ספר 25 —‏ איכה

הכותב:‏ ירמיהו

מקום כתיבה:‏ סמוך לירושלים

זמן השלמת הכתיבה:‏ 607 לפה״ס

ספר איכה הוא קינה המביעה צער עמוק על מאורע הרה אסון בתולדות עמו הנבחר של אלוהים — חורבן ירושלים ב־607 לפה״ס בידי נבוכדנאצר מלך בבל.‏ השם ”‏איכה”‏ לקוח מן המילה הראשונה בספר שמשמעה ”‏איך”‏.‏ מתרגמי תרגום השבעים ליוונית כינו את הספר תְּרֶנוי,‏ שפירושו ”‏קינות”‏.‏ בתלמוד הבבלי מכונה הספר קינות.‏ הִייֶרוֹנִימוּס,‏ שכתב בלטינית,‏ הוא שהעניק לספר את השם Lamentationes ומכאן שמו באנגלית.‏

² בתרגומי המקרא לאנגלית מופיע ספר איכה אחרי ספר ירמיהו,‏ ואילו בקאנון העברי מצוי הספר על־פי־רוב בקובץ ’‏כתובים’‏,‏ יחד עם שיר השירים,‏ רות,‏ קהלת ואסתר — קבוצה קטנה הידועה בשם ”‏חמש מגילות”‏.‏ בספרי מקרא בני זמננו מופיע הספר בין רות לבין קהלת או בין אסתר לבין קהלת,‏ אך בכתבי יד קדומים ממוקם הספר לאחר ירמיהו.‏

³ שם הכותב אינו מוזכר בספר,‏ אך אין כמעט עוררין על כך שהכותב היה ירמיהו.‏ בתרגום השבעים ליוונית מופיעה בתחילת הספר הכותרת:‏ ”‏ויהי אחרי גלות ישראל וירושלים נשמה,‏ וישב ירמיהו ויבך ויקונן את הקינה הזאת על ירושלים ויאמר”‏.‏ הִייֶרוֹנִימוּס ראה במילים אלו תוספת מזויפת והשמיט אותן מתרגום המקרא שהוציא מתחת ידו.‏ אולם,‏ ייחוס הספר לירמיהו הוא התפיסה המסורתית המקובלת של היהודים,‏ והוא נתמך על־ידי התרגום הארמי,‏ תרגום וולגטה ללטינית,‏ תרגום יונתן,‏ התלמוד הבבלי וכן הלאה.‏

⁴ מבקרי מקרא מסוימים מנסים להוכיח שספר איכה לא נכתב בידי ירמיהו.‏ ואולם,‏ בספר העיון פירוש לכתבי־הקודש (‏A Commentary on the Holy Bible‏)‏ מובאות ראיות לכך שירמיהו אכן כתב את הספר:‏ ”‏התיאורים החיים של ירושלים בפרקים ב׳‏ ו־‏ד׳‏ הם פרי עטו של עד ראייה;‏ אופיים האוהד ורוחם הנבואית של השירים כולם,‏ וכן גם סגנונם,‏ ניסוחם ומסריהם אופייניים מאוד לירמיהו”‏.‏a קיימים מונחים מקבילים רבים באיכה ובירמיהו,‏ כמו המילים ”‏עיני יורדה מים (‏דמעות)‏”‏ להבעת צער עמוק (‏איכה א׳:‏16;‏ ב׳:‏11;‏ ג׳:‏48,‏ 49;‏ יר׳ ח׳:‏23;‏ י״ג:‏17;‏ י״ד:‏17‏)‏,‏ או המילים המביעות שאט נפש מן הנביאים והכוהנים מפאת שחיתותם (‏איכה ב׳:‏14;‏ ד׳:‏13,‏ 14;‏ יר׳ ב׳:‏34;‏ ה׳:‏30,‏ 31;‏ י״ד:‏13,‏ 14‏)‏.‏ הפסוקים בירמיהו ח׳:‏18–22 ו־‏י״ד:‏17,‏ 18 מראים שירמיהו ידע בהחלט להתנסח בסגנון הנוגה של ספר איכה.‏

⁵ מוסכם כי הספר נכתב זמן קצר לאחר נפילת ירושלים ב־607 לפה״ס.‏ האימה שנלוותה למצור ולשריפת העיר עדיין הייתה טרייה במוחו של ירמיהו,‏ וכאבו מתבטא בצבעים עזים.‏ פרשן אחד ציין שהצער שמביע הנביא אינו בא לידי מיצוי,‏ ושכל אחד ואחד ממרכיביו שב ומופיע משיר לשיר.‏ עוד אמר הפרשן:‏ ”‏סערת רגשות זו.‏.‏.‏ היא מן הראיות המוצקות ביותר לכך שהספר נכתב בסמיכות לאירועים ולתחושות שבכוונתו להעביר לקורא”‏.‏b

⁶ מבנה הספר מעורר עניין רב בקרב חוקרי המקרא.‏ הספר מורכב מחמישה פרקים,‏ כלומר,‏ חמישה שירים ליריים.‏ ארבעת הפרקים הראשונים ערוכים במבנה אקרוסטיכון,‏ כשכל פסוק נפתח באחת מ־22 אותיות האלף־בית העברי בסדר עולה.‏ בפרק השלישי יש 66 פסוקים,‏ והפרק ערוך בסדר של אלף־בית משולש,‏ כלומר,‏ שלושה פסוקים לכל אות.‏ הפרק החמישי אינו ערוך בשיטת אקרוסטיכון אך יש בו 22 פסוקים.‏

⁷ ספר איכה מבטא כאב עמוק על המצור,‏ הכיבוש והחורבן שבאו על ירושלים בידי נבוכדנאצר,‏ ואין שני לו בחיוּתו ובהשתפכות הרגשות שבו.‏ הכותב מביע צער עמוק על השממה,‏ האומללות והבלבול שרואות עיניו.‏ רעב,‏ חרב וזוועות אחרות ממיטים סבל בל יתואר על העיר — עונש מאת אלוהים מפאת חטאיהם של העם,‏ הנביאים והכוהנים.‏ עם זאת,‏ עדיין יש תקווה ואמונה ביהוה,‏ ונישאות אליו תפילות למען ישיב עטרה ליושנה.‏

במה מועיל הספר

¹³ ספר איכה הוא ביטוי לבטחונו המלא של ירמיהו באלוהים.‏ בתהומות הכאב והתבוסה המוחצת,‏ ללא שמץ של תקווה ממקורות אנוש,‏ נושא עיניו הנביא לישועה שתבוא מיהוה ריבון היקום.‏ מן הראוי שהספר יעורר ציות ויושרה בכל עובדי האל האמיתיים,‏ ובו בזמן ישמש אזהרה חריפה כנגד מי שמתעלמים מן השם הנאדר מכול וממה שהוא מייצג.‏ אין בהיסטוריה דברי הספד דומים בלשון כה נוגה ומרגשת על עיר שנחרבה.‏ הספר מתאר לתועלתנו את היד הקשה שינקוט אלוהים כלפי מי שמוסיפים להיות מרדנים,‏ קשי עורף ונטולי חרטה.‏

¹⁴ התועלת של הספר ניכרת גם בעובדה שהוא מצביע על מימושן של כמה מאזהרותיו ונבואותיו של אלוהים (‏איכה א׳:‏2 — יר׳ ל׳:‏14;‏ איכה ב׳:‏15 — יר׳ י״ח:‏16;‏ איכה ב׳:‏17 — וי׳ כ״ו:‏17;‏ איכה ב׳:‏20 — דב׳ כ״ח:‏53‏)‏.‏ שים לב שספר איכה מספק עדות חיה להתגשמות הכתוב בדברים כ״ח:‏63–65‏.‏ בנוסף לכך,‏ הספר מכיל מספר הפניות לחלקים אחרים בכתבי־הקודש (‏איכה ב׳:‏15 — תהל׳ מ״ח:‏3;‏ איכה ג׳:‏24 — תהל׳ קי״ט:‏57‏)‏.‏ הכתוב בדניאל ט׳:‏5–14 נותן משנה תוקף לכתוב באיכה א׳:‏5 ו־‏ג׳:‏42‏,‏ לפיו האסון בא בשל פשעי העם.‏

¹⁵ המצוקה הטרגית שאליה נקלעה ירושלים אכן קורעת לב.‏ למרות הכול,‏ ספר איכה מביע ביטחון שיהוה ינהג בחסד וברחמים,‏ יזכור את ציון וישיב את שבותה (‏איכה ג׳:‏31,‏ 32;‏ ד׳:‏22‏)‏.‏ הספר נותן ביטוי לתקווה שאלוהים ’‏יחדש ימיהם כקדם’‏,‏ כימים שבהם מלכו דוד ושלמה בירושלים.‏ הברית שכרת יהוה עם דוד לכונן מלכות עולם שרירה וקיימת!‏ ”‏לא כלו רחמיו.‏ חדשים לבקרים”‏,‏ כלומר,‏ הם מתחדשים בכל בוקר.‏ יהוה יוסיף לעשות חסד עם אוהביו,‏ עד אשר יקרא כל חי תחת מלכותו הצודקת:‏ ”‏חלקי יהוה”‏ (‏ה׳:‏21;‏ ג׳:‏22–24‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏