שיר 140
חיי עולם סוף סוף!
(יוחנן ג׳:16)
1. רֹב שָׁלוֹם, אֹשֶׁר וָגִיל;
הֲתוּכַל לְדַמְיֵן זֹאת?
לֹא עוֹד דְּמָעוֹת, לֹא צָרוֹת;
לֹא עֶצֶב וּמַכְאוֹב.
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
2. הַקְּשִׁישִׁים עוֹד יַחְזְרוּ
אֶל יְמֵי עֲלוּמֵיהֶם.
כָּל חֲרָדָה לֹא נֵדַע,
לֹא אֵבֶל וּזְעָקָה.
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
3. תְּהִלּוֹת עוֹד נְזַמֵּר,
לִיהֹוָה בְּגַן עֵדֶן.
עַל כָּל טוּבוֹ נְשַׁבְּחוֹ,
לָעַד נְהַלְּלוֹ!
(פזמון)
שִׁיר נָא בְּרֹב שִׂמְחָה!
כָּל זֹאת הֻבְטַח לְךָ.
יָבוֹא הַיּוֹם בּוֹ תֹּאמַר:
”חַיֵּי עוֹלָם סוֹף סוֹף!”
(ראה גם איוב ל״ג:25; תהל׳ ע״ב:7; ההת׳ כ״א:4.)