מנקודת המבט המקראית
ניאוף
חרף העובדה שרבים מדברים בשבחה של נאמנות בנישואין, תופעת הניאוף ממשיכה לזרוע הרס וכאב במשפחות רבות.
מהו ניאוף?
מה אומרים אנשים?
בתרבויות מסוימות יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין אינם נחשבים לדבר פסול, במיוחד אם מדובר בבעל. כמו כן, יש שאינם רואים בנישואין קשר תמידי.
מה אומר המקרא?
ברוב המקרים כוונת המילה ”ניאוף” במקרא היא קיום יחסי מין מרצון בין אדם נשוי — גבר או אישה — לבין מישהו שהוא אינו בן זוגו לנישואין (איוב כ״ד:15; משלי ל׳:20). ניאוף הוא מעשה מתועב בעיני אלוהים. בישראל הקדומה מעשה זה גרר אחריו עונש מוות (ויקרא י״ח:20, 22, 29). ישוע לימד את תלמידיו שאל להם לנאוף (מתי ה׳:27, 28; לוקס י״ח:18–20).
מדוע חשוב לדעת את התשובה?
הנואף מפר את הנדר החשוב שנדר לבן זוגו ביום נישואיהם. זאת ועוד, ניאוף הוא ’חטא לאלוהים’ (בראשית ל״ט:7–9). מעשה ניאוף עלול להפריד באכזריות בין ילדים להורים. יתר על כן, המקרא מזהיר: ”את הנואפים ישפוט אלוהים” (עברים י״ג:4).
”יהיו הנישואין מכובדים אצל הכול ותהיה מיטת הנישואין ללא טומאה” (עברים י״ג:4).
האם ניאוף שם קץ לקשר הנישואין?
מה אומר המקרא?
המקרא מקנה לאדם נשוי את האפשרות לשים קץ לנישואיו אם הצד השני אשם באי־מוסריות מינית (מתי י״ט:9). מכאן שבמקרה של ניאוף הצד החף מאשמה יכול להחליט אם להישאר עם בן הזוג הלא־נאמן או להתגרש ממנו. זוהי החלטה אישית (גלטים ו׳:5).
יחד עם זאת, חשוב לזכור שבעיני אלוהים נישואין הם קשר קדוש שנועד להימשך לכל החיים (קורינתים א׳. ז׳:39). אלוהים שונא גירושין על בסיס סיבות פעוטות כמו אי־שביעות רצון מבן הזוג. לפיכך אין להקל ראש בהחלטות הנוגעות לגירושין (מלאכי ב׳:16; מתי י״ט:3–6).
”אני אומר לכם שכל המגרש את אשתו שלא על דבר זנות, מעמיד אותה בסכנת ניאוף” (מתי ה׳:32).
האם ניאוף הוא חטא בל יסולח?
מה אומר המקרא?
לא. במקרא נאמר שאלוהים נוהג ברחמים כלפי מי שמתחרטים על חטאיהם, לרבות ניאוף, ושבים מדרכם הרעה (מעשי השליחים ג׳:19; גלטים ה׳:19–21). למעשה, במקרא מוזכרים גברים ונשים שחדלו לבצע מעשי ניאוף ובהמשך הפכו לידידי אלוהים (קורינתים א׳. ו׳:9–11).
אלוהים הראה את רחמיו גם במקרה של דוד המלך. דוד נאף עם אשתו של אחד מחייליו (שמואל ב׳. י״א:2–4). המקרא מציין בבירור, ”וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני” אלוהים (שמואל ב׳. י״א:27). לאחר שקיבל דוד תוכחה, הוא התחרט על מעשיו ואלוהים סלח לו. אך בכל זאת הוא נאלץ להתמודד עם ההשלכות המרות של מעשיו (שמואל ב׳. י״ב:13, 14). לימים כתב המלך החכם שלמה שאדם ”נואף... [הוא] חסר לב” (משלי ו׳:32).
מה ניתן לעשות?
אם ביצעת מעשה ניאוף, עליך לבקש מחילה מאלוהים ומבן הזוג (תהלים נ״א:3–7). למד לשנוא ניאוף כפי שאלוהים שונא זאת (תהלים צ״ז:10). היה נחוש להתרחק מפורנוגרפיה ולהימנע מפנטזיות מיניות, מפלרטוט או מכל דבר העלול לגרום לך לפתח עניין מיני במישהו שהוא אינו בן הזוג שלך (מתי ה׳:27, 28; יעקב א׳:14, 15).
אם אתה הצד הנבגד, היה סמוך ובטוח שאלוהים מבין ללבך (מלאכי ב׳:13, 14). בקש ממנו לנחם אותך, לשכך את כאבך ולהעניק לך הדרכה. בתגובה לכך ”הוא יכלכלך”, כלומר יתמוך בך (תהלים נ״ה:23). אם החלטת לסלוח לצד השני ולא לשים קץ לנישואיך, יהיה על שניכם לעשות מאמצים רבים לשקם את הקשר שלכם (אפסים ד׳:32).
לאחר שהתחרט דוד על הניאוף שביצע, אמר לו נתן הנביא: ”יהוה העביר חטאתך” (שמואל ב׳. י״ב:13).