ספר 58 — אל העברים

הכותב:‏ פאולוס

מקום הכתיבה:‏ רומא

זמן השלמת הכתיבה:‏ בערך 61 לספירה

פאולוס היה ידוע בעיקר כשליח ’‏לגויים’‏.‏ אך האם נשלח אך ורק אל הנוכרים?‏ לא ולא!‏ זמן קצר לפני שנטבל ומונה לתפקידו,‏ אמר האדון ישוע לחנניה:‏ ”‏כלי נבחר הוא לי לשאת את שמי לפני גויים ומלכים ולפני בני ישראל”‏ (‏מה״ש ט׳:‏15;‏ גל׳ ב׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ כתיבת האיגרת אל העברים הלמה בהחלט את תפקידו של פאולוס לשאת את שם ישוע לפני בני ישראל.‏

² אלא שישנם מבקרי מקרא המפקפקים בכך שפאולוס כתב את האיגרת.‏ אחת הטענות היא ששמו אינו מופיע בה.‏ אולם אין בכך כל ממש,‏ שכן בספרים קאנוניים רבים לא מופיע שם הכותב,‏ וזהותו במקרים רבים מתבררת על סמך ראיות פנימיות.‏ יתרה מזו,‏ יש הגורסים כי בכותבו אל המשיחיים העברים ביהודה,‏ השמיט פאולוס את שמו במכוון משום שהיה שנוא על היהודים שם (‏מה״ש כ״א:‏28‏)‏.‏ גם הבדלי הסגנון בין איגרת זו לבין יתר איגרותיו אינם מהווים בסיס מוצק לטענה שפאולוס לא חיבר את האיגרת.‏ בין אם פנה לעובדי אלילים,‏ ליהודים או למשיחיים,‏ תמיד ידע פאולוס להיות ”‏הכול למען הכול”‏.‏ הטיעונים באיגרת מובאים בפני יהודים ומפי יהודי,‏ טיעונים שקוראיו יכלו להבין ולתפוס לגמרי (‏קור״א ט׳:‏22‏)‏.‏

³ הראיות הפנימיות שבספר מובילות כולן למסקנה שכותבו היה פאולוס.‏ הכותב שהה באיטליה בחברת טימותיאוס,‏ עובדות ההולמות את קורות חייו של פאולוס (‏עב׳ י״ג:‏23,‏ 24‏)‏.‏ זאת ועוד,‏ עיקרי האמונה שבאיגרת אופייניים לפאולוס,‏ הגם שהטיעונים מוצגים מנקודת מבט יהודית מתוך כוונה לדבר אל קהילה שהייתה מורכבת אך ורק מיהודים.‏ בעניין זה נאמר על האיגרת אל העברים בפרשנות למקרא מאת קלארק (‏Clarke‎’‎s Commentary‏)‏ כרך ו׳,‏ עמוד 681:‏ ”‏מבנה האיגרת כולו מוכיח כי היא נכתבה ליהודים מלידה.‏ אילו נכתבה לנוכרים,‏ איש מהם לא היה מבין את טיעוניה משום שהעולם היהודי היה זר להם;‏ לאורך כל האיגרת יוצא הכותב מנקודת הנחה שידע זה מצוי בידי קוראיו”‏.‏ הדבר מסביר את הבדלי הסגנון בין האיגרת הזו לבין איגרותיו האחרות של פאולוס.‏

⁴ גילויו של פפירוס צ׳סטר ביטי מס׳ 2 (‏P⁴⁶‏)‏ בערך בשנת 1930,‏ סיפק ראיה נוספת לכך שהאיגרת היא פרי עטו של פאולוס.‏ בהתייחסו לכתב יד זה,‏ שנכתב רק כ־150 שנה לאחר מותו של פאולוס,‏ אומר סר פרדריק קניון,‏ מומחה ידוע שם בביקורת טקסטים:‏ ”‏נקל להבחין כי האיגרת אל העברים ממוקמת מייד לאחר האיגרת אל הרומים (‏מיקום כמעט חסר תקדים)‏,‏ דבר המראה שבתקופה המוקדמת שבה נכתב כתב יד זה,‏ לא היה כל ספק בכך שמחברה הוא פאולוס”‏.‏a בסוגיה זו אומרת מפורשות האנציקלופדיה מאת מקלינטוק וסטרונג (‏אנג׳)‏:‏ ”‏אין כל ראיות מוצקות — חיצוניות או פנימיות — המוכיחות שהאיגרת נכתבה בידי כותב אחר מלבד פאולוס”‏.‏b

⁵ מלבד העובדה שהספר נחשב לקאנוני בעיני המשיחיים הקדומים,‏ גם תוכנו מוכיח כי הוא ”‏נכתב ברוח אלוהים”‏.‏ לכל אורכה יש באיגרת הפניות רבות אל נבואות התנ״ך,‏ והיא מראה כיצד כולן התגשמו במשיח ישוע.‏ בפרק הראשון יש לא פחות משבע ציטטות תנכיות לביסוס העובדה שהבן נכבד כעת מן המלאכים.‏ שוב ושוב מרוממת האיגרת את דבר יהוה ואת שמו ומצביעה על ישוע כעל שר החיים ועל מלכות אלוהים שבידי המשיח כעל תקוותה הבלעדית של האנושות.‏

⁶ אשר לזמן כתיבתה,‏ כבר ראינו כי פאולוס כתב את האיגרת בהיותו באיטליה.‏ בדברי הסיום שלו הוא אומר:‏ ”‏דעו כי טימותיאוס אחינו שֻלַח לחופשי.‏ אם יקדים לבוא,‏ אבוא יחד איתו לראות אתכם”‏ (‏י״ג:‏23‏)‏.‏ מכאן עולה כי פאולוס ציפה לשחרור מוקדם ממאסרו וקיווה להתלוות לטימותיאוס,‏ שנכלא ושוחרר.‏ לפיכך,‏ השנה האחרונה למאסרו הראשון של פאולוס ברומא,‏ כלומר שנת 61 לספירה,‏ היא התאריך המשוער של כתיבת האיגרת.‏

⁷ בשלהי הסדר העולמי היהודי,‏ באו נסיונות מכריעים על המשיחיים העברים ביהודה ובייחוד בירושלים.‏ עם הריבוי במספר התלמידים ועם התפשטות הבשורה,‏ נעשו היהודים מרירים וקיצוניים ביותר ביחסם העוין כלפי המשיחיים.‏ רק מספר שנים קודם לכן ביקר פאולוס בירושלים,‏ ודי היה בכך כדי להצית מהומה שבמהלכה זעקו מנהיגי הדת היהודית בקולי קולות:‏ ”‏הסר מעל האדמה אחד שכזה!‏ הוא לא ראוי לחיות!‏”‏ יותר מ־40 יהודים קיבלו עליהם בשבועה שלא לאכול או לשתות עד שיהרגוהו.‏ נדרש ליווי של כוח צבאי גדול כדי להעבירו בלילה אל קיסריה (‏מה״ש כ״ב:‏22;‏ כ״ג:‏12–15,‏ 23,‏ 24‏)‏.‏ באווירה זו של קנאות דתית ושנאת המשיחיים נאלצו חברי הקהילה לחיות,‏ לבשר ולהיות איתנים באמונה.‏ היה עליהם לדעת לעומק ולהבין בבירור כיצד הגשים המשיח את התורה לבל ישובו אל היהדות ויקיימו את תורת משה הכוללת הקרבת קורבנות,‏ טקס שהפך כעת לריק מתוכן.‏

⁸ איש מלבד השליח פאולוס לא יכול היה להבין טוב יותר את הלחצים והרדיפות שאליהם נחשפו המשיחיים העברים.‏ איש מלבד פאולוס,‏ פרוש לשעבר,‏ לא היה כשיר יותר לספק להם טיעונים כבדי משקל כנגד המסורת היהודית.‏ בעזרת ידיעותיו הנרחבות בתורת משה,‏ כמי שהתחנך לרגלי גמליאל,‏ הציג פאולוס הוכחות בלתי מופרכות שהמשיח הוא התגשמות התורה על דיניה וקורבנותיה.‏ הוא הראה כיצד אלה הוחלפו בממשויות מפוארות פי כמה,‏ המצמיחות תועלת רבה לאין ערוך במסגרת ברית חדשה וטובה יותר.‏ בשנינות רבה פרשׂ רצף של הוכחות בצורה ברורה ומשכנעת.‏ סיומה של ברית התורה וכינונה של הברית החדשה,‏ עליונות כהונת המשיח על כהונת בית אהרון,‏ ערכו האמיתי של קורבן המשיח בהשוואה לזבחי פרים ושעירים,‏ כניסתו של המשיח אל עצם נוכחותו של יהוה בשמיים ולא אל משכן ארצי — כל הנקודות החדשות הללו,‏ שעוררו שאט נפש אצל היהודים הלא־מאמינים,‏ הוצגו בפני המשיחיים העברים על בסיס הוכחות כה רבות מתוך התנ״ך,‏ שכל יהודי בר דעת לא יכול היה שלא להשתכנע באמיתותן.‏

⁹ כשאיגרת זו באמתחתם,‏ היה למשיחיים העברים כלי עזר חדש ורב עוצמה לסכור את פיהם של רודפיהם היהודים.‏ כמו כן,‏ עמדו לרשותם טיעונים משכנעים שבאמצעותם יכלו לשכנע בצדקת דרכם יהודים שחיפשו את האמת האלוהית ולהביאם אל הקהילה.‏ האיגרת ממחישה את האהבה העמוקה שרחש פאולוס למשיחיים העברים ואת רצונו העז לעזור להם בדרכים מעשיות ולהקל על מצוקתם הקשה.‏

במה מועיל הספר

²³ ככתב הגנה על המשיח,‏ האיגרת אל העברים היא יצירת מופת בלתי ניתנת לערעור הבנויה לתלפיות ושופעת בהוכחות מן התנ״ך.‏ היא נוגעת במאפיינים שונים של תורת משה — הברית,‏ הדם,‏ המתווך,‏ המשכן,‏ הכהונה,‏ הזבחים — ומראה שאין הם אלא דגם שיצר אלוהים המצביע על דברים גדולים בהרבה העתידים לבוא,‏ אשר יגיעו לשיאם במשיח ישוע ובקורבנו,‏ וכך תתגשם התורה.‏ התורה ’‏מתיישנת ומזקינה וקרובה לחלוף’‏,‏ אמר פאולוס,‏ אבל ”‏ישוע המשיח הוא הוא — אתמול,‏ היום ולעולמים”‏ (‏ח׳:‏13;‏ י״ג:‏8;‏ י׳:‏1‏)‏.‏ עד כמה שמחו ודאי העברים למקרא האיגרת!‏

²⁴ אך איזו תועלת אפשר להפיק ממנה כיום במציאות השונה בת זמננו?‏ הואיל ואין אנו תחת התורה,‏ הנוכל למצוא תועלת בטיעוניו של פאולוס?‏ בהחלט.‏ האיגרת פורשת בפנינו את הברית החדשה הנאדרת המבוססת על ההבטחה לאברהם שבזרעו תתברכנה כל משפחות האדמה.‏ התקווה לחיות לנצח,‏ תקוותנו הבלעדית,‏ נסמכת על התגשמות הבטחת יהוה שתבוא ברכה על האנושות באמצעות זרע אברהם,‏ ישוע המשיח.‏ אף שאין אנו כפופים לתורה,‏ נולדנו בחטא כבניו של אדם הראשון ודרוש לנו כוהן גדול רחום,‏ שבידיו קורבן חטאת תקף,‏ כוהן שבאפשרותו לבוא אל עצם השמיים ולהיראות לפני יהוה ולהפגיע בעדנו.‏ כאן אנו מוצאים אותו,‏ את הכוהן הגדול היכול להוביל אותנו אל העולם החדש שיכונן יהוה,‏ כוהן היכול לחוש עימנו את חולשותינו כ”‏אחד שהתנסה בכול כמונו”‏.‏ הוא מזמין אותנו ’‏לקרוב בביטחון [‏”‏בחופש דיבור”‏,‏ ע״ח‏]‏ אל כס החסד לקבל רחמים ולמצוא חסד לעזרה בעיתה’‏ (‏ד׳:‏15,‏ 16‏)‏.‏

²⁵ יתרה מזו,‏ באיגרתו של פאולוס אל העברים אנו מוצאים הוכחות מלהיבות לכך שהנבואות שנכתבו לפני זמן רב בתנ״ך התגשמו להפליא מאוחר יותר.‏ הכול נכתב להדרכתנו ולעידודנו.‏ למשל,‏ באיגרת אל העברים מייחס פאולוס חמש פעמים את הנבואה שבתהלים ק״י:‏1‏,‏ נבואה בדבר מלכות אלוהים,‏ לישוע המשיח כזרע המלכותי,‏ אשר ”‏ישב לימין כיסא האלוהים”‏ כדי לחכות ”‏עד אשר יושתו אויביו הדום לרגליו”‏ (‏עב׳ י״ב:‏2;‏ י׳:‏12,‏ 13;‏ א׳:‏3,‏ 13;‏ ח׳:‏1‏)‏.‏ בנוסף,‏ פאולוס מצטט מתהלים ק״י:‏4 כדי להסביר את התפקיד החשוב שממלא בן האלוהים כ”‏כוהן לעולם על דברתי מלכי צדק”‏.‏ מלכי צדק מוזכר במקרא ”‏בלא אב,‏ בלא אם,‏ בלא ציון יוחסין,‏ אין תחילה לימיו וגם לא סוף לחייו”‏.‏ בדומה לו,‏ גם ישוע הוא הן מלך והן ”‏כוהן לתמיד”‏,‏ ותפקידו להעניק,‏ על בסיס קורבן הכופר,‏ ברכות נצחיות לכל הסרים למרותו (‏עב׳ ה׳:‏6,‏ 10;‏ ו׳:‏20;‏ ז׳:‏1–21‏)‏.‏ זהו המלך־הכוהן שאליו התכוון פאולוס כשציטט מתהלים מ״ה:‏7,‏ 8‏:‏ ”‏כיסאך אלוהים,‏ עולם ועד;‏ שבט מישור שבט מלכותך.‏ אהבת צדק ותשנא רשע,‏ על כן משחך אלוהים,‏ אלוהיך,‏ שמן ששון מחבריך”‏ (‏עב׳ א׳:‏8,‏ 9‏)‏.‏ פאולוס מצטט מן התנ״ך ומראה את התגשמות הכתוב במשיח ישוע.‏ בדרך זו מתבהר לנו כיצד חלקי המתכונת האלוהית מתחברים יחדיו ליחידה אחת.‏

²⁶ כפי שעולה בבירור מן האיגרת אל העברים,‏ אברהם חיכה למלכות,‏ ”‏לעיר שיש לה יסודות,‏ שאדריכלה ומקימה הוא האלוהים”‏ — עיר ”‏שמימית”‏.‏ ”‏מתוך אמונה”‏ נשא עיניו אל המלכות והקריב הקרבות גדולות על מנת לרשת את ברכותיה באמצעות ”‏תחייה טובה יותר”‏.‏ איזו דוגמה יוצאת מגדר הרגיל הציבו לנו אברהם ואנשי אמונה אחרים,‏ גברים ונשים,‏ כ”‏ענן עדים”‏ גדול שפאולוס מתאר בעברים י״א‏!‏ תוך כדי קריאת קורותיהם,‏ מתמלא לבנו שמחה וגיל מתוך הערכה לזכות ולתקווה שיש לנו יחד עם שומרי נאמנות אלו אשר החזיקו בתומתם.‏ הדבר מעודד אותנו ’‏לרוץ בסבלנות את המרוץ הערוך לפנינו’‏ (‏י״א:‏8,‏ 10,‏ 16,‏ 35;‏ י״ב:‏1‏)‏.‏

²⁷ פאולוס מצטט מנבואת חגי ומסב תשומת לב להבטחת אלוהים:‏ ”‏עוד אחת ואני מרעיש לא את הארץ בלבד,‏ אלא גם את השמיים”‏ (‏עב׳ י״ב:‏26;‏ חגי ב׳:‏6‏)‏.‏ לעומת זאת,‏ מלכות האלוהים שבידי המשיח ישוע,‏ הזרע,‏ תעמוד לעד.‏ ”‏וכיוון שאנו מקבלים מלכות אשר לא תימוט,‏ נהיה נא מכירי טובה ובהכרה זאת נעבוד את אלוהים כרצונו,‏ בחסידות וביראה”‏.‏ איגרת מרגשת זו מבטיחה לנו שהמשיח יופיע שנית ”‏שלא לעניין החטא — למחכים לו לישועה”‏.‏ לכן ”‏בכל עת נקריבה בתיווכו זבח תודה לאלוהים,‏ כלומר,‏ פרי שפתיים המודות לשמו”‏.‏ יקודש שמו הגדול של יהוה אלוהים לנצח נצחים בידי המלך־הכוהן,‏ ישוע המשיח!‏ (‏עב׳ י״ב:‏28;‏ ט׳:‏28;‏ י״ג:‏15‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏