שיר 150
בקשו את אלוהים והיוושעו
(צפניה ב׳:3)
1. יַחַד כָּל הָעַמִּים
אֶת בֶּן אֱלֹהִים דּוֹחִים.
שִׁלְטוֹן אֱנוֹשׁ חָלְפוּ יָמָיו,
קָבַע שׁוֹכֵן הַמְּרוֹמִים.
מַלְכוּת הָאֵל נִצְחִית;
אֶת כָּל הָאוֹיְבִים תַּשְׁבִּית.
תִּפְעַל בַּזְּמַן, לֹא תְּאַחֵר.
הֵן זוֹ תִּקְוָה אֲמִתִּית.
(פזמון)
אֶת יְהֹוָה בַּקְּשׁוּ כָּעֵת,
וּבוֹ בִּטְחוּ, כֵּן בְּכָל עֵת.
צִדְקָתוֹ בַּקְּשׁוּ;
מְסוּרִים הֱיוּ.
צַדְּדוּ בְּרִבּוֹנוּתוֹ.
וְאָז תִּרְאוּ אֶת עָצְמָתוֹ
וְאֶת תְּשׁוּעָתוֹ.
2. כָּל בְּנֵי אָדָם עַתָּה
עוֹמְדִים בִּפְנֵי הַחְלָטָה:
אִם לְקַבֵּל אֶת הַבְּשׂוֹרָה
אוֹ בְּזָדוֹן לִדְחוֹתָהּ.
הַנִּסְיוֹנוֹת קָשִׁים,
אַךְ אָנוּ לֹא פּוֹחֲדִים.
לַחֲסִידָיו דּוֹאֵג הָאֵל;
מֵאִיר הוּא לָנוּ פָּנִים.
(פזמון)
אֶת יְהֹוָה בַּקְּשׁוּ כָּעֵת,
וּבוֹ בִּטְחוּ, כֵּן בְּכָל עֵת.
צִדְקָתוֹ בַּקְּשׁוּ;
מְסוּרִים הֱיוּ.
צַדְּדוּ בְּרִבּוֹנוּתוֹ.
וְאָז תִּרְאוּ אֶת עָצְמָתוֹ
וְאֶת תְּשׁוּעָתוֹ.
(ראה גם שמ״א ב׳:9; תהל׳ ב׳:2, 3, 9; מש׳ ב׳:8; מתי ו׳:33.)