ספר 53 — השנייה אל התסלוניקים
הכותב: פאולוס
מקום הכתיבה: קורינתוס
זמן השלמת הכתיבה: בערך 51 לספירה
האיגרת השנייה של השליח פאולוס אל התסלוניקים נכתבה ונשלחה זמן קצר אחרי הראשונה. ידוע לנו שהאיגרת השנייה, בדומה לראשונה, נשלחה אף היא מקורינתוס, שכן אותם אחים, סִילְוָנוֹס וטימותיאוס, שוב דרשו יחד עם פאולוס בשלומה של קהילת תסלוניקי. שלושתם היו מבשרים נודדים מן הקהילה המשיחית הקדומה, ואין כל עדות לכך שהשלושה שוב התאגדו יחדיו לאחר פעילותם המשותפת בקורינתוס (תסל״ב א׳:1; מה״ש י״ח:5, 18). תוכן האיגרת ואופייה מלמדים שפאולוס ראה שיש צורך דחוף לתקן את הקהילה ביחס לתפיסה מוטעית אשר שררה בה.
2 בדומה לאיגרת הראשונה אל התסלוניקים, נשענת מהימנות האיגרת השנייה על ראיות מוצקות. גם היא מצוטטת בכתביו של אירניאוס (המאה השנייה לספירה) ובכתביהם של כותבים קדומים אחרים ובהם יוסטינוס העֵד (המאה השנייה לספירה), אשר ציטט כנראה מתסלוניקים ב׳. ב׳:3 בכותבו על ”איש הרשע [החטא]”. היא מוזכרת בקטלוגים הקדומים שבהם מופיעה האיגרת הראשונה אל התסלוניקים. אומנם אין היא נמצאת כיום בפפירוס צ׳סטר ביטי מס׳ 2 (P46) אך קרוב לוודאי שהיא הייתה כתובה בשני הדפים הראשונים משבעת הדפים החסרים אחרי האיגרת הראשונה אל התסלוניקים.
3 מה הייתה מטרת האיגרת? מן העצות שהשיא פאולוס אל התסלוניקים, אנו למדים שהיו בקהילה אשר טענו כי נוכחות האדון קרובה. הם הפיצו את דעותיהם ויצרו לא מעט תסיסה בקהילה. דומה כי היו אשר ראו בכך אמתלה שלא לעבוד לפרנסתם (תסל״ב ג׳:11). באיגרתו הראשונה התייחס פאולוס אל נוכחות האדון, ואין ספק שכאשר אותם הוגי תיאוריות האזינו להקראת האיגרת, הם מיהרו לסלף את דברי פאולוס ולמצוא בהם משמעויות שהכותב מעולם לא התכוון אליהן. ייתכן גם שאיגרת כלשהי, שיוחסה בטעות לפאולוס, התפרשה כאיגרת המלמדת ש”הגיע יום יהוה” (ב׳:1, 2).
4 נראה כי פאולוס שמע על המצב, אולי מן האיש אשר שיגר את איגרתו הראשונה אל הקהילה, ובעקבות זאת השתוקק מאוד לתקן את צורת החשיבה של אחיו שהיו יקרים מאוד ללבו. לכן בשנת 51 לספירה שלח פאולוס, מטעמו ומטעם שני עמיתיו, איגרת מקורינתוס אל הקהילה בתסלוניקי. בנוסף לתיקון השקפתם המוטעית ביחס לנוכחות המשיח, מעודד אותם פאולוס לעמוד איתן בָּאמת.
במה מועיל הספר
10 איגרת קצרה זו אל התסלוניקים שנכתבה ברוח אלוהים עוסקת בקשת רחבה של נושאים הקשורים לאמונה המשיחית, וכולם ראויים לעיון. להלן עיקרי האמונה והעקרונות הבסיסיים הנידונים בה: יהוה הוא אלוהי הישועה, והוא מקדש את עובדיו על־ידי הרוח ועל־ידי אמונה באמת (ב׳:13); המשיחי חייב לעמוד בסבל כדי להימצא ראוי למלכות האלוהים (א׳:4, 5); המשיחיים ייאספו אל האדון ישוע המשיח בנוכחותו (ב׳:1); יהוה ישפוט בצדק את אלה שאינם נשמעים לבשורה (א׳:5–8); הנקראים יכובדו במשיח ישוע כפי חסד אלוהים (א׳:12); הם נקראים באמצעות הבשורה (ב׳:14); האמונה היא דרישה חיונית (א׳:3, 4, 10, 11; ב׳:13; ג׳:2); מן הראוי לעבוד לצורכי פרנסה כדי שניתן יהיה להמשיך בהכרזת הבשורה; אדם שאינו עובד עלול להפוך לבטלן ולהתערב בעניינים לא לו (ג׳:8–12); אהבת אלוהים קשורה בכוח סבל (ג׳:5). איזה מידע בונה ויקר ערך ניתן למצוא באיגרת קצרה אחת שנכתבה ברוח הקודש!
11 באיגרת זו הפגין פאולוס דאגה עמוקה למצבם הרוחני של אחיו בתסלוניקי וחרדה רבה לאחדותה ולשגשוגה של הקהילה. הוא תיקן אותם לגבי מועד בואו של יום יהוה והסביר להם כי ”איש הרשע” חייב בראשונה להתגלות ולשבת ”בהיכל האלוהים בהצהירו על עצמו שהוא אלוהים”. ואולם, מי ש’נמצאים ראויים למלכות האלוהים’ יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהאדון ישוע יתגלה בבוא העת מן השמיים וישיב נקם באש להבה ”כשיבוא ביום ההוא להיכבד בקדושיו ולהיות נערץ בין כל המאמינים” (ב׳:3, 4; א׳:5, 10).