בואו להירגע בוונואטו
מאת כתב עורו! בקלדוניה החדשה
מרגיש לחוץ? זקוק לחופשה? אז דמיין שאתה מתרגע לך באי טרופי שטוף שמש, שוחה במי טורקיז, מהלך בנחת ביערות גשם שופעי צמחייה או מבלה בחברת שבטים אקזוטיים מקומיים. האם גן עדן כזה עדיין קיים עלי אדמות? בהחלט! באיים הרחוקים של ונואטו.
ונואטו הממוקמת בדרום־מערב האוקיינוס השקט, בערך במחצית הדרך בין אוסטרליה לפיג׳י, מורכבת משרשרת של כ־80 איים קטנים היוצרים את האות Y. לדברי גיאולוגים, לוחות טקטוניים ענקיים בקרום כדור־הארץ התנגשו בנקודה זו ויצרו הרים גבוהים הנמצאים מתחת לפני המים. פסגותיהם של הגבוהים שבהרים אלה התנשאו מעל פני הים, והביאו להתהוותם של איי ונואטו הסלעיים. כיום, תהליכים גיאולוגיים אחראים למספר רב של רעידות אדמה קטנות ולפעילותם של תשעה הרי געש. מבקרים אמיצים יכולים אף לצפות מקרוב בלבה המותכת.
איים אלה משופעים ביערות גשם עשירים בצמחייה. זוהי ממלכתו של הפיקוס הבנגלי העצום שצמרתו הסבוכה יכולה להתפרש על פני שטחים נרחבים. למעלה מ־150 מיני סחלבים ו־250 סוגי שרכים מעטרים את הצמחייה העבותה. חופים נפלאים וצוקים משוננים תוחמים את המים הזכים השורצים דגים צבעוניים ושופעים באלמוגים. במסגרת התיירות האקולוגית, מגיעים מבקרים ממקומות רחוקים בעולם לאי אפי כדי לשחות לצד תחשי המשכן העדינים והשובבים.a
קניבליזם וכתות מטען
ב־1606 הגיעו לראשונה לוונואטו חוקרי ארצות אירופאים.b באיים התגוררו שבטים פראיים והקניבליזם היה נפוץ. באותה עת כיסו את הנוף יערות של עצי אלגום — עצים ריחניים שנחשבו ליקרי ערך באסיה. סוחרים אירופאים תאבי בצע כרתו את העצים באופן שיטתי. לאחר מכן התפנו ל”גיוס פועלים”.
המטרה הייתה לגייס ילידים שיעבדו במטעי הסוכר והכותנה בסמואה, בפיג׳י ובאוסטרליה. להלכה, חתמו העובדים מרצונם על חוזה עבודה לשלוש שנים, אך למעשה רובם נחטפו. כאשר המסחר היה בשיאו, לקראת סוף המאה ה־19, עבדו מעבר לים יותר ממחצית מאוכלוסיית הגברים של כמה מאיי ונואטו. רובם מעולם לא שבו לביתם. באוסטרליה לבדה מתו קרוב ל־000,10 מתושבי האיים, בעיקר ממחלות.
גם מחלות אירופאיות עשו שמות באיי ונואטו. גופם של הילידים לא היה עמיד בפני חצבת, כולירה, אבעבועות שחורות ומחלות נוספות. אחד המקורות מוסר ש”ההצטננות התבררה כמחלה המסוגלת למחוק אוכלוסיות שלמות”.
ב־1839 הגיעו לוונואטו מיסיונרים נוצרים ומייד הוזמנו לארוחה — נמסר שהם היו המנה העיקרית! גורל עגום דומה ציפה גם לרבים שבאו בעקבותיהם. אולם עם הזמן תקעו הכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות יתד באיים. כיום למעלה מ־80 אחוז מתושבי ונואטו טוענים שהם חברים בכנסייה. למרות זאת, מציין הסופר פול רפאל, ”תושבים רבים עדיין רוחשים כבוד רב למכשפי הכפר המשתמשים בטקסיהם באבנים מכושפות כדי לשבות את לבו של מאהב חדש, לפטם חזיר או להרוג אויב”.
בוונואטו שוכנת גם אחת מכתות המטען היציבות בעולם. במהלך מלחמת העולם השנייה עברו דרך ונואטו חצי מיליון חיילים אמריקאים בדרכם לשדות קרב באוקיינוס השקט. הילידים השתאו לנוכח הרכוש הרב, או ה”מטען”, שהביאו עימם החיילים. בתום המלחמה ארזו האמריקאים את חפציהם ועזבו. ציוד ואספקה עודפים בשווי מיליוני דולרים הושלכו לים. קבוצות דתיות, המכונות כתות מטען, בנו רציפים ומסלולי המראה והמשיכו לקיים תרגילי סדר עם ציוד צבאי מדומה, כדי לפתות את המבקרים לחזור. גם בימינו אנו, ממשיכים מאות כפריים באי טנה להתפלל לג׳ון פראם — ”משיח רפאים אמריקאי” — שלדבריהם יחזור ביום מן הימים ויביא להם שפע של מטענים.
מגוון תרבותי
השפות והמנהגים במדינת איים זו מגוונים להפליא. במדריך למטייל נאמר: ”ונואטו טוענת כי בשטחה קיים הריכוז הגבוה ביותר של שפות שונות לנפש”. לפחות 105 שפות ועוד מספר רב של ניבים מדוברים ברחבי קבוצת האיים. בּיסלַמה (השפה הלאומית המשותפת), אנגלית וצרפתית הן כולן שפות רשמיות.
אולם דבר אחד לא השתנה ברחבי האיים: הטקסים שולטים בכל היבטי החיים. פולחן פוריות עתיק באי פֶּנְטֶקוֹסט אפילו היווה השראה לשיגעון הבינלאומי של קפיצות הבנג׳י. מדי שנה בעת האיסוף השנתי של היאם (מין בטטה), קופצים גברים וילדים ממגדלי עץ הנישאים לגובה של 20 עד 30 מטר. רק השריגים הארוכים הקשורים לקרסוליהם מצילים אותם ממוות ודאי. הקופצים מקווים ”להפרות” את האדמה, כדי שתיתן יבול עשיר בשנה הבאה, על־ידי חיכוך ראשם בקרקע.
באי מלקולה פתחו בשנים האחרונות מספר כפרים את שעריהם בפני זרים. במקום מתגוררים השבטים ”ביג נמבאס” ו”סמול נמבאס”. בעבר נחשבו לאוכלי אדם אכזריים, ונמסר שאת הקורבן האחרון שלהם אכלו ב־1974. בדומה לכך, גם המנהג לקשור בחוזקה את ראשי התינוקות הזכרים כדי ליצור גולגולת מוארכת ו”אטרקטיבית”, חלף עבר לו. כיום הנמבאס הם טיפוסים חברותיים במיוחד הנהנים לחלוק את מורשתם התרבותית עם המבקרים.
אנשים בגן עדן
רוב התיירים מגיעים לוונואטו כדי ליהנות מחופשה קצרה. אולם, עדי־יהוה הגיעו למקום לפני כ־70 שנה כדי לעזור לאנשים מבחינה רוחנית. מאמציי העדים בפינה נידחת זו הניבו פרי (מעשי השליחים א׳:8). (ראה תיבה ”ממכור לקאווה לאדם משיחי”). בשנת 2006 הקדישו חמש הקהילות של עדי־יהוה במדינה למעלה מ־000,80 שעות בהכרזת המסר המקראי בנוגע לגן העדן שייכון עלי אדמות (ישעיהו ס״ה:17–25). למרבה השמחה, גן עדן עתידי זה יביא הקלה תמידית מהלחצים ומהדאגות המאפיינים את החיים המודרניים (ההתגלות כ״א:4).
[הערות שוליים]
a תחשי המשכן הם יונקים ימיים אוכלי עשב שאורכם יכול להגיע ל־4.3 מטרים ומשקלם ללמעלה מ־400 קילוגרם.
b לפני קבלת עצמאותה ב־1980 נקראה ונואטו ”ההברידים החדשים”.
[תיבה/תמונה בעמוד 16]
האיים המאושרים
בשנת 2006 הגיעה ונואטו לראש הרשימה במד השמחה הפלנטרי. את המדד הזה קובעת קרן הכלכלה החדשה, צוות חשיבה בריטי המדרג 178 מדינות על־פי שמחה לאומית, אריכות ימים והשלכות סביבתיות. ”[ונואטו] הגיעה [ל]ראש הרשימה מכיוון שאנשיה שמחים, חיים קרוב ל־70 שנה ואינם גורמים כמעט שום נזק לכדור־הארץ”, מציין העיתון ונואטו דיילי פוסט.
[תמונה]
לבוש מסורתי
[שלמי תודה]
Kirklandphotos.com ©
[תיבה/תמונה בעמוד 16]
ממכור לקאווה לאדם משיחי
ווילי, יליד האי פנטקוסט, נהג לשתות מגיל צעיר כמויות גדולות של קאווה. משקה חזק זה בעל תכונות מרגיעות, מיוצר משורשיו הכתושים של שיח הקאווה. מדי לילה יצא מבר הקאווה והתנודד שיכור אל ביתו. חובותיו הלכו והצטברו. לא פעם נהג באלימות והיכה את אישתו אידה. יום אחד עודד אותו חבר לעבודה שהיה אחד מעדי־יהוה ללמוד את המקרא. ווילי הסכים. אידה התנגדה בהתחלה לשיעורים, אבל כאשר חל שיפור בהתנהגותו של בעלה שינתה את דעתה והחלה גם היא ללמוד. הם התקדמו יפה מבחינה רוחנית. ווילי התגבר על התמכרותו וב־1999 נטבלו שניהם כעדי־יהוה.
[מפה בעמוד 15]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
ניו זילנד
אוסטרליה
האוקיינוס השקט
פיג׳י
[תמונה בעמוד 17]
קפיצה מסוכנת כחלק מפולחן פוריות
[שלמי תודה]
Kirklandphotos.com ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]
Kirklandphotos.com ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 15]
Kirklandphotos.com ©
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 17]
Kirklandphotos.com ©