ספר 23 — ישעיהו
הכותב: ישעיהו
מקום הכתיבה: ירושלים
זמן השלמת הכתיבה: אחרי 732 לפה״ס
התקופה הנסקרת: בערך מ־778 עד אחרי 732 לפה״ס
1. מה היה המצב במאה השמינית לפה״ס במזרח התיכון, בייחוד בישראל וביהודה?
צלו המאיים של מלך אשור האכזרי ריחף מעל אימפריות אחרות ועל ממלכות קטנות במזרח התיכון. בכל האיזור רחשו דיבורים על קשירת קשר ועל בריתות מדיניות (יש׳ ח׳:9–13). ממלכת ישראל הכופרת שבצפון צפויה היתה ליפול בקרוב קורבן למזימה בינלאומית זו, ומלכי יהודה שבדרום החזיקו בכתר כשסימן שאלה מרחף מעל עתידם (מל״ב פרקים ט״ו עד כ״א). כלי נשק חדשים פותחו והוכנסו לשימוש, דבר שתרם לאימת הזמנים (דה״ב כ״ו:14, 15). היכן ניתן למצוא הגנה וישועה? העם והכוהנים בממלכת יהודה הקטנה אומנם העלו על דל שפתיהם את שם יהוה, אך לבם ריחק לכיוונים אחרים, תחילה אל אשור ואחר כך דרומה למצרים (מל״ב ט״ז:7; י״ח:21). האמונה בכוח שבידי יהוה דעכה. במקום שבו לא היתה עבודת אלילים גמורה, שלטה צורת פולחן צבועה, המבוססת על פורמאליות ולא על יראת אלוהים אמיתית.
2. (א) מי נענה לקריאה לדבר בשם יהוה, ומתי? (ב) מה המיוחד במשמעות שמו של הנביא?
2 אם כן, מי ידבר בשם יהוה? מי יכריז על זרוע ישועתו? ”הנני! שלחני”, נשמעה הקריאה בנפש חפצה. המתנדב היה ישעיהו, שעוד קודם לכן החל להינבא. היה זה בשנת מותו של המלך עוזיהו המצורע, בערך ב־778 לפה״ס (יש׳ ו׳:1, 8). השם ישעיהו פירושו ”הישועה של יהוה”, וזה גם פשר השם ישוע (”יהוה הוא ישועה”), אם כי בסדר מילים הפוך. מתחילתה ועד סופה מדגישה נבואת ישעיהו את העובדה שיהוה הוא מקור ישועה.
3. (א) מה אנו יודעים על ישעיהו? (ב) באיזו תקופה ניבא, ואילו נביאים ניבאו בימיו?
3 ישעיהו היה בנו של אמוץ (א׳:1). המקרא אינו מוסר פרטים באשר להולדתו ולמותו. במסורת היהודית מסופר שהוא נוסר למוות בידי מנשה המלך המרושע. (השווה עברים י״א:37.) מכתביו עולה כי התיישב בירושלים עם אשתו הנביאה ונולדו לו לפחות שני בנים בעלי שמות נבואיים (יש׳ ז׳:3; ח׳:1, 3). הוא ניבא בימיהם של לפחות ארבעה מלכי יהודה: עוזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו. הוא החל להינבא בערך ב־778 לפה״ס (מאז מות עוזיהו, או אולי קודם לכן) והמשיך בפעילותו הנבואית לפחות עד אחרי 732 לפה״ס (השנה ה־14 ליחזקיהו), כלומר, לא פחות מ־46 שנה. אין ספק שעד תאריך זה העלה ישעיהו על הכתב את נבואתו (א׳:1; ו׳:1; ל״ו:1). נביאים אחרים בני דורו היו מיכה ביהודה, והושע ועודד בצפון (מיכה א׳:1; הוש׳ א׳:1; דה״ב כ״ח:6–9).
4. מניין לנו שהנביא ישעיהו כתב את הספר?
4 העובדה שישעיהו הוא שנצטווה לכתוב את משפטיו הנבואיים של יהוה מתבררת מן הכתוב בישעיהו ל׳:8: ”עתה בוא, כתבה על לוח איתם, ועל ספר חוקה, ותהי ליום אחרון לעד, עד עולם”. הרבנים היהודים הקדומים הכירו בישעיהו ככותב הספר ולימים הציבו את ספרו כראשון מבין הנביאים הגדולים (ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל).
5. מה מעיד על אחדות ספר ישעיהו?
5 יש המצביעים על שינוי הסגנון מפרק מ׳ והלאה כראיה לכך שחלק זה נכתב בידי כותב אחר, ”ישעיהו השני”. אך די בשינוי הנושא כדי להסביר זאת. קיימות ראיות למכביר שלפיהן ישעיהו כתב את הספר כולו הנושא את שמו. אחדות הספר מתבטאת, לדוגמה, במונח ”קדוש ישראל”, המופיע 12 פעם בין הפרקים א׳ עד ל״ט, ו־13 פעם בפרקים מ׳ עד ס״ו, סך הכל 25 פעם; ביתר התנ״ך מופיע המונח 6 פעמים בלבד. גם השליח פאולוס מעיד על אחדות הספר. הוא מצטט מכל חלקי הנבואה ומייחס את היצירה כולה לכותב אחד, ישעיהו (השווה רומים י׳:16, 20; ט״ו:12 עם ישעיהו נ״ג:1; ס״ה:1; י״א:1).
6. כיצד מגילת ישעיהו ממגילות ים המלח מוכיחה (א) שספרי המקרא שבידינו מייצגים את הנוסח המקורי שנכתב בהשראה? (ב) שהספר כולו נכתב בידי ישעיהו אחד?
6 מעניין לציין שהחל מ־1947 נתגלו כתבים קדומים במערות לא הרחק מחרבות קומראן, סמוך לחופו הצפוני מערבי של ים המלח. אלה הם מגילות ים המלח, הכוללות את נבואת ישעיהו. מגילת ישעיהו ערוכה יפה ושמורה היטב, והיא נכתבה בעברית קדם מסורתית לפני יותר מ־000,2 שנה, בסוף המאה השנייה לפה״ס. מכאן שהיא עתיקה יותר באלף שנים בערך מכתבי היד הקדומים ביותר שבנמצא של נוסח המסורה, אשר עליהם מבוססים תרגומי התנ״ך המודרניים. קיימים מספר הבדלים קלים באיות וכמה שינויים במבנה הדקדוקי, אך אין היא שונה מהותית מנוסח המסורה. הרי לך ראיה משכנעת לכך שספרי המקרא בימינו מכילים את נבואתו המקורית של ישעיהו כפי שנמסרה לו בהשראת אלוהים. יתרה מזו, מגילות קדומות אלו מפריכות את טענת המבקרים שהיו קיימים שני ”ישעיהו”, משום שפרק מ׳ מתחיל בשורה האחרונה של העמודה המכילה את פרק ל״ט, ומשפט הפתיחה של הפרק מסתיים בעמודה הבאה. ברור אפוא, שהמעתיק לא חשב שבנקודה זו מתחלף הכותב והספר מתחלק לשניים.a
7. אילו ראיות רבות מצביעות על מהימנות ספר ישעיהו?
7 קיימות ראיות רבות המצביעות על מהימנותו של ספר ישעיהו. אין נביא אחר, פרט למשה, המצוטט כל כך הרבה פעמים בכתבים המשיחיים. יש גם שפע של ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות המוכיחות את מהימנותו, כגון הכתבים ההיסטוריים של מלכי אשור, וביניהם מנסרה של סנחריב בצורת משושה אשר בה מתאר סנחריב את גירסתו בדבר המצור על ירושליםb (יש׳ פרקים ל״ו, ל״ז). עיי חורבותיה של בבל מעידים על התגשמות הכתוב בישעיהו י״ג:17–22.c עדויות חיות למהימנות הספר היוו כל אחד ואחד מאלפי היהודים שעשו את דרכם מבבל, לאחר ששוחררו בידי המלך כורש, אשר את שמו כתב ישעיהו כ־200 שנה קודם לכן. ייתכן מאוד שמאוחר יותר הראו לכורש את הנבואה, שכן בשעה ששחרר את היהודים, הצהיר כורש שיהוה הורה לו לעשות כן (יש׳ מ״ד:28; מ״ה:1; עז׳ א׳:1–3).
8. כיצד התגשמותן של הנבואות המשיחיות מעידות על כך שהספר נכתב בהשראת אלוהים?
8 מבין צדדיו הבולטים של ספר ישעיהו הן נבואותיו המשיחיות. ישעיהו זכה לכינוי ”הנביא האוונגליסט” לאור העובדה שהרבה מנבואותיו התגשמו במאורעות חייו של ישוע. פרק נ״ג, שזמן רב נחשב ל”פרק סתום”, לא רק בעיני הסריס האתיופי שמסופר עליו במעשי השליחים פרק ח׳, אלא גם לעם היהודי בכללותו, מנבא בצבעים כה עזים את היחס שניתן לישוע, עד כי מתקבל הרושם שמדובר בעד ראייה. ההשוואות שלהלן מראות שבכתבים המשיחיים מתועדות ההתגשמויות הנבואיות של פרק מיוחד זה בספר ישעיהו: 53 פסוק 1 — יוחנן י״ב:37, 38; 53 פסוק 2 — יוחנן י״ט:5–7; 53 פסוק 3 — מרקוס ט׳:12; 53 פסוק 4 — מתי ח׳:16, 17; 53 פסוק 5 — פטרוס א׳. ב׳:24; 53 פסוק 6 — פטרוס א׳. ב׳:25; 53 פסוק 7 — מעשי השליחים ח׳:32, 35; 53 פסוק 8 — מעשי השליחים ח׳:33; 53 פסוק 9 — מתי כ״ז:57–60; 53 פסוק 10 — עברים ז׳:27; 53 פסוק 11 — רומים ה׳:18; 53 פסוק 12 — לוקס כ״ב:37. מי מלבד אלוהים יכול היה לחזות תחזית כה מדויקת?
במה מועיל הספר
34. ציין כמה מן המשלים החיים המוסיפים עוצמה למסר שבפי ישעיהו.
34 מכל הבחינות נבואת ישעיהו היא מתנה רבת תועלת מאת יהוה אלוהים. היא חושפת את מחשבותיו הנשגבות של אלוהים (יש׳ נ״ה:8–11). נואמים שנאומיהם עוסקים באמיתות מקראיות יכולים להיעזר בישעיהו כמקור בלתי נדלה של משלים חיים הקולעים למטרה בעוצמה רבה, בדומה למשלי ישוע. ישעיהו ממחיש לנו מה אווילי הדבר להשתמש באותו עץ הן כחומר דלק והן לעשיית פסל למטרות פולחן. הוא מראה לנו עד כמה לא נוח לאדם השוכב על מצע קצר מדי ומתכסה במסיכה [שמיכה] צרה מדי, והוא משמיע לנו את שינתם הכבדה של הנביאים המשולים לכלבים אילמים, עצלים מכדי לנבוח. אם נענה לקריאתו של ישעיהו ו’נדרוש מעל ספר יהוה ונקרא’ בו, אזי נעריך את המסר רב העוצמה שיש בפי ישעיהו לימינו אנו (מ״ד:14–20; כ״ח:20; נ״ו:10–12; ל״ד:16).
35. כיצד מסב ישעיהו את תשומת הלב למלכות המשיח ולמבשר בואו של המשיח, יוחנן המטביל?
35 הנבואה מתמקדת בעיקר במלכות אלוהים שבידי המשיח. יהוה הוא המלך העליון, והוא מושיענו (ל״ג:22). אך מה באשר למשיח? הבשורה שבישר המלאך למרים בדבר הילד שייוולד מראה שהכתוב בישעיהו ט׳:5, 6 צפוי היה להתגשם כשיירש המשיח את כיסא דוד, ”וימלוך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו” (לוקס א׳:32, 33). על־פי מתי א׳:22, 23, לידתו של ישוע מבתולה הגשימה את הכתוב בישעיהו ז׳:14 ומזהה אותו כ”עמנו אל”. כעבור 30 שנה בערך, החל יוחנן המטביל להכריז כי ”קרבה מלכות שמים”. כל ארבעת ספרי הבשורה מצטטים את ישעיהו מ׳:3 ומראים כי יוחנן הוא ’הקול הקורא במדבר’ (מתי ג׳:1–3; מר׳ א׳:2–4; לוקס ג׳:3–6; יוח׳ א׳:23). בעת טבילתו נעשה ישוע למשיח — משיח יהוה, נצר ושורש ישי — שימלוך על הגויים. עליהם לדרוש אליו ולתלות בו את תקוותם, כלשון הנבואה שבישעיהו י״א:1, 10 (רומ׳ ט״ו:8, 12).
36. התגשמותן של אילו נבואות מלאות תוכן מזהה בבירור את המלך המשיח?
36 ראה כיצד מוסיף ישעיהו לזהות את המלך המשיח. ישוע קרא ממגילת ישעיהו על תפקידו כדי להראות שהוא משיח יהוה, ואחר כך ’בישר את מלכות אלוהים’ משום שעל־פי דבריו, ’לכך נשלח’ (לוקס ד׳:17–19, 43; יש׳ ס״א:1, 2). ארבעת ספרי הבשורה מלאים בפרטים על שירותו הארצי של ישוע ואופן מותו כמנובא בישעיהו פרק נ״ג. היהודים אומנם שמעו את בשורת המלכות וראו את נפלאותיו של ישוע, אך הם לא הבינו את פשר הדברים בגלל לבם חסר האמונה, וכך התקיים הכתוב בישעיהו ו׳:9, 10; כ״ט:13; נ״ג:1 (מתי י״ג:14, 15; יוח׳ י״ב:38–40; מה״ש כ״ח:24–27; רומ׳ י׳:16; מתי ט״ו:7–9; מר׳ ז׳:6, 7). ישוע היה להם לאבן נגף, ועם זאת שימש כאבן פינה, אותה הניח יהוה בציון ועליה הוא בונה את ביתו הרוחני, על־פי הכתוב בישעיהו ח׳:14; כ״ח:16 (לוקס כ׳:17; רומ׳ ט׳:32, 33; י׳:11; פט״א ב׳:4–10).
37. אילו ציטטות מישעיהו צוטטו בפי שליחי ישוע וכיצד ייחסו את דבריו?
37 גם שליחיו של ישוע המשיח נעזרו בנבואת ישעיהו וייחסו אותה לשירותם. לדוגמה, כדי להראות שיש צורך במבשרים לבניית אמונה, מצטט פאולוס את ישעיהו ואומר: ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב!” (רומ׳ י׳:15; יש׳ נ״ב:7; ראה גם רומים י׳:11, 16, 20, 21.) להמחשת נצחיותה של הבשורה הטובה מצטט פטרוס את ישעיהו ואומר: ”הן ’כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה. יבש חציר, נבל ציץ, ודבר אלוהינו יקום לעולם’. והוא הדבר אשר בישרו לכם” (פט״א א׳:24, 25; יש׳ מ׳:6–8).
38. איזה היבט מופלא של המלכות מתואר בישעיהו ומצוטט מאוחר יותר על־ידי כותבי מקרא אחרים?
38 ישעיהו מצייר את תקוות המלכות בצבעים מרהיבים! הנה ”שמים חדשים וארץ חדשה” ובהם ”לצדק ימלוך מלך”, ו”שרים למשפט ישורו”. האין זו סיבה לשוש ולגיל? (ס״ה:17, 18; ל״ב:1, 2) פטרוס מצטט שוב את הבשורה המשמחת שבישעיהו: ”ואנחנו מחכים, על־פי הבטחתו, לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם” (פט״ב ג׳:13). היבט מופלא זה של המלכות זוכה למלוא תפארתו בפרקים האחרונים של ספר ההתגלות (יש׳ ס״ו:22, 23; כ״ה:8; ההת׳ כ״א:1–5).
39. על איזו תקווה נפלאה מצביע ישעיהו?
39 אם כן, לצד דברי גינוי נוקבים כנגד אויבי יהוה וכנגד כל הצבועים המתיימרים להיות משרתי אלוהים, מצביע ספר ישעיהו בתיאורים נשגבים על התקווה הנפלאה בדבר מלכות המשיח, אשר דרכה יקודש שם יהוה האדיר. הספר תורם רבות להבהרת האמיתות הנפלאות בנוגע למלכות יהוה ומציף את לבנו בשמחה ובציפייה ’לישועתו’ (יש׳ כ״ה:9; מ׳:28–31).
[הערות שוליים]
a הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמודים 1221–1223 (אנג׳).
b הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 957; כרך ב׳, עמודים 894, 895 (אנג׳).
c הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמוד 324 (אנג׳).