האם הדת היא עוד דרך להרוויח כסף?
האם שמת לב שהרבה דתות מתמקדות יותר בעשיית כסף מאשר במתן עזרה רוחנית? הן משווקות ומוכרות שירותים וסחורות, והרבה מנהיגי דת מרוויחים סכומי עתק וחיים חיי מותרות. שים לב לעובדות הבאות:
תחקיר אחד חשף שבמשך 13 שנה בישוף קתולי השתמש בכספי הכנסייה כדי לשלם על כמעט 150 טיסות במטוס פרטי ועל כ־200 נסיעות בלימוזינה. הוא בזבז מעל 4 מיליון דולר על שיפוץ בית המגורים שקיבל מטעם הכנסייה.
מטיף באחת מארצות אפריקה מקיים באופן קבוע אירועים דתיים עם עשרות אלפי משתתפים. במתחם הכנסייה הגדול שלו נמכרים מוצרים מכל הסוגים, כמו למשל, שמן פלא ומגבות וחולצות עם התמונה שלו. בעוד מרבית קהל מאמיניו עני, הוא עצמו עשיר כקורח.
שניים מההרים הקדושים לבודהיזם בסין רשומים כחברות ציבוריות. מנזר שאולין המפורסם מעורב במיזמים עסקיים רבים וראש המנזר נודע בכינוי ”מנכ״ל שאולין”.
תאגידים בארצות הברית מתחילים לשתף פעולה עם יועצים רוחניים. מטרתם ליצור עבור לקוחותיהם טקסים דתיים השאולים ממסורות דתיות ולספק שירותים רוחניים אחרים.
מה אתה חושב על דתות שמעורבות בעסקים? חשבת פעם מה דעתו של אלוהים על אנשים שמנסים להרוויח כסף מפעילויות דתיות?
מה אלוהים חושב על עירוב דת ועסקים?
אלוהים אוסר על עירוב דת ועסקים. המקרא מראה שבעבר אלוהים כעס מאוד על הכוהנים שהתיימרו לייצג אותו ודרשו תשלום תמורת מה שלימדו (מיכה ג׳:11). הוא גינה את הפעילות החמדנית הזאת, שהפכה את בית המקדש ל”מערת שודדים” (ירמיהו ז׳:11).
גם ישוע תיעב אנשים שהשתמשו בדת כדי להפיק רווחים. מנהיגים דתיים בתקופתו שלשלו לכיסם כסף מסוחרים חמדניים שהורשו לסחור בבית המקדש וניצלו אנשים תמימים שבאו לעבוד את אלוהים. ישוע גירש באומץ את אותם נוכלים מאזור בית המקדש באמרו: ”חדלו להפוך את בית אבי לבית מסחר!” (יוחנן ב׳:14–16).
ישוע שיקף את חשיבתו של אביו גם באופן שביצע את שירותו (יוחנן ח׳:28, 29). הוא מעולם לא ביקש כסף מאנשים כאשר לימד אותם על אלוהים. הוא מעולם לא דרש תשלום על הניסים שביצע, למשל כשהאכיל את הרעבים, ריפא את החולים והקים את המתים לתחייה. ישוע מעולם לא השתמש בשירותו כדי להתעשר. אפילו לא היה לו בית משלו (לוקס ט׳:58).
איך המשיחיים במאה הראשונה הפרידו בין עבודת אלוהים למסחר?
ישוע לימד את תלמידיו לא לחפש רווחים כספיים מפעילותם הדתית. הוא אמר: ”חינם קיבלתם, חינם תיתנו” (מתי י׳:8). והמשיחיים במאה הראשונה יישמו את ההנחיה הזו. תן דעתך לכמה דוגמאות:
הראשונה היא של השליח פטרוס שליווה את ישוע במהלך שירותו. אדם ששמו שמעון הציע לו סכום כסף תמורת מעמד וסמכויות. פטרוס דחה על הסף את ההצעה ותיקן את שמעון בתקיפות: ”שכספך ילך איתך לאבדון, כי חשבת שתוכל לקנות בכסף את מתנת החינם שמאת אלוהים” (מעשי השליחים ח׳:18–20).
דוגמה נוספת היא זו של השליח פאולוס, משרת נודד ידוע. במשך שנים הוא עבד קשה בהרבה קהילות, אבל מעולם לא דרש תשלום על כך. הוא ועמיתיו לא ’סחרו בדבר אלוהים כרבים אחרים’ (קורינתים ב׳. ב׳:17). להיפך, פאולוס כתב: ”עבדנו יומם ולילה כדי שלא להיות לנטל כספי כבד על איש מכם כאשר בישרנו לכם את הבשורה הטובה של אלוהים” (תסלוניקים א׳. ב׳:9).
נכון, אותם משיחיים במאה הראשונה לספירה הזדקקו לכסף כדי לממן את מסעות ההטפה הנרחבים שלהם או את הסיוע שהגישו לקהילות. אבל הם מעולם לא גבו תשלום עבור השירותים הדתיים שסיפקו. אנשים יכלו לבחור לתרום מרצונם החופשי, בהסתמך על העקרונות הבאים:
קורינתים ב׳. ח׳:12: ”הרי אם קיימת הנכונות, במיוחד אז רצויה הנתינה, וזאת לפי מה שיש לאדם ולא לפי מה שאין לו”.
המשמעות: המניע של התורם חשוב יותר מסכום התרומה.
קורינתים ב׳. ט׳:7: ”יעשה נא כל אחד כפי שהחליט בלבבו, לא בחוסר רצון או מתוך כפייה, שכן את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”.
המשמעות: אלוהים לא מכריח אף אחד לתרום. הוא שמח כשאדם בוחר לעשות זאת מרצונו החופשי.
מה יקרה בקרוב לכל הדתות החמדניות?
המקרא אומר בבירור שאלוהים לא מקבל את כל הדתות (מתי ז׳:21–23). בנבואה מרשימה משווה המקרא את כל ארגוני הדת הכוזבים בעולם לזונה. וזאת מפני שהם משתפים פעולה עם השלטונות כדי לקבל כסף וטובות הנאה אחרות, ומפני שהם מנצלים אנשים בכל מקום בעולם (ההתגלות י״ז:1–3; י״ח:3). המשך הנבואה מגלה שבקרוב מאוד יוציא אלוהים לפועל את משפטו על כל דתות הכזב (ההתגלות י״ז:15–17; י״ח:7).
עד אז אלוהים אינו רוצה שאותם מעשים רעים של דתות הכזב ישפיעו על האנשים. הוא לא רוצה שהם יותעו או יתרחקו ממנו (מתי כ״ד:11, 12). הוא מעודד אנשים ישרי לב לברוח מדתות הכזב וללמוד לעבוד אותו בדרך המקובלת עליו (קורינתים ב׳. ו׳:16, 17).