ספר 54 — הראשונה אל טימותיאוס

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ מקדוניה

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 61–64 לספירה

סיפור חייו של פאולוס מפי לוקס בספר מעשי השליחים מסתיים בשלב שבו פאולוס ממתין ברומא לתוצאות הערעור שהגיש לקיסר.‏ הכתוב מוסר שפאולוס מתגורר בדירה ששכר לו ומכריז את מלכות האלוהים באוזני כל הבאים אליו,‏ ”‏בלי כל פחד ובאין מפריע”‏ (‏מה״ש כ״ח:‏30,‏ 31‏)‏.‏ אולם באיגרתו השנייה אל טימותיאוס כותב פאולוס:‏ ”‏אני סובל רעות עד כדי שבתי בכבלים כעושה עוול”‏,‏ ומציין שעת פטירתו הגיעה (‏טימ״ב ב׳:‏9;‏ ד׳:‏6–8‏)‏.‏ איזה שינוי חד!‏ במאסרו הראשון התייחסו אליו כאל אסיר מכובד,‏ ובשני כאל פורע חוק.‏ מה אירע בין הזמן שבו תיאר לוקס את מצבו של פאולוס ב־61 לספירה,‏ בסיום השנתיים שעשה ברומא,‏ לבין הזמן שבו כתב פאולוס על מצבו אל טימותיאוס,‏ ככל הנראה מעט לפני מותו?‏

² בשל הקושי לשבץ את מועד כתיבת איגרותיו של פאולוס אל טימותיאוס ואל טיטוס בתקופה הנסקרת בספר מעשי השליחים,‏ יש פרשני מקרא הסבורים שערעורו של פאולוס אל הקיסר הוכתר בהצלחה,‏ והוא שוחרר בערך ב־61 לספירה.‏ מילון וֶסטמינסטר החדש למקרא (‏אנג׳)‏ אומר:‏ ”‏הפסוק החותם את ספר מעשי השליחים משתלב טוב יותר עם ההבנה [‏שפאולוס שוחרר לאחר שנתיים מאסר]‏ מאשר עם ההנחה שהמאסר האמור הסתיים בהרשעתו של השליח ובמותו.‏ לוקס מדגיש שפאולוס פעל באין מפריע ובזאת נותן את הרושם הברור שפעילותו לא עמדה להסתיים”‏.‏a מכאן שבתקופה שבין שחרורו ממאסרו הראשון ברומא לבין מאסרו האחרון שם,‏ כלומר בערך בשנים 61–64 לספירה,‏ נכתבה האיגרת הראשונה אל טימותיאוס.‏

³ עם שחרורו ממאסר חזר פאולוס לפעילות הבישור לצד טימותיאוס וטיטוס.‏ לא ניתן לדעת בוודאות אם הגיע אי פעם לספרד.‏ קלמנס ה־1 מרומא כתב (‏בערך ב־95 לספירה)‏ שפאולוס הגיע ”‏עד קצה המערב”‏,‏ וייתכן שהרחיק עד ספרד.‏b

⁴ היכן כתב פאולוס את איגרתו הראשונה אל טימותיאוס?‏ מן הכתוב בטימותיאוס א׳.‏ א׳:‏3 עולה כי פאולוס השאיר את טימותיאוס באפסוס לטפל בכמה עניינים קהילתיים,‏ והוא עצמו הלך למקדוניה.‏ דומה אפוא שהוא כתב את האיגרת במקדוניה ושלח אותה לטימותיאוס שהיה באפסוס.‏

⁵ שתי האיגרות אל טימותיאוס נחשבו כבר בזמנים המוקדמים ביותר כפרי עטו של פאולוס וכחלק מכתבי־הקודש.‏ סופרים משיחיים קדומים ובהם פּוֹלִיקַרְפּוֹס,‏ איגנציוס וקלמנס ה־1 מאוחדים בדעה זו,‏ והאיגרות כלולות בקטלוגים מן המאות הראשונות לספירה כחלק מכתביו של פאולוס.‏ בר סמכא אחד כותב אודותיהן:‏ ”‏מעטים הספרים בברית החדשה בעלי סימוכין מוצקים יותר.‏.‏.‏ לפיכך יש לראות בקולות המערערים על מהימנותה חידושים מודרניים העומדים בניגוד לראיות החותכות מתקופת הכנסייה הקדומה”‏.‏c

⁶ פאולוס כתב את איגרתו הראשונה אל טימותיאוס על מנת להציג בבירור הליכים ארגוניים מסוימים בקהילה.‏ היה עליו גם לקרוא לטימותיאוס להישמר מפני תורות כזב ולחזק את האחים למען יסורו מפני ’‏דעת כוזבת’‏ (‏טימ״א ו׳:‏20‏)‏.‏ העיר המסחרית אפסוס זימנה פיתויים של חומרנות ו’‏אהבת כסף’‏,‏ ועל כן ראוי היה לתת מספר עצות בנידון (‏ו׳:‏10‏)‏.‏ טימותיאוס בהחלט רכש ניסיון והכשרה מעולים שסייעו לו לבצע פעילות זו.‏ הוא נולד לאב יווני ולאם יהודייה יראת אלוהים.‏ לא ידוע מתי בדיוק נחשף טימותיאוס לראשונה לתורת המשיח.‏ כשביקר פאולוס בליסטרה במסע ההטפה השני שלו,‏ ככל הנראה בסוף שנת 49 לספירה או בראשית שנת 50 לספירה,‏ כבר היה לטימותיאוס (‏אולי בשנות העשרה המאוחרות לחייו או בשנות העשרים המוקדמות לחייו)‏ ’‏שֵם טוב בין האחים בליסטרה ובאיקוניון’‏.‏ לכן פאולוס צירף אותו אליו ואל סילא למסע ההטפה (‏מה״ש ט״ז:‏1–3‏)‏.‏ שמו של טימותיאוס מוזכר בספר מעשי השליחים וב־11 מתוך 14 איגרותיו של פאולוס.‏ פאולוס תמיד התעניין בו כאב ולא אחת שלח אותו לבקר ולשרת בקהילות שונות — עדות לכך שטימותיאוס עשה חיל כשליח והיה כשיר למלא תפקידים כבדי משקל (‏טימ״א א׳:‏2;‏ ה׳:‏23;‏ תסל״א ג׳:‏2;‏ פיל׳ ב׳:‏19‏)‏.‏

במה מועיל הספר

¹⁵ באיגרת יש אזהרה חריפה כלפי אחים העוסקים בהשערות ריקות מתוכן ובטיעונים פילוסופיים.‏ ”‏מחלוקות מילים”‏ קשורות לגאווה ויש להימנע מהן,‏ שכן פאולוס אומר כי הן מעכבות את הצמיחה המשיחית ואך ורק נותנות מקום ל”‏חיטוטים וויכוחים יותר מאשר לתוכנית אלוהים שייסודה באמונה”‏ (‏ו׳:‏3–6‏,‏ דל׳;‏ א׳:‏4‏)‏.‏ יחד עם מעשי הבשר,‏ התנצחויות אלו ’‏נוגדות את התורה הבריאה אשר על־פי בשורת הכבוד של אלוהים המבורך [‏”‏המאושר”‏,‏ ע״ח‏]‏’‏ (‏א׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏

¹⁶ המשיחיים באפסוס,‏ עיר נגועה בתאוות ממון,‏ נזקקו מן הסתם לעצות שיסייעו להם להילחם בחומרנות ובהסחות הדעת הנלוות אליה.‏ פאולוס ענה על הצורך.‏ הוא אומנם מצוטָט כיום רבות כמי שאמר ש”‏שורש כל הרעות הוא אהבת הכסף”‏,‏ אך מעטים שמים לב לעצה זו.‏ לעומת זאת,‏ המשיחיים האמיתיים חייבים להישמע לעצה זו בכל עת,‏ כי בנפשם הדבר.‏ עליהם לברוח ממלכודת החומרנות ולא לתלות תקוותם ”‏בעושר שאין בו ביטחון,‏ אלא באלוהים המעניק לנו את הכול בשפע להנאתנו”‏ (‏ו׳:‏6–12,‏ 17–19‏)‏.‏

¹⁷ איגרתו של פאולוס מראה שטימותיאוס היה צעיר משיחי למופת.‏ למרות היותו רך בשנים,‏ היה בוגר מבחינה רוחנית.‏ הוא חתר לשרת כמשגיח וראה בזכויות שהיו לו ברכה גדולה.‏ ואולם,‏ ככל המשיחיים הצעירים הנלהבים בימינו,‏ היה עליו תמיד לשים לבו אל הדברים האלה ולהתמיד בהם על מנת להמשיך להתקדם.‏ פאולוס יעץ:‏ ”‏השגח על עצמך ושית לבך להוראה.‏ התמד בזה,‏ כי בעשותך כן תושיע גם את עצמך וגם את השומעים אליך”‏.‏ עד כמה מתאימה עצה זו כיום לכל החפץ להתקדם מבחינה רוחנית ובדרך זו למצוא אושר בר־קיימא!‏ (‏ד׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏

¹⁸ איגרת זו שנכתבה ברוח אלוהים מגבירה את הערכתנו לסידורים שקבע יהוה.‏ היא מראה כיצד גברים ונשים יכולים לתרום את חלקם לשמירת האחדות התיאוקרטית בקהילה (‏ב׳:‏8–15‏)‏.‏ בהמשך דנה האיגרת בכישורים הנדרשים מן המשגיחים והמשרתים העוזרים.‏ כך מלמדת רוח הקודש באילו דרישות צריכים לעמוד בעלי התפקידים המיוחדים.‏ האיגרת גם מעודדת את כל המשיחיים המוקדשים לעמוד באותן דרישות באומרה:‏ ”‏איש השואף להיות מנהיג [‏”‏משגיח”‏,‏ ע״ח‏]‏ בקהילה,‏ הריהו משתוקק לעבודה נעלה”‏ (‏ג׳:‏1–13‏)‏.‏ בנוסף לכך,‏ האיגרת מסבירה כיצד צריכים המשגיחים להתייחס לחברי קהילה בני גילים שונים ובני שני המינים וכיצד לטפל בהאשמות המבוססות על עדותם של עדים.‏ כדי להדגיש שהזקנים העמלים בדיבור ובהוראה ראויים למשנה כבוד,‏ מצטט פאולוס פעמיים מן התנ״ך כאסמכתא:‏ ”‏הן הכתוב אומר:‏ ’‏לא תחסום שור בדישו’‏,‏ וגם ’‏הפועל ראוי לשכרו’‏”‏ (‏טימ״א ה׳:‏1–3,‏ 9,‏ 10,‏ 19–21,‏ 17,‏ 18;‏ דב׳ כ״ה:‏4;‏ וי׳ י״ט:‏13‏)‏.‏

¹⁹ לאחר שהוא משיא את כל העצות הטובות הללו,‏ מוסיף פאולוס שאת המצוות יש לשמור בטוהר ובלא דופי עד ’‏הופעת האדון ישוע המשיח,‏ מלך המלכים ואדון האדונים’‏.‏ על סמך תקווה זו לביאת המלכות נחתמת האיגרת בקריאה נמרצת למשיחיים ”‏לעשות את הטוב,‏ להעשיר במעשים טובים,‏ להיות נכונים לתת,‏ להיות נדיבים,‏ לאצור לעצמם אוצר טוב לעתיד,‏ כדי שישיגו את החיים האמיתיים”‏ (‏טימ״א ו׳:‏14,‏ 15,‏ 18,‏ 19‏)‏.‏ מה רב ערכה של ההדרכה המעולה באיגרת הראשונה אל טימותיאוס!‏

‏[‏הערות שוליים]‏