”האם את חוגגת את יום הסבתא?”
היה זה בוקר חורפי קר. נטליה, נערה בת 16 מפולין, המתינה לרכבת כאשר שני כתבים מעיתון מקומי ניגשו אליה ושאלו, ”האם את חוגגת את יום הסבתא?”
בפולין נהוג לציין את יום הסבתא, יום הסבא, יום האם, יום האישה ויום המורה. ילדים קטנים חוגגים את יום הסבתא ואת יום הסבא על־ידי הכנת כרטיסי ברכה, וילדים גדולים יותר נותנים לסבים ולסבתות מתנות או פרחים.
בהתחלה נטליה לא הייתה בטוחה כיצד להשיב על השאלה. אבל לאחר תפילה חרישית אמרה לכתבים: ”אני אחת מעדי־יהוה ואני לא חוגגת את יום הסבתא”. הכתבים היו מופתעים. נטליה חייכה והוסיפה: ”אני גרה עם סבתא שלי ולכן אני יכולה כל יום להביא לה פרחים, לשוחח איתה ולהודות לה על טוב לבה. למה שאכבד אותה רק פעם אחת בשנה?”
תגובתה המחושבת הרשימה את הכתבים ואולי גם מרשימה אותך. בעיתוני הבוקר למחרת פורסמו דבריה של נטליה ותמונתה.
האם דוגמה זו גורמת לך לתהות אם גם אתה מסוגל להסביר את אמונתך ואת התנהגותך, במיוחד לנוכח שאלות בלתי צפויות? עובדי האל האמיתיים עושים כל מאמץ לכבד את אלוהים ולשם כך הם תמיד מוכנים ומזומנים להסביר את אמונתם בכל הזדמנות אפשרית (פטרוס א׳. ג׳:15).