ספר 47 — השנייה אל הקורינתים
הכותב: פאולוס
מקום הכתיבה: מקדוניה
זמן השלמת הכתיבה: בערך 55 לספירה
היה זה כנראה בשלהי הקיץ או בתחילת הסתיו בשנת 55 לספירה. עוד נותרו עניינים שונים בקהילה המשיחית בקורינתוס שטרדו את מנוחתו של השליח פאולוס. לא חלפו חודשים רבים מכתיבת איגרתו הראשונה אל הקורינתים. בין לבין נשלח טיטוס אל קורינתוס כדי לסייע באיסוף התרומות למען הקדושים שביהודה ואולי גם כדי לבחון את תגובתם של הקורינתים לאיגרת הראשונה (קור״ב ח׳:1–6; ב׳:13). כיצד התקבלה האיגרת? עד כמה התנחם פאולוס מן הידיעה שאיגרתו הניעה אותם לצער ולחרטה! טיטוס שב אל פאולוס שהיה במקדוניה וחדשות טובות בפיו. לבו של השליח התמלא באהבה עד לבלי הכיל כלפי אחיו לאמונה בקורינתוס (ז׳:5–7; ו׳:11).
2 פאולוס כתב שוב אל הקורינתים. האיגרת השנייה הניחנת בלבביות ובעוצמה רבה נכתבה במקדוניה ונשלחה כנראה בידי טיטוס (ט׳:2, 4; ח׳:16–18, 22–24). אחד הנושאים המדאיגים שהניעו את פאולוס לכתוב את האיגרת הוא שבקרב הקורינתים היו ”שליחים מעולים” שאותם הוא תיאר גם כ”שליחי שקר... פועלי רמייה” (י״א:5, 13, 14). בריאותה הרוחנית של הקהילה הצעירה יחסית הועמדה בסכנה, וקמו עוררין על סמכותו של פאולוס כשליח. מכאן שאיגרתו השנייה נשלחה כמענה לצורך גדול.
3 מעניין לציין כי פאולוס אמר: ”הריני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית” (קור״ב י״ב:14; י״ג:1). הוא תכנן לבקר אצלם פעם שנייה כשכתב את איגרתו הראשונה, אך למרות היערכותו לכך, ’ברכת חסד שנייה’ זו לא התממשה (קור״א ט״ז:5; קור״ב א׳:15). למעשה, פאולוס שהה שם רק פעם אחת למשך שנה וחצי בין 50–52 לספירה, בתקופה שהוקמה הקהילה המשיחית בקורינתוס (מה״ש י״ח:1–18). עם זאת, מאוחר יותר הגשים פאולוס את משאלתו וביקר פעם נוספת בקורינתוס. בשלושת חודשי שהותו ביוון, אולי ב־56 לספירה, עשה לפחות חלק מן הזמן בקורינתוס ומשם שלח את איגרתו אל הרומים (רומ׳ ט״ז:1, 23; קור״א א׳:14).
4 האיגרת השנייה אל הקורינתים נחשבה מאז ומתמיד יחד עם הראשונה ועם יתר איגרות פאולוס כחלק בלתי נפרד מן הקאנון המקראי. בעזרתה יכולים אנו שוב להתבונן פנימה לתוך הקהילה בקורינתוס, ולהפיק תועלת מן הדברים שכתב אליה פאולוס בהשראת הרוח להדרכתה ולהדרכתנו.
במה מועיל הספר
18 עד כמה ממריצה ומעודדת ההערכה שהביע פאולוס באיגרת השנייה אל הקורינתים כלפי השירות המשיחי! הבה נאמץ את אותה השקפה. המבשר המשיחי שכושרו בא מאלוהים אינו עושה מסחר בדברו, אלא משרת ביושר לב. המלצותיו אינן תלויות במסמך כתוב, אלא בפרי שהוא נושא בשירות. ואולם, אף ששירותו נכבד, אין לו כל סיבה להתייהר. השירות הוא כאוצר הנתון בידיהם של משרתי אלוהים — בני אדם לא־מושלמים המשולים לכלי חרס שבריריים — למען יהיה ברור כי הכול נעשה בכוחו של אלוהים. מכאן שיש לקבל בענווה את הזכות הנאדרת להיות משרתי אלוהים. מה גדול חסדו של אלוהים המאפשר למשרתיו לשמש כ”שגרירי המשיח”! עד כמה ראויה אפוא קריאת פאולוס ש’לא לקבל לריק את חסד אלוהים’! (ב׳:14–17; ג׳:1–5; ד׳:7; ה׳:18–20; ו׳:1).
19 השליח פאולוס בהחלט הציב דוגמה מעולה למבשרים המשיחיים. ראשית, הוא הוקיר ולמד את התנ״ך — פעם אחר פעם ציטט ממנו, התייחס אליו במרומז וייחס אותו למצבים שונים (קור״ב ו׳:2, 16–18; ז׳:1; ח׳:15; ט׳:9; י״ג:1; יש׳ מ״ט:8; וי׳ כ״ו:12; יש׳ נ״ב:11; יח׳ כ׳:41; שמ״ב ז׳:14; הוש׳ א׳:10). זאת ועוד, כמשגיח גילה דאגה רבה לעדר ואמר: ”אני בשמחה אתן גם את מה שיש לי וגם את עצמי למען נפשותיכם”. הוא הקדיש את כל כולו למען אחיו, כפי שעולה בבירור מן הכתוב (קור״ב י״ב:15; ו׳:3–10). במאמצים בלתי נלאים לימד, הפציר ותיקן את הטעון תיקון בקהילה המשיחית. פאולוס הזהיר מפורשות מפני רֵעות עם חושך ואמר לקורינתים: ”אל תירתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים”. מתוך דאגתו ואהבתו כלפיהם, חשש שמא תודחנה מחשבותיהם כמו ש’הדיח הנחש את חוה בעורמתו’. משום כך הפציר בהם מכל הלב: ”נסו את עצמכם אם עומדים אתם באמונה, בחנו את עצמכם”. הוא עודד אותם לגלות נדיבות משיחית והראה להם כי ”את הנותן בשמחה אוהב אלוהים”, ובנוסף הביע הכרת תודה והערכה לאלוהים על מתנתו העצומה מספר. אחיו בקורינתוס היו חקוקים על לוח לבו של פאולוס, ושירותו המסור למענם היה כמצופה ממשגיח נלהב וערני מאוד. איזו דוגמה יוצאת מן הכלל עבורנו כיום! (ו׳:14; י״א:3; י״ג:5; ט׳:7, 15; ג׳:2).
20 השליח פאולוס ממקד את מחשבותינו במקום הנכון ומצביע על ”אב הרחמים ואלוהי כל נחמה” כעל מקור הכוח האמיתי בעת צרה. הוא ”המנחם אותנו בכל צרותינו” כדי שנוכל להחזיק מעמד עד אשר ניוושע וניכנס לעולמו החדש. פאולוס מדגיש גם את התקווה המפוארת לקבל ”בניין מאת אלוהים, בית שאינו מעשה ידיים והוא בשמיים לעולמים”. הוא אומר: ”על כן מי שנמצא במשיח הוא בריאה חדשה. הישנות עברו; הנה נהיו חדשות”. האיגרת השנייה אל הקורינתים נושאת בחובה מסרים נפלאים המחזקים את המשיחיים אשר כדוגמת פאולוס יירשו את מלכות השמיים (א׳:3, 4; ה׳:1, 17).