ספר 30 —‏ עמוס

הכותב:‏ עמוס

מקום הכתיבה:‏ יהודה

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־804 לפה״ס

1.‏ מי היה עמוס?‏

לא נביא ולא בן נביא כי אם נוקד (‏מגדל צאן)‏ ובולס שִקמים היה עמוס כשקרא לו יהוה ושלחו להינבא ביהודה ובעיקר בממלכת ישראל הצפונית.‏ הוא היה אחד הנביאים שעליהם דיבר הכתוב במלכים ב׳.‏ י״ז:‏13,‏ 22,‏ 23‏.‏ עמוס בא מתְּקוֹעַ,‏ עיר ביהודה ששכנה כ־16 קילומטר דרומית לירושלים,‏ מהלך יום אחד בערך מגבולה הדרומי של ממלכת ישראל בת עשרת השבטים (‏עמ׳ א׳:‏1;‏ ז׳:‏14,‏ 15‏)‏.‏

2.‏ כיצד ניתן לקבוע את זמן נבואתו של עמוס?‏

² הפסוק הראשון בנבואת עמוס מציין שהוא החל לנבא בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל,‏ שנתיים לפני שהתחולל רעש אדמה בלתי רגיל.‏ מסתבר אפוא,‏ שעמוס ניבא במשך פרק זמן מסוים מתוך תקופה בת 26 שנה מ־829 ועד 804 לפה״ס בקירוב,‏ שנים שבמהלכן מלכו שני המלכים בו־זמנית.‏ הנביא זכריה מציין את רעש האדמה הרה האסון שאירע בימי עוזיה,‏ רעש שבעקבותיו נסו התושבים על נפשם (‏זכ׳ י״ד:‏5‏)‏.‏ ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו מספר כי פרצה רעידת אדמה בעת שעוזיה ניסה בעזות מצח להקטיר קטורת בהיכל.‏ אולם,‏ נראה כי הרעש שהזכיר עמוס אירע בשלב מוקדם יותר במלכות עוזיה.‏

3.‏ (‏א)‏ מדוע נבואות ההוי של עמוס ניתנו בעתן?‏ (‏ב)‏ כיצד רומם עמוס את ריבונות יהוה?‏

³ השם עמוס משמעו ”‏להיות מעמסה”‏ או ”‏לשאת מעמסה”‏.‏ בנוסף למסרים עמוסי פורענויות לישראל וליהודה (‏וכן גם לעמים רבים עובדי אלילים)‏,‏ מסר עמוס מסר של נחמה בדבר שיקומו של עם יהוה.‏ לא בכדי נשא עמוס משא של הוי לישראל.‏ שגשוג,‏ חיי מותרות ופריצות היו לדבר שבשגרה.‏ בני העם שכחו את תורת יהוה.‏ בשל השגשוג טחו עיניהם מראות כי בדומה לפרי בשל מדי,‏ היו הם בעיצומו של תהליך ריקבון שסופו השמדה.‏ עמוס חזה כי בתוך שנים ספורות בלבד תוגלה ממלכת עשרת השבטים מעבר לדמשק.‏ בכך רומם עמוס את צדקתו ואת ריבונותו של יהוה,‏ אשר 21 פעם מתואר בספרו בכינוי ”‏אדני”‏ (‏עמ׳ א׳:‏8‏)‏.‏

4.‏ התגשמותן של אילו נבואות מעידה על מהימנותו של ספר עמוס?‏

⁴ התגשמותן של נבואות אלו ואחרות מעידה על מהימנותו של ספר עמוס.‏ עוד חזה עמוס כי עמי האויב שמסביב לישראל ‏—‏ הארמים,‏ הפלישתים,‏ הצורים,‏ האדומים,‏ העמונים והמואבים ‏—‏ יאוכַּלו באש הכליה.‏ זו עובדה היסטורית שכל אחד ממעוזי אויב אלו אכן נפל ברבות הימים.‏ יהודה וישראל היו ראויות לגינוי רב יותר מפני שהן עזבו את יהוה לטובת פולחן כזב.‏ מעוזה האחרון של ישראל,‏ העיר המבוצרת שומרון,‏ נפלה בשנת 740 לפה״ס לאחר שצר עליה צבא אשור בניצוחו של שַלְמַנְאֶסֶר ה־5 (‏מל״ב י״ז:‏1–6‏)‏.‏ יהודה לא הפיקה לקחים מגורל אחותה,‏ ונחרבה ב־607 לפה״ס.‏

5.‏ כיצד תומכים הממצאים הארכיאולוגיים בספר עמוס?‏

⁵ עמוס גינה את ישראל על חיי המותרות שרווחו בה.‏ העשירים עשקו את העניים כדי לבנות לעצמם ’‏בתי שן [‏שנהב]‏’‏,‏ שבהם שתו יין למכביר וסעדו את לבם כיד המלך (‏עמ׳ ג׳:‏15;‏ ה׳:‏11,‏ 12;‏ ו׳:‏4–7‏)‏.‏ ממצאים ארכיאולוגיים מצביעים על השפע ששרר אז.‏ בחפירות שנערכו בשומרון נמצאו חפצי שנהב רבים.‏ באנציקלופדיה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל נאמר:‏ ”‏אפשר להבחין בהם שתי קבוצות עיקריות:‏ (‏א)‏ לוחיות מגולפות בתבליט גבוה.‏.‏.‏ (‏ב)‏ לוחיות מגולפות בתבליט נמוך יותר ומשובצות אבני חן,‏ זכוכית צבעונית,‏ עלי זהב,‏ וכדומה.‏ .‏.‏.‏ השנהבים נחשבים ליצירות האמנות הפיניקית וכנראה היו משובצים ברהיטים של ארמון מלכי ישראל.‏ במקרא נזכר ’‏בית השן’‏ שבנה אחאב (‏מל״א כב,‏ לט)‏ ו’‏מיטות השן’‏ המסמלות את חיי המותרות ב[‏שומרון]‏ בדברי התוכחה של עמוס (‏עמ׳ ו,‏ ד‏)‏”‏.‏a

6.‏ מה עוד תומך במהימנותו של ספר עמוס?‏

⁶ אין ספק שספר עמוס שייך לקאנון המקראי.‏ לחיזוק מסקנה זו ראוי להזכיר את דברי סטפנוס במעשי השליחים ז׳:‏42,‏ 43‏,‏ שהזכיר במילים אחרות שלושה פסוקים מספר עמוס,‏ ואת הציטטה של יעקב מן הספר המוזכרת במעשי השליחים ט״ו:‏15–18 (‏עמ׳ ה׳:‏25–27;‏ ט׳:‏11,‏ 12‏)‏.‏

במה מועיל הספר

13.‏ כיצד נוכל כיום להפיק תועלת מאזהרותיו של עמוס?‏

¹³ קוראי מקרא כיום יפיקו תועלת מן הספר אם ישימו לב לסיבה שבעטיה הכריז עמוס את אזהרותיו בפני ישראל,‏ יהודה ועמי הסביבה.‏ כל המואסים בתורת יהוה,‏ כל העושקים והמדכאים את העניים,‏ כל החמדנים והלא־מוסריים וכל עובדי האלילים לא יזכו לברכת יהוה.‏ עם זאת,‏ יהוה סולח לאלה השבים מדרכם הרעה ומתחרטים על מעשיהם,‏ ונוהג עימם במידת הרחמים.‏ מן החוכמה להתרחק מחברה משחיתה בעולמנו המרושע ולהישמע לדברי יהוה:‏ ”‏דִרְשוני וִחְיוּ”‏ (‏ה׳:‏4,‏ 6,‏ 14‏)‏.‏

14.‏ האם הפיקו היהודים בימי סטפנוס תועלת מן התזכורות שמתוך ספר עמוס?‏

¹⁴ לפני שמת על מזבח האמונה,‏ ציטט סטפנוס את עמוס.‏ הוא הזכיר למאזיניו היהודים שעם ישראל עבדו אלילים זרים,‏ כגון מולֶך ורֵיפָן,‏ ובגלל זה הוגלו מארצם.‏ האם החזרה על דברי עמוס עזרה לאותם יהודים?‏ לא!‏ ברוב זעמם סקלו את סטפנוס למוות ובזאת הראו שהם ראויים לאסון הנוסף שניחת עליהם בחורבן ירושלים ב־70 לספירה (‏עמ׳ ה׳:‏25–27;‏ מה״ש ז׳:‏42,‏ 43‏)‏.‏

15.‏ אילו נבואות שיקום ראויות לדיון?‏

¹⁵ יהא זה למועיל לדון בנבואות הרבות שבספר עמוס,‏ לא רק הנבואות שהתגשמו בעונשים שהומטו על ישראל,‏ על יהודה ועל עמים אחרים אלא גם בנבואות השיקום.‏ בהתאם לדבר יהוה בפי עמוס,‏ שבו הגולים ב־537 לפה״ס אל מולדתם כדי לבנות וליישב את עריהם השוממות וכדי לטעת את כרמיהם וגניהם (‏עמ׳ ט׳:‏14;‏ עז׳ ג׳:‏1‏)‏.‏

16.‏ כיצד הראה יעקב שהכתוב בעמוס ט׳:‏11,‏ 12 מתגשם בהקשר לקהילה המשיחית?‏

¹⁶ עם זאת,‏ בימי השליחים חלה התגשמות נפלאה ומפוארת של נבואת עמוס.‏ על אודות איסוף הנוכרים לתוך הקהילה המשיחית,‏ הבהיר יעקב בהשראת אלוהים שהדבר נובא בעמוס ט׳:‏11,‏ 12‏.‏ הוא ציין ש’‏הקמת סוכת דוד הנופלת’‏ באה לידי התגשמותה בהקשר לקהילה המשיחית,‏ ”‏למען ידרשו את יהוה שארית אדם וכל הגויים אשר נקרא שמי עליהם,‏ נאום יהוה”‏.‏ מילים אלו הן הבסיס המקראי להתפתחות החדשה שעליה דיבר שמעון פטרוס ‏—‏ שאלוהים לקח מקרב הגויים ”‏עם לשמו”‏ (‏מה״ש ט״ו:‏13–19‏)‏.‏

17.‏ על איזה שגשוג ועל איזו נצחיות מנבא עמוס בהקשר למלכות אלוהים?‏

¹⁷ ישוע המשיח,‏ ראש הקהילה המשיחית,‏ מזוהה במקומות אחרים כ”‏בן דוד”‏ היורש את ”‏כיסא דוד אביו”‏ ומולך לעולם (‏לוקס א׳:‏32,‏ 33;‏ ג׳:‏31‏)‏.‏ מכאן שנבואת עמוס מצביעה על מימוש הברית עם דוד בעניין המלכות.‏ מילות הסיום בספר עמוס מציירות תמונה מרהיבה של שגשוג רב בעת הקמת ”‏סוכת דוד”‏,‏ ומדגישות את נצחיותה של מלכות אלוהים:‏ ”‏’‏ונטעתים על אדמתם,‏ ולא יינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם’‏,‏ אמר יהוה אלוהיך”‏.‏ עם הקמת ”‏סוכת דוד”‏ תימלא הארץ בברכות אין קץ (‏עמ׳ ט׳:‏13–15‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏