תום; תומה
מהי תומה?
תה י״ח:23–25 (ראה גם נוסח המסורה); כ״ו:1, 2; ק״א:2–7; קי״ט:1–3, 80
דוגמאות רלוונטיות:
ויק כ״ב:17–22 — יהוה דרש שבעלי החיים שיוקרבו יהיו ’תמימים’, כלומר שלמים וללא דופי; המילה ”תמים” והמילה ”תומה” נגזרות מאותו השורש, מה שמעיד על כך שמסירותנו ליהוה צריכה להיות שלמה ומוחלטת
איו א׳:1, 4, 5, 8; ב׳:3 — איוב הוכיח שתומה אמיתית משמעה לירוא את יהוה, לעבדו בלב ונפש ולהימנע מהרע בעיניו
מדוע התומה היא תכונה חיונית לעובדי יהוה?
מדוע אנו נחושים לשמור על תומתנו?
כיצד נוכל לפתח תומה ולא לאבד אותה?
יהו כ״ד:14, 15; תה ק״א:2–4
ראה גם דב ה׳:29; ישע מ״ח:17, 18
דוגמאות רלוונטיות:
איו ל״א:1–11, 16–33 — תומתו של איוב באה לידי ביטוי בכל היבטי חייו: הוא נמנע מאי־מוסריות מינית ונהג באחרים בהתחשבות ובכבוד; הוא שירת את יהוה בנאמנות, דחה עבודת אלילים והתרחק מחומרנות
דנ א׳:6–21 — למרות שדניאל ושלושת רעיו היו מוקפים בעובדי אלילים, הם שמרו על תומתם והוכיחו את נאמנותם אפילו בבחירת מזון
אם אדם חטא חטאים חמורים, האם הוא יכול להיחשב שוב לאיש תומה בעיני יהוה?
דוגמאות רלוונטיות:
מלא ט׳:2–5; תה ע״ח:70–72 — מכיוון שדוד המלך התחרט על חטאיו, הוא זכה למחילה, ויהוה החשיב אותו לאדם תם וישר
ישע א׳:11–18 — כשיהוה הוכיח את עמו על צביעותם וחטאיהם, הוא הבטיח שהם יוכלו להיות טהורים בעיניו אם יתחרטו וישנו את דרכיהם