ספר 23 —‏ ישעיהו

הכותב:‏ ישעיהו

מקום הכתיבה:‏ ירושלים

זמן השלמת הכתיבה:‏ אחרי 732 לפה״ס

התקופה הנסקרת:‏ בערך מ־778 עד אחרי 732 לפה״ס

צלו המאיים של מלך אשור האכזרי ריחף מעל אימפריות אחרות ועל ממלכות קטנות במזרח התיכון.‏ בכל האזור רחשו דיבורים על קשירת קשר ועל בריתות מדיניות (‏יש׳ ח׳:‏9–13‏)‏.‏ ממלכת ישראל הכופרת שבצפון צפויה הייתה ליפול בקרוב קורבן למזימה בינלאומית זו,‏ ומלכי יהודה שבדרום החזיקו בכתר כשעתידם עומד בסימן שאלה (‏מל״ב פרקים ט״ו עד כ״א‏)‏.‏ כלי נשק חדישים פותחו והוכנסו לשימוש,‏ דבר שתרם לאימת הזמנים (‏דה״ב כ״ו:‏14,‏ 15‏)‏.‏ היכן ניתן למצוא הגנה וישועה?‏ העם והכוהנים בממלכת יהודה הקטנה אומנם העלו על דל שפתיהם את שם יהוה,‏ אך לבם ריחק למחוזות אחרים,‏ תחילה אל אשור ואחר כך דרומה למצרים (‏מל״ב ט״ז:‏7;‏ י״ח:‏21‏)‏.‏ האמונה בזרוע יהוה דעכה.‏ במקום שבו לא הייתה עבודת אלילים גמורה,‏ שלטה צורת פולחן צבועה,‏ המבוססת על פורמאליות ולא על יראת אלוהים אמיתית.‏

² אם כן,‏ מי ידבר בשם יהוה?‏ מי יכריז על זרוע ישועתו?‏ ”‏הנני!‏ שלחני”‏,‏ נשמעה הקריאה בנפש חפצה.‏ המתנדב היה ישעיהו,‏ שעוד קודם לכן החל להינבא.‏ היה זה בשנת מותו של המלך עוזיהו המצורע,‏ בערך ב־778 לפה״ס (‏יש׳ ו׳:‏1,‏ 8‏)‏.‏ השם ישעיהו פירושו ”‏הישועה ליהוה”‏,‏ וזה גם פשר השם ישוע (‏”‏יהוה הוא ישועה”‏)‏,‏ אם כי בסדר מילים הפוך.‏ מתחילתה ועד סופה מדגישה נבואת ישעיהו את העובדה שיהוה הוא מקור הישועה.‏

³ ישעיהו היה בנו של אמוץ (‏א׳:‏1‏)‏.‏ המקרא אינו מוסר פרטים באשר להולדתו ולמותו.‏ במסורת היהודית מסופר שהוא נוסר למוות בידי מנשה המלך המרושע.‏ (‏השווה עברים י״א:‏37‏.‏)‏ מכתביו עולה כי התיישב בירושלים עם אשתו הנביאה ונולדו לו לפחות שני בנים בעלי שמות נבואיים (‏יש׳ ז׳:‏3;‏ ח׳:‏1,‏ 3‏)‏.‏ הוא ניבא בימיהם של לפחות ארבעה מלכי יהודה:‏ עוזיהו,‏ יותם,‏ אחז ויחזקיהו.‏ הוא החל להינבא בערך ב־778 לפה״ס (‏מאז מות עוזיהו,‏ או אולי קודם לכן)‏ והמשיך בפעילותו הנבואית לפחות עד אחרי 732 לפה״ס (‏השנה ה־14 ליחזקיהו)‏,‏ כלומר,‏ לא פחות מ־46 שנה.‏ אין ספק שעד תאריך זה העלה ישעיהו על הכתב את נבואתו (‏א׳:‏1;‏ ו׳:‏1;‏ ל״ו:‏1‏)‏.‏ נביאים אחרים בני דורו היו מיכה ביהודה,‏ והושע ועודד בצפון (‏מיכה א׳:‏1;‏ הוש׳ א׳:‏1;‏ דה״ב כ״ח:‏6–9‏)‏.‏

⁴ העובדה שישעיהו הוא שנצטווה לכתוב את משפטיו הנבואיים של יהוה מתבררת מן הכתוב בישעיהו ל׳:‏8‏:‏ ”‏עתה בוא,‏ כתבה על לוח איתם,‏ ועל ספר חוקה,‏ ותהי ליום אחרון לעד,‏ עד עולם”‏.‏ הרבנים היהודים הקדומים הכירו בישעיהו ככותב הספר ולימים הציבו את ספרו כראשון מבין הנביאים הגדולים (‏ישעיהו,‏ ירמיהו ויחזקאל)‏.‏

⁵ יש המצביעים על שינוי הסגנון מפרק מ׳‏ והלאה כראיה לכך שחלק זה נכתב בידי כותב אחר,‏ ”‏ישעיהו השני”‏.‏ אך די בשינוי הנושא כדי להסביר זאת.‏ קיימות ראיות למכביר שלפיהן ישעיהו כתב את הספר כולו הנושא את שמו.‏ אחדות הספר מתבטאת,‏ לדוגמה,‏ במונח ”‏קדוש ישראל”‏,‏ המופיע 12 פעם בין הפרקים א׳ עד ל״ט‏,‏ ו־13 פעם בפרקים מ׳ עד ס״ו‏,‏ סך הכל 25 פעם;‏ ביתר התנ״ך מופיע המונח 6 פעמים בלבד.‏ גם השליח פאולוס מעיד על אחדות הספר.‏ הוא מצטט מכל חלקי הנבואה ומייחס את היצירה כולה לכותב אחד,‏ ישעיהו (‏השווה רומים י׳:‏16,‏ 20;‏ ט״ו:‏12 עם ישעיהו נ״ג:‏1;‏ ס״ה:‏1;‏ י״א:‏1‏)‏.‏

⁶ מעניין לציין שהחל מ־1947 נתגלו כתבים קדומים במערות לא הרחק מחורבות קומראן,‏ סמוך לחופו הצפוני מערבי של ים המלח.‏ אלה הם מגילות ים המלח,‏ הכוללות את נבואת ישעיהו.‏ מגילת ישעיהו ערוכה יפה ושמורה היטב.‏ היא נכתבה בעברית קדם מסורתית לפני יותר מ־000,‏2 שנה,‏ בסוף המאה השנייה לפה״ס.‏ מכאן שהיא עתיקה יותר באלף שנים בערך מכתבי היד הקדומים ביותר שבנמצא של נוסח המסורה,‏ אשר עליהם מבוססים תרגומי התנ״ך המודרניים.‏ קיימים מספר הבדלים קלים באיות וכמה שינויים במבנה הדקדוקי,‏ אך אין היא שונה מהותית מנוסח המסורה.‏ הרי לך ראיה משכנעת לכך שספרי המקרא בימינו מכילים את נבואתו המקורית של ישעיהו כפי שנמסרה לו בהשראת אלוהים.‏ יתרה מזו,‏ מגילות קדומות אלו מפריכות את טענת המבקרים שהיו קיימים שני ”‏ישעיהו”‏,‏ משום שפרק מ׳‏ מתחיל בשורה האחרונה של העמודה המכילה את פרק ל״ט‏,‏ ומשפט הפתיחה של הפרק מסתיים בעמודה הבאה.‏ ברור אפוא,‏ שהמעתיק לא חשב שבנקודה זו מתחלף הכותב והספר מתחלק לשניים.‏a

⁷ קיימות ראיות רבות המצביעות על מהימנותו של ספר ישעיהו.‏ אין נביא אחר,‏ פרט למשה,‏ המצוטט כל כך הרבה פעמים בכתבים המשיחיים.‏ יש גם שפע של ראיות היסטוריות וארכיאולוגיות המוכיחות את מהימנותו,‏ כגון הכתבים ההיסטוריים של מלכי אשור,‏ וביניהם מנסרה של סנחריב בצורת משושה אשר בה מתאר סנחריב את גירסתו בדבר המצור על ירושליםb (‏יש׳ פרקים ל״ו,‏ ל״ז‏)‏.‏ עיי חורבותיה של בבל מעידים על התגשמות הכתוב בישעיהו י״ג:‏17–22‏.‏c כל אחד ואחד מאלפי היהודים שעשו את דרכם מבבל,‏ לאחר ששוחררו בידי המלך כורש,‏ אשר את שמו כתב ישעיהו כ־200 שנה קודם לכן,‏ היוו עדויות חיות למהימנות הספר.‏ ייתכן מאוד שמאוחר יותר הראו לכורש את הנבואה,‏ שכן בשעה ששחרר את היהודים,‏ הצהיר כורש שיהוה הורה לו לעשות כן (‏יש׳ מ״ד:‏28;‏ מ״ה:‏1;‏ עז׳ א׳:‏1–3‏)‏.‏

⁸ הנבואות המשיחיות הן מבין צדדיו הבולטים של ספר ישעיהו.‏ ישעיהו זכה לכינוי ”‏הנביא האוונגליסט”‏ לאור העובדה שהרבה מנבואותיו התגשמו במאורעות חייו של ישוע.‏ פרק נ״ג‏,‏ שזמן רב נחשב ל”‏פרק סתום”‏,‏ לא רק בעיני הסריס האתיופי שמסופר עליו במעשי השליחים פרק ח׳‏‏,‏ אלא גם לעם היהודי בכללותו,‏ מנבא בצבעים כה עזים את היחס שניתן לישוע,‏ עד כי מתקבל הרושם שמדובר בעד ראייה.‏ ההשוואות שלהלן מראות שבכתבים המשיחיים מתועדות ההתגשמויות הנבואיות של פרק מיוחד זה בספר ישעיהו:‏ נ״ג פסוק 1 — יוחנן י״ב:‏37,‏ 38;‏ נ״ג פסוק 2 — יוחנן י״ט:‏5–7;‏ נ״ג פסוק 3 — מרקוס ט׳:‏12;‏ נ״ג פסוק 4 — מתי ח׳:‏16,‏ 17;‏ נ״ג פסוק 5 — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏24;‏ נ״ג פסוק 6 — פטרוס א׳.‏ ב׳:‏25;‏ נ״ג פסוק 7 — מעשי השליחים ח׳:‏32,‏ 35;‏ נ״ג פסוק 8 — מעשי השליחים ח׳:‏33;‏ נ״ג פסוק 9 — מתי כ״ז:‏57–60;‏ נ״ג פסוק 10 — עברים ז׳:‏27;‏ נ״ג פסוק 11 — רומים ה׳:‏18;‏ נ״ג פסוק 12 — לוקס כ״ב:‏37‏.‏ מי מלבד אלוהים יכול היה לחזות תחזיות כה מדויקות?‏

במה מועיל הספר

³⁴ מכל הבחינות נבואת ישעיהו היא מתנה רבת תועלת מאת יהוה אלוהים.‏ היא חושפת את מחשבותיו הנשגבות של אלוהים (‏יש׳ נ״ה:‏8–11‏)‏.‏ נואמים שנאומיהם עוסקים באמיתות מקראיות יכולים להיעזר בישעיהו כמקור בלתי נדלה של משלים חיים הקולעים למטרה בעוצמה רבה,‏ בדומה למשלי ישוע.‏ ישעיהו ממחיש לנו מה אווילי הדבר להשתמש באותו עץ הן כחומר דלק והן לעשיית פסל למטרות פולחן.‏ הוא מראה לנו עד כמה לא נוח לאדם השוכב על מצע קצר מדי ומתכסה במסיכה [‏שמיכה]‏ צרה מדי,‏ והוא משמיע לנו את שנתם הכבדה של הנביאים המשולים לכלבים אילמים,‏ עצלים מכדי לנבוח.‏ אם נענה לקריאתו של ישעיהו ו’‏נדרוש מעל ספר יהוה ונקרא’‏ בו,‏ אזי נעריך את המסר רב העוצמה שיש בפי ישעיהו לימינו אנו (‏מ״ד:‏14–20;‏ כ״ח:‏20;‏ נ״ו:‏10–12;‏ ל״ד:‏16‏)‏.‏

³⁵ הנבואה מתמקדת בעיקר במלכות אלוהים שבידי המשיח.‏ יהוה הוא המלך העליון,‏ והוא מושיענו (‏ל״ג:‏22‏)‏.‏ אך מה באשר למשיח?‏ הבשורה שבישר המלאך למרים בדבר הילד שייוולד מראה שהכתוב בישעיהו ט׳:‏5,‏ 6 צפוי היה להתגשם כשיירש המשיח את כיסא דוד,‏ ”‏וימלוך על בית יעקב לעולם ואין קץ למלכותו”‏ (‏לוקס א׳:‏32,‏ 33‏)‏.‏ על־פי מתי א׳:‏22,‏ 23‏,‏ לידתו של ישוע מבתולה הגשימה את הכתוב בישעיהו ז׳:‏14 ומזהה אותו כ”‏עמנו אל”‏.‏ כעבור 30 שנה בערך,‏ החל יוחנן המטביל להכריז כי ”‏קרבה מלכות שמיים”‏.‏ כל ארבעת ספרי הבשורה מצטטים את ישעיהו מ׳:‏3 ומראים כי יוחנן הוא ’‏הקול הקורא במדבר’‏ (‏מתי ג׳:‏1–3;‏ מר׳ א׳:‏2–4;‏ לוקס ג׳:‏3–6;‏ יוח׳ א׳:‏23‏)‏.‏ בעת טבילתו נעשה ישוע למשיח — משיח יהוה,‏ נצר ושורש ישי — שימלוך על הגויים.‏ עליהם לדרוש אליו ולתלות בו את תקוותם,‏ כלשון הנבואה שבישעיהו י״א:‏1,‏ 10 (‏רומ׳ ט״ו:‏8,‏ 12‏)‏.‏

³⁶ ראה כיצד מוסיף ישעיהו לזהות את המלך המשיח.‏ ישוע קרא ממגילת ישעיהו על תפקידו כדי להראות שהוא משיח יהוה,‏ ואחר כך ’‏בישר את מלכות אלוהים’‏ משום שעל־פי דבריו,‏ ’‏לכך נשלח’‏ (‏לוקס ד׳:‏17–19,‏ 43;‏ יש׳ ס״א:‏1,‏ 2‏)‏.‏ ארבעת ספרי הבשורה מלאים בפרטים על שירותו הארצי של ישוע ואופן מותו כמנובא בישעיהו פרק נ״ג‏.‏ היהודים אומנם שמעו את בשורת המלכות וראו את נפלאותיו של ישוע,‏ אך הם לא הבינו את פשר הדברים בגלל לבם חסר האמונה,‏ וכך התקיים הכתוב בישעיהו ו׳:‏9,‏ 10;‏ כ״ט:‏13;‏ נ״ג:‏1 (‏מתי י״ג:‏14,‏ 15;‏ יוח׳ י״ב:‏38–40;‏ מה״ש כ״ח:‏24–27;‏ רומ׳ י׳:‏16;‏ מתי ט״ו:‏7–9;‏ מר׳ ז׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ ישוע היה להם לאבן נגף,‏ ועם זאת שימש כאבן פינה,‏ אותה הניח יהוה בציון ועליה הוא בונה את ביתו הרוחני,‏ על־פי הכתוב בישעיהו ח׳:‏14;‏ כ״ח:‏16 (‏לוקס כ׳:‏17;‏ רומ׳ ט׳:‏32,‏ 33;‏ י׳:‏11;‏ פט״א ב׳:‏4–10‏)‏.‏

³⁷ גם שליחיו של ישוע המשיח נעזרו בנבואת ישעיהו וייחסו אותה לשירותם.‏ לדוגמה,‏ כדי להראות שיש צורך במבשרים לבניית אמונה,‏ מצטט פאולוס את ישעיהו ואומר:‏ ”‏מה נאוו רגלי מבשרי טוב!‏”‏ (‏רומ׳ י׳:‏15;‏ יש׳ נ״ב:‏7‏;‏ ראה גם רומים י׳:‏11,‏ 16,‏ 20,‏ 21‏.‏)‏ להמחשת נצחיותה של הבשורה הטובה מצטט פטרוס את ישעיהו ואומר:‏ ”‏הן ’‏כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה.‏ יבש חציר,‏ נבל ציץ,‏ ודבר אלוהינו יקום לעולם’‏.‏ והוא הדבר אשר בישרו לכם”‏ (‏פט״א א׳:‏24,‏ 25;‏ יש׳ מ׳:‏6–8‏)‏.‏

³⁸ ישעיהו מצייר את תקוות המלכות בצבעים מרהיבים!‏ הנה ”‏שמיים חדשים וארץ חדשה”‏ ובהם ”‏לצדק ימלוך מלך”‏,‏ ו”‏שרים למשפט ישׂורו”‏.‏ האין זו סיבה לשוש ולגיל?‏ (‏ס״ה:‏17,‏ 18;‏ ל״ב:‏1,‏ 2‏)‏ פטרוס מצטט שוב את הבשורה המשמחת שבישעיהו:‏ ”‏ואנחנו מחכים,‏ על־פי הבטחתו,‏ לשמיים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ישכון בם”‏ (‏פט״ב ג׳:‏13‏)‏.‏ היבט מופלא זה של המלכות זוכה למלוא תפארתו בפרקים האחרונים של ספר ההתגלות (‏יש׳ ס״ו:‏22,‏ 23;‏ כ״ה:‏8;‏ ההת׳ כ״א:‏1–5‏)‏.‏

³⁹ אם כן,‏ לצד דברי גינוי נוקבים כנגד אויבי יהוה וכנגד כל הצבועים המתיימרים להיות משרתי אלוהים,‏ מצביע ספר ישעיהו בתיאורים נשגבים על התקווה הנפלאה בדבר מלכות המשיח,‏ אשר באמצעותה יקודש שם יהוה הנאדר.‏ הספר תורם רבות להבהרת האמיתות הנפלאות בנוגע למלכות יהוה ומציף את לבנו בשמחה ובכיסופים ’‏לישועתו’‏ (‏יש׳ כ״ה:‏9;‏ מ׳:‏28–31‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏