זיהוי הסימפטומים

‏”‏עצבות היא רגש נורמלי ובריא;‏ דיכאון הוא מחלה.‏ האתגר הוא להבין את ההבדל ביניהם ולזהות אותו”‏ (‏ד״ר דיוויד ג.‏ פסלר)‏.‏

כמו ברוב ההפרעות,‏ קיימים סימפטומים ברורים גם לקיומו של הדיכאון.‏ אולם אין זה קל לזהות את הסימפטומים.‏ מדוע?‏ משום שכמעט לכל בני הנוער,‏ כמו למבוגרים,‏ יש מצב רוח רע מדי פעם.‏ מה ההבדל בין סתם תחושת דכדוך לבין דיכאון?‏ זה תלוי מאוד בעוצמת הדכדוך ובפרק הזמן שהוא נמשך.‏

עוצמה מתייחסת למידה שבה מייסרים הרגשות השליליים את הצעיר.‏ הדיכאון,‏ שהינו חמור יותר מהתקף ייאוש קל,‏ הוא מחלה נפשית שאינה מרפה,‏ הפוגעת ביכולתו של המתבגר לתפקד כרגיל.‏ ד״ר אנדרו סלֵיבִּי מתאר את חומרת המצב במילים אלו:‏ ”‏דמיין לעצמך את הכאב הפיזי הנורא ביותר שחשת אי פעם — עצם שבורה,‏ כאב שיניים או צירי לידה — הכפל אותו פי עשרה וצא מנקודת הנחה שאינך יודע ממה הוא נגרם;‏ אז תוכל אולי לקלוט את גודל הכאב של הדיכאון”‏.‏

פרק הזמן מתייחס לזמן שבו נמשכת האדישות.‏ לדברי הפרופסורים הקליניים לאון סיטרין ודונלד ה.‏ מֵקנוּ הבן,‏ ”‏ילד שאינו מראה סימנים של עידוד או שיבה לאורח חיים רגיל בתוך שבוע מהרגע ששקע במצב רוח רע (‏מסיבה זו או אחרת)‏ — או בתוך שישה חודשים לאחר שעבר מה שנחשב בעיניו לאובדן כבד — עלול לפתח הפרעה דכאונית”‏.‏

סימפטומים שכיחים

המצב מאובחן כדיכאון רק כאשר מופיעים אצל הצעיר מספר סימפטומים מדי יום,‏ שנמשכים רוב שעות היום,‏ במשך לפחות שבועיים.‏ התקף קצר יחסית מוגדר כאפיזודה דכאונית.‏ דיסתימיה,‏ צורה כרונית יותר של דיכאון קל או מתון,‏ מאובחנת לאחר שהסימפטומים נמשכים לפחות שנה,‏ וכאשר תקופת ההפוגה אינה עולה על חודשיים.‏ בכל אחד מן המקרים,‏ מהם כמה סימפטומים שכיחים של דיכאון?‏a

שינוי פתאומי במצב הרוח ובהתנהגות.‏ המתבגר,‏ שקודם לכן היה בעל מזג נוח,‏ מתנהג בעוינות.‏ התנהגות מרדנית ואפילו בריחה מהבית הן דבר שבשגרה אצל נוער מדוכא.‏

בידוד חברתי.‏ המתבגר השרוי בדיכאון מתרחק מחברים.‏ ייתכן גם שחבריו מתרחקים ממנו לאחר שהם מבחינים בשינוי בלתי רצוי בגישתו ובהתנהגותו.‏

אובדן עניין בכל הפעילויות כמעט.‏ הנער פסיבי שלא כהרגלו.‏ תחביבים שריתקו אותו עד לא מזמן נחשבים כעת בעיניו למשעממים.‏

שינוי בולט בהרגלי האכילה.‏ לדעת מומחים רבים,‏ הפרעות אכילה כמו אנורקסיה,‏ בולימיה ואכילה כפייתית דרות לעתים בכפיפה אחת עם הדיכאון (‏ולפעמים נגרמות בעטיו)‏.‏

בעיות שינה.‏ המתבגר ישן פחות מדי או יותר מדי.‏ יש שמפתחים הרגלי שינה מוזרים.‏ הם ערים כל הלילה וישנים במשך היום.‏

ירידה בלימודים.‏ המתבגר השרוי בדיכאון מתקשה להסתדר עם מוריו ועם חבריו,‏ והציונים מתחילים לצנוח.‏ בתוך זמן קצר הצעיר ממאן ללכת לבית הספר.‏

מעשים מסוכנים או הרס עצמי.‏ דרכי התנהגות ה’‏מתקלסות במוות’‏ עלולות להצביע על כך שהנער איבד את הרצון לחיות.‏ סימפטום נוסף עשוי להיות הטלת מום (‏כגון פציעת העור)‏.‏

דימוי עצמי נמוך או רגשי אשמה שאינם במקומם.‏ בן העשרה מפתח ביקורת עצמית חריפה,‏ והוא סבור שהוא כישלון גמור,‏ אף שהעובדות מעידות אחרת.‏

מחלות פסיכוסומטיות.‏ בהעדר סימן לבעיה פיזית,‏ עלולים כאבי ראש,‏ כאבי גב,‏ כאבי בטן ובעיות בריאות דומות להסתיר דיכאון חבוי.‏

מחשבות חוזרות ונשנות על המוות או על התאבדות.‏ מחשבות טורדניות על נושאים מבעיתים עלולות להצביע על דיכאון,‏ כמו גם איומי התאבדות.‏ (‏ראה מסגרת למטה.‏)‏

הפרעה דו־קוטבית

מספר סימפטומים דומים עשויים לאפיין מחלה מביכה נוספת — הפרעה דו־קוטבית.‏ לדברי ד״ר ברברה ד.‏ אינגרסול וד”‏ר סאם גולדשטיין,‏ הפרעה דו־קוטבית (‏הידועה גם כהפרעה מַנית־דפרסיבית)‏ היא ”‏מצב המאופיין באפיזודות דכאוניות,‏ השזורות בתקופות של הרבה אנרגיה ומצב רוח מרומם מאוד — מרומם הרבה מעבר לרמות הנורמליות של מצב רוח טוב”‏.‏

שלב זה של התרוממות רוח מכונה מַנְיָה.‏ עם הסימפטומים נמנים מחשבות המתרוצצות במוח בלי הרף,‏ פטפטנות בלתי פוסקת וחוסר רצון לישון.‏ למעשה,‏ החולה יכול להיות פעיל במשך ימים ללא שינה ולא ניכרים בו סימנים לאובדן מרץ.‏ סימפטום נוסף להפרעה דו־קוטבית הוא התנהגות אימפולסיבית מאוד,‏ מבלי להביא בחשבון את התוצאות.‏ ”‏המַניה משפיעה פעמים רבות על כושר החשיבה,‏ שיקול הדעת וההתנהגות החברתית בדרכים מביכות הגורמות בעיות קשות”‏,‏ מציין דו״ח מטעם המכון הלאומי האמריקני לבריאות הנפש.‏ כמה זמן נמשך השלב המַנִי?‏ לפעמים רק כמה ימים;‏ במקרים אחרים,‏ נמשכת המַניה מספר חודשים בטרם היא מפנה את מקומה לעמיתה הדיכאון.‏

עם קבוצת הסיכון לפתח הפרעה דו־קוטבית נמנים אנשים שבני משפחתם חולים במחלה זו.‏ החדשות הטובות הן שיש תקווה לסובלים מהבעיה.‏ ”‏לאחר אבחון מוקדם וטיפול מתאים”‏,‏ נאמר בספר הילד הדו־קוטבי (‏The Bipolar Child)‏,‏ ”‏הילדים הללו ומשפחותיהם יכולים לנהל חיים יציבים לאין ערוך”‏.‏

חשוב לציין שסימפטום אחד אין די בו כדי לקבוע דיכאון או הפרעה דו־קוטבית.‏ ברוב המקרים,‏ סדרה של סימפטומים שנראים בבירור לאורך זמן מובילים לאבחון.‏ ואולם השאלה בעינה עומדת,‏ מדוע הפרעה קשה זו מייסרת צעירים?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 6]‏

כשילד רוצה למות

לדברי המרכזים האמריקניים לפיקוח על מחלות,‏ באחת השנים האחרונות היה מספר המתאבדים הצעירים בארצות־הברית גבוה מקורבנות הסרטן,‏ מחלות לב,‏ איידס,‏ מומים מולדים,‏ שבץ,‏ דלקת ריאות,‏ שפעת ומחלות ריאה כרוניות גם יחד.‏ עובדה מטרידה נוספת:‏ חלה עלייה דרמתית בדיווח על מקרי התאבדויות בגילאים 10 עד 14.‏

האם ניתן למנוע התאבדות של בני נוער?‏ כן,‏ בחלק מן המקרים.‏ ”‏לפי הסטטיסטיקות,‏ קדמו למקרי התאבדויות רבים ניסיונות התאבדות או רמזים ואזהרות מילוליים”‏,‏ כותבת ד״ר קתלין מקוֹי.‏ ”‏כאשר ילדך בגיל ההתבגרות רק רומז על מחשבות אובדניות,‏ זה הזמן לעקוב אחר מצבו ואולי לבקש עזרה מקצועית”‏.‏

השכיחות של דיכאון אצל בני נוער מדגישה את הצורך שהורים ומבוגרים אחרים יתייחסו ברצינות לכל סימן לכך שצעיר רוצה לשים קץ לחייו.‏ ”‏בכמעט כל מקרה התאבדות שחקרתי,‏ או שהתעלמו מרמזים לתוכניותיו של הנער המתבגר או שלא ייחסו להם חשיבות”‏,‏ כותב ד״ר אנדרו סלֵיבִּי בספרו איש לא הבחין במצוקתי (‏No One Saw My Pain)‏.‏ ”‏בני משפחה וידידים לא קלטו את גודל השינויים שראו בו.‏ הם התמקדו בתוצאות ולא בבעיה החבויה מתחת לפני השטח,‏ כך שהאבחנה שנקבעה היתה ’‏בעיות משפחתיות’‏,‏ ’‏שימוש בסמים’‏ או ’‏אנורקסיה’‏.‏ לפעמים ניסו לטפל בכעס,‏ בבלבול ובעצבנות אך לא בדיכאון עצמו.‏ הבעיה הבסיסית נותרה,‏ כשהיא ממשיכה לענות ולהציק”‏.‏

המסר ברור:‏ התייחס ברצינות לכל סימן לנטיות אובדניות!‏

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

לפעמים,‏ התנהגות מרדנית היא סממן לדיכאון חבוי

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

מתבגרים מדוכאים מאבדים לעתים עניין בפעילויות שבעבר ריתקו אותם

חשיפת השורשים

‏”‏על פי רוב,‏ דיכאון של בני נוער אינו נובע מגורם אחד בלבד,‏ אלא ממקבץ של גורמי מתח”‏ (‏ד״ר קתלין מקוֹי)‏.‏

מה גורם לדיכאון אצל בני נוער?‏ אפשר שמדובר במספר גורמים.‏ קודם כל,‏ השינויים הפיזיים והרגשיים שעוברים בני הנוער עם הגעתם לבגרות מינית עלולים להציף אותם באי־ודאות ובפחדים,‏ והתוצאה היא נטייה למצבי רוח פסימיים.‏ כמו כן,‏ בני נוער מפתחים בדרך כלל רגשות שליליים כשהם נתקלים בדחייה מצד חבריהם או מצד מישהו שפיתחו כלפיו רגשות רומנטיים.‏ וכאמור במאמר הפתיח,‏ הנוער של היום גדל בעולם מדכא בפני עצמו.‏ אנו אכן חיים ב”‏זמנים קשים”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏1‏)‏.‏

מה שמחריף את הבעיה הוא שבני הנוער מתמודדים עם לחצי החיים בפעם הראשונה,‏ ואין להם הכישורים או הניסיון של המבוגרים.‏ לפיכך,‏ בני העשרה הופכים לעתים למעין תיירים המנסים לנווט את דרכם בשטח בלתי מוכר — הם נרעשים מכל הסובב אותם ובמקרים רבים אינם נוטים לבקש עזרה.‏ מצב כזה עלול לשמש קרקע פורייה לזרעי הדיכאון.‏

אולם יש גורמים נוספים שמובילים לדיכאון של בני הנוער.‏ הבה נסקור כמה מהם.‏

דיכאון ואובדן

לפעמים הדיכאון מתחיל בעקבות אובדן כבד — אולי בעקבות מותו של יקיר או פרידה מהורה כתוצאה מגירושין.‏ אפילו מותה של חיית מחמד עלול לגרום לצעיר לשקוע בדיכאון.‏

קיימים גם סוגי אובדן פחות גלויים.‏ למשל,‏ מעבר למקום חדש משמעו להותיר מאחור סביבה מוכרת וידידים אהובים.‏ אפילו השגת מטרה שהמתינו לה זמן רב — כגון סיום הלימודים בבית הספר — עלולה לעורר רגשות אובדן.‏ אחרי הכל,‏ התקדמות לשלב חדש בחיים פירושה לאבד את הנוחות והביטחון שהיו נחלת העבר.‏ מלבד זאת,‏ יש בני עשרה שסובלים ממחלה כרונית כלשהי.‏ בנסיבות אלו,‏ הכאב שבלהיות שונה משאר החברים שלו — ואולי אפילו לספוג התעלמות מצדם — עלול לגרום לצעיר להרגיש שהוא אינו נורמלי כמו כולם.‏

כמובן,‏ צעירים רבים מתמודדים עם היבטים שונים של אובדן מבלי להניח לו להכריע אותם.‏ הם עצובים,‏ הם בוכים,‏ הם מצטערים והם מתאבלים — אך במשך הזמן הם מסתגלים.‏ מדוע,‏ אם כן,‏ על אף שרוב הצעירים מצליחים להתגמש אל מול לחצי החיים יש כאלה ששוקעים בדיכאון מייסר?‏ לא ניתן לשלוף תשובה מהשרוול בעניין זה,‏ משום שדיכאון הוא הפרעה מורכבת.‏ אולם מסתבר שחלק מבני העשרה נוטים יותר לדיכאון מאחרים.‏

הקשר הביוכימי

אנשי מקצוע רבים בתחום בריאות הנפש אוחזים בדעה שחוסר איזון ביוכימי במוח הוא גורם עיקרי לדיכאון.‏a חוסר האיזון עלול לעבור בתורשה.‏ חוקרים גילו שלבני נוער אשר הוריהם סובלים מדיכאון יש סיכויים רבים יותר לפתח דיכאון בעצמם.‏ ”‏לרוב במקרה של ילדים דכאוניים אחד ההורים לפחות סובל מדיכאון”‏,‏ מציין הספר בודד,‏ עצוב וכועס (‏Sad and Angry ,‏Lonely)‏.‏

לפיכך נשאלת השאלה,‏ האם אצל ילדים הדיכאון מוּלד או נרכש מהורה הסובל מבעיה זו?‏ קשה ליישב את ’‏סוגיית התורשה לעומת הסביבה’‏ משום שהמוח מורכב להפליא,‏ וכמותו גם גורמים רבים נוספים שתורמים לדיכאון הנוער.‏

דיכאון ואווירה משפחתית

הדיכאון הוגדר כעניין משפחתי,‏ ולא בכדי.‏ כאמור,‏ קיים מרכיב גנטי האחראי למעבר הנטייה הדכאונית מדור לדור.‏ אולם האווירה המשפחתית ממלאת אף היא תפקיד.‏ ”‏ילדים אשר הוריהם מתעללים בהם נמצאים בדרגת סיכון גבוהה יותר ללקות בדיכאון”‏,‏ כותב ד״ר מרק ס.‏ גולד.‏ ”‏וכן גם ילדים שהוריהם ביקורתיים מדי ומתמקדים במגרעותיו של הילד”‏.‏ דיכאון עלול להיגרם גם כשההורים מפנקים את הילד או מסוככים עליו יותר מדי.‏ אך מעניין לציין שחוקרת אחת גילתה,‏ שילדים מוּעדים אף יותר לדיכאון כשההורים אינם מגלים בהם עניין.‏

אך אין הכוונה כאן שכל הצעירים המדוכאים הם קורבנות להורות לא מוצלחת.‏ הכללה גורפת מעין זו אינה מביאה בחשבון את הגורמים הנוספים הרבים שיוצרים את הבעיה.‏ למרות זאת,‏ בחלק מן המקרים האווירה המשפחתית ממלאת תפקיד נכבד בעניין.‏ ”‏ילדים שגרים בבית שבו שוררת מתיחות תמידית בין ההורים,‏ סיכוייהם לשקוע בדיכאון גבוהים מאלו ששוררת בביתם אווירה שלווה יותר”‏,‏ כותב ד״ר דיוויד ג.‏ פסלר.‏ ”‏אחד הטעמים לכך הוא שההורים המסוכסכים שקועים כל כך בוויכוחים שלהם,‏ ומזניחים את צורכי הילדים.‏ כמו כן,‏ אין זה נדיר שהילדים מהווים הנושא לוויכוחים,‏ מה שעלול לגרום להם לחוש אשמה,‏ כעס ותרעומת”‏.‏

הבאנו כאן רק מספר גורמים העלולים להוביל לדיכאון הנוער.‏ אך קיימים גורמים נוספים.‏ לדברי כמה מומחים,‏ למשל,‏ גורמים סביבתיים (‏כגון תזונה לקויה,‏ רעלנים והתמכרות לסמים או לאלכוהול)‏ יכולים לגרום לדיכאון.‏ אחרים טוענים שתרופות מסוימות (‏כגון סוגי אנטי־היסטאמינים ותרופות הרגעה)‏ עושות את שלהן.‏ כמו כן,‏ נראה כי ילדים שיש להם בעיות למידה מועדים במיוחד להיתקף דיכאון,‏ ייתכן שבגלל פגיעה בהערכתם העצמית לאחר שהם קולטים שאינם יכולים לעמוד בקצב של חבריהם לספסל הלימודים.‏

תהא אשר תהא הסיבה,‏ חשוב לשקול את השאלה,‏ כיצד ניתן לעזור לנוער מדוכא?‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמודים 8,‏ 9]‏

מתיחות במשפחה היא לא אחת זרז לדיכאון

כיצד תוכל לעזור

‏”‏ילדים מדוכאים זקוקים לעזרה.‏ אך הילדים אינם יכולים להשיג עזרה בעצמם.‏ על המבוגר להבחין בבעיה ולהתייחס אליה ברצינות.‏ זה החלק הקשה”‏ (‏ד״ר מרק ס.‏ גולד)‏.‏

מה תוכל לעשות אם אתה חושד שילדך בן העשרֵה מדוכא?‏ ראשית,‏ אל תמהר להסיק מסקנות.‏ אחרי הכל,‏ הסימפטומים מצביעים אולי על בעיה אחרת לגמרי.‏a מלבד זאת,‏ כל הצעירים עוברים לפעמים תקופות של מצב רוח רע.‏ אך אם המצב סטטי ולא מדובר בתקופת שפל זמנית,‏ כדאי להיוועץ ברופא.‏ בהקשר זה,‏ יהא למועיל לזכור את דברי ישוע:‏ ”‏לא הבריאים צריכים לרופא,‏ אלא החולים”‏ (‏מתי ט׳:‏12‏)‏.‏

דבר גלויות עם הרופא וספק לו כל מידע שעשוי להועיל,‏ כולל שינויים שהתחוללו לאחרונה בחיי הנער ואשר הוסיפו אולי לאדישותו.‏ ודא שהרופא מקדיש זמן מספיק להקשיב להסבריך על הסימפטומים לפני שהוא קובע אבחנה.‏ ”‏זה בלתי אפשרי לאסוף את כל המידע הנחוץ כדי לקבל תמונה מלאה של מצב הילד בפגישה אחת בת עשרים דקות”‏,‏ מזהיר ד״ר דיוויד ג.‏ פסלר.‏

הרגש חופשי לשאול את הרופא כל שאלה שמנקרת במוחך.‏ למשל,‏ אם לדעתו ילדך לקה בדיכאון קליני,‏ אפשר שתרצה לשאול אותו מדוע שלל אפשרויות אחרות.‏ אם התעוררו בלבך ספקות לגבי אבחנתו של הרופא,‏ אמור לו שברצונך לקבל חוות דעת נוספת.‏ אין ספק שרופא הגון וישר לא ינסה להניאך מכך.‏

השלמה עם המצב

אם ילדך בן העשרה שקוע בדיכאון קליני,‏ אל תתבייש בכך.‏ עובדה היא שדיכאון עלול לתקוף גם את הצעירים הטובים ביותר.‏ המקרא מראה שרגשות מכאיבים ייסרו גם את מי שעשו את מיטבם בשירות אלוהים,‏ ואין זה משנה מה היה גילם.‏ תן דעתך לאיוב הנאמן,‏ שהרגיש שאלוהים זנח אותו ולכן נקטה נפשו בחייו (‏איוב י׳:‏1;‏ כ״ט:‏2,‏ 4,‏ 5‏)‏.‏ חנה,‏ אשה יראת אלוהים,‏ הפכה ל”‏מרת נפש”‏ עד כדי כך שמיאנה לאכול (‏שמואל א׳.‏ א׳:‏4–10‏)‏.‏ גם יעקב שהיה ירא אלוהים התאבל ימים רבים על מות בנו,‏ ”‏וימאן להתנחם”‏.‏ יעקב אפילו הביע רצון לרדת אל בנו שאוֹלה!‏ (‏בראשית ל״ז:‏33–35‏)‏ מכאן ששורשיה של מצוקה רגשית אינם נעוצים בהכרח ברוחניות לקויה.‏

אף על פי כן,‏ דיכאון של נער מתבגר עלול להיות קשה מנשוא עבור הוריו.‏ ”‏אני מרגישה שמבחינה רגשית אני הולכת על חבל דק”‏,‏ אומרת אמה של נערה מדוכאת.‏ ”‏אני מודאגת,‏ מפחדת,‏ עוינת,‏ כועסת ומותשת”‏.‏ אֵם אחרת מספרת:‏ ”‏כשיצאתי וראיתי אם ובתה בת העשרה עורכות קניות ביחד לבי היה נשבר,‏ מפני שהרגשתי שאיבדתי את ההזדמנות עם [‏בתי]‏ ושלא נוכל לעשות זאת לעולם”‏.‏

הרגשות הללו נורמליים לחלוטין.‏ אך לפעמים הם עלולים להשתלט עליך.‏ במקרה כזה,‏ אולי כדאי שתשפוך את לבך בפני ידיד מהימן?‏ במשלי י״ז:‏17 נאמר:‏ ”‏בכל עת אוהב הרֵעַ,‏ ואח לצרה ייוולד”‏.‏ כמו כן,‏ אל תזניח את התפילה.‏ המקרא מבטיחנו כי אם נשליך יהבנו על אלוהים,‏ הוא יכלכלנו (‏תהלים נ״ה:‏23‏)‏.‏

הנטייה להאשים

הורים רבים,‏ שילדיהם המתבגרים מדוכאים,‏ מתייאשים וחושבים שהם אשמים איכשהו במצב.‏ ”‏כשילדך מדוכא”‏,‏ מודה אם אחת,‏ ”‏אתה בהחלט מרגיש אשם,‏ ואיש אינו יכול לשכנע אותך אחרת.‏ אתה שואל את עצמך,‏ ’‏איפה טעינו?‏ מתי בדיוק זה קרה?‏ מה אני עשיתי שהחריף את המצב?‏’‏”‏ כיצד יכולים הורים לחשוב בצורה מאוזנת במצב כזה?‏

אין ספק שאווירה קשה בבית עלולה להשפיע לרעה על הילד.‏ לא בכדי מורה המקרא לאבות:‏ ”‏אל תרגיזו את ילדיכם,‏ פן תיפול רוחם”‏ (‏קולוסים ג׳:‏21‏)‏.‏ לפיכך,‏ על ההורים לנתח את האופן שבו הם מתנהגים עם ילדיהם ולערוך שינויים במידת הצורך.‏ דיכאון אינו נובע תמיד מהורות לא מוצלחת.‏ עובדה שהפרעה זו יכולה להופיע גם במשפחות האוהבות ביותר.‏ לכן,‏ הורים שעושים כל שביכולתם לעזור לילדיהם אינם צריכים לחוש אשמים.‏

חשוב לא פחות שלא להאשים את הצעיר המדוכא.‏ אחרי הכל,‏ ההפרעה אינה בשליטתו.‏ ”‏לא הייתי מאשימה אותו אם היה חולה באבעבועות־רוח או בדלקת ריאות”‏,‏ אומרת אם אחת.‏ ”‏אבל כשנתקף בדיכאון”‏,‏ היא מודה,‏ ”‏זה מה שעשיתי.‏ האשמתי את הילד שלי על שחלה,‏ ואני מרגישה נורא עכשיו”‏.‏ התייחסות לדיכאון כאל מחלה ולא חולשה תעזור להורים ולאחרים להתמקד בדרכים שבהן יוכלו לתמוך בחולה.‏

גידול ילדים מדוכאים בגיל ההתבגרות עלול לגרום למתיחות רבה ביחסים שבין ההורים.‏ ”‏האשמנו זה את זה”‏,‏ מספרת אשה אחת,‏ ”‏במיוחד כשחשבנו על החיים שתכננו וכיצד הם השתנו בגלל בננו”‏.‏ טים,‏ שבתו סובלת מדיכאון,‏ אומר:‏ ”‏זה קל להאשים את בן או בת הזוג.‏ אם להורים היו בעיות בנישואין עוד לפני שהילד הראה סימני דיכאון,‏ התנהגותו המוזרה של הילד עלולה להיות הקש ששבר את גב הגמל”‏.‏ בני זוג,‏ אל תניחו לדיכאון של ילדכם ליצור חיִץ ביניכם!‏ אין שום תועלת בלהפנות אצבע מאשימה — כלפי עצמך,‏ ילדך או בן או בת הזוג.‏ העיקר הוא לתמוך בסובל.‏

מתן תמיכה

המקרא מפציר במשיחיים:‏ ”‏עודדו את הנכאים”‏ (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏14‏)‏.‏ אם הנער המדוכא מוטרד מהערכה עצמית ירודה,‏ תוכל לעזור לו.‏ כיצד?‏ ודאי שלא על־ידי אמירות ביקורתיות כגון ”‏אתה לא צריך להרגיש ככה”‏ או ”‏הגישה שלך לא נכונה”‏.‏ עדיף שתגלה הזדהות ותהיה ’‏שותף לצערו’‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏8‏)‏.‏ פאולוס עודד את המשיחיים ’‏לבכות עם הבוכים’‏ (‏רומים י״ב:‏15‏)‏.‏ זכור כי רב כאבו של מי ששרוי בדיכאון עמוק.‏ הכאב אינו פרי דמיונו,‏ ואין זו העמדת פנים כדי למשוך תשומת לב.‏ לאחר שתאזין,‏ נסה לדובב את הסובל.‏ שאל מדוע הוא מרגיש כך.‏ ואז עזור לנער המתבגר להבין בעדינות ובסבלנות מדוע הערכה עצמית נמוכה אינה מוצדקת במקרה שלו.‏ חיזוקים בקשר לאהבתו של אלוהים ולרחמיו יסייעו להפיג את חששותיו של המדוכא (‏פטרוס א׳.‏ ה׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏

תוכל לנקוט צעדים מעשיים נוספים.‏ למשל,‏ אפשר שתצטרך לוודא שילדך המתבגר ששרוי בדיכאון מקפיד על מנוחה מספקת,‏ תזונה נכונה ופעילות גופנית (‏קהלת ד׳:‏6‏)‏.‏ אם הצעיר מקבל טיפול תרופתי,‏ יהא זה מן התבונה לעזור לו להבין את החשיבות שבנטילת התרופות.‏ המשך לתמוך בו מבלי להתייאש,‏ ואל תחדל לעולם להעניק לו אהבה.‏

יש להודות שדיכאון בגיל העשרה עלול להיות חוויה מייסרת,‏ לסובל עצמו ולכל המשפחה.‏ בסופו של דבר,‏ סבלנות,‏ התמדה ואהבה יעשו את שלהן ויעזרו לצעירים המדוכאים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 11]‏

רב כאבו של מי ששרוי בדיכאון עמוק.‏ הכאב אינו פרי דמיונו

‏[‏תיבה בעמוד 13]‏

אם אתה נער מדוכא

אתה לא לבד,‏ ובשום אופן מצבך אינו חסר תקנה.‏ ייתכן שגורמים לדיכאון שלך (‏א)‏ חוסר איזון ביוכימי או (‏ב)‏ נסיבות בחיים שבהן קשה לך לשלוט או שאינן תלויות בך כלל.‏ בכל מקרה,‏ אינך אשם במצבך.‏ למרות זאת,‏ מה תוכל לעשות בנידון?‏

במקרא נאמר ש”‏יש אוהב דבק מאח”‏ (‏משלי י״ח:‏24‏)‏.‏ אולי כדאי שתמצא לעצמך ידיד כזה ותשפוך לפניו את לבך?‏ אחד מהוריך או מבוגר אחר בעל ניסיון חיים יכול להיות בעל בריתך הטוב ביותר במאבק בדיכאון.‏

אם הוריך חוששים שאתה סובל מדיכאון קליני,‏ ייתכן שיקחו אותך לרופא מנוסה המטפל בהפרעה זו.‏ זהו צעד נבון,‏ משום שבמקרים רבים ניתן להקל את הדיכאון בהרבה בעזרת טיפול,‏ היכן שניתן לקבלו.‏ למשל,‏ כאשר מדובר בחוסר איזון כימי,‏ הרופא עשוי לרשום לך תרופה נוגדת דיכאון.‏ אם אתה סובל מבעיה זו,‏ אל תתבייש ליטול תרופות.‏ התרופות משיבות את האיזון הכימי הרצוי לגופך,‏ וזה עשוי להיות המפתח להשבת מידת מה של שמחה ויציבות לחייך.‏

רבים הסובלים מדיכאון התעודדו מקריאת המקרא ומהידוק הקשר עם אלוהים דרך תפילות.‏ המקרא מבטיחנו:‏ ”‏קרוב יהוה לנשברי־לב,‏ ואת דכאי־רוח יושיע”‏b (‏תהלים ל״ד:‏19‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 14]‏

עזרה ותקווה לסובלים

מאחר שהדיכאון הוא עניין מורכב,‏ בלתי אפשרי לסקור את כל היבטיו בסדרת מאמרים קצרה זו.‏ אף על פי כן,‏ המוציאים לאור של עורו!‏ סמוכים ובטוחים שהנקודות המוצגות כאן יעזרו לצעירים ולהוריהם לשאת הפרעה מתישה זו.‏

שמת לב אולי שהרבה מן העצות שבמאמר הקודם היו מבוססות על המקרא.‏ המקרא הוא אומנם ספר קדום,‏ אך עצותיו מעשיות בימינו כפי שהיו בזמן שבו הועלה על הכתב.‏ מדוע?‏ משום שאף כי השתנו הזמנים,‏ טבע האדם לא השתנה.‏ אנו מתמודדים עם אותן בעיות בסיסיות שהיו לדורות הקודמים.‏ ההבדל הוא שכיום הבעיות הללו קשות יותר ובקנה מידה נרחב יותר.‏

קיימת סיבה נוספת לכך שהמקרא מעשי מאוד:‏ הוא נכתב בהשראת אלוהים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16‏)‏.‏ הוא ברא אותנו ולכן הוא יודע למה אנו זקוקים כדי למצות את החיים.‏

כמובן,‏ המקרא אינו ספר ללימודי רפואה.‏ אולם אין בכך כדי לשלול את הצורך שלנו למצוא טיפול הולם למחלות,‏ ביניהן דיכאון.‏ במקרא מותווים עקרונות שיכולים לעזור לנו לנחם את הסובלים.‏ ואף יותר מכך,‏ יש בו הבטחה מאלוהים שבקרוב הוא ירפא את כל תחלואינו (‏תהלים ק״ג:‏3‏)‏.‏ ואומנם,‏ יהוה מתכוון ”‏להחיות לב נדכאים”‏ (‏ישעיהו נ״ז:‏15‏)‏.‏

התרצה לדעת יותר על תקווה נאדרת זו?‏ אנא צור קשר עם עדי־יהוה שבאיזור מגוריך או כתוב אל הכתובת המתאימה מן הרשימה שבעמוד 5.‏

‏[‏תמונה בעמוד 10]‏

השתדל לגלות הבנה

‏[‏תמונה בעמוד 11]‏

אם מצב הרוח הדכאוני של הנער הינו סטטי,‏ כדאי להיוועץ ברופא

‏[‏תמונות בעמוד 12]‏

הורה,‏ אל תמהר להאשים את עצמך,‏ את בן זוגך או את ילדך