ספר 27 — דניאל
הכותב: דניאל
מקום הכתיבה: בבל
זמן השלמת הכתיבה: בערך ב־536 לפה״ס
התקופה הנסקרת: מ־618 עד בערך 536 לפה״ס
1. איזו היסטוריה מכיל ספר דניאל, ומה היא מדגישה?
בתקופה הנוכחית שבה כל עמי הארץ ניצבים על סף אסון, מצביע ספר דניאל על מסרים נבואיים בעלי חשיבות עליונה. בספרים שמואל, מלכים ודברי הימים מתועדות עדויות ממקור ראשון בדבר תולדות מלכות אלוהים (שושלת דוד), שהיתה בגדר דגם לבאות, ואילו דניאל מתמקד באומות העולם וחוזה את מאבקי הכוח בין שושלות גדולות מאז ימיו ועד ’עת הקץ’. זו היסטוריה עולמית שנכתבה מראש. הספר מוביל אותנו לשיא מרתק שבו רואות עינינו את אשר יקרה ”באחרית הימים”. האומות חייבות ללמוד בדרך הקשה, כמו נבוכדנאצר, כי ”האל העליון שולט בממלכת בני־האדם”, והוא יתננה בסופו של דבר ל”אחד הדומה לבן־אדם”, למשיח נגיד, הלא הוא ישוע המשיח (דנ׳ י״ב:4; י׳:14; ד׳:22; ז׳:13, 14; ט׳:25; יוח׳ ג׳:13–16). אם נשים לב להתגשמויות הנבואיות של ספר דניאל שנכתב בהשראת הרוח, נעריך ביתר שאת את יכולת הניבוי של יהוה ואת הבטחותיו להגן על עמו ולברכו (פט״ב א׳:19).
2. מניין לנו שדניאל היה דמות ממשית, ובמרוצת איזו תקופה רצופת אירועים ניבא?
2 הספר נקרא על שם כותבו. השם ”דניאל” פירושו ”שופטי הוא אלוהים”. יחזקאל, שהיה בן דורו, מאשר כי דניאל אכן היה דמות ממשית ומזכיר אותו בנשימה אחת עם נוח ואיוב (יח׳ י״ד:14, 20; כ״ח:3). דניאל מציין שהאירועים המתועדים בספרו מתחילים ב”שנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה”. זו היתה שנת 618 לפה״ס, השנה השלישית ליהויקים כמלך הכפוף לנבוכדנאצר.a חזונותיו הנבואיים של דניאל נמשכו עד לשנת שלוש למלכות כורש, בערך ב־536 לפה״ס (דנ׳ א׳:1; ב׳:1; י׳:1, 4). יוצא מכך שדניאל חי בשנים רצופות אירועים! בשנותיו הראשונות חי תחת מלכות אלוהים שביהודה. לאחר מכן, כנער מבית המלוכה, נלקח בבלה יחד עם עמיתיו מאצילי יהודה, וזכה לראות בימיו את עלייתה ונפילתה של מעצמת העולם השלישית בהיסטוריה המקראית. דניאל שרד את תהפוכות הזמנים ושירת כפקיד ממשל במעצמת העולם הרביעית, מדי ופרס. לפיכך, דניאל חי קרוב למאה שנה.
3. אילו ראיות מוכיחות כי ספר דניאל מהימן ושייך לקאנון המקראי?
3 מאז ומתמיד נכלל ספר דניאל בקטלוגים היהודיים של התנ״ך שנכתב בהשראה. מבין הספרים הקאנוניים שנתגלו במגילות ים המלח, נתגלו גם קטעים מספר דניאל, אשר מקצתם מתוארכים למחצית הראשונה של המאה הראשונה לפה״ס. עם זאת, ראיה חשובה יותר למהימנות הספר נעוצה בהתייחסויות אליו בכתבים המשיחיים. ישוע מזכיר מפורשות את דניאל בנבואתו על ”קץ העולם”, ומצטט מספר פעמים מן הספר (מתי כ״ד:3; ראה גם דנ׳ ט׳:27; י״א:31; וי״ב:11 — מתי כ״ד:15 ומר׳ י״ג:14; דנ׳ י״ב:1 — מתי כ״ד:21; דנ׳ ז׳:13, 14 — מתי כ״ד:30).
4, 5. כיצד מפריכה הארכיאולוגיה את קביעותיהם של מבקרי המקרא בעניין דניאל?
4 מבקרי המקרא מפקפקים בדיוק ההיסטורי של ספר דניאל, אך במרוצת השנים נתגלו ממצאים ארכיאולוגיים המפריכים את קביעותיהם. למשל, אותם מבקרים דחו בבוז את הכתוב בדניאל שלפיו בלשאצר שימש כמלך בבבל בשעה שנבונאיד נחשב למושל האימפריה (דנ׳ ה׳:1). ואולם, הארכיאולוגיה הוכיחה מעל לכל ספק כי בלשאצר היה דמות ממשית אשר כיהן כעוצר של נבונאיד בשנותיה האחרונות של האימפריה הבבלית. למשל, כתובת קדומה בכתב היתדות המכונה ”התיאור המחורז של נבונאיד” (Verse Account of Nabonidus) מאשרת בבירור שבלשאצר החזיק בסמכות מלכותית בבבל ומסבירה כיצד נעשה לשותפו לשלטון של נבונאיד.b כתובות אחרות בכתב היתדות תומכות בדעה כי בלשאצר מילא תפקידים מלכותיים. לוח בכתב היתדות, המתוארך לשנה ה־12 של נבונאיד, מכיל שבועה שנאמרה בשם נבונאיד, המלך, ובשם בלשאצר, בן המלך, ומכאן שבלשאצר היה במעמד שווה לאביו.c יש בזה כדי להסביר מדוע בלשאצר הציע למנות את דניאל ל’שלישי בממלכה’ אם יעלה בידו לפענח את הכתובת על הקיר. נבונאיד נחשב הראשון, בלשאצר השני ודניאל ייחשב לשלישי (ה׳:16, 29). חוקר אחד אומר: ”התייחסויות עקיפות בכתב היתדות לבלשאצר זרקו אור רב על תפקידו, ומקומו בהיסטוריה גלוי וברור. נמצאו כתובות רבות המעידות כי בלשאצר כמעט השתווה לנבונאיד במעמד וביוקרה. קיומו של שלטון כפול ברוב שנותיה האחרונות של האימפריה הבבלית החדשה הוא עובדה מוגמרת. נבונאיד החזיק בסמכות העליונה מחצרו בתֵימא שבערב, ובלשאצר תיפקד כעוצר במולדת כשבבל היא מרכז השפעתו. נראה בעליל שבלשאצר לא היה בגדר מִשנה למלך נטול סמכויות; בידיו הופקדה ’המלוכה’”d
5 היו שניסו לערער על אמינות הסיפור שבדניאל בדבר כבשן האש (פרק ג׳), ואמרו שמדובר באגדה שהכותב בדה מלבו. במכתב בבלי קדום נאמר בין השאר: ”כה אמר רִים־סִין אדונך: מאחר שהוא השליך את העבד־הנער לתוך התנור, השלך את העבד לתוך הכבשן”. בהתייחסו לכך ציין ר. דריבר שעונש זה ”מופיע בסיפור על שלושת הקדושים (דנ׳ ג׳:6, 15, 19–27)”.e
6. מאילו שני חלקים מורכב ספר דניאל?
6 היהודים לא שיבצו את ספר דניאל בחטיבת הנביאים כי אם בכתובים. לעומת זאת, תרגומי המקרא לאנגלית נוהגים על־פי הסדר של תרגום השבעים ליוונית ותרגום וולגטה ללטינית ומציבים את דניאל בין הנביאים הגדולים לנביאים הקטנים. הספר מורכב למעשה משני חלקים. החלק הראשון, מפרק א׳ עד פרק ו׳, מגולל את ההשתלשלות הכרונולוגית של החוויות שחוו דניאל ורעיו בשירות המדינה מ־617 לפה״ס עד 538 לפה״ס (דנ׳ א׳:1, 21). החלק השני, מפרק ז׳ עד י״ב, נכתב בגוף ראשון על־ידי דניאל עצמו כמי שמתעד ומתאר חזונות שראה ומפגשים שהיו לו עם מלאכים בערך בין השנים 553 לפה״ס f ועד 536 לפה״ס (ז׳:2, 28; ח׳:2; ט׳:2; י״ב:5, 7, 8). שני החלקים ביחד יוצרים את ספר דניאל ההרמוני.
במה מועיל הספר
19. אילו דוגמאות טובות של יושרה ושל הישענות על יהוה בליווי תפילות ניתן למצוא בספר דניאל?
19 כל מי שנחוש בדעתו לשמור על יושרה בעולם מנוכר, מוטב שיתן את הדעת לדוגמתם הטובה של דניאל ושלושת רעיו. אל מול איום מרושע ביותר, לא חדלו לחיות על־פי עקרונות אלוהים. כשנשקפה סכנה לחייהם, דיבר דניאל ”בדברי עצה וטעם” בתיתו כבוד לסמכותו העליונה של המלך (ב׳:14–16). בשעת לחץ בחרו שלושת העברים להישרף חיים בכבשן אש ולא לעשות מעשה של עבודת אלילים, ודניאל בחר בגוב האריות ובלבד שלא לוותר על הזכות להתפלל אל יהוה. בשני המקרים הגן עליהם יהוה (ג׳:4–6, 16–18, 27; ו׳:11, 12, 24). דניאל שימש דוגמה ומופת כמי שנשען על יהוה אלוהים והִרבה בתפילות (ב׳:19–23; ט׳:3–23; י׳:12).
20. אילו ארבעה חזונות על מעצמות העולם מתועדים בספר דניאל, ומדוע ניתן לומר שהם מחזקי אמונה?
20 חזונות דניאל מרתקים ומחזקי אמונה. תחילה, שים לב לארבעת החזונות על מעצמות עולם: (1) חזון על צלם אימתני, שראש הזהב שלו מסמל את שושלת מלכי בבל החל בנבוכדנאצר. אחריה קמות שלוש מלכויות אחרות שאותן מסמלים יתר חלקיו של הצלם. את המלכויות האלו תפורר ה”אבן”, ההופכת אחר כך ל”מלכות שלא תחרב לעולם”, מלכות אלוהים (ב׳:31–45). (2) לאחר מכן מתוארים החזונות שרואה דניאל, והראשון שבהם הוא החזון על ארבע חיות, המסמלות ”ארבעה מלכים”. האחת דומה לאריה, השנייה לדוב, השלישית לנמר בעל ארבעה ראשים, ולרביעית שיני ברזל גדולות ועשר קרניים, אשר קרן קטנה צומחת מהן מאוחר יותר (ז׳:1–8, 17–28). (3) בהמשך מופיע חזון על אַיִל (מדי ופרס), צפיר עזים (יוון) וקרן קטנה (ח׳:1–27). (4) החזון האחרון הוא החזון על מלך הנגב ומלך הצפון. בדניאל י״א:5–9 מתוארת בדייקנות היריבוּת בין החזית המצרית לחזית הסלווקית מיורשי האימפריה היוונית של אלכסנדר לאחר מותו ב־323 לפה״ס. 11 מפסוק 20 עוקבת הנבואה אחר האומות הממלאות את תפקידם של מלך הנגב ומלך הצפון. התייחסותו של ישוע ל”שיקוץ משומם” (י״א:31) בנבואה על אות נוכחותו, מעידה כי מאבק הכוחות הניטש בין שני המלכים יוסיף להתקיים עד ”קץ העולם” (מתי כ״ד:3). מה מנחם לקרוא את דברי הנבואה לפיה ב’עת הצרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא’, יעמוד מיכאל ויסיר את האומות שאינן יראות את אלוהים ויביא שלום לעושי רצון אלוהים (דנ׳ י״א:20 עד י״ב:1).
21. כיצד התגשמה נבואתו של דניאל על ה”שבועים שבעים”?
21 אל ייפקד מקומה של הנבואה על ה”שבועים שבעים”. אחרי 69 שבועות הופיע ”משיח נגיד”. ואכן, 483 שנה (69 כפול 7 שנים) לאחר ”מוצא דבר” להשיב ולבנות את ירושלים, צו שניתן מפי ארתחשסתא בשנה ה־20 למלכותו ונכנס לתוקפו בידי נחמיה בירושלים, נטבל ישוע המשיח בנהר הירדן ונמשח ברוח הקודש וכך נהפך למשיח.g הדבר אירע בשנת 29 לספירה. לאחר מכן, כפי שחזה דניאל, באה ”כלה”, כלומר, כיליון, וירושלים נחרבה ב־70 לספירה (דנ׳ ט׳:24–27; לוקס ג׳:21–23; כ״א:20).
22. איזה לקח אנו לומדים מהשפלת נבוכדנאצר?
22 בחלום נבוכדנאצר על העץ הכרות, חלום המתועד בדניאל פרק ד׳, מסופר כי המלך, שהתרברב על הישגיו ובטח בכוחו, הושפל בידי יהוה אלוהים. אלוהים גרם לו לחיות כחיית השדה עד אשר הכיר ”כי אל עליון שולט בממלכת בני־האדם ולאשר יחפוץ יתננה” (דנ׳ ד׳:29). שמא גם אנו מתנהגים כמו נבוכדנאצר, מתרברבים בהישגינו ובוטחים בכוחם של בני אדם, ובזאת ראויים לעונש מאת אלוהים, או האם אנו מכירים שהוא שולט בממלכת בני האדם ושמים את מבטחנו במלכותו?
23. (א) כיצד מודגשת תקוות המלכות לאורך כל ספר דניאל? (ב) מה ספר נבואי זה מעודד אותנו לעשות?
23 תקוות המלכות מודגשת לאורך כל ספר דניאל באופן מעורר אמונה. יהוה אלוהים מוצג כריבון העליון המקים מלכות שלעולם לא תחרב ושתפורר את כל יתר המלכויות (ב׳:19–23, 44; ד׳:22). אפילו נבוכדנאצר ודריווש, מלכים עובדי אלילים, נאלצו להכיר בעליונותו של יהוה (ג׳:28, 29, 32, 33; ד׳:34; ו׳:26–28). יהוה זוכה לכבוד ולתפארת כעתיק יומין הפוסק בסוגיית המלכות ונותן ל”אחד הדומה לבן־אדם” ”שלטון וכבוד ומלכות” נצחיים, ”וכל העמים, האומות והלשונות עבדו לו”. ”קדושי עליון” ימלכו עם ”בן־אדם”, הלא הוא ישוע המשיח (דנ׳ ז׳:13, 14, 18, 22; מתי כ״ד:30; ההת׳ י״ד:14). זהו מיכאל, השר הגדול, אשר בסמכותו המלכותית יפורר את כל המלכויות בסדר העולמי הישן וישים להן קץ (דנ׳ י״ב:1; ב׳:44; מתי כ״ד:3, 21; ההת׳ י״ב:7–10). הבנת הנבואות והחזונות יש בה כדי להמריץ את אוהבי הצדקה לשוטט בין דפי דבר־אלוהים ולמצוא את ”הפלאות” האמיתיים בהקשר למטרותיה של מלכות אלוהים המתגלות לנו בספר דניאל רב התועלת (דנ׳ י״ב:2, 3, 6).
[הערות שוליים]
a הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 1269 (אנג׳).
b הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 283 (אנג׳).
c ארכיאולוגיה והמקרא (Archaeology and the Bible), 1949, ג׳ורג׳ א. ברטון, עמוד 483.
d The Yale Oriental Series · Researches כרך ט״ו, 1929 (אנג׳).
e ,Archiv für Orientforschung כרך י״ח, 1957, 1958, עמוד 129 (גרמנית).
f בלשאצר החל כנראה למלוך כעוצר מאז השנה השלישית לנבונאיד. מאחר ש־556 לפה״ס נחשבת לשנת עלייתו של נבונאיד על כס המלוכה, ה”שנה הראשונה לבלשאצר” היתה 553 לפה״ס (דניאל ז׳:1; ראה הבנה מכתבי־הקודש, כרך א׳, עמוד 283; כרך ב׳, עמוד 457 [אנג׳]).
g נחמיה ב׳:1–8; ראה גם הבנה מכתבי־הקודש, כרך ב׳, עמודים 899–901 (אנג׳).