‏”‏אני קורא לכם כעת להתעודד”‏

ישוע חשף בפני שאול מטרסוס כמה הוא עתיד לסבול בתור מבשר של הבשורה הטובה.‏ וזה בדיוק מה שקרה.‏ בערך 20 שנה אחרי שהפך למשיחי ונודע בתור השליח פאולוס,‏ הוא כתב באיגרתו השנייה אל הקורינתים על חלק מהתלאות שעברו עליו.‏ הוא ציין:‏ ”‏הוכיתי אין־ספור פעמים והתנסיתי בסכנות מוות רבות”‏.‏ בנוסף,‏ שלוש פעמים ספינתו טבעה,‏ ובאחד המקרים הוא שהה בים הפתוח במשך יממה שלמה.‏ כשהוא כתב את האיגרת אל הקורינתים,‏ הוא לא ידע שבעתיד ספינתו שוב תיטבע.‏

הכל התחיל כשפאולוס שהה בכלא רומי בקיסריה במשך למעלה משנתיים.‏ המושל של האזור סירב לשחרר אותו,‏ מכיוון שהוא ציפה לקבל מפאולוס שוחד.‏ כאשר החליפו את אותו מושל,‏ פאולוס ביקש מהמושל החדש להישפט על־ידי הקיסר עצמו.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא מצא את עצמו באונייה שעשתה את דרכה לרומא,‏ וכך החל מסע מתיש של למעלה מ־000,‏3 קילומטר.‏ שניים מחבריו של פאולוס הצטרפו אליו למסע.‏ היו אלה אֲרִיסְטַרְכוֹס ולוקס ”‏הרופא האהוב”‏ (‏קול׳ ד׳:‏14‏)‏.‏

כשהאונייה הגיעה למִירָה שבאסיה הקטנה,‏ שר המאה הרומי יוליוס החליט להעביר את האסירים לאונייה מצרית שהובילה תבואה לאיטליה.‏ לאחר שהם החלו בהפלגה,‏ רוחות עזות הקשו עליהם להתקדם.‏ פעמיים לוקס מציין שהאונייה הפליגה ”‏בקושי רב”‏.‏ כשהם הגיעו לבסוף לנמל שנקרא ”‏המעגנים הטובים”‏,‏ פאולוס הבין שעדיף להם להישאר בנמל הזה במהלך החורף כי מסוכן מדי להמשיך בהפלגה.‏

הוא פתח את פיו באומץ והזהיר את יוליוס שאם הם ימשיכו בהפלגה הם יספגו נזק ואובדן רב.‏ אך במקום להקשיב לפאולוס,‏ יוליוס בחר להקשיב לעצתם של שאר המלחים ולהמשיך במסע — החלטה שהוא ודאי התחרט עליה מאוחר יותר.‏ בהמשך ”‏נשבה [‏עליהם]‏ רוח סערה”‏,‏ ולוקס מציין ש”‏האונייה נלכדה”‏.‏ עד מהרה הרוחות התחזקו,‏ והים נהיה יותר ויותר סוער.‏ שעה אחר שעה ויום אחר יום ’‏הסערה טלטלה אותם בחוזקה’‏.‏ הם החלו להשליך אל הים חלק מהציוד כדי להפחית את משקל האונייה.‏ במשך ימים הם לא אכלו דבר.‏ לאחר שחלפו כמעט שבועיים,‏ לוקס מספר:‏ ”‏אפסה כל תקווה שנינצל”‏.‏

כשהכול נראה אבוד,‏ פאולוס נעמד בביטחון ואמר לאנשים:‏ ”‏אני קורא לכם כעת להתעודד”‏.‏ הוא אמר:‏ ”‏איש מביניכם לא יֹאבַד;‏ רק האונייה תֹאבַד”‏.‏ בהמשך חלק מהמלחים ניסו לברוח מהאונייה בעזרת סירת הצלה.‏ אך פאולוס הזהיר שאם הם יברחו,‏ רבים עלולים לאבד את חייהם.‏ לכן החיילים חתכו את חבלי הסירה לפני שמישהו הספיק להיכנס אליה,‏ והיא נפלה למים.‏

לפני עלות השחר,‏ פאולוס עודד את כולם לאכול ואמר:‏ ”‏אף שערה משערות ראשכם לא תֹאבַד”‏.‏ אחרי כן הוא הודה ליהוה לפני כולם.‏ האנשים אכלו את הלחם,‏ ואת החיטה שנותרה הם זרקו אל הים.‏ אומץ ליבו של פאולוס רומם את רוחם ו”‏כולם התעודדו”‏.‏ כשעלה הבוקר,‏ האונייה עלתה על שרטון והגלים ניפצו אותה לחתיכות.‏ אך בדיוק כפי שפאולוס הבטיח ’‏כולם הגיעו בשלום אל היבשה’‏.‏

הם הגיעו לאי מלטה.‏ עד מהרה פאולוס ושותפיו החלו לבשר לתושבים.‏ אלוהים גם העניק לפאולוס את הכוח לרפא חולים רבים באי.‏ תושבי המקום היו אסירי תודה לפאולוס וחבריו.‏ הם נהגו בהם בנדיבות והעניקו להם מתנות רבות.‏

כמה חודשים לאחר מכן פאולוס הגיע בסופו של דבר לרומא.‏ שם הוא נאסר למשך כשנתיים תחת שמירה.‏ הוא לא אפשר לשום דבר להחליש את אומץ ליבו והמשיך לבשר ולכתוב איגרות לאחים.‏ אחרי שפאולוס שוחרר הוא שוב היה יכול לבשר בחופשיות.‏ אך מאוחר יותר הוא שוב נאסר ברומא.‏ לבסוף הרומאים ככל הנראה הוציאו אותו להורג.‏ פאולוס נותר נאמן ואמיץ עד יומו האחרון.‏ הוא לא פחד מן המוות,‏ שאותו הוא תיאר כ”‏אויב האחרון”‏,‏ כי הוא ידע שיבוא היום שיהוה אלוהים ימגר את המוות (‏קור״א ט״ו:‏26‏)‏.‏ פאולוס גם ידע שבזמן שקבע יהוה הוא יזכה לגמול המיוחל — חיי אלמוות בשמיים,‏ כמלך וכוהן לצד ישוע המשיח.‏

קרא מתוך המקרא:‏

• מעשי השליחים ט׳:‏16;‏ כ״ד:‏24–27;‏ כ״ה:‏11;‏ כ״ז:‏1–44;‏ כ״ח:‏1–10,‏ 16,‏ 30,‏ 31

• קורינתים ב׳.‏ י״א:‏23–27

• טימותיאוס ב׳.‏ א׳:‏16,‏ 17;‏ ד׳:‏6–8

שאלה לדיון:‏

כיצד פאולוס גילה אומץ בשלב זה בחייו?‏

למחקר מעמיק

1. 1.‏ מדוע ככל הנראה שאול העדיף להשתמש בשמו הרומי,‏ פאולוס?‏ (‏מ08 3/‏1 12 §4–5‏)‏

   ךתבושת

2. 2.‏ תשע השנים שחלפו מאז שפאולוס חזר לטרסוס ועד שעבר לאנטיוכיה מכונות ”‏שנות הדומייה”‏ שלו.‏ עם אילו קשיים ייתכן שהוא התמודד במהלך התקופה הזו?‏ (‏מ00 7/‏15 26–27,‏ תיבה §3–4‏)‏

   ךתבושת

3. 3.‏ מדוע עצתו של פאולוס לדחות את המסע לאיטליה הייתה חכמה?‏ (‏מה״ש כ״ז:‏9,‏ 10‏;‏ מצ17.‏5 9 §3–4‏)‏ א

   ךתבושת

   

4. 4.‏ מדוע תושבי מלטה אמרו על פאולוס:‏ ”‏האיש הזה רוצח”‏?‏ (‏מה״ש כ״ח:‏4‏;‏ מ15 10/‏1 9 §5–6‏)‏

   ךתבושת

למד מדוגמתו

• פאולוס אמר לכל מי שהיו על האונייה שתודות לאלוהים ”‏אף שערה משערות [‏ראשיהם]‏ לא תֹאבַד”‏ (‏מה״ש כ״ז:‏22,‏ 34‏)‏.‏ מה זה מלמד אותך לגבי כוחו של יהוה,‏ וכיצד זה משפיע על גישתך כלפי פעילות הבישור?‏

  ךתבושת

• לאחר תפילתו של פאולוס,‏ כל מי שהיו על האונייה התעודדו (‏מה״ש כ״ז:‏35,‏ 36‏)‏.‏ באילו מצבים תפילותינו יכולות לעודד אחרים?‏ ב

  ךתבושת

  

• איך נוכל לחקות את אומץ הלב שפאולוס גילה בפרק הזה?‏

  ךתבושת

ראה את התמונה הגדולה

• מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?‏

  ךתבושת

• איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?‏

  ךתבושת

• ממה שלמדת על פאולוס בפרק הזה,‏ למה אתה שמח שהוא נבחר למלוך עם ישוע בשמיים?‏

  ךתבושת

למד עוד

ראה איזו תרומה הייתה למסעות בים במאה הראשונה,‏ וכיצד הדבר סייע להפצת הבשורה הטובה.‏

‏’‏בסכנות בים’‏ (‏מ99 3/‏15 29–31)‏

כיצד כמה זקני קהילה נאמנים חיקו את דוגמתו של פאולוס וגילו כוח עמידה והקרבה עצמית?‏

חקה את מי שעל־ידי סבלנות יורשים את ההבטחות — פאולוס (‏22:‏3)‏