ספר 21 — קהלת
הכותב: שלמה
מקום הכתיבה: ירושלים
זמן השלמת הכתיבה: לפני 1000 לפה״ס
1. למען איזו מטרה נעלה נכתב ספר קהלת?
ספר קהלת נכתב למען מטרה נעלה. על שלמה, מנהיגו של העם המוקדש ליהוה, רבצה האחריות לוודא שהעם יהיה מאוחד ומלוכד בקיום הקדשתו. כדי לעמוד באחריותו, כתב את העצות המופיעות בספר קהלת.
2. כיצד מטרה זו משתקפת בשמו של הספר, דבר המעיד ששמו העברי הולם יותר משמו היווני או האנגלי?
2 בקהלת א׳:1 מזהה עצמו הכותב בתור ”קהלת [מקהיל אנשים]”, ומכאן שמו של הספר. בתרגום השבעים ליוונית נקרא הספר אֶקְלֶסְיַסְטֵס, שפירושו ”חבר באַקְלֶסְיָה (קהילה; כינוס)” ומכאן שמו באנגלית (Ecclesiastes). עם זאת, השם ”קהלת” בעברית הולם יותר את שלמה, ומקפל בתוכו את המטרה שלשמה כתב את הספר.
3. באיזה מובן שימש שלמה כמקהיל?
3 באיזה מובן שימש שלמה כמקהיל, ולשם מה עשה זאת? הוא הקהיל את עמו, בני ישראל, ואת שותפיהם הגרים, לשם עבודת יהוה. קודם לכן בנה את מקדש יהוה בירושלים, ובחנוכת המקדש כינס או הקהיל את כולם לעבודת אלוהים (מל״א ח׳:1). כעת, בעזרת ספר קהלת, ביקש להקהיל את עמו למען יעשו מעשים ראויים ויתרחקו ממעשי ההבל העקרים של העולם הזה (קהל׳ י״ב:8–10).
4. מניין לנו ששלמה הוא הכותב?
4 אף ששלמה אינו מוזכר מפורשות, מספר פסוקים מעידים חד־משמעית שהוא הכותב. קהלת מציג עצמו כ”בן דוד” שהיה ”מלך על ישראל בירושלים”. מילים אלו חלות אך ורק על שלמה המלך, שכן יורשיו בירושלים מלכו על יהודה בלבד. בנוסף, קהלת כותב: ”הגדלתי והוספתי חוכמה על כל אשר היה לפניי על ירושלים, ולבי ראה הרבה חוכמה ודעת” (א׳:1, 12, 16). תיאור זה מתאים לשלמה. בקהלת י״ב:9 נאמר שהוא ”איזן וחיקר, תיקן משלים הרבה”. שלמה המלך דיבר 000,3 משלים (מל״א ה׳:12). בקהלת ב׳:4–9 נמסר על מפעלי הבנייה של הכותב; על כרמיו, גניו ופרדסיו; על מערכת השקיה; על עבדיו ושפחותיו; על הכסף והזהב שכינס לעצמו; ועל הישגים אחרים. את כל אלה נכון לומר על שלמה. כשראתה מלכת שבא את חוכמתו ועושרו, אמרה: ”לא הוגד לי החצי” (מל״א י׳:7).
5. היכן ומתי נכתב ספר קהלת?
5 קהלת מציג עצמו כמלך ”בירושלים” לראיה שהספר נכתב בירושלים. מועד הכתיבה חייב להיות לפני שנת 1000 לפה״ס, בשלב מאוחר בתקופת 40 שנות מלכותו של שלמה, לאחר שהספיק לעשות אינספור דברים המוזכרים בספר, ועם זאת לפני שנפל במלכודת עבודת האלילים. עד אז הוא כבר רכש ידע רב על ענייני העולם ועל הרדיפה אחר נכסים חומריים. בעת כתיבת הספר עדיין נהנה מחסדו של אלוהים ועדיין כתב בהשראתו.
6. אילו הסתייגויות הועלו כנגד העובדה שספר קהלת נכתב ברוח אלוהים, וכיצד ניתן להפריכן?
6 מניין לנו הביטחון שספר קהלת נכתב ”ברוח אלוהים”? יש המטילים ספק בכך הואיל ושם אלוהים, יהוה, אינו מוזכר בו ולו פעם אחת. אלא שהספר בהחלט מרים על נס את עבודת אלוהים, ושב ומזכיר את הכינוי ”האלוהים”, שמשמעו האל האמיתי. אחרים מביעים את הסתייגותם בשל העובדה שאין בספרי מקרא אחרים ציטטות ישירות מקהלת. אבל, העצות והעקרונות המותווים בספר עולים בקנה אחד עם יתר כתבי־הקודש. בספר העיון Clarke’s Commentary כרך ג׳, עמוד 799 נאמר: ”הספר ששמו קהלת, או אֶקְלֶסְיַסְטֵס התקבל מאז ומתמיד, הן על היהודים והן על הנוצרים, כספר שנכתב בהשראת האל הכל־יכול, ונחשב לחלק מן הקאנון הקדוש”.
7. מה היה ברקע של שלמה שבזכותו היה הוא כשיר בהחלט לכתוב את ספר קהלת?
7 מבקרי מקרא הנחשבים לחכמים בעיני העולם טוענים כי ספר קהלת אינו פרי עטו של שלמה ואינו חלק מ”כל הכתוב”, בנימוק שלשונו והפילוסופיה שלו שייכות לתקופה מאוחרת יותר. הם מתעלמים מן המידע הרב שצבר שלמה בזכות הסחר הבינלאומי המתקדם שהתקיים בימיו ובזכות אישים נכבדים שביקרו בחצרו ועקב קשרים אחרים עם ארצות שונות (מל״א ה׳:10, 14; ט׳:26–28; י׳:1, 23, 24). פ. ס. קוק, בספרו Bible Commentary כרך ד׳, עמוד 622, כתב: ”עיסוקיו המובחרים היומיומיים של מלך עברי דגול זה ודאי נשאוהו אל מעבר לתחומי החשיבה, השפה והחיים העבריים הרגילים”.
8. מהי הטענה החזקה מכל לכך שספר קהלת שייך לקאנון המקראי?
8 אך האם באמת יש צורך במקורות חיצוניים כדי להוכיח שהספר שייך לקאנון המקראי? ניתוח הספר עצמו מעיד לא רק על התאמה פנימית אלא גם על התאמה עם יתר כתבי־הקודש.
במה מועיל הספר
15. כיצד מבדיל שלמה בין עניינים רעים לבין מעשים כדאיים?
15 ספר קהלת רחוק מלהיות ספר פסימי. הספר משובץ באבני חן בוהקות של חוכמת אלוהים. כששלמה מונה את הישגיו הרבים ומכנה אותם הבל, אין הוא מכליל בתוכם לא את הקמת בית המקדש של יהוה על הר המוריה בירושלים ולא את עבודת יהוה הטהורה. אין הוא מתאר את מתת החיים שמאת אלוהים כהבל, אלא מראה שהחיים ניתנו לאדם למען ישמח ויעשה טוב (ג׳:12, 13; ה׳:17–19; ח׳:15). העניינים הרעים הם העניינים שיש בהם משום התעלמות מאלוהים. אב מוריש הון עתק לבנו, והנה בא אסון ולא נותר לו כלום. עדיף פי כמה וכמה להוריש מורשת תמידית של עושר רוחני. זו רעה חולה להחזיק בשפע ולא להיות מסוגל ליהנות ממנו. אסון בא על עשירי העולם הזה ב’לכתם’ אל מותם, שהרי אין בידם מאומה (ה׳:12–14; ו׳:1, 2).
16. כיצד ספר קהלת עולה בקנה אחד עם משנתו של ישוע?
16 במתי י״ב:42 הציג עצמו המשיח ישוע כ”גדול משלמה”. הואיל ושלמה סימל את ישוע, האם דברי שלמה בספר קהלת עולים בקנה אחד עם משנתו של ישוע? יש קווים מקבילים רבים! למשל, ישוע הדגיש את היקפה הנרחב של מלאכת אלוהים ואמר: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל” (יוח׳ ה׳:17). גם שלמה התייחס למעשיו של אלוהים: ”וראיתי את כל מעשה האלוהים, כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש; בשל אשר יעמול האדם לבקש, ולא ימצא. וגם אם יאמר החכם לדעת, לא יוכל למצוא” (קהל׳ ח׳:17).
17. אילו קווים מקבילים נוספים ניתן למצוא בין דברי ישוע לדברי שלמה?
17 ישוע ושלמה כאחד עודדו את עובדי האל האמיתיים להתקהל יחדיו (מתי י״ח:20; קהל׳ ד׳:9–12, 17). דברי ישוע על ”קץ העולם” ועל ”עתות הגויים”, תואמים את דברי שלמה ש”לַכּל זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים” (מתי כ״ד:3; לוקס כ״א:24; קהל׳ ג׳:1).
18. אילו אזהרות שנתנו ישוע ותלמידיו תואמות את דברי שלמה?
18 מעל לכול, ישוע ותלמידיו הזהירו, כמו שלמה, מפני מלכודות החומרנות. החוכמה מקנה הגנה ממשית, משום שהיא ”תחיה בעליה”, אמר שלמה. ”בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם”, אמר ישוע (קהל׳ ז׳:12; מתי ו׳:33). בקהלת ה׳:9 נאמר: ”אוהב כסף לא ישבע כסף, ומי אוהב בהמון לא תבואה. גם זה הבל”. עצה דומה נתן פאולוס בטימותיאוס א׳. ו׳:6–19 ולפיה ”שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף”. קיימים פסוקים מקבילים נוספים בנושאים אחרים (קהל׳ ג׳:17 — מה״ש י״ז:31; קהל׳ ד׳:1 — יעקב ה׳:4; קהל׳ ד׳:17 עד ה׳:1 — יעקב א׳:19; קהל׳ ו׳:12 — יעקב ד׳:14; קהל׳ ז׳:20 — רומ׳ ג׳:23; קהל׳ ח׳:17 — רומ׳ י״א:33).
19. איזה עתיד מאושר צפוי לנו אם נתקהל כיום בעבודת יהוה?
19 המלכות שבידי בנו אהובו של אלוהים — ישוע המשיח, שבהיותו בבשר היה מצאצאי שלמה המלך — תכונן חברה ארצית חדשה (ההת׳ כ״א:1–5). מה שכתב שלמה להדרכת נתיניו במלכותו חיוני ביותר לכל מי שתולים כיום את תקוותם במלכות אלוהים שבידי המשיח ישוע. תחת שלטונה יחיו בני האדם על־פי אותם עקרונות חכמים שהציג קהלת וישמחו לנצח נצחים מחיים מאושרים שיוענקו להם כמתנה מאת אלוהים. זה הזמן להתקהל בעבודת יהוה, כדי ליהנות עד תום ממנעמי החיים תחת מלכותו (קהל׳ ג׳:12, 13; י״ב:13, 14).