מנקודת המבט המקראית

עיטורי גוף — הצורך באיזון

‏”‏גנדרנות היא החולות הטובעניים של החשיבה ההגיונית”‏,‏ כתבה סופרת צרפתייה.‏ ואכן,‏ במשך מאות בשנים לא היה להיגיון ולא כלום עם הרבה דברים שאנשים עוללו לעצמם בעטיה של הגנדרנות.‏ למשל,‏ במאמציהן להצר את מותניהן עד למינימום האפשרי,‏ הידקו לבטנן הנשים במאה ה־19 מחוכים מכאיבים עד שבקושי יכלו לנשום.‏ היו שטענו שהיקף מותניהן היה כה צר עד שהגיע לכ־32 סנטימטר.‏ היו נשים שהצרו כל כך את המחוכים עד שהצלעות שלהן נדחקו פנימה ופגעו בכבד,‏ מה שהביא למותן.‏

למרבה השמחה שיגעון אופנתי זה פס מן העולם.‏ אך כאז כן היום,‏ הגנדרנות שעמדה מאחוריו בולטת לעין באותה מידה.‏ גם בימינו גברים ונשים עוברים תהליכים קשים ואף מסוכנים כדי לשנות את המראה החיצוני שלהם.‏ לדוגמה,‏ מכוני קעקועים ומכוני פירסינג,‏ שבעבר ביקרו בהם אנשים מן השכבות הנמוכות של החברה,‏ צצים כפטריות אחרי הגשם בקניונים ובפרברים.‏ בארצות־הברית הגיעו לאחרונה מכוני הקעקועים למקום השישי ברשימת העסקים הקמעונאים שצמחו במהירות הבזק.‏

צורות קיצוניות יותר של עיטור הגוף הולכות ומתפשטות,‏ במיוחד בקרב צעירים.‏ פירסינג בהרבה איברים — ביניהם פטמות,‏ אפים,‏ לשונות ואפילו איברי מין — צובר פופולריות.‏ ויש מי שאפילו פירסינג שכזה אין די בו כדי להלהיב אותם.‏ הם מנסים דברים קיצוניים יותר — צריבה,‏ חיתוך איברי גוףa ופיסול הגוף,‏ שבמהלכו מחדירים עצמים מתחת לעור כדי ליצור חורים וחריצים מוגזמים.‏

מנהג קדום

עיטור הגוף או ניסיונות לשנותו אינם דברים חדשים.‏ באזורים מסוימים באפריקה,‏ קעקוע העור וצילוקו בטקסים שימשו במשך מאות שנים כסימן זיהוי למשפחות או שבטים מסוימים.‏ מעניין לציין,‏ שבמדינות רבות באפריקה לא רואים בעין יפה מנהגים אלו והם הולכים ופוחתים.‏

קעקועים,‏ פירסינג ופציעת איברים היו קיימים כבר בתקופת המקרא.‏ הם היו נהוגים בעיקר אצל עמים עובדי אלילים כחלק מפולחנם.‏ לכן ניתן להבין מדוע אסר יהוה על עמו,‏ עם ישראל,‏ לחקות את עובדי האלילים (‏ויקרא י״ט:‏28‏)‏.‏ כ’‏עם הסגולה’‏ של אלוהים,‏ היה עם ישראל מוגן מהמנהגים המשפילים של דתות כזב (‏דברים י״ד:‏2‏)‏.‏

חירות משיחית

אף שהמשיחיים אינם כפופים לתורת משה,‏ יש בה עקרונות שתקפים גם כיום בקהילה המשיחית (‏קולוסים ב׳:‏ 14‏)‏.‏ מכאן שהם יכולים לתת ביטוי לטעמם האישי,‏ כמובן בגבול הטעם הטוב,‏ כשמדובר בסוג הקישוטים שהם בוחרים (‏גלטים ה׳:‏1;‏ טימותיאוס א׳.‏ ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ אולם לחופש יש גבולות (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏16‏)‏.‏

פאולוס כתב בקורינתים א׳.‏ ו׳:‏12‏:‏ ”‏הכל מותר לי,‏ אבל לא הכל מועיל”‏.‏ פאולוס ידע שהחופש שלו כמשיחי לא שימש היתר לעשות ככל העולה על רוחו ללא התחשבות בזולת.‏ האהבה לזולת היא שהשפיעה על התנהגותו (‏גלטים ה׳:‏13‏)‏.‏ פאולוס אמר ש”‏כל אחד אל ידאג רק לענייניו,‏ אלא גם לענייניו של זולתו”‏ (‏פיליפים ב׳:‏4‏)‏.‏ גישתו המסורה לזולת משמשת דוגמה מצוינת לכל משיחי השוקל עיטורי גוף מסוימים.‏

עקרונות מקראיים שצריך לבחון

אחד הצווים למשיחיים הוא לבשר לאנשים וללמדם את הבשורה הטובה (‏מתי כ״ח:‏19,‏ 20;‏ פיליפים ב׳:‏15‏)‏.‏ המשיחי לא ירצה שדבר,‏ ובכלל זה הופעתו החיצונית,‏ יסיח את תשומת לב האנשים מהמסר שבפיו (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏

בשעה שקישוטים כמו פירסינג או כתובות קעקע פופולריים אצל אנשים מסוימים,‏ על המשיחי לשאול את עצמו,‏ ”‏איזו תגובה יעורר קישוט מסוג זה באיזור מגוריי?‏ האם יקשרו אותי עם קבוצות קיצוניות בחברה?‏ גם אם מצפוני מרשה לי לעשות פירסינג או קעקועים,‏ כיצד יושפעו מכך אחרים בקהילה?‏ האם יראו בכך עדות ל’‏רוח העולם’‏?‏ האם יתחילו להטיל ספק בכך שאני ’‏מפוכח’‏?‏”‏ (‏קורינתים א׳.‏ ב׳:‏12;‏ י׳:‏29–32;‏ טיטוס ב׳:‏12‏,‏ ע״ח‏)‏.‏

שינויים מסוימים שאנשים עורכים בגופם עלולים להיות מסוכנים לבריאות.‏ קעקועים שנעשים במחטים לא היגייניות גורמים להתפשטות דלקת הכבד ונגיף הכשל החיסוני.‏ הצבעים שבהם משתמשים עלולים לגרום להפרעות עור.‏ עלולים לחלוף חודשים עד שהעור מתרפא מהפירסינג,‏ וברוב הזמן הכאבים עזים.‏ תוצאות נוספות הן הרעלת דם,‏ שתת דם,‏ היווצרות קרישי דם,‏ פגיעה עצבית ודלקות קשות.‏ בנוסף לכך,‏ בחלק מהמקרים הגוף אינו מסוגל לחזור למצבו הקודם בקלות.‏ למשל,‏ כדי להסיר קעקועים,‏ תלוי בגודל ובצבע,‏ יהא צורך בכמה טיפולי לייזר יקרים וכואבים.‏ פירסינג עלול להותיר צלקות לכל החיים.‏

ההחלטה אם לקחת את הסיכון או לא היא החלטה אישית של הפרט.‏ אך מי שחפץ להשביע את רצון אלוהים מכיר בכך שהמשיחי מקדיש את עצמו לאלוהים.‏ גופנו הוא קורבן חי המוקדש לאלוהים (‏רומים י״ב:‏1‏)‏.‏ מכאן שמשיחיים המגלים בגרות לא יראו בגופם רכושם הבלעדי,‏ אשר ביכולתם לפגוע בו או להשחיתו כאוות נפשם.‏ במיוחד מי שעומדים בדרישות מן המשגיחים בקהילה ידועים כאנשים מתונים,‏ מפוכחים,‏ ומיושבים בדעתם (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

אם המשיחיים יטפחו ויפעילו את כוח ההיגיון שלהם המודרך על־פי המקרא,‏ יימנעו מן המנהגים הקיצוניים והמזוכיסטיים של העולם,‏ עולם חסר תקנה ’‏הזר לחיי אלוהים’‏ (‏אפסים ד׳:‏18‏)‏.‏ כך יאיר נועם התנהגותם לפני כל אדם (‏פיליפים ד׳:‏5‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏