2 נוח
הוא הרשיע את העולם
זמן מה לאחר מותו של חנוך, פרץ מרד בקרב המלאכים בשמיים. כמה מלאכים מרושעים הלכו בעקבות תשוקותיהם וירדו אל הארץ. הם לבשו גוף בשר ודם ולקחו לעצמם כל אישה שחשקו בה. הם הביאו לעולם ילדים שהיו בני כלאיים — ענקים אלימים ואכזריים שכונו ”נפילים”. האנושות הידרדרה והגיעה למצב העגום ביותר אי פעם. זו לא הייתה כוונתו של אלוהים כשהוא ברא את המשפחה האנושית על הארץ. אבל למרות המצב הנורא הזה, אדם אחד בלט כשונה. היה זה נינו של חנוך, נוח.
נוח הלך בעקבות דוגמתו של חנוך, וגם הוא היה אדם צדיק. במקרא נאמר: ”נוח התהלך עם האלוהים”. בהמשך הוא התחתן, והוא ואשתו לימדו את שלושת בניהם לציית ליהוה, מה שהפך את משפחתם לשונה מהסביבה שבה חיו.
יום אחד יהוה אמר לנוח שהוא החליט למחות את כל הרשעים מעל פני האדמה. אבל המצב לא היה חסר תקווה, יהוה ציווה על נוח לבנות תיבה עצומת ממדים כדי שיהיו ניצולים. יהוה ניבא שיבוא מבול שיכסה את כל פני האדמה. נוח מעולם לא היה עד לתופעה שכזו. הוא גם מעולם לא השתתף בפרויקט בנייה כה נרחב. אבל נוח היה בטוח שיהוה יגשים את הבטחתו והחל מייד במלאכה.
נוח ומשפחתו עמדו באומץ מול מתנגדים חזקים ומרושעים ששנאו את בשורתם ומלאכתם
נוח ומשפחתו היו זקוקים לאומץ כדי לבנות את התיבה. רבים ודאי לעגו להם ואף ניסו לעצור בעדם. המלאכים המרושעים הטילו אימה על תושבי הארץ, וצאצאיהם נהגו בבריונות. אך נוח, אשתו, שלושת בניהם ונשותיהם — שמונה אנשים במספר — לא נכנעו ללחץ והמשיכו לבנות את התיבה בהתמדה ובמרץ. הפרויקט נמשך עשרות שנים, ככל הנראה 50 שנה או יותר, ועם הזמן התיבה לבשה צורה.
מלאכת הבנייה לא הייתה הדבר היחיד שהעסיק את נוח. הוא גם היה עסוק במלאכת הבישור, ובהמשך נודע כ”מבשר הצדקה”. בתור ראש המשפחה הוא הציב דוגמה והזהיר אחרים מפני העתיד לבוא. אבל אף אחד לא הקשיב לו, אפילו לא קרובי משפחתו. האנשים סירבו להשתנות ולחדול ממעשיהם הרעים. אמונתו החזקה של נוח היא זו שהפכה אותו לשונה מהאנשים סביבו. אין פלא שנאמר עליו במקרא: ”על־ידי אמונה זו הרשיע את העולם”.
בסופו של דבר מלאכת הבנייה הושלמה. כעת נוח ומשפחתו היו צריכים להעמיס על התיבה מזון, מים ומוצרים בסיסיים נוספים עבורם ועבור בעלי החיים שיהיו בתיבה. ואז קרה דבר מדהים! בעלי חיים מכל הסוגים החלו להתקדם לכיוון התיבה ונכנסו אליה שניים שניים, זכר ונקבה.
הגשם עמד לרדת בעוד שבעה ימים, ואלוהים הנחה את נוח להכניס את משפחתו אל התיבה. בני המשפחה ודאי היו עסוקים עד הרגע האחרון במטלות הקשורות להעמסת הציוד וארגונו. ייתכן שבשלב הזה הלעג מצד האנשים הלך וגבר. אך ברגע שכל העבודות הסתיימו, וכולם היו בתיבה, יהוה עצמו סגר את הדלת וקולם של המתנגדים כבר לא נשמע. אז נפתחו ארובות השמיים ומפלס המים התחיל לעלות. הגשם המשיך לרדת במשך 40 יום, עד שאפילו פסגות ההרים כוסו. יהוה עמד במילתו — הוא מחה את הרשעים מעל פני האדמה.
נוח ומשפחתו שהו בתיבה במשך למעלה משנה. עם הזמן מפלס המים ירד בהדרגה. לבסוף התיבה נחה על אחד ההרים, ובהמשך יהוה אמר לנוח שכעת הוא ומשפחתו יכולים לצאת ממנה בבטחה. הם היו אסירי תודה שיהוה הציל אותם והקריבו לו קורבן. יהוה הבטיח שהוא לעולם לא יביא עוד מבול על הארץ ונתן את הקשת בענן כערובה.
כולנו צאצאים של משפחה אמיצה זו. לכן אומץ ליבם ונחישותם להיות שונים מהעולם המרושע שסבב אותם ממלאים את ליבנו בהערכה.
קרא מתוך המקרא:
שאלה לדיון:
כיצד נוח גילה אומץ?
למחקר מעמיק
1. מה היה המצב בעולם לפני המבול? (מ02 3/1 5 §3 עד 6 §4)
2. מתי ציווה יהוה על נוח לבנות את התיבה? באיזה שלב ידע נוח מתי בדיוק יחל המבול? (מ12 4/15 23 §5–8)
3. אילו סיבות יש לנו להאמין שהמבול אכן התרחש? (אעיתש מאמר 156 §2–5, תיבה) א
Historic Collection/Alamy Stock Photo
תמונה א: אגדה הינדית מספרת על אדם שבנה סירה כדי לשרוד מבול עולמי. אחרי המבול הוא העלה קורבן והפך לאבי האנושות כולה
4. איזה מאורע התרחש יותר ממאה שנה אחרי המבול, ואיך הוא ודאי השפיע על נוח הקשיש? (בנ ”נוח” §12) ב
תמונה ב
למד מדוגמתו
מה הם קווי הדמיון בין ימינו לבין ימי נוח? (מתי כ״ד:36–39)
איך דוגמתו של נוח מראה כמה חשוב להיות...
מסודר? ג
תמונה ג
חרוץ? ד
תמונה ד
סבלן? ה
תמונה ה
איך נוכל לחקות את אומץ הלב של נוח?
ראה את התמונה הגדולה
מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?
איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?
מה הייתי רוצה לשאול את נוח לאחר שיקום לתחייה?
למד עוד
שים לב איך ראש המשפחה התאמץ לחקות את דוגמתו הטובה של נוח.
חקה את הנאמנים, לא את חסרי האמונה— את נוח, לא את בני דורו (57:2)
עזור לילדיך להפיק לקחים מסיפורו של נוח.