שיר 67
”הכרז את הדבר”
(טימותיאוס ב׳. ד׳:2)
1. אֶת דְּבַר הָאֱלֹהִים נַכְרִיז;
הוּא צִוָּה עַל מְשָׁרְתָיו לְהָעִיד.
לְכָל אִישׁ נָשִׁיב בַּעֲנָוָה;
נִשָּׂא בְּעֹז אֶת שְׁמוֹ שֶׁל יְהֹוָה.
(פזמון)
כֵּן, נְבַשֵּׂר
עַל דְּבָרוֹ שֶׁל יְהֹוָה!
נְבַשֵּׂר,
כִּי הַיְּשׁוּעָה קְרוֹבָה!
נְבַשֵּׂר
בְּכָל עַם, בְּכָל אֻמָּה!
נְבַשֵּׂר
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה!
2. גַּם מוּל צָרוֹת וּמוּל קְשָׁיִים;
גַּם אִם לָנוּ מִתְנַגְּדִים לוֹעֲגִים,
נִבְטַח בִּיהֹוָה, לֹא נְפַחֵד;
נַתְמִיד לָשֵׂאת עֵדוּת עַל הָאֱמֶת!
(פזמון)
כֵּן, נְבַשֵּׂר
עַל דְּבָרוֹ שֶׁל יְהֹוָה!
נְבַשֵּׂר,
כִּי הַיְּשׁוּעָה קְרוֹבָה!
נְבַשֵּׂר
בְּכָל עַם, בְּכָל אֻמָּה!
נְבַשֵּׂר
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה!
3. לֹא נְוַתֵּר, לֹא נִתְיָאֵשׁ;
אֶת הָרְאוּיִים נַמְשִׁיךְ לְחַפֵּשׂ.
אוֹתָם נְלַמֵּד בְּאַהֲבָה,
וּנְפָאֵר אֶת שְׁמוֹ שֶׁל יְהֹוָה!
(פזמון)
כֵּן, נְבַשֵּׂר
עַל דְּבָרוֹ שֶׁל יְהֹוָה!
נְבַשֵּׂר,
כִּי הַיְּשׁוּעָה קְרוֹבָה!
נְבַשֵּׂר
בְּכָל עַם, בְּכָל אֻמָּה!
נְבַשֵּׂר
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה!
(ראה גם מתי י׳:7; כ״ד:14; מה״ש י׳:42; פט״א ג׳:15.)