריון קל וחזק יותר.‏

הטבע מספק רעיונות טובים למכביר,‏ עד כדי כך שהחוקרים הקימו מאגר נתונים ובו מקוטלגות אלפי מערכות ביולוגיות שונות.‏ המדענים יכולים לסרוק מאגר נתונים זה ולמצוא ”‏פתרונות טבעיים לבעיות שונות”‏,‏ נאמר בשבועון האקונומיסט.‏ מערכות הטבע הקיימות במאגר מוגדרות כ”‏פטנטים ביולוגיים”‏.‏ בדרך כלל בעל פטנט הוא אדם או חברה הרושמים באופן חוקי רעיון או מוצר חדש.‏ האקונומיסט מתייחס למאגר הנתונים של הפטנטים הביולוגיים ואומר:‏ ”‏החוקרים מכנים את הטריקים הביומימטיים בכינוי ’‏פטנטים ביולוגיים’‏ ובכך פשוט מדגישים שהטבע הוא למעשה בעל הפטנט”‏.‏

כיצד הגה הטבע את כל הרעיונות המבריקים האלה?‏ חוקרים רבים יזקפו את המבנים המחוכמים שבטבע למיליוני שנים של ניסוי וטעייה אבולוציוניים.‏ חוקרים אחרים,‏ לעומת זאת,‏ מגיעים למסקנה אחרת.‏ המיקרוביולוג מייקל בהי כתב בעיתון ניו־יורק טיימס ב־2005:‏ ”‏התכנון הבולט [‏בטבע]‏ מהווה טיעון פשוט ומשכנע:‏ אם זה נראה כמו ברווז,‏ הולך כמו ברווז,‏ נשמע כמו ברווז אז כנראה שזה ברווז”‏.‏ ומסקנתו?‏ ”‏אין להעלים עין מהתכנון פשוט מכיוון שהוא כה ברור”‏.‏

אין ספק שמהנדס המתכנן כנף מטוס בטוחה ויעילה יותר ראוי לקרדיט על התכנון.‏ כמו כן,‏ לממציא של תחבושת שימושית יותר — או אריג נוח יותר או רכב ממונע יעיל יותר — מגיעה הכרה על ההמצאה.‏ אך יצרן המחקה תוכנית של מישהו אחר ואינו מודה בכך או אינו זוקף זאת לזכות המתכנן,‏ נחשב לפושע.‏

אם כן,‏ האם נראה לך הגיוני שחוקרים בעלי הכשרה גבוהה המחקים בצורה גולמנית מערכות בטבע כדי לפתור בעיות הנדסה קשות,‏ יזקפו את הגאוניות שמאחורי הרעיון המקורי לאבולוציה לא־תבונית?‏ אם ההעתק מצריך מתכנן תבוני,‏ מה בנוגע למקור?‏ לאמיתו של דבר,‏ למי מגיע יותר קרדיט,‏ לאמן המומחה או לסטודנט המחקה את הטכניקה שלו?‏

מסקנה הגיונית

אנשים רציונליים רבים שקלו את הראיות לתכנון בטבע,‏ והם תמימי דעים עם מחבר התהלים אשר כתב:‏ ”‏מה רבו מעשיך,‏ יהוה!‏ כולם בחוכמה עשית.‏ מָלאה הארץ קניינך”‏ (‏תהלים ק״ד:‏24‏)‏.‏ פאולוס,‏ אחד מכותבי המקרא,‏ הגיע למסקנה דומה.‏ הוא כתב:‏ ”‏הלוא עצמותו הנעלמת [‏של אלוהים]‏,‏ היא כוחו הנצחי ואלוהותו,‏ נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו”‏ (‏רומים א׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏

מכל מקום,‏ לא מעט אנשים כנים המכבדים את המקרא ומאמינים באלוהים,‏ טוענים כי אלוהים ברא בתהליכים אבולוציוניים את פלאי הטבע.‏ אך מה המקרא מלמד?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 5]‏

כיצד הגה הטבע כל כך הרבה רעיונות מבריקים?‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 6]‏

מי בעל הפטנטים של הטבע?‏

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 7]‏

אם ההעתק מצריך מתכנן תבוני,‏ מה בנוגע למקור?‏

מטוס זה בעל יכולת תמרון גבוהה מחקה את כנף השחף

רגליה של השממית אינן מתלכלכות,‏ אינן משאירות עקבות,‏ נצמדות לכל משטח מלבד טפלון ומתחברות ומתנתקות בקלות.‏ החוקרים מנסים לחקותן

מקדם החיכוך הנמוך והמופלא של הקופסינוּן שימש השראה לרכב ממונע

‏[‏שלמי תודה]‏

מטוס:‏ Kristen Bartlett/University of Florida; רגל של שממית:‏ Breck P. Kent; קופסינון ומכונית:‏ Mercedes-Benz USA

‏[‏תיבה/‏תמונות בעמוד 8]‏

נווטים בעלי חוכמה אינסטינקטיבית

ביצורים רבים ניכרת חוכמה אינסטינקטיבית בדרך שבה הם מוצאים את דרכם על פני כדור־הארץ.‏ בחן שתי דוגמאות.‏

◼ בקרת התנועה של הנמלים כיצד נמלים התרות אחר מזונן מוצאות את דרכן חזרה לקן?‏ חוקרים בבריטניה גילו שבנוסף להשארת עקבות ריח,‏ נמלים מסוימות נעזרות בעקרונות גיאומטריים כדי ליצור נתיבים המקלים על מציאת הדרך הביתה.‏ למשל,‏ נמלים ממין מורית פרעה ”‏יוצרות שבילים היוצאים מן הקן ובהמשך מסתעפים בזווית של 50 עד 60 מעלות”‏,‏ מדווח כתב העת ניו סיינטיסט‏.‏ מה מיוחד בכך?‏ כאשר נמלה שבה אל הקן ומגיעה להסתעפות בשביל,‏ היא באופן אינסטינקטיבי בוחרת בנתיב שזווית הסטייה שלו היא הקטנה ביותר וכך מגיעה הביתה.‏ ”‏הגיאומטריה של השבילים המסתעפים”‏,‏ מציין המאמר,‏ ”‏תורמת לזרימה יעילה יותר של הנמלים דרך רשת הנתיבים,‏ במיוחד כאשר תנועת הנמלים היא בשני הכיוונים,‏ וחוסכת את האנרגיה שכל נמלה הייתה מבזבזת אילו הלכה בכיוון הלא־נכון”‏.‏

◼ מצפני הציפורים ציפורים רבות מנווטות בדיוק רב על פני מרחבים עצומים ובכל מזג אוויר.‏ כיצד?‏ החוקרים גילו שציפורים יכולות לקלוט את השדה המגנטי של כדור־הארץ.‏ ואולם,‏ ”‏קווי השדה המגנטי של כדור־הארץ משתנים ממקום למקום ולא תמיד מצביעים על הצפון האמיתי”‏,‏ מציין כתב העת סיינס‏.‏ מה מונע מהציפורים הנודדות מלסטות ממסלולן?‏ הציפורים ככל הנראה מכיילות מדי ערב את המצפן הפנימי שלהן לפי השמש השוקעת.‏ מאחר שמיקום השקיעה משתנה על־פי קווי הרוחב והעונות,‏ החוקרים סבורים שציפורים אלה מסוגלות לפצות על השינויים באמצעות ”‏שעון ביולוגי המורה להן את עונת השנה”‏,‏ מדווח סיינס.‏

מי לימד את הנמלים גיאומטריה?‏ מי צייד את הציפורים במצפן,‏ בשעון ביולוגי ובמוח המסוגל לפענח את המידע שכלים אלה מספקים?‏ אבולוציה לא־תבונית?‏ או בורא תבוני?‏

‏[‏שלמי תודה]‏

2004 E.J.H. Robinson ©

האם אלוהים ברא את החיים בתהליכים אבולוציוניים?‏

‏”‏לך יאה,‏ אדוננו ואלוהינו,‏ לקבל את הכבוד והיקר והגבורה,‏ כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו”‏ ‏(‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏

זמן קצר לאחר שצ׳ארלס דרווין הפך את תורת האבולוציה לפופולרית,‏ החלו כתות נוצריות רבות לחפש דרכים למזג בין האמונה באלוהים לבין תורת האבולוציה.‏

כיום,‏ זרמים בולטים בנצרות מוכנים לקבל שאלוהים ודאי ברא את היצורים החיים בעזרת תהליכים אבולוציוניים.‏ יש המלמדים כי אלוהים תכנת מראש את היקום בצורה כזו שהיצורים החיים יתפתחו בו באופן בלתי נמנע מכימיקלים חסרי חיים ובסופו של דבר יביאו ליצירת המין האנושי.‏ חסידי אמונה זו המוכרת כאבולוציה תאיסטית,‏ אינם סבורים שאלוהים התערב בתהליך לאחר תחילתו.‏ אחרים חושבים כי אלוהים באופן כללי הניח לאבולוציה ליצור את רוב משפחות הצמחים ובעלי החיים ומדי פעם התערב לקידום התהליך.‏

האם התורות אכן מתיישבות זו עם זו?‏

האם תורת האבולוציה אכן מתיישבת עם הכתוב במקרא?‏ אם האבולוציה הייתה בגדר עובדה,‏ אזי הסיפור המקראי של בריאת אדם הראשון היה לכל היותר סיפור בעל מוסר השכל ואין להבינו ככתבו וכלשונו (‏בראשית א׳:‏26,‏ 27;‏ ב׳:‏18–24‏)‏.‏ האם זה מה שחשב ישוע על סיפור מקראי זה?‏ ”‏האם לא קראתם”‏,‏ אמר ישוע,‏ ”‏שהבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר,‏ ’‏על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’‏?‏ אין הם עוד שניים אלא בשר אחד.‏ לכן מה שחיבר האלוהים אל יפריד האדם”‏ (‏מתי י״ט:‏4–6‏)‏.‏

ישוע ציטט כאן מסיפור הבריאה שבבראשית פרק ב׳‏‏.‏ אם ישוע האמין שהנישואין הראשונים היו סיפור בדים,‏ האם היה מתייחס אליהם כתימוכין להסבריו בדבר קדושת הנישואין?‏ לא.‏ ישוע הצביע על סיפור בראשית מכיוון שידע שזהו אירוע היסטורי (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏.‏

גם תלמידיו של ישוע האמינו בסיפור הבריאה בבראשית.‏ למשל,‏ ספר הבשורה על־פי לוקס מתחקה אחר אילן היוחסין של ישוע עד לאדם הראשון (‏לוקס ג׳:‏23–38‏)‏.‏ אם אדם הראשון היה דמות בדויה,‏ באיזה שלב הפכה שושלת יוחסין זו מעובדה לאגדה?‏ אם שורשיו של אילן יוחסין זה היו מיתולוגיים,‏ עד כמה מהימנה הייתה טענתו של ישוע שהוא המשיח שנולד משושלת דוד?‏ (‏מתי א׳:‏1‏)‏ לוקס,‏ שהיה מכותבי ספרי הבשורה,‏ אמר שהוא ’‏התחקה היטב על כל הדברים מראשיתם’‏.‏ ברור אפוא שגם הוא האמין בסיפור הבריאה בבראשית (‏לוקס א׳:‏3‏)‏.‏

אמונתו של השליח פאולוס בישוע הייתה קשורה לביטחונו בסיפור בראשית.‏ הוא כתב:‏ ”‏מאחר שהמוות בא על־ידי אדם,‏ גם תחיית המתים היא על־ידי אדם;‏ שכן כמו שבאדם הכול מתים,‏ כך גם במשיח הכול יחיו”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏21,‏ 22‏)‏.‏ אם אדם הראשון לא היה אבי המין האנושי,‏ האחד אשר ממנו ”‏בא החטא לעולם,‏ ועקב החטא בא המוות”‏,‏ מדוע היה על ישוע למות כדי לבטל את השפעות החטא התורשתי?‏ (‏רומים ה׳:‏12;‏ ו׳:‏23‏)‏.‏

כל המטיל ספק בסיפור הבריאה בבראשית,‏ מפקפק ביסודות האמונה המשיחית.‏ תורת האבולוציה ותורת המשיח אינן מתיישבות זו עם זו.‏ כל ניסיון למזג ביניהן יכול רק להוליד אמונה חלשה ’‏המיטלטלת ברוח של כל תורה’‏ (‏אפסים ד׳:‏14‏)‏.‏

אמונה המבוססת על יסוד מוצק

במשך מאות שנים ספג המקרא חיצי ביקורת והתקפות.‏ פעם אחר פעם הוכח שהמקרא הוא אמת לאמיתה.‏ בענייני היסטוריה,‏ בריאות ומדע הסבריו מתבררים שוב ושוב כמהימנים.‏ עצותיו ביחסי אנוש אמינות ונצחיות.‏ פילוסופיות ותיאוריות אנוש צומחות כדשא ירוק ובסופו של דבר נובלות,‏ אך דבר אלוהים ”‏יקום לעולם”‏ (‏ישעיהו מ׳:‏8‏)‏.‏

תורת האבולוציה אינה מוגבלת לתחום התיאוריה המדעית.‏ זוהי פילוסופיית אנוש שפרחה ולבלבה עשרות שנים.‏ אולם בשנים האחרונות,‏ תורת האבולוציה המסורתית של דרווין מתפתחת בעצמה ולמעשה עוברת מוטציות על רקע המאמצים להסביר ולתרץ את הראיות הנערמות המעידות על תכנון בעולם הטבע.‏ אנו מזמינים אותך להמשיך ולבחון את הנושא.‏ תוכל לעיין במאמרים הנוספים בהוצאה זו.‏ בנוסף,‏ תוכל לקרוא את הפרסומים המוזכרים בעמוד זה ובעמוד 32.‏

לאחר שתערוך מחקר בנושא יהיה לך מן הסתם ביטחון רב יותר במהימנות ההיסטוריה המקראית.‏ חשוב מכך,‏ אמונתך בהבטחות המקרא לעתיד תתחזק (‏עברים י״א:‏1‏)‏.‏ ואולי גם בך ייעור הרצון להלל את יהוה,‏ ”‏עושה שמיים וארץ”‏ (‏תהלים קמ״ו:‏6‏)‏.‏

קריאה נוספת

ספר לכל אדם דוגמאות מפורטות בנוגע למהימנות המקרא ניתן למצוא בחוברת זו

האם קיים בורא הדואג לך?‏ בחן עובדות מדעיות נוספות וראה גם מדוע אל אוהב מרשה שיהיה כל כך הרבה סבל

מה באמת מלמד המקרא?‏ השאלה מהי מטרת אלוהים כלפי כדור־הארץ?‏ נידונה בפרק 3 בספר זה

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 10]‏

ישוע האמין בסיפור הבריאה בבראשית.‏ האם הוא טעה?‏

‏[‏תיבה בעמוד 9]‏

מהי אבולוציה?‏

ה”‏אבולוציה”‏ מוגדרת בין היתר כ”‏תהליך של שינוי בכיוון מסוים”‏.‏ למונח שימושים שונים.‏ למשל,‏ הוא מצביע על שינויים גדולים בעצמים דוממים — התפתחות היקום.‏ הוא משמש לתיאור שינויים קטנים בחי ובצומח — אופן הסתגלותם של צמחים ובעלי חיים לסביבתם.‏ המונח מזוהה בעיקר עם התיאוריה שעל־פיה החיים נוצרו מכימיקלים דוממים אשר התגבשו לתאים בעלי יכולת שכפול עצמי ואט אט התפתחו ליצורים יותר ויותר מורכבים,‏ והאדם הוא היצור התבוני ביותר.‏ המונח ”‏אבולוציה”‏ במאמרים אלה מתייחס למושג הזה.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 10]‏

צילום חלל:‏ J. Hester and P. Scowen (AZ State Univ.), NASA

ראיון עם ביוכימאי

בשנת 1996 פרסם מייקל ג׳.‏ בהי,‏ כיום פרופסור לביוכימיה באוניברסיטת ליהיי בפנסילבניה שבארצות־הברית,‏ את ספרו הקופסה השחורה של דרווין — האתגר הביוכימי לאבולוציה (‏s Black Box—The Biochemical Challenge to Evolution’‏Darwin)‏. בהוצאת עורו!‏ מה־8 ביולי 1997,‏ התפרסמה סדרת מאמרים תחת הכותרת ”‏כיצד נוצרנו?‏ במקרה או במחשבה תחילה?‏”‏ שהתייחסה לספרו של בהי.‏ בעשר השנים שחלפו מאז פורסם הספר,‏ מתאמצים מדענים אבולוציוניים להפריך את טענותיו של בהי.‏ מבקריו מאשימים אותו על כך שהוא נותן לאמונתו הדתית (‏הוא קתולי)‏ לערפל את כושר השיפוט המדעי שלו.‏ אחרים אומרים כי טיעוניו אינם מדעיים.‏ כתב עורו!‏ שוחח עם פרופסור בהי כדי להבין מדוע דעותיו שנויות במחלוקת.‏

כתב עורו!‏:‏ מדוע אתה סבור שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני?‏

פרופסור בהי:‏ בכל פעם שאנחנו רואים מערכות מורכבות בפעולה אנו מסיקים שמישהו תכנן אותן.‏ קח למשל את המכונות המשמשות אותנו בחיי היומיום — מכסחת דשא,‏ מכונית או אפילו דברים פחות מורכבים.‏ אני אוהב להשתמש במלכודת עכברים כדוגמה.‏ ברור לך שמישהו תכנן אותה מכיוון שאתה רואה איך החלקים השונים ערוכים ללכידת עכברים.‏

המדע התקדם דיו כדי לחשוף את הרמה הבסיסית של החיים.‏ ולהפתעתנו הרבה,‏ המדענים מגלים מכונות מורכבות הפועלות ברמה המולקולרית.‏ למשל,‏ בתוך תאים חיים ישנן ”‏משאיות”‏ מולקולריות קטנות הנושאות אספקה מצידו האחד של התא לצידו האחר.‏ ”‏תמרורים”‏ מולקולריים זעירים מכוונים את ה”‏משאיות”‏ ימינה או שמאלה.‏ תאים מסוימים מצוידים ב”‏מנוע חיצוני”‏ הדוחף אותם דרך נוזלים.‏ בכל הקשר אחר,‏ כאשר רואים מורכבות כזו בפעולה,‏ מייד מסיקים שיש כאן תכנון.‏ על אף הטענות שמעלה האבולוציה הדרוויניסטית,‏ אין לנו שום הסבר אחר למורכבות זו.‏ מאחר שעל־פי ניסיוננו אנו תמיד מסיקים שמאחורי מבנים כאלה קיים תכנון,‏ מוצדק מבחינתנו להסיק שגם המערכות המולקולריות האלו הן תוצר של תכנון תבוני.‏

כתב עורו!‏:‏ מדוע לדעתך מרבית עמיתיך חולקים על מסקנותיך בנוגע לתכנון תבוני?‏

פרופסור בהי:‏ מדענים רבים חולקים על מסקנותיי מכיוון שלרעיון התכנון התבוני יש השלכות חוץ־מדעיות המצביעות בבירור על משהו שהוא מעבר לטבע.‏ מסקנות אלו גורמות אי־נוחות לאנשים רבים.‏ אולם אותי לימדו תמיד שהמדע אמור ללכת בעקבות העובדות.‏ לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית,‏ רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות.‏

כתב עורו!‏:‏ מה אתה משיב למבקרים הטוענים שקבלת מושג התכנון התבוני מעודדת בורות?‏

פרופסור בהי:‏ המסקנה שקיים תכנון אינה פועל יוצא של בורות.‏ אין היא נובעת ממה שאנו לא יודעים;‏ אלא ממה שאנו כן יודעים.‏ כאשר דרווין פרסם את ספרו מוצא המינים לפני 150 שנה,‏ החיים נראו פשוטים.‏ מדענים חשבו שהתא כה פשוט שהוא כנראה מבעבע באופן ספונטני מתוך בוץ הים.‏ אבל מאז גילו המדענים שהתאים מורכבים להדהים,‏ הרבה יותר מהמכונות הקיימות בעולמנו במאה ה־21.‏ מורכבות תפקודית זו מעידה על תכנון תכליתי.‏

כתב עורו!‏:‏ האם למדע יש הוכחה כלשהי שהאבולוציה יצרה באמצעות ברירה טבעית את המכונות המולקולריות המורכבות שאתה מדבר עליהן?‏

פרופסור בהי:‏ אם תנבור בספרות המדעית תגלה שאיש לא עשה נסיונות רציניים — ניסוי או מודל מדעי מפורט — המסבירים כיצד מכונות מולקולריות אלו נוצרו על־ידי תהליכים אבולוציוניים.‏ וזאת למרות העובדה שבעשר השנים האחרונות מאז פורסם ספרי,‏ ארגונים מדעיים רבים,‏ כגון האקדמיה הלאומית למדעים והאיגוד האמריקני לקידום המדע,‏ פנו בדחיפות לחבריהם לעשות ככל יכולתם כדי להזים את הרעיון שהחיים מספקים הוכחה לתכנון תבוני.‏

כתב עורו!‏:‏ כיצד תשיב לאלה המצביעים על מאפיינים של צמחים או בעלי חיים המעידים לטענתם על ליקוי בתכנון?‏

פרופסור בהי:‏ רק מפני שאיננו יודעים מדוע מאפיין מסוים קיים באורגניזם,‏ אין זה אומר שאין לו תפקיד חשוב.‏ למשל,‏ פעם סברו שאיברים שרידיים (‏איברים שלכאורה אין בהם תועלת)‏ מצביעים על תכנון לקוי של גוף האדם ושל אורגניזמים אחרים.‏ לדוגמה,‏ התוספתן והשקדים נחשבו פעם לאיברים שרידיים והוסרו כבשגרה.‏ אבל אז התגלה שלאיברים אלה תפקיד במערכת החיסונית,‏ והם אינם נחשבים עוד לאיברים שרידיים.‏

נקודה נוספת שכדאי לזכור היא שבביולוגיה דברים מסוימים יכולים כנראה להתרחש במקרה.‏ אבל אם המכונית שלי מקבלת מכה או יש תקר בגלגל,‏ אין זה אומר שהמכונית או הצמיג לא תוכננו.‏ באופן דומה,‏ העובדה שדברים מסוימים מתרחשים במקרה בביולוגיה אינה מעידה על כך שהמכונות המולקולריות המורכבות והמתוחכמות בעולם החי והצומח צצו במקרה.‏ אין כל היגיון בטיעון זה.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 12]‏

‏”‏לדעתי זוהי פחדנות לשמה להתכחש למשהו שהעובדות מצביעות עליו בצורה כל כך חד־משמעית,‏ רק משום שאתה סבור שלמסקנה יש השלכות פילוסופיות לא־רצויות”‏

האבולוציה — האם היא עובדה?‏

‏”‏האבולוציה היא עובדה מוגמרת כחום השמש”‏,‏ טוען הפרופסור ריצ׳רד דוקינס,‏ מדען אבולוציוני בכיר.‏ ניסויים ותצפיות ישירות מוכיחים מעל לכל ספק שהשמש חמה.‏ אך האם ישנם ניסויים ותצפיות ישירות התומכים בתורת האבולוציה באותה מידה של ודאות?‏

לפני שנשיב על השאלה יש להבהיר דבר מה.‏ מדענים רבים שמים לב שבחלוף הזמן צאצאים של בעלי חיים וצמחים עשויים להשתנות קמעה.‏ צ׳ארלס דרווין כינה תהליך זה ”‏תורת המוצא הכרוכה במיוּרים [‏מיור=השתנות]‏”‏.‏ שינויים אלה נצפים ישירות,‏ מתועדים בניסויים ונעשה בהם שימוש מחוכם על־ידי מגדלי בעלי חיים וצמחים.‏a השינויים הללו הם בגדר עובדה.‏ ואולם,‏ המדענים מייחסים לשינויים הקלים האלה את המונח ”‏מיקרואבולוציה”‏.‏ המונח עצמו מרמז על עמדתם של מדענים,‏ לפיה השינויים המזעריים מוכיחים תופעה שונה בתכלית,‏ תופעה שלא נצפתה מעולם,‏ שאותה הם מכנים מאקרואבולוציה.‏

למעשה,‏ דרווין הרחיק לכת הרבה מעבר לשינויים הנצפים.‏ הוא כתב בספרו הנודע מוצא המינים:‏ ”‏אני רואה את כל היצירים לא כמעשי־בריאה מיוחדים אלא כבני־בניהם של יצירים מועטים”‏.‏ דרווין אמר שלאורך פרקי זמן עצומים,‏ אותם ”‏יצירים מועטים”‏ מקוריים,‏ או צורות חיים פשוטות לכאורה,‏ התפתחו אט אט בעזרת ”‏מיורים [‏שינויים]‏ קלים מאוד”‏,‏ והפכו למיליוני צורות החיים הקיימות כיום על פני האדמה.‏ האבולוציוניסטים מלמדים כי שינויים קלים אלה הצטברו והולידו את השינויים הגדולים שנדרשו כדי להפוך דגים לדו־חיים וקופים לבני אדם.‏ שינויים גדולים משוערים אלה מוגדרים כמאקרואבולוציה.‏ טענה שנייה זו מתקבלת על דעת רבים.‏ לתפיסתם,‏ ’‏אם שינויים קלים יכולים לחול במין עצמו,‏ מדוע שהאבולוציה לא תיצור שינויים גדולים במשך פרקי זמן ארוכים?‏’‏b

תורת המאקרואבולוציה נשענת על שלוש הנחות יסוד:‏

1.‏ המוטציות מספקות את חומרי הגלם הדרושים ליצירת מינים חדשים.‏c

2.‏ תהליך הברירה הטבעית אחראי ליצירת מינים חדשים.‏

3.‏ עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה בצמחים ובבעלי חיים.‏

האם הראיות למאקרואבולוציה מוצקות דיין כדי להחשיבה לעובדה?‏

האם מוטציות יכולות ליצור מינים חדשים?‏

פרטים רבים בצמחים ובבעלי חיים נקבעים על־פי ההוראות הקיימות בצופן הגנטי המצוי בגרעין כל תא.‏d חוקרים גילו כי מוטציות,‏ כלומר שינויים אקראיים בצופן הגנטי,‏ מסוגלות לחולל שינויים בצאצאי צמחים ובעלי חיים.‏ בשנת 1946 הכריז הרמן ג׳.‏ מילר,‏ חתן פרס נובל ומייסד חקר המוטציות:‏ ”‏הצטברות של הרבה שינויים נדירים ולרוב זעירים היא האמצעי העיקרי להשבחה מלאכותית של בעלי חיים וצמחים,‏ ולא זו בלבד אלא שזו בראש ובראשונה הדרך שבה האבולוציה הטבעית מתחוללת על־פי הברירה הטבעית”‏.‏

תורת המאקרואבולוציה מושתתת על הטענה כי המוטציות מסוגלות להביא ליצירת מינים חדשים ואף למשפחות חדשות של צמחים ובעלי חיים.‏ הניתן בדרך כלשהי לבחון טענה נועזת זו?‏ הבה נראה מה נחשף בעקבות כ־100 שנות מחקר בתחום הגנטיקה.‏

בשנות ה־30 המאוחרות אימצו המדענים בהתלהבות את הרעיון שאם הברירה הטבעית מסוגלת ליצור מינים חדשים של צמחים בעזרת מוטציות אקראיות,‏ כי אז ברירה מלאכותית ומבוקרת של מוטציות תביא לתוצאות יעילות יותר.‏ ”‏תחושת אופוריה פשטה בקרב רוב הביולוגים ובייחוד בקרב הגנטיקאים ומגדלי הצמחים ובעלי החיים”‏,‏ אמר בראיון לכתב העת עורו!‏ וולף־אקהרט לוניג,‏ מדען ממכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בגרמניה.‏ על מה האופוריה?‏ לוניג,‏ החוקר כבר 28 שנה את המוטציות בצמחים,‏ אמר:‏ ”‏חוקרים אלה סברו שהגיע הזמן לחולל מהפכה בשיטה המסורתית של השבחת צמחים ובעלי חיים.‏ לתפיסתם,‏ אם הם יחוללו מוטציות רצויות ויִבְררו ביניהן,‏ יוכלו ליצור צמחים ובעלי חיים משופרים”‏.‏e

מדענים בארצות־הברית,‏ באסיה ובאירופה פתחו בתוכניות מחקר עתירות תקציב ויישמו שיטות שנועדו לזרז את תהליך האבולוציה.‏ ומה היו התוצאות לאחר למעלה מ־40 שנות מחקר אינטנסיבי?‏ ”‏למרות ההוצאות הכספיות האדירות”‏,‏ אומר החוקר פטר פון זנבוש,‏ ”‏הניסיון לטפח זנים פוריים יותר בעזרת חשיפה לקרינה נחל במידה רבה כישלון”‏.‏ לוניג ציין:‏ ”‏בשנות ה־80 נופצו התקוות והאופוריה של המדענים ונמוגו בכישלון חובק עולם.‏ השבחה בעזרת מוטציות כתחום מחקר נפרד נזנחה בארצות המערב.‏ כמעט כל המוטנטים (‏אורגניזמים שנוצרו על־ידי מוטציות)‏ התאפיינו ב’‏תכונות ברירה שליליות’‏,‏ כלומר,‏ מתו או היו חלשים יותר מהזנים הטבעיים”‏.‏f

למרות הכול,‏ הנתונים שנצברו עד כה לאחר כ־100 שנות מחקר בנושא המוטציות ככלל ולאחר 70 שנה של השבחה בעזרת מוטציות בפרט,‏ מאפשרים למדענים להסיק מסקנות ביחס ליכולת של המוטציות ליצור מינים חדשים.‏ לוניג בחן את הראיות והסיק:‏ ”‏מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [‏של צמח או בעל חיים]‏ למין חדש לגמרי.‏ מסקנה זו עולה בקנה אחד עם כל הניסויים ועם כל הממצאים שהתקבלו מחקר המוטציות במאה ה־20 וכמו גם עם חוקי ההסתברות.‏ אם כן,‏ מחוק השוֹנוּת החוזרת עולה כי מינים הנבדלים במובהק מבחינה גנטית ממינים אחרים,‏ ניחנים במחסומים של ממש שלא ניתן לבטלם או לחרוג מהם על־ידי מוטציות מקריות”‏.‏

מה משתמע מן העובדות המובאות לעיל?‏ אם מדענים בעלי הכשרה מיוחדת אינם מסוגלים ליצור מינים חדשים על־ידי יצירה וברירה מלאכותיות של מוטציות חיוביות,‏ האם מתקבל על הדעת שתהליך לא־תבוני יעשה עבודה טובה יותר?‏ אם המחקר מלמד שמוטציות אינן יכולות להפוך מין מקורי למין חדש לגמרי,‏ כיצד התרחשה לכאורה המאקרואבולוציה?‏

האם הברירה הטבעית אחראית ליצירת מינים חדשים?‏

דרווין גרס כי הברירה הטבעית,‏ להגדרתו,‏ תעדיף צורות חיים המתאימות ביותר לסביבה,‏ ואילו צורות חיים פחות מתאימות בסופו של דבר ייכחדו.‏ אבולוציוניסטים בני זמננו מלמדים שככל שהמינים מתפזרים ונעשים מבודדים,‏ בוחרת הברירה הטבעית את מי שהפכו באמצעות מוטציות גנטיות למותאמים ביותר לסביבתם החדשה.‏ לטענתם,‏ כתוצאה מכך אותן קבוצות מבודדות מתפתחות והופכות למינים חדשים לגמרי.‏

כאמור,‏ הראיות המתקבלות מן המחקר מראות בעליל כי מוטציות אינן יכולות להניב סוגים חדשים לגמרי של צמחים ובעלי חיים.‏ אם כן,‏ אילו הוכחות מספקים חסידי האבולוציה כתימוכין לטענה שהברירה הטבעית בוחרת מוטציות מועילות ליצירת מינים חדשים?‏ בחוברת שיצאה לאור ב־1999 מטעם האקדמיה הלאומית למדעים (‏NAS)‏ בארה״ב,‏ נאמר:‏ ”‏דוגמה משכנעת במיוחד של ספיציאציה [‏יצירת מינים חדשים]‏ היא 13 מיני הפָּרושים שחקר דרווין באיי גַלַפַּגוֹס,‏ המוכרים כיום כפרושי דרווין”‏.‏

בשנות ה־70 החלה קבוצת מחקר בראשות פיטר ורוזמרי גרנט לחקור את הפרושים הללו והתברר שלאחר שנת בצורת אחת,‏ פרושים בעלי מקור גדול במקצת שרדו יותר בהשוואה לבעלי המקור הקטן יותר.‏ מאחר שגודל המקור וצורתו הם אחת הדרכים העיקריות להגדרת 13 מיני הפרושים,‏ נחשבו ממצאים אלו למשמעותיים.‏ בחוברת נאמר:‏ ”‏פיטר ורוזמרי גרנט העריכו שאם תפקוד את האיים האלה בצורת מדי 10 שנים בערך,‏ צפוי לצוץ מין חדש של פרושים בתוך 200 שנה בלבד”‏.‏

אלא שהחוברת מטעם NAS השמיטה מספר עובדות חשובות ומביכות.‏ בשנים שחלפו מאז הבצורת,‏ שבו הפרושים בעלי המקור הקצר להיות הרוב באוכלוסייה.‏ זו הסיבה שפיטר גרנט ולייל גיבס,‏ סטודנט לתארים גבוהים,‏ כתבו בכתב העת המדעי נייצ׳ר כי הם היו עדים ”‏לנסיגה בכיווניות תהליך הברירה הטבעית”‏.‏ בשנת 1991 כתב גרנט כי ”‏האוכלוסייה הנתונה לתהליך הברירה הטבעית,‏ מיטלטלת הלוך ושוב”‏ בכל פעם שהאקלים משתנה.‏ עוד גילו החוקרים כי חלק מ”‏מיני”‏ הפרושים השונים מזדווגים זה עם זה וצאצאיהם שורדים טוב יותר מהוריהם.‏ פיטר ורוזמרי גרנט הגיעו למסקנה שאם הזיווג ההדדי יימשך,‏ הוא צפוי להוביל למיזוג של שני ”‏מינים”‏ למין אחד בלבד בתוך 200 שנה.‏

עוד בשנת 1966 כתב הביולוג האבולוציוני ג׳ורג׳ כריסטופר ויליאמס:‏ ”‏צר לי שתורת הברירה הטבעית פותחה קודם כול כהסבר לשינויים האבולוציוניים.‏ היא חשובה בהרבה כהסבר לשימור תהליך האדפטציה (‏התאמה)‏”‏.‏ התיאורטיקן האבולוציוני ג׳פרי שוורץ כתב בשנת 1999 שאם מסקנותיו של ויליאמס נכונות,‏ כי אז הברירה הטבעית מסייעת למינים להסתגל לתנאי הקיום המשתנים,‏ אבל ”‏אין היא יוצרת דבר חדש”‏.‏

ואכן פרושי דרווין אינם הופכים ל”‏דבר חדש”‏.‏ הם עדיין פרושים.‏ והעובדה שהם מזדווגים בינם לבין עצמם מטילה ספק בשיטות שנוקטים מספר אבולוציוניסטים להגדרת מין.‏ יתרה מזו,‏ הם חושפים את העובדה שאפילו אקדמיות יוקרתיות למדעים אינן מחוסנות מפני הצגת ראיות באופן מוטה.‏

האם עדות המאובנים מורה על שינויים ברמת המאקרואבולוציה?‏

החוברת מטעם NAS שהוזכרה קודם לכן מותירה אצל הקורא את הרושם שהמאובנים שנמצאו על־ידי המדענים מהווים עדות מספקת למאקרואבולוציה.‏ היא קובעת:‏ ”‏נתגלו כל כך הרבה צורות ביניים בין דגים לדו־חיים,‏ בין דו־חיים לזוחלים,‏ בין זוחלים ליונקים ולאורך ההשתלשלות האבולוציונית של היונקים,‏ שקשה על־פי־רוב לזהות חד־משמעית מתי אירע המעבר ממין אחד למשנהו”‏.‏

אמירה פסקנית זו מפתיעה למדי.‏ מדוע?‏ בשנת 2004 תיאר נשיונל ג׳יאוגרפיק את עדות המאובנים כ”‏סרט על אבולוציה שבו 999 מכל 000,‏1 תמונות אבדו על רצפת חדר העריכה”‏.‏ האם אחת מכל אלף ”‏תמונות”‏ אכן מאמתת את תהליך המאקרואבולוציה?‏ מה באמת מראה עדות המאובנים?‏ ניילז אלדרג’‏,‏ אבולוציוניסט מושבע,‏ מודה כי עדות המאובנים מראה שלאורך פרקי זמן ארוכים ”‏לא הצטברו כמעט שום שינויים אבולוציוניים ברוב המינים”‏.‏

עד כה חשפו ומיינו המדענים בעולם כולו כ־200 מיליון מאובנים גדולים ומיליארדי מיקרו־מאובנים.‏ לא מעט חוקרים תמימי דעים שעדות נרחבת ומפורטת זו מראה שכל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו,‏ ומינים רבים נעלמו במפתיע כלעומת שהופיעו.‏ לאחר סקירת ראיות המאובנים,‏ כתב הביולוג ג׳ונתן וולס:‏ ”‏אין ספק שברמת הממלכות,‏ המערכות והמחלקות,‏ תורת המוצא הכרוכה במיוּרים ממקורות משותפים אינה עובדה נצפית.‏ אם לשפוט על־פי המאובנים ועל־פי הראיות המולקולריות,‏ אין זו אפילו תיאוריה מבוססת”‏.‏

אבולוציה — עובדה או בדיה?‏

מדוע אבולוציוניסטים בולטים רבים עומדים על כך שהמאקרואבולוציה היא עובדה?‏ ריצ׳רד לוונטין,‏ אבולוציוניסט רב־השפעה,‏ מתח ביקורת על כמה מטיעוניו של ריצ׳רד דוקינס ואחר כך כתב שמדענים רבים מוכנים לקבל טענות מדעיות המנוגדות לשכל הישר ”‏משום שיש לנו מחויבות מוקדמת,‏ מחויבות למטריאליזם”‏.‏g לא מעט מדענים מסרבים אפילו לשקול את האפשרות שקיים מתכנן תבוני,‏ מפני שכפי שכתב לוונטין,‏ ”‏לא נוכל לתת לאלוהים דריסת רגל”‏.‏

בעניין זה מצוטט הסוציולוג רודני סטרק בכתב העת סיינטיפיק אמריקן כמי שאמר:‏ ”‏כבר 200 שנה משוּוק הרעיון שאם אתה רוצה להיות אדם מדעי עליך לשחרר את שכלך מכבלי הדת”‏.‏ עוד ציין שבאוניברסיטאות מחקר ”‏המאמינים שמים מחסום לפיהם”‏,‏ ואילו ”‏הלא־מאמינים מפלים אותם לרעה”‏.‏ לדברי סטרק,‏ ”‏קיימת מערכת תִגמול ללא־מאמינים בדרגים הגבוהים [‏של קהיליית המדע]‏”‏.‏

אם אתה מקבל את תורת המאקרואבולוציה כאמת לאמיתה,‏ עליך להאמין שמדענים אגנוסטיים או אתיאיסטיים לא יתנו לדעותיהם האישיות להשפיע על פירושיהם לממצאים המדעיים.‏ עליך להאמין שמוטציות ותהליך הברירה הטבעית יצרו את כל צורות החיים המורכבות,‏ חרף העובדה שאחרי מאה שנות מחקר,‏ חקר מיליארדי מוטציות מראה כי המוטציות לא הפכו אפילו לא מין מוגדר אחד בלבד למין אחר לגמרי.‏ עליך להאמין שכל היצורים החיים התפתחו בהדרגה מאב קדמון משותף,‏ על אף העובדה שעדות המאובנים מראה בבירור שהסוגים העיקריים של הצמחים ובעלי החיים הופיעו באופן פתאומי ולא התפתחו לסוגים אחרים,‏ גם אחרי עידן ועידנים.‏ האם אמונה כזו נשמעת כתפיסה המבוססת על עובדה או על בדיה?‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 15]‏

‏”‏מוטציות אינן מסוגלות להפוך מין מקורי [‏של צמח או בעל חיים]‏ למין חדש לגמרי”‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 16]‏

לפי עדות המאובנים,‏ כל הקבוצות הגדולות של בעלי החיים הופיעו לפתע פתאום וכמעט שלא השתנו

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 17]‏

פרושי דרווין מוכיחים לכל היותר שמין יכול להתאים את עצמו לשינויי אקלים

‏[‏טבלה בעמוד 14]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

סיווג האורגניזמים

האורגניזמים מסווגים לקבוצות שבהדרגה נעשות יותר ויותר מקיפות,‏ החל במינים מסוימים וכלה בממלכות.‏h לדוגמה,‏ השווה בין מיון בני אדם לבין מיון זבובי הפירות המובאים להלן.‏

בני אדם זבובי פירות

מין סַפּייֶנס מלנוגסטר

סוג הומו דרוֹזוֹפִילָה

משפחה הומינידים תסיסניתיים

סדרה פְּרִימַטִים זבוּבָאִים

מחלקה יונקים חרקים

מערכה מֵיתרנים פרוקי רגליים

ממלכה בעלי חיים בעלי חיים

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה]‏

הטבלה מבוססת על הספר אייקונים של אבולוציה — מדע או מיתוס?‏ מדוע חלק ניכר ממה שאנו מלמדים בנושא האבולוציה שגוי (‏Icons of Evolution—Science or Myth? Why Much of What We Teach About Evolution Is Wrong)‏, מאת ג׳ונתן וֶלס.‏

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

זבוב פירות מוטנטי (‏למעלה)‏,‏ שצורתו פגומה,‏ הוא עדיין זבוב פירות

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

בניסויים במוטציות של צמחים התברר שוב ושוב שמספר המוטנטים החדשים פחת בהתמדה,‏ ואילו מוטנטים מאותו סוג שבו והופיעו בקביעות (‏הצמח המוטנטי שבתמונה הוא בעל פרחים גדולים יותר)‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 13]‏

From a Photograph by Mrs. J. M. Cameron/U.S. National Archives photo

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 16]‏

דינוזאור:‏ Pat Canova/Index Stock Imagery ©; מאובנים:‏ GOH CHAI HIN/AFP/Getty Images

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]‏

ראשי פרושים:‏ .Dr. Jeremy Burgess/Photo Researchers, Inc ©

מדוע אנו מאמינים בבורא

מומחים רבים בענפי מדע שונים ערים לתכנון התבוני שבטבע.‏ הם סבורים שאין כל היגיון באמונה שמורכבות החיים העילאית עלי אדמות היא תוצר של יד המקרה.‏ ואכן,‏ ישנם מדענים וחוקרים המאמינים בקיומו של בורא.‏

חלקם הפכו להיות עדי־יהוה,‏ והם משוכנעים שאלוהי המקרא תכנן וברא את היקום הגשמי.‏ כתב עורו!‏ שאל כמה מהם מה הביא אותם למסקנה זו.‏ אולי תמצא עניין בתשובותיהם.‏a

‏’‏מורכבות בלתי נתפסת בעולם החי והצומח’‏

◼ וולף־אקהרט לוניג

פרופיל:‏ עבודתי המדעית ב־28 השנים האחרונות היא בתחום המוטציות הגנטיות בצמחים.‏ אני עובד זה 21 שנה במכון מקס פלנק לחקר השבחת צמחים בקלן שבגרמניה.‏ אני גם משרת כמעט שלושים שנה כזקן־קהילה בקהילת עדי־יהוה.‏

המחקר האמפירי שאני עורך בגנטיקה,‏ ולימודיי בנושאים ביולוגיים כגון פיזיולוגיה ומורפולוגיה,‏ חושפים אותי מקרוב למורכבות העצומה ולרוב הבלתי נתפסת בעולם החי והצומח.‏ מחקריי בנושאים אלה מחזקים בי את ההכרה שלחיים,‏ ואפילו לצורות החיים הבסיסיות ביותר,‏ חייב להיות מקור תבוני.‏

הקהילייה המדעית בהחלט מודעת למורכבות המצויה בחיים.‏ אולם עובדות מרתקות אלו מוצגות בדרך כלל בהקשר אבולוציוני.‏ לדעתי הטיעונים נגד סיפור הבריאה המקראי מתמסמסים תחת בחינה מדעית קפדנית.‏ אני בודק טענות אלו כבר עשרות שנים.‏ אחרי שחקרתי לעומק את עולם החי והצומח וראיתי כיצד החוקים השולטים ביקום מתואמים בצורה מושלמת לקיום החיים על כדור־הארץ,‏ אינני יכול שלא להאמין בבורא.‏

‏”‏לכל דבר שאני רואה יש גורם”‏

◼ ביירון ליאן מדוז

פרופיל:‏ אני מתגורר בארצות־הברית ועובד בסוכנות נאס”‏א בתחום פיזיקת לייזרים.‏ נכון לעכשיו אני מעורב בפיתוח טכנולוגיה לשיפור יכולת ניטור האקלים הגלובאלי,‏ מזג האוויר ותופעות פלנטריות אחרות.‏ אני זקן־קהילה בקהילת עדי־יהוה בקילמרנוק שבאזור וירג׳יניה,‏ ארה״ב.‏

במחקריי אני מרבה להיעזר בעקרונות הפיזיקה,‏ ומנסה להבין כיצד ומדוע דברים מסוימים מתרחשים.‏ בתחום לימודיי,‏ אני מוצא הוכחות ברורות לכך שלכל דבר שאני רואה יש גורם.‏ סבורני שמבחינה מדעית הגיוני לקבל שאלוהים הוא הגורם הראשוני לכל המצוי בטבע.‏ בעיניי,‏ חוקי הטבע יציבים מכדי להאמין שלא עומד מאחוריהם מארגן ובורא.‏

אם מסקנה זו כל כך ברורה,‏ מדוע מדענים כה רבים מאמינים באבולוציה?‏ האם ייתכן שהאבולציוניסטים מסיקים מסקנות לפני שהם בוחנים את הראיות?‏ אין זו תופעה חריגה בקרב המדענים.‏ ואולם,‏ אף תצפית,‏ משכנעת ככל שתהיה,‏ אינה צריכה להיעשות מתוך מסקנות מוגדרות מראש.‏ למשל,‏ אדם שעורך מחקר בפיזיקת לייזרים יכול להתעקש כי האור הוא גל הדומה לגלי קול,‏ מכיוון שהאור מתנהג פעמים רבות כמו גל.‏ על כל פנים,‏ מסקנתו תהיה לוקה בחסר משום שהראיות גם מצביעות על כך שהאור על־פי התנהגותו מורכב מחלקיקים הידועים כפוטונים.‏ באופן דומה,‏ כל מי שטוענים בתוקף שהאבולוציה היא עובדה,‏ מבססים את מסקנותיהם רק על חלק מהראיות ובוחנים את הראיות על סמך ההנחות המוקדמות שלהם.‏

אני מופתע שאנשים מקבלים את תורת האבולוציה כעובדה בשעה ש”‏מומחי”‏ אבולוציה בעצמם חלוקים בשאלה כיצד היא התרחשה.‏ למשל,‏ האם היית מקבל את פעולות החשבון הבסיסיות כעובדה מוכחת אילו מומחים מסוימים היו אומרים ש־2 ועוד 2 שווה 4,‏ בעוד שאחרים היו טוענים שהתוצאה היא 3 או 6?‏ אם תפקיד המדע לקבל רק את מה שניתן להוכיח,‏ לבדוק ולשחזר,‏ אזי התיאוריה שכל האורגניזמים התפתחו מאב קדמון משותף אינה עובדה מדעית.‏

‏”‏אין יש מאין”‏

◼ קנת לויד טנקה

פרופיל:‏ אני גיאולוג העובד כרגע במרכז למחקר גיאולוגי בארה״ב,‏ בפלגסטף,‏ אריזונה.‏ אני עוסק זה כשלושים שנה במחקר מדעי בתחומים שונים בגיאולוגיה,‏ כולל גיאולוגיה פלנטרית.‏ עשרות ממאמרי המחקר שחיברתי ורבות מהמפות הגיאולוגיות של מאדים שהכנתי פורסמו בכתבי עת מדעיים מוכרים.‏ כאחד מעדי־יהוה אני מקדיש כ־70 שעות בחודש לקידום קריאת המקרא.‏

חונכתי להאמין באבולוציה,‏ אך לא יכולתי לקבל שהאנרגיה העצומה שנדרשה כדי ליצור את היקום צצה מאליה ללא בורא רב עוצמה.‏ אין יש מאין.‏ במקרא עצמו קיים טיעון חזק התומך בקיומו של בורא.‏ יש בו דוגמאות רבות של עובדות מדעיות בתחום המומחיות שלי,‏ כמו העובדה שהארץ כדורית ותלויה ”‏על בלי מה [‏על לא כלום]‏”‏ (‏איוב כ״ו:‏7;‏ ישעיהו מ׳:‏22‏)‏.‏ עובדות אלו נכתבו במקרא הרבה לפני שהוכחו במחקר.‏

חשוב על מבנה גופנו.‏ אנו ניחנים בתפיסה חושית,‏ במודעות עצמית,‏ בחשיבה תבונית,‏ ביכולות תקשורתיות וברגשות.‏ ומעל לכול אנו מסוגלים לחוות,‏ להעריך ולבטא אהבה.‏ אין בידי האבולוציה להסביר כיצד תכונות נפלאות אלו של האדם באו לידי קיום.‏

שאל את עצמך,‏ ’‏עד כמה אמינים ומהימנים מקורות המידע התומכים באבולוציה?‏’‏ התיעוד הגיאולוגי לוקה בחסר,‏ מסובך ומבלבל.‏ חסידי האבולוציה אינם מצליחים להמחיש במעבדות בעזרת שיטות מחקר מדעיות את תהליכי האבולוציה המשוערים.‏ המדענים משתמשים בדרך כלל בשיטות מחקר טובות לצבירת נתונים,‏ אך לא פעם הם פועלים ממניעים אנוכיים בפענוח ממצאיהם.‏ אין זה סוד שמדענים מקדמים את דעותיהם כאשר הנתונים סותרים או אינם חד־משמעיים.‏ הקריירות שלהם והערך העצמי שלהם ממלאים תפקיד מרכזי.‏

כמדען וכתלמיד מקרא אני מחפש אחר האמת כולה,‏ כזו שמתיישבת עם כל התצפיות והעובדות הידועות כדי שאגיע להבנה המדויקת ביותר.‏ לדידי,‏ האמונה בבורא היא ההגיונית מכול.‏

‏”‏התכנון הניכר בתא”‏

◼ פאולה קינצ׳לו

פרופיל:‏ יש לי ניסיון של שנים כחוקרת בתחומי הביולוגיה של התא,‏ ביולוגיה מולקולרית ומיקרוביולוגיה.‏ אני מועסקת כרגע על־ידי אוניברסיטת אמורי באטלנטה,‏ ג׳ורג׳יה שבארה״ב.‏ בנוסף,‏ אני מלמדת את המקרא בהתנדבות בקרב אוכלוסייה דוברת רוסית.‏

כחלק מלימודי הביולוגיה שלי עסקתי במשך ארבע שנים אך ורק בתא ומרכיביו.‏ ככל שהעמקתי את ידיעותיי בנוגע לדנ״א,‏ לרנ”‏א,‏ לחלבונים,‏ ולמסלולים המטבוליים,‏ כך גברה התפעמותי מהמורכבות,‏ הארגון והדיוק הכרוכים בכול.‏ ואף־על־פי שהתרשמתי מן הידע הרב שצבר האדם על התא,‏ נדהמתי פי כמה ממה שעוד ניתן ללמוד.‏ התכנון הניכר בתא הוא אחת הסיבות לכך שאני מאמינה בקיום אלוהים.‏

מחקריי במקרא חושפים לנגד עיניי את דמותו של הבורא — יהוה אלוהים.‏ אני משוכנעת שאין הוא רק מתכנן תבוני אלא גם אב טוב ואוהב הדואג לי.‏ המקרא מסביר את תכלית החיים ומספק תקווה לעתיד מאושר.‏

צעירים הלומדים אבולוציה בבית־הספר מתלבטים במה להאמין.‏ זו יכולה להיות תקופה מבלבלת מאוד בשבילם.‏ אם הם מאמינים באלוהים,‏ זהו מבחן אמונה.‏ כדי לעמוד במבחן עליהם לבדוק את הדברים המדהימים הרבים בטבע הסובב אותנו ולרכוש עוד ועוד ידע על הבורא ועל תכונותיו.‏ כך עשיתי והגעתי למסקנה שסיפור הבריאה המקראי מדויק ואינו עומד בסתירה למדע האמיתי.‏

‏”‏הפשטות היפה של החוקים”‏

◼ אנריקה הרננדז למוס

פרופיל:‏ אני עד־יהוה המשרת בשירות מורחב.‏ אני גם פיזיקאי תיאורטי העובד באוניברסיטה הלאומית של מקסיקו.‏ עבודתי הנוכחית כרוכה במציאת הסברים ישימים מבחינה תרמודינמית לתופעה הידועה בשם קטסטרופה תרמוגרביטציונית,‏ הקשורה למכניקת התפתחות הכוכבים.‏ אני עוסק גם בחקר המורכבות ברצפי דנ״א.‏

החיים פשוט מורכבים מכדי להתפתח במקרה.‏ חשוב,‏ למשל,‏ על המידע העצום שמכילה מולקולת דנ״א.‏ ההסתברות המתמטית להיווצרות אקראית של כרומוזום בודד היא פחות מ־1 ל־9 טריליון,‏ אירוע בסבירות כה נמוכה שניתן להגדירו כבלתי אפשרי.‏ אני סבור שזה אבסורד להאמין שכוחות לא־תבוניים יכלו ליצור לא רק כרומוזום בודד אחד אלא גם את כל המורכבות המדהימה הקיימת ביצורים חיים.‏

בנוסף,‏ כאשר אני חוקר את התנהגותו המאוד מורכבת של חומר,‏ מהרמה המיקרוסקופית ועד לתנועת ערפיליות ענקיות בחלל,‏ אני מתרשם מהפשטות היפה של החוקים השולטים בתנועתן.‏ מבחינתי,‏ חוקים אלה אינם מצביעים רק על עבודתו של מתמטיקאי גאון — הם כמו חתימה של אומן דגול.‏

הרבה אנשים מגיבים בהפתעה כאשר אני מספר להם שאני עד־יהוה.‏ לפעמים הם שואלים אותי איך זה שאני מאמין באלוהים.‏ אפשר להבין את התגובה שלהם,‏ משום שרוב הדתות אינן מעודדות את צאן מרעיתן לבקש הוכחות למה שהם לומדים או לחקור את אמונותיהם.‏ אך המקרא מעודד אותנו להשתמש בכושר החשיבה שלנו (‏משלי ג׳:‏21‏)‏.‏ כל ההוכחות לתכנון תבוני בטבע יחד עם ההוכחות במקרא,‏ משכנעות אותי שלא רק שאלוהים קיים אלא שהוא אף קשוב לתפילותינו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 22]‏

מאדים ברקע באדיבות:‏ USGS Astrogeology Research Program, http://astrogeology.usgs.gov

צורות מרתקות בצמחים

האם שמת לב שצמחים רבים צומחים במבנים ספיראליים?‏ באננס,‏ למשל,‏ יש 8 ספיראלות של קשקשים המתפתלות בכיוון אחד ו־5 או 13 בכיוון הנגדי.‏ ‏(‏ראה איור 1.‏)‏ אם תתבונן בזרעוני חמנית תוכל אולי לראות 55 ו־89 ספיראלות או יותר החוצות זו את זו.‏ תוכל למצוא ספיראלות גם בכרובית.‏ לאחר שתתחיל לשים לב לספיראלות,‏ ביקור אצל הירקן יהפוך למעניין יותר.‏ מדוע צמחים גדלים בצורה כזו?‏ היש חשיבות למספר הספיראלות?‏

כיצד גדלים הצמחים?‏

רוב הצמחים מניצים איברים חדשים כגון גבעולים,‏ עלים ופרחים מנקודת צמיחה מרכזית זעירה הקרויה מריסטמה.‏ כל איבר חדש המכונה פרימורדיום מתפתח וגדל מן המרכז בכיוון חדש תוך כדי יצירת זווית עם האיבר הקודם.‏a ‏(‏ראה איור 2.‏)‏ ברוב הצמחים ערוכות הרקמות החדשות בזווית מיוחדת היוצרת ספיראלות.‏ מהי הזווית?‏

שים לב לבעיה:‏ תאר לעצמך שאתה מנסה לתכנן צמח שהניצנים החדשים שייווצרו בו יהיו מרוכזים סביב נקודת הצמיחה ללא בזבוז מקום.‏ נניח שאתה מחליט שכל איבר חדש בהשוואה לקודמו יצמח בזווית של שתי חמישיות של סיבוב שלם.‏ הבעיה היא שכל איבר חמישי יצמח מאותה נקודה ובאותו כיוון וייווצרו שורות כשביניהן חללים מבוזבזים.‏ ‏(‏ראה איור 3.‏)‏ האמת היא שכל שבר של סיבוב שלם יביא ליצירת שורות ולא לציפוף יעיל.‏ רק זווית המוגדרת כ”‏זווית הזהב”‏ ששיעורה 5.‏137 מעלות בקירוב,‏ מובילה למערך איברים קומפקטי ואידיאלי.‏ ‏(‏ראה איור 5.‏)‏ מה המיוחד בזווית זו?‏

זווית הזהב אידיאלית משום שלא ניתן לבטא אותה כשבר פשוט של סיבוב.‏ השבר 8/‏5 קרוב אליה,‏ 13/‏8 קרוב יותר ו־21/‏13 קרוב עוד יותר,‏ אך לא קיים שבר המבטא במדויק את יחס הזהב של סיבוב.‏ לפיכך,‏ עם צמיחת איבר חדש מהמריסטמה בזווית קבועה זו ביחס לאיבר הקודם,‏ לעולם לא יתפתחו שני איברים לאותו כיוון בדיוק.‏ ‏(‏ראה איור 4.‏)‏ וכך,‏ במקום ליצור זרועות היוצאות ממוקד אחד,‏ יוצרים האיברים ספיראלות.‏

ראוי לציין שבהדמיית מחשב של צמיחת איברים ראשוניים מנקודה מרכזית,‏ נוצרות ספיראלות ברורות אך ורק בתנאי שהזווית בין האיברים החדשים מדויקת מאוד.‏ במקרה של סטייה מזווית הזהב ולו בעשירית המעלה,‏ האפקט הולך לאיבוד.‏ ‏(‏ראה איור 5.‏)‏

כמה עלי כותרת בפרח?‏

מעניין שמספר הספיראלות הנוצרות באיברים לפי זווית הזהב הוא על־פי־רוב מספר מסדרה הקרויה סדרת פיבונצ׳י.‏ את הסדרה הזו הגדיר לראשונה המתמטיקאי האיטלקי בן המאה ה־13 שנודע כלאונרדו פיבונצ׳י.‏ כל מספר בטור הוא סכום שני המספרים שקדמו לו — 1,‏ 1,‏ 2,‏ 3,‏ 5,‏ 8,‏ 13,‏ 21,‏ 34,‏ 55 וכן הלאה.‏

מספר עלי הכותרת בפרחים של צמחים רבים בעלי מבנים ספיראליים הוא לרוב מספר פיבונצ׳י.‏ על־פי תצפיות,‏ לנוריות קיימת נטייה מרתקת להצמיח 5 עלי כותרת,‏ לסאנגווינאריות 8,‏ ל־13 fireweeds,‏ לצמחי האַסתר 21,‏ לחנניות 34,‏ ולאַסתר אנגליה החדשה 55 או 89.‏ ‏(‏ראה איור 6.‏)‏ גם בירקות ובפירות יש מאפיינים המקבילים למספרי פיבונצ׳י.‏ לדוגמה,‏ חתך הרוחב של בננה בנוי מחמש צלעות.‏

‏”‏את הכול עשה יפה”‏

זה זמן רב מכירים האומנים ביחס הזהב כתכונה הנעימה ביותר למראה.‏ מה גורם לצמחים ליצור איברים חדשים בדיוק בזווית מרתקת זו?‏ רבים סבורים שזו עדות נוספת לתכנון תבוני.‏

בהתחשב בתכנון הניכר בחי ובצומח ועל רקע היכולת שלנו ליהנות מהבריאה,‏ לא מעט אנשים מזהים בכך את יד הבורא אשר רוצה שניהנה מן החיים.‏ על הבורא נאמר במקרא:‏ ”‏את הכול עשה יפה בעיתו”‏ (‏קהלת ג׳:‏11‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תרשימים בעמודים 24,‏ 25]‏

איור 1

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 2

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 3

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 4

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 5

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

איור 6

‏(‏ראה המהדורה המודפסת‏)‏

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

תצלום תקריב של מריסטמה

‏[‏שלמי תודה]‏

R. Rutishauser, University of Zurich, Switzerland

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

פרח לבן:‏ Thomas G. Barnes @ USDA-NRCS PLANTS Database

האם זה משנה במה אתה מאמין?‏

האם אתה סבור שלחיים יש תכלית?‏ אם האבולוציה היא בגדר עובדה,‏ אזי ההצהרה המובאת בכתב העת סיינטיפיק אמריקן נכונה:‏ ”‏ההבנה המודרנית שלנו ביחס לאבולוציה מרמזת.‏.‏.‏ שלחיים אין משמעות אולטימטיבית”‏.‏

בחן את השלכות הדבר.‏ אם לחיים אין משמעות אולטימטיבית,‏ אזי אין לך כל תכלית בחיים מלבד הניסיון לעשות כמה מעשים טובים ואולי להוריש את תכונותיך הגנטיות לדור הבא.‏ במותך תחדל להתקיים לעולמי עולמים.‏ מוחך הניחן ביכולת לחשוב,‏ לנתח דברים בהיגיון ולהרהר במשמעות החיים,‏ הוא פשוט תוצר מקרי של הטבע.‏

וזה לא הכול.‏ רבים מחסידי האבולוציה טוענים שאין אלוהים או שאין הוא מתערב בענייני האדם.‏ מתוך תפיסה זו עולה שעתידנו מונח בידיהם של פוליטיקאים,‏ אקדמאים ומנהיגי דת.‏ אם לשפוט על־פי עברם,‏ הרי שהאנדרלמוסיה,‏ המאבקים והשחיתויות העושים שמות בחברה האנושית יימשכו.‏ אם האבולוציה היא בגדר עובדה,‏ יש די והותר סיבות לחיות על־פי הסיסמה הפטליסטית האומרת:‏ ”‏הבה נאכל ונשתה,‏ כי מחר נמות!‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ט״ו:‏32‏)‏.‏

למען הסר ספק,‏ דע לך כי ההצהרות הנזכרות לעיל אינן מקובלות על עדי־יהוה,‏ ואין הם מקבלים את האבולוציה שהיא הנחת היסוד שעליה מבוססות הצהרות אלה.‏ ההיפך,‏ עדי־יהוה מאמינים במקרא (‏יוחנן י״ז:‏17‏)‏.‏ לכן,‏ הם מקבלים את תשובתו לשאלה כיצד באנו לידי קיום:‏ ”‏כי עימך [‏אלוהים]‏ מקור חיים”‏ (‏תהלים ל״ו:‏10‏)‏.‏ למילים אלו השלכות כבדות משקל.‏

לחיים אכן יש משמעות.‏ בוראנו מועיד תכלית אוהבת לכל מי שבוחרים לחיות בהתאם לרצונו (‏קהלת י״ב:‏13‏)‏.‏ תכלית זו כוללת את ההבטחה לחיות בעולם ללא אנדרלמוסיה,‏ מאבקים ושחיתויות ואף ללא מוות (‏ישעיהו ב׳:‏4;‏ כ״ה:‏6–8‏)‏.‏ מיליוני עדי־יהוה בעולם כולו יכולים להעיד שרכישת ידע על אלוהים ועשיית רצונו מעניקות לחיים משמעות רבה יותר מכל דבר אחר!‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏.‏

זה בהחלט משנה במה אתה מאמין,‏ מכיוון שיש לכך השפעה לא רק על אושרך הנוכחי אלא גם על חייך בעתיד.‏ הבחירה בידך.‏ האם תאמין בתיאוריה שאינה מסוגלת להסביר את הראיות הנערמות המעידות על תכנון בעולם הטבע?‏ או האם תקבל את מה שהמקרא אומר,‏ שכדור־הארץ והחיים עליו הם מעשה ידיו של מתכנן נפלא — יהוה,‏ האל ש’‏ברא הכול’‏?‏ (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏

מנקודת המבט המקראית

האם המדע עומד בסתירה לסיפור בראשית?‏

רבים טוענים כי המדע מפריך את סיפור הבריאה המקראי.‏ אך הסתירה האמיתית היא בין המדע ובין אמונותיהם של פונדמנטליסטים נוצרים ולא בין המדע לבין המקרא.‏ כמה מאותן קבוצות משמיעות טענות מסולפות שלפיהן,‏ על־פי המקרא,‏ כל הבריאה הפיזית נוצרה תוך שישה ימים בני 24 שעות,‏ לפני כ־000,‏10 שנה.‏

אולם המקרא אינו תומך במסקנה זו.‏ אם עמדה זו הייתה נתמכת על־ידי המקרא,‏ אזי תגליות מדעיות רבות במאה השנים האחרונות היו בהחלט מערערות את האמון במקרא.‏ בחינה מדוקדקת של הטקסט המקראי מראה שאין הוא סותר עובדות מדעיות מבוססות.‏ מסיבה זו,‏ עדי־יהוה חולקים על דעתם של פונדמנטליסטים נוצרים ובריאתנים רבים.‏ ראה להלן מה באמת מלמד המקרא.‏

מתי הייתה ה”‏ראשית”‏?‏

סיפור בראשית נפתח בהצהרה פשוטה ורבת עוצמה:‏ ”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏ חוקרי מקרא מסכימים שפסוק זה מתאר פעולה הנפרדת מימי הבריאה המתוארים מפסוק 3 והלאה.‏ ויש לכך משמעות עמוקה.‏ בהתאם למילות הפתיחה של המקרא,‏ היקום,‏ כולל כדור־הארץ,‏ היה קיים זמן לא־מוגדר לפני שהחלו ימי הבריאה.‏

הגיאולוגים מעריכים כי כדור־הארץ הוא בן 4 מיליארד שנים בקירוב,‏ ואסטרונומים חישבו ומצאו שגיל היקום הוא כנראה 15 מיליארד שנה.‏ האם ממצאים אלה — או ממצאים מדויקים יותר שיתגלו בעתיד — סותרים את הכתוב בבראשית א׳:‏1‏?‏ לא.‏ המקרא אינו נוקב בגילם הממשי של ’‏השמיים והארץ’‏.‏ המדע אינו סותר את הנוסח המקראי.‏

מה היה אורכם של ימי הבריאה?‏

מה לגבי אורכם של ימי הבריאה?‏ האם הם היו באמת בני 24 שעות פשוטו כמשמעו?‏ יש הטוענים שמכיוון שמשה — מחבר בראשית — התייחס מאוחר יותר ליום שבא אחרי ששת ימי הבריאה כדגם ליום השבת,‏ כל אחד מימי הבריאה היה חייב להיות בן 24 שעות ממשיות (‏שמות כ׳:‏11‏)‏.‏ האם הכתוב בבראשית תומך במסקנה זו?‏

לא.‏ למעשה,‏ בשפה העברית המילה ”‏יום”‏ יכולה להתייחס לאורכי זמן שונים ולא רק לפרק זמן בן 24 שעות.‏ למשל,‏ כאשר סיכם משה את מלאכת הבריאה של אלוהים,‏ הוא התייחס לכל ששת ימי הבריאה כאל יום אחד (‏בראשית ב׳:‏4‏)‏.‏ בנוסף,‏ ביום הבריאה הראשון,‏ ’‏קרא אלוהים לאור יום ולחושך קרא לילה’‏ (‏בראשית א׳:‏5‏)‏.‏ כאן רק חלק מיממה בת 24 שעות מוגדר כ”‏יום”‏.‏ אין ספק שלקביעה השרירותית שכל יום בריאה היה בן 24 שעות,‏ אין כל בסיס בכתבי־הקודש.‏

אם כן,‏ מה היה אורכם של ימי הבריאה?‏ הכתוב בפרקים א׳ ו־ב׳ בבראשית מצביע על כך שמדובר בפרקי זמן ממושכים.‏

בריאה הדרגתית

משה העלה את דבריו על הכתב בעברית ומנקודת מבטו של אדם הניצב על פני האדמה.‏ שתי עובדות אלו יחד עם ההבנה שהיקום היה קיים עוד לפני תחילת עידני הבריאה,‏ או ’‏ימי’‏ הבריאה,‏ תורמות ליישוב חלק ניכר מן המחלוקת סביב סיפור הבריאה.‏ כיצד?‏

מעיון מדוקדק בסיפור בראשית עולה שהמאורעות שהחלו במרוצת ”‏יום”‏ אחד המשיכו ביום או בימים שלאחריו.‏ למשל,‏ לפני ש”‏יום”‏ הבריאה הראשון התחיל,‏ השמש כבר הייתה קיימת אך מַעבר האור ממנה אל פני כדור־הארץ נחסם איכשהו כפי הנראה במעטה עננים כבד (‏איוב ל״ח:‏9‏)‏.‏ במהלך ה”‏יום”‏ הראשון החל המחסום להתבהר,‏ מה שאיפשר לאור המפוזר לחדור מבעד לאטמוספירה.‏a

ב”‏יום”‏ השני המשיכה האטמוספירה כפי הנראה להתבהר ויצרה חלל בין העננים הכבדים שממעל לבין הים שמתחת.‏ ב”‏יום”‏ הרביעי כבר התבהרה האטמוספירה בהדרגתיות במידה כזו שניתן היה לראות את השמש והירח ”‏ברקיע השמיים”‏ (‏בראשית א׳:‏14–16‏)‏.‏ במילים אחרות,‏ מנקודת מבטו של בן אנוש על הארץ,‏ ניתן היה כעת להבחין בשמש ובירח.‏ מאורעות אלו התרחשו בהדרגה.‏

ספר בראשית עוד מספר לנו שככל שהאטמוספירה התבהרה,‏ החלו היצורים המעופפים — כולל חרקים ובעלי כנף — להופיע ב”‏יום”‏ החמישי.‏ אולם המקרא מצביע על כך שבמהלך ה”‏יום”‏ השישי,‏ אלוהים עדיין ’‏יצר מן האדמה כל חיית השדה ואת כל עוף השמיים’‏ (‏בראשית ב׳:‏19‏)‏.‏

ברור אפוא שמן השפה המקראית עולה האפשרות שחלק מהמאורעות הגדולים במהלך כל ”‏יום”‏,‏ או עידן בריאה,‏ התרחשו בהדרגה ולא כהרף עין,‏ וחלקם אולי אף נמשכו ב’‏ימי’‏ הבריאה הבאים.‏

למיניהם

האם הופעה הדרגתית זו של צמחים ובעלי חיים מלמדת שאלוהים ברא את מגוון היצורים החיים בתהליכים אבולוציוניים?‏ לא.‏ הכתוב אומר בבירור שאלוהים ברא את כל ה’‏מינים’‏ הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים (‏בראשית א׳:‏11,‏ 12,‏ 20–25‏)‏.‏ האם ’‏מינים’‏ מקוריים אלו של צמחים ובעלי חיים תוכנתו להסתגל לתנאי סביבה משתנים?‏ מה מגדיר את גבולות ה’‏מין’‏?‏ המקרא אינו משיב על כך.‏ עם זאת,‏ נאמר בו שיצורים חיים ’‏שרצו למיניהם’‏ (‏בראשית א׳:‏21‏)‏.‏ מכך משתמע שיש גבול לשינויים שיכולים להתרחש בתוך כל ’‏מין’‏.‏ גם עדות המאובנים וגם מחקרים בני זמננו תומכים במסקנה שהסוגים הבסיסיים של הצמחים ובעלי החיים משתנים מעט מאוד במשך פרקי זמן ארוכים.‏

בניגוד לטענות הפונדמנטליסטים,‏ ספר בראשית אינו מלמד שהיקום,‏ כולל כדור־הארץ וכל היצורים החיים בו,‏ נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית.‏ התיאור בספר בראשית בנוגע לבריאת היקום ולהופעת החיים עלי אדמות עולה בקנה אחד עם תגליות מדעיות רבות מהעת האחרונה.‏

בשל תפיסותיהם הפילוסופיות,‏ מדענים רבים דוחים את הצהרת המקרא שאלוהים ברא הכול.‏ עם זאת,‏ מעניין לציין שבספר בראשית הקדום כתב משה שליקום הייתה התחלה ושהחיים הופיעו בשלבים ובהדרגה במשך פרקי זמן.‏ כיצד נחשף משה למידע כל כך מדויק מבחינה מדעית לפני כ־500,‏3 שנה?‏ ישנו הסבר הגיוני אחד לכך.‏ אין ספק שהאל,‏ אשר לו הכוח והחוכמה לברוא את השמיים ואת הארץ,‏ העניק למשה את הידע המתקדם הזה.‏ הדבר נותן משנה תוקף לטענת המקרא שהוא נכתב ”‏ברוח אלוהים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

האם שאלת את עצמך.‏.‏.‏

◼ לפני כמה זמן ברא אלוהים את היקום?‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏

◼ האם כדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות כל אחד?‏ (‏בראשית ב׳:‏4‏)‏.‏

◼ כיצד ייתכן שכתביו של משה בנוגע לתולדות כדור־הארץ מדויקים מבחינה מדעית?‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 19]‏

ספר בראשית אינו מלמד שהיקום נברא בפרק זמן קצר בעבר הלא־רחוק יחסית

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 20]‏

‏”‏בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ”‏ (‏בראשית א׳:‏1‏)‏.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 18]‏

היקום:‏ IAC/RGO/David Malin Images

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 20]‏

NASA photo

צעירים שואלים.‏.‏.‏

כיצד אוכל להגן על אמונתי בבריאה?‏

‏”‏כאשר עלה בכיתה נושא האבולוציה,‏ זה היה מנוגד לכל מה שלימדו אותי.‏ הנושא הוצג כעובדה וזה היה מפחיד”‏ (‏רייאן,‏ בן 18)‏.‏

‏”‏כשהייתי בערך בן 12,‏ המורה שלי הייתה חסידה נלהבת של תורת האבולוציה.‏ היה לה אפילו סמל של דרווין על המכונית!‏ זה הרתיע אותי מלדבר על אמונתי בבריאה”‏ (‏טיילר,‏ בן 19)‏.‏

‏”‏הייתי מבוהלת כאשר המורה למדעי החברה הודיעה שבשיעור הבא נלמד על אבולוציה.‏ ידעתי שאצטרך להסביר את עמדתי בכיתה בנושא הזה השנוי במחלוקת”‏ (‏רקל,‏ בת 14)‏.‏

אולי גם אתה בדומה לרייאן,‏ טיילר ורקל חש שלא בנוח כאשר נושא האבולוציה עולה בכיתה.‏ אתה מאמין שאלוהים ’‏ברא הכול’‏ (‏ההתגלות ד׳:‏11‏)‏.‏ אתה רואה מסביבך הוכחות לתכנון תבוני.‏ אבל בספרי הלימוד כתוב שהתפתחנו וזה גם מה שהמורה אומר.‏ מי אתה שתתווכח עם ”‏מומחים”‏?‏ ומה תהיה תגובת הכיתה אם תתחיל לדבר על.‏.‏.‏ אלוהים?‏

אם שאלות כאלו מטרידות אותך,‏ הירגע!‏ אתה לא היחיד שמאמין בבריאה.‏ האמת היא שיש גם מדענים ולא מעט מורים שאינם מקבלים את תיאוריית האבולוציה.‏ בארצות־הברית,‏ 4 מתוך 5 סטודנטים מאמינים בבורא — למרות מה שספרי הלימוד אומרים!‏

אף־על־פי־כן אולי תשאל,‏ ’‏מה אגיד אם אצטרך להגן על אמונתי בבריאה?‏’‏ הייה בטוח שגם אם אתה ביישן,‏ אתה יכול לנקוט עמדה.‏ אך לשם כך עליך להתכונן קצת.‏

בחן את אמונותיך!‏

ייתכן שאתה מאמין בבריאה פשוט משום שזה מה שלימדו אותך הוריך המשיחיים.‏ אבל עכשיו כשגדלת אתה רוצה לעבוד את אלוהים בעזרת ”‏כושר ההיגיון”‏ שלך ושיהיה לך בסיס איתן לאמונותיך (‏רומים י״ב:‏1‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ פאולוס עודד את המשיחיים בני המאה הראשונה ’‏לבחון כל דבר’‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏21‏)‏.‏ כיצד תוכל לעשות זאת בנוגע לבריאה?‏

ראשית,‏ בחן את דברי פאולוס בנוגע לאלוהים:‏ ”‏עצמותו הנעלמת.‏.‏.‏ נראית בבירור מאז בריאת העולם בהיותה נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו”‏ (‏רומים א׳:‏20‏)‏.‏ בהתחשב במילים אלו,‏ התבונן בגוף האדם,‏ בכדור־הארץ,‏ ביקום הנרחב ובמעמקי האוקיינוסים.‏ בחן את עולמם המרתק של החרקים,‏ הצמחים,‏ בעלי החיים — בחן כל תחום שמעניין אותך.‏ ואחר כך שאל את עצמך בעזרת ”‏כושר ההיגיון”‏ שלך את השאלות הבאות,‏ ’‏מה משכנע אותי שקיים בורא?‏’‏

כדי להשיב על שאלה זו,‏ סאם בן ה־14 מצביע על גוף האדם.‏ סאם אומר:‏ ”‏הוא מורכב מאוד וכל איבריו פועלים כל כך טוב ביחד.‏ לא ייתכן שגוף האדם התפתח!‏”‏ הולי בת ה־16 מחזיקה באותה דעה.‏ ”‏מאז שאובחנתי כחולת סוכרת”‏,‏ היא אומרת,‏ ”‏למדתי הרבה על תפקוד הגוף.‏ למשל,‏ זה מדהים איך הלבלב — איבר קטן המסתתר מאחורי הקיבה — מבצע עבודה כל כך חשובה כדי שהדם ואיברים אחרים ימשיכו לתפקד”‏.‏

מתבגרים אחרים בוחנים את הנושא מנקודת מבט שונה.‏ ”‏מבחינתי”‏,‏ אומר ג׳רד בן ה־19,‏ ”‏ההוכחה הגדולה מכול טמונה בעובדה שיש לנו צד רוחני וגם הערכה ליופי ורצון ללמוד.‏ מאפיינים אלה אינם הכרחיים להישרדות כמו שהאבולוציה טוענת.‏ ההסבר היחידי שנראה לי הגיוני הוא שמישהו הניח אותנו כאן כדי שנהנה מהחיים”‏.‏ טיילר שהוזכר בתחילת המאמר הגיע למסקנה דומה.‏ ”‏כאשר אני בוחן את התפקיד שממלאים הצמחים בקיום החיים ואת מורכבותם הבלתי נתפסת,‏ אני משוכנע שקיים בורא”‏.‏

יהיה לך קל יותר לדבר על הבריאה אם תחשוב על הנושא לעומק ותהיה משוכנע בכך.‏ לכן,‏ בדומה לסאם,‏ הולי,‏ ג׳רד וטיילר,‏ הקדש מזמנך כדי לבחון את נפלאות מעשי ידיו של אלוהים.‏ ואז ”‏הקשב”‏ למה שדברים אלה ”‏אומרים”‏ לך.‏ אין ספק שתגיע למסקנה שאליה הגיע השליח פאולוס — שקיום אלוהים ועצמותו,‏ כלומר תכונותיו,‏ נתפסים ללא קושי ”‏בשכל באמצעות הדברים שנבראו”‏.‏a

דע מה באמת מלמד המקרא

על מנת להגן על האמונה בבריאה אין די שתבחן לעומק את הדברים שברא אלוהים.‏ עליך גם לדעת מה באמת מלמד המקרא בנושא.‏ אין צורך להתווכח על דברים שהמקרא אינו מדבר עליהם ישירות.‏ הנה מספר דוגמאות.‏

◼ בספרי המדע שלי כתוב שכדור־הארץ ומערכת השמש קיימים כבר מיליארדי שנים.‏ המקרא אינו מציין מהו גילו של כדור־הארץ או מה גילה של מערכת השמש.‏ מה שכתוב בו עולה בקנה אחד עם הרעיון שהיקום היה כבר קיים מיליארדי שנים לפני תחילת ”‏יום”‏ הבריאה הראשון (‏בראשית א׳:‏1,‏ 2‏)‏.‏

◼ המורה שלי אומר שלא ייתכן שכדור־הארץ נברא תוך שישה ימים בלבד.‏ המקרא אינו קובע שכל אחד מששת ’‏ימי’‏ הבריאה היה בן 24 שעות ממשיות.‏ למידע נוסף,‏ ראה עמודים 18–20 בכתב עת זה.‏

◼ בכיתה דיברנו על מספר דוגמאות המראות כיצד בעלי חיים ובני אדם השתנו במשך השנים.‏ במקרא נאמר שאלוהים ברא את היצורים החיים ”‏למיניהם”‏ (‏בראשית א׳:‏20,‏ 21‏)‏.‏ המקרא אינו תומך ברעיון שהחיים נבעו מחומר דומם או שאלוהים התחיל את תהליך האבולוציה בעזרת תא בודד.‏ עם זאת,‏ לכל ’‏מין’‏ יש פוטנציאל למגוון עצום.‏ לכן המקרא אינו שולל את האפשרות שיחולו שינויים בתוך כל ’‏מין’‏.‏

הייה משוכנע באמונותיך!‏

אין כל סיבה להרגיש שלא בנוח או להתבייש בשל אמונתך בבריאה.‏ בהתחשב בראיות,‏ זה הגיוני לגמרי — ואפילו מדעי —‏ להאמין שאנו תוצר של תכנון תבוני.‏ בסופו של דבר זוהי האבולוציה — ולא הבריאה — שמצריכה מנה גדושה של אמונה ושל ניסים שנעשו מאליהם.‏ לאחר שתקרא את המאמרים הנוספים בחוברת שבידך אין ספק שתהיה משוכנע שהראיות תומכות בבריאה.‏ ולאחר שתשקול את הנושא ביסודיות בעזרת כושר ההיגיון שלך,‏ יהיה לך ביטחון רב יותר להגן על אמונתך בפני הכיתה.‏

זה מה שקרה לרקל שהוזכרה קודם לכן.‏ ”‏לקח לי מספר ימים להבין שאני לא צריכה לשמור את האמונה שלי לעצמי”‏,‏ היא אומרת.‏ ”‏נתתי למורה את הספר החיים — כיצד נוצרו?‏ על־ידי אבולוציה או על־ידי בריאה?‏ וסימנתי כמה קטעים שרציתי להביא לתשומת לבה.‏ מאוחר יותר היא אמרה לי שהספר נתן לה נקודת מבט חדשה לגמרי על האבולוציה ושבעתיד היא תיקח בחשבון את המידע הזה כאשר תלמד את הנושא!‏”‏

‏[‏הערת שוליים]‏

חומר למחשבה

◼ באילו דרכים תוכל בבית־הספר להביע ברוגע את אמונתך בבורא?‏b

◼ כיצד תוכל לגלות הערכה כלפי בורא הכול?‏ (‏מעשי השליחים י״ז:‏26,‏ 27‏)‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 27]‏

‏”‏שפע ראיות”‏

”‏מה תאמרי לצעיר שחונך להאמין בבורא אך לומד אבולוציה בבית־הספר?‏”‏ שאלה זו הופנתה למיקרוביולוגית שהיא אחת מעדי־יהוה.‏ מה הייתה תשובתה?‏ ”‏אתה צריך לראות בכך הזדמנות להוכיח לעצמך שאלוהים קיים — לא רק מכיוון שזה מה שלימדו אותך הוריך אלא מכיוון שאתה בחנת את הראיות והגעת למסקנה זו.‏ לפעמים כאשר מבקשים ממורים ’‏להוכיח’‏ את האבולוציה הם אינם מצליחים לעשות זאת,‏ ואז הם מבינים שהם קיבלו את התורה הזו פשוט מפני שזה מה שלימדו אותם.‏ אתה עלול ליפול לאותה מלכודת בנוגע לאמונתך בבורא.‏ לכן כדאי שתוכיח לעצמך שאלוהים אכן קיים.‏ קיימות שפע ראיות וקל למצוא אותן”‏.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 28]‏

מה משכנע אותך?‏

רשום שלושה דברים שמשכנעים אותך שקיים בורא:‏

1.‏ ․․․․․‏

2.‏ ․․․․․‏

3.‏ ․․․․․‏