לאן מועדות פניך?
• רבים שקועים ראשם ורובם בענייני היומיום ואינם מוגיעים את מוחם בשאלה לאן מועדות פניהם.
• המקרא מביא לתשומת לבנו שצפויים להתרחש אירועים מפליאים. הוא גם מזהיר אותנו מפני מהפך גלובאלי שיחול בקרוב במוסדות האדם. כדי להפיק תועלת ממידע זה ולהימלט מאסון, דרושה מצידנו פעולה נחרצת ודחופה.
• יש המודעים לַכּתוּב במקרא ומשתדלים ליישם אותו, אבל דאגות החיים מסיחות את דעתם.
• האם אתה מרוצה מהכיוון שחייך צועדים אליו? כאשר אתה מתכנן תוכניות, האם אתה שוקל איזו השפעה תהיה להן על מטרותיך בחיים לטווח ארוך?
[תיבה /תמונות בעמוד 9]
מה הדבר החשוב מכול עבורך?
כיצד היית מדרג את הדברים שלהלן על־פי סדר חשיבותם? מַספר אותם.
חלק ניכר מהם תופסים מקום נאות בחיים, אבל מה מביניהם הוא לדעתך החשוב מכול? מה השני בחשיבותו? וכן הלאה.
․․․ בידור/בילויים
․․․ העבודה או הקריירה שלי
․․․ בריאות
․․․ אושרי האישי
․․․ בת זוגי (או בן זוגי)
․․․ הוריי
․․․ ילדיי
․․․ בית יפה, בגדים איכותיים
․․․ להיות הכי טוב בכל דבר שאני עושה
․․․ עבודת אלוהים
[תיבה בעמודים 10, 11]
האם הבחירות שלך מוליכות אותך לאן שאתה באמת רוצה להגיע?
תן דעתך לשאלות הבאות
בידור/בילויים: האם סוגי הבידור שאני בוחר מקנים לי הרגשה טובה של רעננות? האם הם כרוכים בריגושים העלולים לסכן את חיי או להותיר אותי נכה לכל החיים? האם מדובר ב”בילוי” המלהיב אותי שעות ספורות וסופו כאב לב ממושך? גם אם הבידור שאני בוחר בריא מטבעו, האם אני מקדיש לו יותר מדי זמן, ולא נותר לי פנאי לדברים חשובים יותר?
העבודה או הקריירה שלי: האם עבודתי משמשת אותי כמקור פרנסה, או שמא אני משועבד לה? האם היא תובענית מדי עד כדי כך שהיא מזיקה לבריאותי? האם אני מעדיף לעבוד שעות נוספות או מעדיף לבלות זמן עם אשתי ועם ילדיי? אם המעסיק דורש ממני לבצע עבודה המנוגדת למצפוני או עבודה אשר תכופות דוחקת את העניינים הרוחניים לקרן זווית, האם אמלא אחר דרישתו כדי לא לאבד את המשרה?
בריאות: האם אני מקבל אותה כמובן מאליו או האם אני מקפיד לשמור עליה? האם היא נושא השיחה העיקרי שלי? האם יחסי לבריאות מעיד על דאגה למשפחתי?
אושרי האישי: האם אושרי האישי עומד בראש מעייניי? האם אושרי קודם לאושרם של בן זוגי או של משפחתי? האם דרכי למצוא אושר עולה בקנה אחד עם עבודת אלוהים האמיתית?
בת זוגי (או בן זוגי): האם אני רואה בה חברה קרובה רק כאשר נוח לי? האם אני מכבד אותה ונוהג בה כאדם בעל כבוד עצמי? האם אמונתי באלוהים משפיעה על גישתי כלפיה?
הוריי: אם אני עדיין קטין, האם אני שומע בקול הוריי — עונה להם בכבוד, מבצע מטלות, חוזר הביתה בשעה שהם קובעים, נמנע מחברה ומפעילויות שהוריי מזהירים אותי מפניהן? אם אני מבוגר, האם אני מקשיב להוריי בכבוד ומושיט להם עזרה מתאימה במקרה הצורך? האם יחסי אליהם מוכתב על־פי נוחותי האישית או על־פי עצותיו של דבר־אלוהים?
ילדיי: האם אני חש אחריות להנחיל לילדיי ערכי מוסר נאותים, או שמא אני מצפה שבית־הספר יעשה זאת? האם אני מקדיש זמן לילדיי, או האם אני מצפה שהצעצועים, הטלוויזיה או המחשב יעסיקו אותם? האם אני מטיל מוסר על ילדיי בעקביות בכל פעם שהם מתעלמים מהדרכת אלוהים, או שמא אני עושה כן רק אם הם מרגיזים אותי?
בית יפה, בגדים איכותיים: מה קובע את מידת תשומת הלב שאני מקדיש להופעתי החיצונית ולנכסיי — הרושם שאני רוצה להותיר על השכנים? טובת המשפחה שלי? עובדת היותי משרת אלוהים?
להיות הכי טוב בכל דבר שאני עושה: האם חשוב לי לעשות דברים כהלכה? האם אני שואף להיות הטוב מכולם? האם מפריע לי לראות מישהו שהישגיו עולים על שלי?
עבודת אלוהים: האם חשוב לי למצוא חן בעיני אלוהים יותר מאשר בעיני בן זוגי, ילדיי, הוריי או המעסיק שלי? האם אהיה מוכן לדחוק למקום משני את עבודת אלוהים כדי לשמור על סגנון חיים נוח?
בחן היטב את עצות המקרא
איזה מקום תופס אלוהים בחייך?
קהלת י״ב:13: ”את האלוהים ירָא ואת מצוותיו שמור, כי זה כל [חובתו של] האדם”.
שאל את עצמך: האם חיי מוכיחים שזוהי השקפתי? האם הציות למצוות אלוהים קובע עבורי כיצד אמלא את תפקידיי בבית, בעבודה או בבית־הספר? או שמא עניינים אחרים או לחצי החיים מכתיבים לי אם בכלל אפנה זמן לאלוהים?
מה טיב יחסיך עם אלוהים?
משלי ג׳:5, 6: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען. בכל דרכיך דעהו, והוא יישר אורחותיך”.
מתי ד׳:10: ”ליהוה אלוהיך תשתחווה ואותו לבדו תעבוד”.
שאל את עצמך: האם אני חש כך כלפי אלוהים? האם שגרת חיי היומיומית והתמודדותי עם משברים ממחישות את הביטחון והמסירות המוצגים בפסוקים?
עד כמה חשוב לך לקרוא וללמוד את המקרא?
יוחנן י״ז:3: ”ואלה הם חיי עולם: שיכירו אותך, אלוהי האמת לבדו, ואת אשר שלחת — את ישוע המשיח”.
שאל את עצמך: האם המקום שאני נותן לקריאת דבר־אלוהים ולהרהורים בכתוב מראה שאני באמת מאמין בו?
עד כמה חשוב לך לנכוח באסיפות הקהילה המשיחית?
עברים י׳:24, 25: ”נשים לבנו איש אל רעהו, לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים. בל נזניח את התכנסותנו... כי אם נעודד איש את רעהו, ובייחוד בראותכם כי קרב היום”.
תהלים קכ״ב:1: ”שמחתי באומרים לי: ’בית יהוה נלך’”.
שאל את עצמך: האם אורח חיי מעיד על כך שאני מוקיר את ההדרכה הזו המצויה בדבר־אלוהים? האם החמצתי בחודש האחרון אסיפות קהילה לטובת דבר אחר?
האם ניכרת בך ההתלהבות לשוחח עם אחרים על אלוהים ועל מטרתו?
מתי כ״ד:14: ”בשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות... ואחרי כן יבוא הקץ”.
מתי כ״ח:19, 20 (ע״ח): ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, ... ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם”.
תהלים צ״ו:2: ”שירו ליהוה, ברכו שמו. בשרו מיום ליום ישועתו”.
שאל את עצמך: האם פעילות זו תופסת בחיי את המקום הראוי לה? האם השתתפותי בה מראה שאני מודע לדחיפות הזמנים שבהם אנו חיים?