מבט על שיטות ריפוי אלטרנטיביות

‏”‏ניהול דו־שיח מקצועי בין רופאים העוסקים ברפואה קונבנציונאלית לבין העוסקים באלטרנטיבית חיוני למתן טיפול רפואי טוב יותר לחולים שבוחרים בשיטות ריפוי אלטרנטיביות”‏.‏

התבטאות זו פורסמה בז׳ורנל האיגוד הרפואי האמריקני (‏JAMA)‏ בהוצאת 11 בנובמבר 1998.‏ שם נאמר:‏ ”‏יש לצפות שהצורך [‏בדו־שיח]‏ יגדל עם הכנסתה לשימוש של הרפואה האלטרנטיבית,‏ במיוחד כאשר ביטוחי הבריאות יכללו כיסויים עבור טיפולים מסוג זה”‏.‏

מספר הולך וגדל של חולים פונים לשיטות טיפול אלטרנטיביות ובד בבד מטופלים בשיטות קונבנציונאליות יותר.‏ הבעיה היא שלא כולם מיידעים את הרופא המטפל בנוגע לכך.‏ מסיבה זאת אומר ידיעון לבריאות ותזונה מטעם אוניברסיטת טאפטס מאפריל 2000:‏ ”‏עליך לדאוג לאינטרסים שלך ולשתף פעולה עם הרופא שלך במקום לפעול על דעת עצמך”‏.‏ הוא מוסיף:‏ ”‏בין שהרופא יסכים עם גישתך ובין שלא,‏ תצא נשכר מהחלפת המידע”‏.‏

הדברים שלעיל נאמרו משום ששילוב צמחי מרפא מסוימים עם תרופות קונבנציונאליות עלול לפגוע בבריאות.‏ רופאים רבים אשר מודעים לכך שחלק מהמטופלים בוחרים בשיטות ריפוי אלטרנטיביות נותנים עדיפות לרווחת החולה,‏ ולמרות דעותיהם האישיות לגבי הטיפול הרפואי הנאות הם משתפים פעולה עם רופאים טבעוניים.‏

כדי לתת לקוראינו מושג מה על שיטות הריפוי האלטרנטיביות שפופולריות כיום אצל יותר ויותר אנשים בהרבה ארצות,‏ נביא בזאת תיאור קצר של כמה מהן.‏ אנא שים לב שאין עורו!‏ ממליץ על אף אחת מהן או על טיפול רפואי אחר כלשהו.‏

צמחי מרפא

צמחי מרפא הם אולי הצורה הנפוצה ביותר של רפואה אלטרנטיבית.‏ למרות השימוש בצמחי מרפא ברפואה במשך מאות שנים,‏ חקרו המדענים לעומק רק מספר קטן יחסית של מיני צמחים.‏ ומספר אף קטן מזה של צמחים ותמציות צמחים נחקרו ביסודיות מספקת כך שקיים מידע לגבי בטיחותם ויעילותם.‏ רוב המידע על צמחי מרפא מבוסס על הניסיון ההיסטורי של שימוש בהם.‏

ואולם בשנים האחרונות מחקרים מדעיים העלו שצמחי מרפא מסוימים יעילים בטיפול בבעיות כמו דיכאון קל,‏ אובדן זיכרון כתוצאה מזיקנה וסימפטומים של ערמונית מוגדלת שפירה.‏ אחד מצמחי המרפא שנחקרו הוא צמח הידוע לעתים כשורש הנחש או קימיקיפוּגָה.‏ האינדיאנים נהגו להרתיח את השורש והוא שימש כתרופה לבעיות מחזור ולידה.‏ לדברי השמירה על בריאות האשה מטעם הרוורד מאפריל 2000,‏ לפי מחקרים חדשים תמצית קימיקיפוּגָה מסחרית בעלת תו תקן מתוצרת גרמניה עשויה להועיל ”‏בהקלת סימפטומים הקשורים לגיל המעבר”‏.‏

יש להניח שהביקוש לתרופות טבעיות שכאלה נובע בעיקרו מהתפיסה שהן בטוחות יותר מתרופות מלאכותיות.‏ לא אחת נכון הדבר,‏ אך מסתבר שלכמה צמחי מרפא יש תופעות לוואי,‏ בעיקר אם משלבים אותם עם תרופות נוספות.‏ לדוגמה,‏ צמח מרפא פופולרי שמפרסמים אותו כחומר משחרר גודש וכמוצר המסייע להפחתת משקל עלול להעלות את לחץ הדם ואת קצב הלב.‏

יש גם צמחי מרפא שמגבירים את קצב הדימום של החולה.‏ שילוב צמחים אלה עם תרופות קונבנציונאליות ”‏מדללות דם”‏ עלול לגרום לבעיות רציניות.‏ אנשים הסובלים ממחלות כרוניות כמו סוכרת או לחץ דם גבוה או מי שנוטלים תרופות אחרות צריכים להיזהר כשהם נוטלים תרופות המופקות מצמחי מרפא.‏ (‏ראה מסגרת.‏)‏

בעיה אחרת הקשורה לצמחי מרפא היא חוסר העקביות בבקרת איכות המוצרים.‏ בשנים האחרונות היו דיווחים על מוצרים שזוהמו במתכות כבדות ובחומרים מזהמים אחרים.‏ בנוסף לכך,‏ בכמה מוצרים המכילים צמחי מרפא נמצאו אך מעט,‏ אם בכלל,‏ מן המרכיבים הרשומים על גבי התווית.‏ דוגמאות אלו מדגישות את הצורך לקנות מוצרים מן הטבע וכן כל תרופה מחברות מוכרות ואמינות.‏

השלמות מזון

נמסר כי השלמות מזון כמו ויטמינים ומינרלים עוזרות למנוע ולטפל במספר מחלות,‏ ביניהן אנמיה ואוסטֵאופּורוזיס,‏ ואף למנוע כמה מומים מולדים.‏ המלצות מטעם משרד הבריאות על קצובה יומית של ויטמינים ומינרלים נחשבות בטוחות יחסית ומועילות.‏

מצד שני,‏ מינון גבוה של מוצרים טבעיים המומלץ לטיפול במחלות מסוימות עלול להיות מסוכן.‏ ייתכן שהם ישבשו את ספיגתם או פעולתם של חומרים מזינים אחרים ועלולות להיות להם תופעות לוואי קשות.‏ כדאי לשקול ברצינות אפשרות זו,‏ כמו גם את היעדר הראיות המוצקות שתומכות בשימוש במולטי ויטמינים.‏

הומיאופתיה

ההומיאופתיה פותחה במאה ה־18 כטיפול מתון ועדין יותר מאלו שהיו פופולריים באותה תקופה.‏ ההומיאופתיה מבוססת על העיקרון ”‏מין מרפא את מינו”‏ ועל תיאוריית הקצובה המינימלית.‏ מכינים מרקחות הומיאופתיות על־ידי דילול חוזר ונשנה של החומר המרפא,‏ והמרקחת לעתים כה מדוללת עד כי אין היא מכילה אף לא מולקולה פעילה אחת של החומר המקורי.‏

אף על פי כן,‏ בהשוואה לתרופת הדמה אֵינבּוֹ הוכח כי לתרופות הומיאופתיות יש השפעה מסוימת בטיפול באסתמה,‏ באלרגיות ובשלשולים אצל ילדים.‏ מוצרים הומיאופתיים נחשבים לדי בטוחים משום שהם מדוללים מאוד.‏ מאמר שפורסם בהוצאת 4 במרס 1998 של JAMA ציין:‏ ”‏עבור חולים רבים שסובלים ממחלות כרוניות ושחסרה להם אבחנה מדויקת,‏ ההומיאופתיה עשויה להיות אפשרות טיפולית חשובה ומועילה.‏ אם נעזרים בה תוך מודעות למגבלותיה,‏ היא יכולה להשלים את הרפואה המודרנית כ’‏כלי נוסף באמתחת’‏”‏.‏ ואולם במקרי חירום שבהם יש סכנת חיים עדיף אולי לקבל טיפול רפואי קונבנציונאלי יותר.‏

כירופרקטיקה

יש מספר טיפולים אלטרנטיביים שבמסגרתם הרופאים מטפלים בגוף על־ידי הפעלת איברים.‏ הכירופרקטיקה היא מבין הטיפולים האלטרנטיביים השכיחים ביותר,‏ במיוחד בארצות־הברית.‏ היא מבוססת על הרעיון שניתן לרפא את הגוף כאשר מתקנים פגיעות בעמוד השדרה.‏ לכן הכירופרקטיקנים מתמחים ביישור עמוד השדרה כדי לקבע את החוליות של המטופלים שלהם.‏

לא תמיד יש בכוחה של הרפואה הקונבנציונאלית להפיג את הכאבים בגב התחתון.‏ לעומת זאת,‏ חלק מהמטופלים שמקבלים טיפולים כירופרקטיים מדווחים על שביעות רצון רבה.‏ נדירים מאוד מקרים שבהם הסיבה לקבלת טיפולים כירופרקטיים אינה כאבים.‏

יש לציין שאם הטיפול נתון בידיו של כירופרקטיקן מיומן השכיחות של תופעות הלוואי נמוכה.‏ עם זאת,‏ חייבים להיות מודעים לכך שטיפול מסוג זה בצוואר מסוכן ועלול לגרום סיבוכים קשים כמו שבץ ושיתוק.‏ כדי להפחית את הסיכון שיהיו סיבוכים,‏ מומחים ממליצים לחולה לערוך בדיקות מקיפות כדי לוודא שסגנון טיפול ספציפי בטוח עבורו.‏

עיסוי רפואי

יתרונותיו של העיסוי היו מוכרים מימים ימימה בכל התרבויות כמעט.‏ גם המקרא מזכיר אותו (‏אסתר ב׳:‏12‏)‏.‏ ”‏טכניקות עיסוי ממלאות תפקיד חשוב ברפואה המסורתית הסינית וההודית”‏,‏ מציין כתב־העת הרפואי הבריטי מ־6 בנובמבר 1999.‏ ”‏בתחילת המאה ה־19 פיתח פייר הנריק לינג את שיטת העיסוי האירופית,‏ אשר כיום ידועה כעיסוי שבדי”‏.‏

העיסוי תורם להרפיית השרירים,‏ מאיץ את זרימת הדם ומסלק רעלים שהצטברו ברקמות.‏ הרופאים ממליצים על עיסוי למי שסובלים מכאבי גב,‏ מכאבי ראש ומהפרעות במערכת העיכול.‏ רוב האנשים מספרים שהם מרגישים טוב לאחר עיסוי.‏ לדברי ד״ר סנדרה מקלנהן,‏ ”‏שמונים אחוז מהמחלות נגרמות ממתחים והעיסוי מפחית את המתח”‏.‏

‏”‏ברוב שיטות העיסוי הסיכון לתופעות לוואי מזיקות נמוך”‏,‏ נאמר בכתב־העת הרפואי הבריטי‏.‏ ”‏התנגדויות לעיסוי מבוססות בעיקרן על השכל הישר (‏לדוגמה,‏ הימנעות מחיכוך עם איזור הכווייה או עיסוי בגפיים הנגועים בפקקת בעורקים הפנימיים)‏.‏.‏.‏ אין כל ראיה לכך שהעיסוי מגביר את התפשטות הגרורות אצל חולי סרטן”‏.‏

‏”‏ככל שהעיסוי נפוץ יותר,‏ המטופלים דואגים לברר שלמעסה שלהם יש ההסמכה הדרושה לעסוק בכך,‏ וכך עליהם לנהוג”‏,‏ אומר א.‏ יוסטון לבּרן,‏ נשיאו לשעבר של האיגוד האמריקני לעיסויים רפואיים.‏ כתב־העת הרפואי הבריטי ממליץ שכדי למנוע טיפולים בלתי מקצועיים ”‏על החולים לוודא שהמעסים קיבלו את הסמכתם ממוסד מוכר הכפוף לפיקוח”‏.‏ לפי דיווח מן השנה שעברה,‏ ניתנו רשיונות לעסוק בעיסוי רפואי ב־28 מדינות בארצות־הברית.‏

אקופונקטורה

אקוּפוּנקטוּרה (‏דיקור במחטים)‏ היא שיטת טיפול רפואית שצברה פופולריות ברחבי העולם.‏ המונח ”‏אקוּפוּנקטוּרה”‏ מתייחס למספר טכניקות שונות,‏ אך על פי רוב מדובר בהחדרת מחטים דקות אל נקודות ספציפיות בגוף כדי לקבל תגובת ריפוי.‏ מחקר שנערך בעשרות השנים האחרונות מראה שאקוּפוּנקטוּרה יכולה לפעול במספר מקרים על־ידי שחרור חומרים כימיים עצביים כמו למשל אנדורפינים שמסייעים להפגת כאבים ולריפוי דלקות.‏

לפי מחקרים,‏ אקוּפוּנקטוּרה יכולה להועיל בטיפול במספר לא מבוטל של מחלות וזוהי אלטרנטיבה בטוחה העדיפה על הרדמה.‏ ארגון הבריאות העולמי מכיר באקוּפוּנקטוּרה כטיפול שמתאים ל־104 בעיות רפואיות.‏ ועדה שנבחרה על־ידי משרד הבריאות האמריקני הזכירה עדויות לכך שאקוּפוּנקטוּרה היא טיפול רפואי מקובל לכאבים בתר־ניתוחיים,‏ כאבי שרירים,‏ עוויתות מחזור ובחילות והקאות כתוצאה מכימותרפיה או מהיריון.‏

נדיר שיש לטיפול באקוּפוּנקטוּרה תופעות לוואי קשות.‏ ואולם יש מקרים של כאבים,‏ חוסר תחושה או הרגשת דקירות כתוצאה מהטיפול.‏ חיטוי נכון של המחטים או שימוש במחטים חד־פעמיות יכולים לצמצם למינימום את הסיכון לקבל זיהום.‏ לרבים מהעוסקים באקוּפוּנקטוּרה חסרה המיומנות הרפואית הדרושה למתן אבחנה מדויקת או שאינם מסוגלים להמליץ על שיטות טיפול אחרות המתאימות יותר לחולה.‏ לא כדאי להתעלם מכושר האבחנה הלקוי,‏ במיוחד אם בוחרים באקוּפוּנקטוּרה כדי להקל סימפטומים של מחלות כרוניות.‏

קיים מגוון אפשרויות

הזכרנו כאן רק מדגם מתוך שפע שיטות הטיפול הרפואיות הקרויות אלטרנטיביות במקומות מסוימים.‏ חלקן וכמו כן אחרות שלא הוזכרו כאן ייחשבו אולי בעתיד לקונבנציונאליות,‏ כפי שכבר נכון באזורים מסוימים בעולם.‏ יהיו כמובן גם שיטות שיצאו מכלל שימוש או שיצא להן שם רע.‏

למרבה הצער,‏ הכאב והחולי הינם מנת חלקה של האנושות,‏ כפי שהצהיר המקרא בדייקנות כה רבה:‏ ”‏אנו יודעים שכל הבריאה נאנחת וסובלת כבצירי לידה עד היום הזה”‏ (‏רומים ח׳:‏22‏)‏.‏ אין זה אלא הגיוני לצפות שבני האדם יבקשו הקלה.‏ אך למי נוכל לפנות?‏ תן נא דעתך לכמה שיקולים העשויים לסייע לך לבחור טיפול רפואי המתאים לך.‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 8]‏

שילוב צמחי מרפא עם תרופות — מהן הסכנות?‏

לא אחת הוזהר הציבור מפני שילוב של תרופות מרשם מסוימות כמו גם נטילתן עם משקאות אלכוהוליים.‏ האם טמונה סכנה בנטילת צמחי מרפא מסוימים וגם תרופות מרשם?‏ עד כמה נפוץ נוהג זה?‏

מאמר בז׳ורנל האיגוד הרפואי האמריקני דן ב”‏נטילת תרופות במרשם רופא במקביל לצמחי מרפא”‏.‏ הוא ציין:‏ ”‏מתוך 44% מן המבוגרים שסיפרו שהם נוטלים דרך קבע תרופות מרשם,‏ כמעט אחד מכל חמישה (‏4%.‏18)‏ דיווחו על שימוש מקביל בלפחות מוצר צמחי אחד,‏ במולטי ויטמין או בשניהם”‏.‏ חשוב לדעת מהן הסכנות האפשריות שבנוהג זה.‏

מי שנוטלים מוצרים צמחיים מסוימים צריכים להיזהר כאשר עליהם לעבור ניתוח הכרוך בהרדמה.‏ ד״ר ג׳ון נילד,‏ נשיא האגודה האמריקנית לרופאים מרדימים,‏ אמר:‏ ”‏יש סיפורים מהחיים על צמחי מרפא פופולריים,‏ כולל ג׳ינסֶנג וצמח דם זכריהו הנביא,‏ העלולים לגרום לתנודות עזות בלחץ הדם.‏ זהו מצב מסוכן מאוד בזמן הרדמה”‏.‏

רופא זה הוסיף:‏ ”‏אחרים,‏ כמו ג׳ינקו בילובה,‏ זנגביל ובן חרצית עלולים להפריע לקרישת הדם,‏ מה שמהווה סכנה בהרדמה אפידורלית.‏ אם מתפתח דימום סמוך לחוט השדרה הוא עלול לגרום לשיתוק.‏ צמח דם זכריהו הנביא גם עשוי להגביר את השפעת הסמים הנרקוטים או המאלחשים”‏.‏

ללא ספק,‏ חשוב לדעת על הסכנה האפשרית שבנטילת שילוב מסוים של צמחי מרפא ותרופות.‏ על נשים הרות ומיניקות להיות מודעות במיוחד לנזק שעלול להיגרם לתינוק אם יטלו צמחי מרפא מסוימים בשילוב עם תרופות.‏ לפיכך מומלץ למטופלים ליידע את הרופא שלהם בנוגע לכל התרופות שהם נוטלים,‏ בין שהן אלטרנטיביות ובין שלא.‏

‏[‏תמונות בעמוד 7]‏

צמחי מרפא מסוימים הוכחו כיעילים בטיפול במחלות

קימיקיפוּגָה

‏’‏דם זכריהו הנביא’‏

‏[‏שלמי תודה]‏

Bill Johnson/Visuals Unlimited ©

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

להשגת התוצאות הטובות ביותר נדרש שיתוף פעולה בין החולים והרופאים