ספר 30 — עמוס
הכותב: עמוס
מקום הכתיבה: יהודה
זמן השלמת הכתיבה: בערך ב־804 לפה״ס
1. מי היה עמוס?
לא נביא ולא בן נביא כי אם נוקד (מגדל צאן) ובולס שִקמים היה עמוס כשקרא לו יהוה ושלחו להינבא ביהודה ובעיקר בממלכת ישראל הצפונית. הוא היה אחד הנביאים שעליהם דיבר הכתוב במלכים ב׳. י״ז:13, 22, 23. עמוס בא מתְּקוֹעַ, עיר ביהודה ששכנה כ־16 קילומטר דרומית לירושלים, מהלך יום אחד בערך מגבולה הדרומי של ממלכת ישראל בת עשרת השבטים (עמ׳ א׳:1; ז׳:14, 15).
2. כיצד ניתן לקבוע את זמן נבואתו של עמוס?
2 הפסוק הראשון בנבואת עמוס מציין שהוא החל לנבא בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, שנתיים לפני שהתחולל רעש אדמה בלתי רגיל. מסתבר אפוא, שעמוס ניבא במשך פרק זמן מסוים מתוך תקופה בת 26 שנה מ־829 ועד 804 לפה״ס בקירוב, שנים שבמהלכן מלכו שני המלכים בו־זמנית. הנביא זכריה מציין את רעש האדמה הרה האסון שאירע בימי עוזיה, רעש שבעקבותיו נסו התושבים על נפשם (זכ׳ י״ד:5). ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר כי פרצה רעידת אדמה בעת שעוזיה ניסה בעזות מצח להקטיר קטורת בהיכל. אולם, נראה כי הרעש שהזכיר עמוס אירע בשלב מוקדם יותר במלכות עוזיה.
3. (א) מדוע נבואות ההוי של עמוס ניתנו בעתן? (ב) כיצד רומם עמוס את ריבונות יהוה?
3 השם עמוס משמעו ”להיות מעמסה” או ”לשאת מעמסה”. בנוסף למסרים עמוסי פורענויות לישראל וליהודה (וכן גם לעמים רבים עובדי אלילים), מסר עמוס מסר של נחמה בדבר שיקומו של עם יהוה. לא בכדי נשא עמוס משא של הוי לישראל. שגשוג, חיי מותרות ופריצות היו לדבר שבשגרה. בני העם שכחו את תורת יהוה. בשל השגשוג טחו עיניהם מראות כי בדומה לפרי בשל מדי, היו הם בעיצומו של תהליך ריקבון שסופו השמדה. עמוס חזה כי בתוך שנים ספורות בלבד תוגלה ממלכת עשרת השבטים מעבר לדמשק. בכך רומם עמוס את צדקתו ואת ריבונותו של יהוה, אשר 21 פעם מתואר בספרו בכינוי ”אדני” (עמ׳ א׳:8).
4. התגשמותן של אילו נבואות מעידה על מהימנותו של ספר עמוס?
4 התגשמותן של נבואות אלו ואחרות מעידה על מהימנותו של ספר עמוס. עוד חזה עמוס כי עמי האויב שמסביב לישראל — הארמים, הפלישתים, הצורים, האדומים, העמונים והמואבים — יאוכַּלו באש הכליה. זו עובדה היסטורית שכל אחד ממעוזי אויב אלו אכן נפל ברבות הימים. יהודה וישראל היו ראויות לגינוי רב יותר מפני שהן עזבו את יהוה לטובת פולחן כזב. מעוזה האחרון של ישראל, העיר המבוצרת שומרון, נפלה בשנת 740 לפה״ס לאחר שצר עליה צבא אשור בניצוחו של שַלְמַנְאֶסֶר ה־5 (מל״ב י״ז:1–6). יהודה לא הפיקה לקחים מגורל אחותה, ונחרבה ב־607 לפה״ס.
5. כיצד תומכים הממצאים הארכיאולוגיים בספר עמוס?
5 עמוס גינה את ישראל על חיי המותרות שרווחו בה. העשירים עשקו את העניים כדי לבנות לעצמם ’בתי שן [שנהב]’, שבהם שתו יין למכביר וסעדו את לבם כיד המלך (עמ׳ ג׳:15; ה׳:11, 12; ו׳:4–7). ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על השפע ששרר אז. בחפירות שנערכו בשומרון נמצאו חפצי שנהב רבים. באנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל נאמר: ”אפשר להבחין בהם שתי קבוצות עיקריות: (א) לוחיות מגולפות בתבליט גבוה... (ב) לוחיות מגולפות בתבליט נמוך יותר ומשובצות אבני חן, זכוכית צבעונית, עלי זהב, וכדומה. ... השנהבים נחשבים ליצירות האמנות הפיניקית וכנראה היו משובצים ברהיטים של ארמון מלכי ישראל. במקרא נזכר ’בית השן’ שבנה אחאב (מל״א כב, לט) ו’מיטות השן’ המסמלות את חיי המותרות ב[שומרון] בדברי התוכחה של עמוס (עמ׳ ו, ד)”.a
6. מה עוד תומך במהימנותו של ספר עמוס?
6 אין ספק שספר עמוס שייך לקאנון המקראי. לחיזוק מסקנה זו ראוי להזכיר את דברי סטפנוס במעשי השליחים ז׳:42, 43, שהזכיר במילים אחרות שלושה פסוקים מספר עמוס, ואת הציטטה של יעקב מן הספר המוזכרת במעשי השליחים ט״ו:15–18 (עמ׳ ה׳:25–27; ט׳:11, 12).
במה מועיל הספר
13. כיצד נוכל כיום להפיק תועלת מאזהרותיו של עמוס?
13 קוראי מקרא כיום יפיקו תועלת מן הספר אם ישימו לב לסיבה שבעטיה הכריז עמוס את אזהרותיו בפני ישראל, יהודה ועמי הסביבה. כל המואסים בתורת יהוה, כל העושקים והמדכאים את העניים, כל החמדנים והלא־מוסריים וכל עובדי האלילים לא יזכו לברכת יהוה. עם זאת, יהוה סולח לאלה השבים מדרכם הרעה ומתחרטים על מעשיהם, ונוהג עימם במידת הרחמים. מן החוכמה להתרחק מחברה משחיתה בעולמנו המרושע ולהישמע לדברי יהוה: ”דִרְשוני וִחְיוּ” (ה׳:4, 6, 14).
14. האם הפיקו היהודים בימי סטפנוס תועלת מן התזכורות שמתוך ספר עמוס?
14 לפני שמת על מזבח האמונה, ציטט סטפנוס את עמוס. הוא הזכיר למאזיניו היהודים שעם ישראל עבדו אלילים זרים, כגון מולֶך ורֵיפָן, ובגלל זה הוגלו מארצם. האם החזרה על דברי עמוס עזרה לאותם יהודים? לא! ברוב זעמם סקלו את סטפנוס למוות ובזאת הראו שהם ראויים לאסון הנוסף שניחת עליהם בחורבן ירושלים ב־70 לספירה (עמ׳ ה׳:25–27; מה״ש ז׳:42, 43).
15. אילו נבואות שיקום ראויות לדיון?
15 יהא זה למועיל לדון בנבואות הרבות שבספר עמוס, לא רק הנבואות שהתגשמו בעונשים שהומטו על ישראל, על יהודה ועל עמים אחרים אלא גם בנבואות השיקום. בהתאם לדבר יהוה בפי עמוס, שבו הגולים ב־537 לפה״ס אל מולדתם כדי לבנות וליישב את עריהם השוממות וכדי לטעת את כרמיהם וגניהם (עמ׳ ט׳:14; עז׳ ג׳:1).
16. כיצד הראה יעקב שהכתוב בעמוס ט׳:11, 12 מתגשם בהקשר לקהילה המשיחית?
16 עם זאת, בימי השליחים חלה התגשמות נפלאה ומפוארת של נבואת עמוס. על אודות איסוף הנוכרים לתוך הקהילה המשיחית, הבהיר יעקב בהשראת אלוהים שהדבר נובא בעמוס ט׳:11, 12. הוא ציין ש’הקמת סוכת דוד הנופלת’ באה לידי התגשמותה בהקשר לקהילה המשיחית, ”למען ידרשו את יהוה שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם, נאום יהוה”. מילים אלו הן הבסיס המקראי להתפתחות החדשה שעליה דיבר שמעון פטרוס — שאלוהים לקח מקרב הגויים ”עם לשמו” (מה״ש ט״ו:13–19).
17. על איזה שגשוג ועל איזו נצחיות מנבא עמוס בהקשר למלכות אלוהים?
17 ישוע המשיח, ראש הקהילה המשיחית, מזוהה במקומות אחרים כ”בן דוד” היורש את ”כיסא דוד אביו” ומולך לעולם (לוקס א׳:32, 33; ג׳:31). מכאן שנבואת עמוס מצביעה על מימוש הברית עם דוד בעניין המלכות. מילות הסיום בספר עמוס מציירות תמונה מרהיבה של שגשוג רב בעת הקמת ”סוכת דוד”, ומדגישות את נצחיותה של מלכות אלוהים: ”’ונטעתים על אדמתם, ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם’, אמר יהוה אלוהיך”. עם הקמת ”סוכת דוד” תימלא הארץ בברכות אין קץ (עמ׳ ט׳:13–15).
[הערת שוליים]
a החברה לחקירות ארץ ישראל ועתיקותיה והוצאת מסדה בע״מ ירושלים, תשל״א — 1970, עמוד 533.