ספר 29 —‏ יואל

הכותב:‏ יואל

מקום הכתיבה:‏ יהודה

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־820 לפה״ס (‏?‏)‏

להקת חרקים מכה בגלים ומחריבה את הארץ.‏ האש שלפניהם והלהבה שאחריהם משלימות את החורבן.‏ הרעב פושט בכול.‏ השמש הופכת לחושך והירח לדם,‏ כי קרוב יום יהוה הגדול והנורא.‏ מפי אלוהים יוצא הצו לשלוח מגל ולקבץ את הגויים להשמדה.‏ עם זאת יהיו ש’‏יימלטו’‏,‏ כלומר,‏ יינצלו (‏יואל ג׳:‏5‏)‏.‏ שלושה אירועים דרמטיים אלה הופכים את נבואת יואל למרתקת מאוד ולבעלת תועלת רבה עבורנו.‏

² הספר נפתח במילים:‏ ”‏דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל”‏.‏ אין המקרא מוסר פרטים נוספים על יואל עצמו.‏ הדגש הוא במסר הנבואי ולא בכותב הספר.‏ השם ”‏יואל”‏ משמעו כפי הנראה ”‏יהוה הוא האל”‏.‏ מדברי הנביא מתברר כי הכיר היטב את ירושלים,‏ את בית המקדש ואת העבודה שנעשתה במקדש,‏ ואולי ניתן להסיק מכך שהספר נכתב בירושלים או ביהודה (‏יואל א׳:‏1,‏ 9,‏ 13,‏ 14;‏ ב׳:‏1,‏ 15,‏ 16;‏ ג׳:‏5‏)‏.‏

³ מתי נכתב ספר יואל?‏ לא ניתן לקבוע זאת בוודאות.‏ התאריכים שמעלים החוקרים נעים מלפני 800 לפה״ס ועד 400 לפה״ס בקירוב.‏ תיאור משפט הגויים בעמק יהושפט מרמז שיואל כתב את נבואתו לאחר הניצחון הגדול של יהוה בעד יהושפט מלך יהודה,‏ ומכאן שהיה זה אחרי שעלה יהושפט על כס המלוכה בשנת 936 לפה״ס (‏יואל ד׳:‏2,‏ 12;‏ דה״ב כ׳:‏22–26‏)‏.‏ אפשר שהנביא עמוס ציטט מיואל.‏ משמע הדבר שספר יואל נכתב לפני ספרו של עמוס,‏ אשר החל להינבא מתישהו בין 829 לפה״ס לבין 804 לפה״ס (‏יואל ד׳:‏16;‏ עמ׳ א׳:‏2‏)‏.‏ מיקומו של הספר בקאנון העברי בין הושע לבין עמוס עשוי אף הוא להצביע על תאריך מוקדם.‏ לפיכך,‏ האפשרות הסבירה היא שנבואת יואל נכתבה בסביבות 820 לפה״ס.‏

⁴ הציטטות מתוך הנבואה וההתייחסויות אליה בכתבי־הקודש המשיחיים מעידות על מהימנותה.‏ בחג השבועות דיבר פטרוס על ”‏יואל הנביא”‏ וביאר את אחת מנבואותיו.‏ פאולוס ציטט את אותה נבואה והסביר את התגשמותה בקרב היהודים והנוכרים (‏יואל ג׳:‏1–5;‏ מה״ש ב׳:‏16–21;‏ רומ׳ י׳:‏13‏)‏.‏ נבואות יואל נגד עמי הסביבה התגשמו כולן.‏ נבוכדנאצר צר על העיר הגדולה צור,‏ ולימים החריב אלכסנדר הגדול את חלקה האחר של העיר אשר שכן על אי.‏ גם פְּלֶשֶת הושמדה,‏ ואדום הייתה למדבר שממה (‏יואל ד׳:‏4,‏ 19‏)‏.‏ היהודים מעולם לא פקפקו בשייכותו של יואל לקאנון המקראי והציבו את הספר כשני מבין התרי עשר.‏

⁵ סגנונו של יואל חי ומלא הבעה.‏ הוא חוזר על דברים לשם הדגשה ומשתמש בדימויים מרשימים.‏ הארבה הוא גוי,‏ עם וצבא.‏ שיניו הן כשיני אריה,‏ מראהו כמראה סוסים,‏ קולו כקול מרכבות צבא בדרכן אלי קרב.‏ בספר העיון המקרא לפרשן (‏The Interpreter‎’‎s Bible‏)‏ מצוטט בר סמכא בתחום המלחמה בארבה כמי שאמר:‏ ”‏לא קיים תיאור שיעלה בדיוקו הפרטני הדרמטי על תיאור פלישת הארבה שבספר יואל”‏.‏a הקשב עתה לנבואות יואל על יום יהוה הגדול והנורא.‏

במה מועיל הספר

¹² פרשנים מסוימים מתארים את יואל כנביא החוזה שחורות.‏ ואולם,‏ מנקודת מבטם של משרתי אלוהים הוא מצטייר כמי שמכריז בשורות ישועה נפלאות.‏ השליח פאולוס מדגיש מסקנה זו ברומים י׳:‏13‏:‏ ”‏שכן ’‏כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט’‏”‏ (‏יואל ג׳:‏5‏)‏.‏ בחג השבועות שנת 33 לספירה התגשמה נבואת יואל באופן מדהים.‏ במעמד ההוא הבהיר פטרוס ברוח הקודש,‏ כי רוח אלוהים נשפכה על תלמידי המשיח כהתגשמות נבואת יואל (‏מה״ש ב׳:‏1–21;‏ יואל ג׳:‏1,‏ 2,‏ 5‏)‏.‏ פטרוס שם דגש רב בדברי יואל:‏ ”‏והיה כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט”‏ (‏מה״ש ב׳:‏21,‏ 39,‏ 40‏)‏.‏

¹³ ניתן למצוא קווי דמיון בולטים בין מכת הארבה המתוארת ביואל לבין המכה המנובאת בההתגלות פרק ט׳‏‏.‏ גם הפעם השמש מקדירה.‏ חגבי הארבה דומים לסוסים ערוכים לקרב,‏ קולם כקול מרכבות ושיניהם כשיני אריה (‏יואל ב׳:‏4,‏ 5,‏ 10;‏ א׳:‏6;‏ ההת׳ ט׳:‏2,‏ 7–9‏)‏.‏ הנבואה ביואל ג׳:‏4‏,‏ שהשמש תהפוך לחושך,‏ מקבילה לכתוב בישעיהו י״ג:‏9,‏ 10 ובההתגלות ו׳:‏12–17‏,‏ וכן גם לכתוב במתי כ״ד:‏29,‏ 30‏,‏ שם מראה ישוע כי הנבואה נוגעת לעת בואו כבן האדם בגבורה ובכבוד רב.‏ המילים שביואל ב׳:‏11‏,‏ ”‏גדול יום יהוה ונורא מאוד”‏,‏ מקבילות לכתוב במלאכי ג׳:‏23‏.‏ תיאורים מקבילים של ”‏יום חושך ואפילה”‏ מצויים גם ביואל ב׳:‏2 ובצפניה א׳:‏14,‏ 15‏.‏

¹⁴ הנבואות בספר ההתגלות מתייחסות ל’‏יום חרון’‏ אלוהים (‏ההת׳ ו׳:‏17‏)‏.‏ גם יואל ניבא על אותה תקופה והראה שבבוא ”‏יום יהוה”‏ על הגויים,‏ מי שיקראו בשמו ויבקשו ממנו הגנה וישועה ’‏יימלטו’‏.‏ ’‏יהוה יהיה מחסה לעמו’‏.‏ השפע הגן עדני יוחזר:‏ ”‏והיה ביום ההוא יִטְפו ההרים עסיס,‏ והגבעות תלכנה חלב,‏ וכל אפיקי יהודה ילכו מים.‏ ומעיין מבית יהוה יֵצא”‏.‏ בהבטחות שיקום נפלאות אלו מרומם יואל את ריבונותו של יהוה אלוהים ופונה אל ישרי הלב על בסיס רחמי האל הגדולים:‏ ”‏שובו אל יהוה אלוהיכם,‏ כי חנון ורחום הוא,‏ ארך אפיים ורב חסד”‏.‏ כל הנענה לקריאה זו שנכתבה בהשראת אלוהים יקצור ברכות נצחיות (‏יואל ב׳:‏1;‏ ג׳:‏5;‏ ד׳:‏16,‏ 18;‏ ב׳:‏13‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏