ספר 31 —‏ עובדיה

הכותב:‏ עובדיה

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־607 לפה״ס

1.‏ מה מראה שהמסר חשוב יותר מהנביא?‏

בעשרים ואחד פסוקים בלבד מכריז עובדיה,‏ הספר הקצר ביותר בתנ״ך,‏ את משפט אלוהים על אומה שתבוא אל קצה,‏ ובו בזמן חוזה את ניצחונה הסופי של מלכות אלוהים.‏ לספר כותרת פשוטה:‏ ”‏חזון עובדיה”‏.‏ אין אנו יודעים מתי והיכן נולד עובדיה,‏ לאיזה שבט השתייך ומה פרטי חייו.‏ ברור אפוא,‏ שזהות הנביא אינה העיקר אלא המסר שבפיו,‏ ובצדק,‏ משום שכפי שאמר עובדיה,‏ זו ’‏שמועה מאת יהוה’‏.‏

2.‏ על איזו ארץ מוסבת נבואת עובדיה,‏ ומה נסך ביושביה ביטחון?‏

² השמועה מוסבת על אדום.‏ ארץ אדום,‏ שנודעה גם בשם הר שעיר,‏ היא חבל ארץ סלעי דרומית לים המלח לאורך הערבה,‏ ובו הרים גבוהים ועמקים נמוכים.‏ בנקודות מסוימות הרכס ההררי השוכן מזרחית לערבה מתנשא לגובה של 700,‏1 מטר.‏ אנשי תימן [‏מחוז באדום]‏ נודעו בחוכמתם ובאומץ לבם.‏ המבנה הגיאוגרפי של ארץ אדום סיפק לה הגנה טבעית ונסך באדומים ביטחון וגאווה.‏a

3.‏ האם התייחסו האדומים אל עם ישראל כאיש אל אחיו?‏

³ האדומים היו צאצאי עשיו,‏ אחיו של יעקב.‏ שם יעקב שוּנה לישראל,‏ ומכאן שהאדומים היו קרובים לבני ישראל;‏ כה קרובים עד כי נחשבו ל’‏אחים’‏ (‏דב׳ כ״ג:‏8‏)‏.‏ אולם,‏ יחסה של אדום היה רחוק מיחסו של איש לאחיו.‏ זמן קצר לפני שנכנסו בני ישראל אל הארץ המובטחת,‏ ביקש משה ממלך אדום רשות לעבור בארצו בשלום.‏ בעוינות קרה דחו האדומים את הבקשה וגיבּו את סירובם בהפגנת כוח (‏במ׳ כ׳:‏14–21‏)‏.‏ דוד הכניע את האדומים,‏ אך מאוחר יותר בימי יהושפט עשו הם יד אחת עם עמון ומואב נגד יהודה,‏ פשעו במלך יורם בן יהושפט,‏ לקחו שבויים מקרב עם ישראל שנשבו בידי עזה וצור ופשטו על יהודה בימי המלך אחז כדי לשבות שבויים נוספים (‏דה״ב כ׳:‏1,‏ 2,‏ 22,‏ 23;‏ מל״ב ח׳:‏20–22;‏ עמ׳ א׳:‏6,‏ 9;‏ דה״ב כ״ח:‏17‏)‏.‏

4.‏ (‏א)‏ איזה יחס בזוי עומד כנראה ביסוד דברי ההוקעה שהטיח עובדיה באדום?‏ (‏ב)‏ אילו ראיות מצביעות על כך ש־607 לפה״ס הוא התאריך הסביר ביותר של כתיבת הספר?‏

⁴ העוינות הגיעה לשיאה ב־607 לפה״ס,‏ עם חורבן ירושלים בידי צבאות בבל.‏ לא זו בלבד שהאדומים חזו בנעשה ושמחו לאיד,‏ הם אף האיצו בכובשים להרוס את העיר עד חורמה.‏ ”‏עָרו!‏ עָרו [‏החריבו]‏ עד היסוד בה!‏”‏ צעקו (‏תהל׳ קל״ז:‏7‏)‏.‏ הם נטלו חלק בהטלת גורלות לחלוקת השלל,‏ וכשניסו כמה פליטים יהודים להימלט מן הארץ,‏ חסמו את הדרכים והסגירו אותם לידי האויב.‏ יחס זה מצדם בעת חורבן ירושלים הוא שעומד כנראה ביסוד דברי ההוקעה שכתב עובדיה,‏ ואין ספק שמילים אלו נכתבו בשעה שהתנהגותה הבזויה של אדום עוד היתה טרייה במוחו (‏עוב׳ 11,‏ 14‏)‏.‏ מאחר שאדום עצמה נכבשה ונבזזה בידי נבוכדנאצר בתוך חמש שנים לאחר חורבן ירושלים,‏ מתחייב מכך שהספר נכתב קודם לכן;‏ התאריך הסביר ביותר הוא 607 לפה״ס.‏

5.‏ (‏א)‏ מניין לנו שנבואת עובדיה מהימנה ואמיתית?‏ (‏ב)‏ מדוע ניתן לומר שעובדיה עמד בכל התנאים הנדרשים מנביא אמת,‏ ומדוע שמו הולם אותו?‏

⁵ נבואת עובדיה נגד אדום התגשמה במלואה!‏ בנקודת השיא של הנבואה נאמר:‏ ”‏[‏והיה]‏ בית עשיו לקש.‏ ודלקו בהם ואכלום.‏ ולא יהיה שריד לבית עשיו,‏ כי יהוה דיבר”‏ (‏פס׳ 18‏)‏.‏ אדום חיה על חרבה ומתה בחרבה,‏ ולא נותר שריד מצאצאיה.‏ לפיכך,‏ הנבואה מהימנה ואמיתית.‏ עובדיה עמד בכל התנאים הנדרשים מנביא אמת:‏ הוא דיבר בשם יהוה,‏ נבואתו הסבה כבוד ליהוה וחזונו התגשם כפי שמוכיחה ההיסטוריה.‏ אכן יאה לו להיקרא עובדיה,‏ שם שפירושו ”‏עובד יהוה”‏.‏

במה מועיל הספר

10.‏ אילו נבואות אחרות ניבאו את חורבן אדום,‏ ומדוע כדאי לדון בהן בנוסף לנבואת עובדיה?‏

¹⁰ כדי לתת משנה תוקף לכך שהדין שנגזר על אדום יֵצא אל הפועל,‏ דאג יהוה עוד קודם לכן שנביאים אחרים יכריזו הכרזות דומות.‏ עם הבולטות מביניהן נמנות ההכרזות שביואל ד׳:‏19;‏ עמוס א׳:‏11,‏ 12;‏ ישעיהו ל״ד:‏5–7;‏ ירמיהו מ״ט:‏7–22;‏ יחזקאל כ״ה:‏12–14;‏ ל״ה:‏2–15‏.‏ ההכרזות המוקדמות נוגעות לגילויי עוינות בעבר,‏ ואילו ההכרזות המאוחרות יותר מצביעות על אשמתה של אדום בהתנהגות בל תסולח בעת שכבשו הבבלים את ירושלים,‏ ועל כך דיבר עובדיה.‏ אמונתנו ביכולת הניבוי של יהוה תתחזק אם נראה כיצד הפורענויות שנחזו אכן באו על אדום.‏ יתרה מזו,‏ הדבר יבנה את ביטחוננו ביהוה כאל שתמיד מגשים את מטרותיו המוצהרות (‏יש׳ מ״ו:‏9–11‏)‏.‏

11,‏ 12.‏ (‏א)‏ כיצד זה ש’‏אנשי שלומה’‏ של אדום גברו עליה?‏ (‏ב)‏ כיצד נכרתה אדום לעולם?‏

¹¹ עובדיה חזה כי ’‏אנשי בריתה’‏ של אדום,‏ ו’‏אנשי שלומה’‏,‏ יגברו עליה (‏עוב׳ 7‏)‏.‏ השלום בין בבל לבין אדום לא האריך ימים.‏ במרוצת המאה השישית לפה״ס כבשו כוחות בבל בניצוחו של נבונאיד את אדום.‏b למרות זאת,‏ כמאה שנה לאחר פלישת נבונאיד לאדום,‏ עדיין קיוותה אדום הגאה לחדש ימיה כקדם.‏ בעניין זה נאמר במלאכי א׳:‏4‏:‏ ”‏כי תאמר אדום,‏ ’‏רֻשַשְנוּ [‏נשברנו]‏,‏ ונשוב ונבנה חרבות’‏,‏ כה אמר יהוה צבאות,‏ ’‏המה יבנו ואני אהרוס’‏”‏.‏ חרף מאמציה להתאושש,‏ השתלטו הנבטים במאה ה־4 לפה״ס על אדום.‏ לאחר שרגליהם נדחקו מארצם,‏ התיישבו האדומים בדרום יהודה,‏ איזור שנקרא אִידוּמֵיאָה.‏ ומני אז לא עלה בידם לשוב ולכבוש את ארץ שעיר.‏

¹² לדברי יוסף בן מתתיהו,‏ במאה השנייה לפה״ס נכבשה שארית האדומים בידי יוחנן הוּרְקָנוֹס ה־1,‏ ונכפה עליהם להימול.‏ אט אט נטמעו הם בקרב היהודים תחת ממשל יהודי.‏ בעקבות חורבן ירושלים בידי הרומאים ב־70 לספירה,‏ נעלמו האדומים מבימת ההיסטוריה.‏c וכך ניבא עובדיה:‏ ”‏ונכרַתָּ לעולם.‏ .‏.‏.‏ ולא יהיה שריד לבית עשיו”‏ (‏עוב׳ 10,‏ 18‏)‏.‏

13.‏ מה אירע ליהודים בניגוד לאדומים?‏

¹³ בניגוד לשממת אדום,‏ שבו היהודים למולדתם ב־537 לפה״ס בהנהגת זרובבל,‏ ובנו מחדש את בית המקדש בירושלים וקנו להם אחיזה בארץ.‏

14.‏ (‏א)‏ איזו אזהרה ניתן לראות בגורל אדום?‏ (‏ב)‏ במה על כולנו להודות,‏ כדוגמת עובדיה,‏ ומדוע?‏

¹⁴ ברור אפוא,‏ שגאווה ועזות מצח סופן אסון!‏ מי שמרוממים עצמם בגאווה ושמחים לאידם של משרתי אלוהים,‏ מוטב שיתנו דעתם לגורל אדום.‏ עליהם להודות,‏ כפי שהודה עובדיה,‏ ש”‏ליהוה המלוכה”‏.‏ כל הנלחמים ביהוה ובעמו ייכרתו לעולם,‏ אבל מלכותו המפוארת וממלכתו הנצחית יעמדו ללא רבב לנצח נצחים!‏ (‏פסוק 21‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏