ספר 32 —‏ יונה

הכותב:‏ יונה

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך ב־844 לפה״ס

יונה — שליח שנשלח במאה ה־9 לפה״ס לארץ זרה.‏ כיצד התייחס אל השליחות שהטיל עליו יהוה?‏ אילו חוויות חדשות חווה בעקבות זאת?‏ האם מצא את האנשים שאליהם נשלח?‏ מה הייתה מידת הצלחתו?‏ על שאלות אלו משיב ספר יונה הדרמטי.‏ הספר נכתב בתקופה שבה הפר עמו הנבחר של יהוה את בריתו עם אלוהים ושקע בעבודת אלילים.‏ ספר נבואי זה מראה כי רחמי אלוהים אינם מוגבלים אך ורק לעם אחד,‏ אפילו לא לעם ישראל.‏ בנוסף לכך,‏ הספר מעלה על נס את רחמיו הרבים ואת חסדו של יהוה,‏ בניגוד להיעדר רחמים,‏ לחוסר סבלנות ולקטנות אמונה הניכרים לעתים בבני אדם לא־מושלמים.‏

² יונה היה בנו של אמיתַי הנביא אשר מגת החפר שבגליל בנחלת זבולון.‏ במלכים ב׳.‏ י״ד:‏23–25 נמסר שירבעם מלך ישראל הרחיב את גבול האומה כדבר יהוה ביד יונה.‏ מכאן שיונה ניבא בסביבות 844 לפה״ס,‏ שנת עלייתו לשלטון של ירבעם השני מלך ישראל,‏ ושנים רבות לפני שאשור,‏ שבירתה נינווה,‏ החלה למשול בישראל.‏

³ אין שמץ של ספק שספר יונה כולו הוא ספר מהימן.‏ ’‏ישוע,‏ משלים אמונתנו’‏,‏ הזכיר את יונה כדמות ממשית וביאר ברוח הקודש שתי התרחשויות נבואיות מספר יונה,‏ לראיה שהספר מכיל נבואות אמת (‏עב׳ י״ב:‏2;‏ מתי י״ב:‏39–41;‏ ט״ז:‏4;‏ לוקס י״א:‏29–32‏)‏.‏ מאז ומתמיד החשיבו היהודים את ספר יונה כחלק מן הקאנון המקראי וראו בו ספר היסטורי.‏ גילוי הלב מצד יונה המשתקף בתיאור טעויותיו וחולשותיו,‏ ללא כל ניסיון לטשטש אותן,‏ מעיד אף הוא על מהימנותו של הספר.‏

⁴ מה באשר ל’‏דג הגדול’‏ שבלע את יונה?‏ הועלו השערות רבות לגבי סוג הדג.‏ הראשְתָן (‏לווייתן הזרע)‏ וקורחה לבנה (‏כריש)‏ מסוגלים בהחלט לבלוע אדם שלם.‏ עם זאת,‏ המקרא מציין בפשטות:‏ ”‏וימן יהוה דג גדול לבלוע את יונה”‏ (‏יונה ב׳:‏1‏)‏.‏ סוג הדג אינו מוזכר.‏ לא ניתן לקבוע בוודאות אם מדובר בראשתן,‏ בקורחה לבנה או ביצור ימי בלתי מזוהה אחר.‏a די לנו במילים ”‏דג גדול”‏.‏

במה מועיל הספר

⁹ קו פעולתו של יונה ותוצאותיו משמשים לנו אזהרה.‏ הוא ברח מפני השליחות שהפקיד בידיו אלוהים.‏ היה עליו למלא אחר המשימה ולבטוח באלוהים שיתמוך בו (‏יונה א׳:‏3;‏ לוקס ט׳:‏62;‏ מש׳ י״ד:‏26;‏ יש׳ ו׳:‏8‏)‏.‏ כשפנה לכיוון הלא־נכון,‏ התבטאה גישתו השלילית בהססנותו להזדהות בפני המלחים כעובדו של ”‏יהוה אלוהי השמיים”‏.‏ אומץ לבו אבד לו (‏יונה א׳:‏7–9;‏ אפ׳ ו׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ יונה היה מרוכז בעצמו,‏ ובשל כך פירש את רחמי יהוה כלפי נינווה כעלבון אישי.‏ כדי להציל את כבודו אמר ליהוה שידע מלכתחילה כי כך יקרה ושלא היה טעם לשולחו.‏ על חוסר הכבוד ועל הטרוניה שהפגין הוכיח אותו אלוהים,‏ ומכאן שיש בדוגמתו כדי ללמדנו לא לחפש טעם לפגם בגילויי הרחמים של יהוה ובדרכי פעולתו (‏יונה ד׳:‏1–4,‏ 7–9;‏ פיל׳ ב׳:‏13,‏ 14;‏ קור״א י׳:‏10‏)‏.‏

¹⁰ כל דבר אחר בספר יונה מחוויר מול חסדו ורחמיו הנפלאים של יהוה.‏ כביטוי לחסדו שלח יהוה את נביאו כדי להזהיר את נינווה מפני ההשמדה הקרבה ובאה,‏ והיה מוכן לנהוג עימה במידת הרחמים בעקבות חזרתה בתשובה — רחמים שבזכותם שרדה העיר יותר מ־200 שנה נוספות עד חורבנה בידי המדים והבבלים ב־632 לפה״ס בערך.‏ יהוה ריחם על יונה וחילץ אותו מן הים הסוער,‏ ובנוסף לכך סיפק לו את הקיקיון ”‏להציל לו מרעתו”‏.‏ יהוה העניק לו מקור הגנה והסיר אותו ממנו,‏ ובדרך זו הראה ליונה שזכותו לנהוג בחסד וברחמים עם מי שיחפוץ (‏יונה א׳:‏2;‏ ג׳:‏2–4,‏ 10;‏ ב׳:‏11;‏ ד׳:‏6,‏ 10,‏ 11‏)‏.‏

¹¹ במתי י״ב:‏38–41 אמר ישוע לראשי הדת שלא יינתן להם אות מלבד ”‏אות יונה”‏.‏ לאחר שלושה ימים ושלושה לילות ב”‏בטן שְאוֹל”‏ הלך יונה והכריז לנינווה את בשורתו,‏ ובזאת היה ל”‏אות”‏ עבור תושביה (‏יונה ב׳:‏1,‏ 3;‏ ג׳:‏1–4‏)‏.‏ בדומה לכך,‏ ישוע שכב בקבר מיום שישי עד יום ראשון ואחרי כן הוקם לתחייה.‏ כאשר הצביעו תלמידיו על הראיות לתקומתו,‏ הפך ישוע לאות עבור הדור ההוא.‏ על־פי השיטה היהודית למדידת זמן ועל סמך העובדות במקרה של ישוע,‏ פרק זמן של ”‏שלושה ימים ושלושה לילות”‏ אינו חייב להיות שלושה ימים מלאים.‏b

¹² בהמשך דבריו הראה ישוע את הניגוד בין תשובת אנשי נינווה לבין קשי לבם והתנגדותם החד־משמעית של היהודים במהלך שירותו ואמר:‏ ”‏אנשי נינווה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו,‏ כי חזרו בתשובה בקריאת יונה;‏ והנה גדול מיונה כאן”‏.‏ (‏ראה גם מתי ט״ז:‏4 ולוקס י״א:‏30,‏ 32‏.‏)‏ ”‏גדול מיונה”‏ — למה התכוון ישוע?‏ הוא דיבר על עצמו כעל גדול הנביאים בכל הדורות,‏ האחד שנשלח בידי יהוה כדי להכריז:‏ ”‏חיזרו בתשובה,‏ כי קרבה מלכות שמיים”‏ (‏מתי ד׳:‏17‏)‏.‏ למרות זאת,‏ רוב היהודים בדור ההוא דחו את ”‏אות יונה”‏.‏ מה קורה כיום?‏ אף שהרוב אינם מטים אוזן קשבת לקריאת האזהרה שמפי יהוה,‏ אלפים בעולם כולו מקבלים הזדמנות נפלאה לשמוע את בשורת מלכות אלוהים אותה הכריז לראשונה ישוע,‏ ”‏בן האדם”‏.‏ בדומה לאנשי נינווה שחזרו בתשובה והתברכו בזכות פעילותו של יונה,‏ אותם אלפים יכולים ליהנות מאריכות ימים שיעניק להם יהוה ברוב רחמיו,‏ שכן ”‏ישועתה ליהוה”‏ (‏יונה ב׳:‏10‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏