שאלות של קוראים
ישוע בישר לאורכה ולרוחבה של הארץ. אם כן, מדוע אמר השליח פטרוס שבני העם היהודים ומנהיגיהם ’פעלו בבלי דעת’ כאשר הביאו להריגתו של ישוע? (מה״ש ג׳:17).
בפנותו אל קהל שמנה יהודים, הזכיר השליח פטרוס את חלקם במות המשיח ואמר: ”אני יודע שבבלי דעת פעלתם, כמו שפעלו מנהיגיכם” (מה״ש ג׳:14–17). ייתכן כי חלק מבני העם פשוט לא השכילו להבין מי היה ישוע ואת מהות תורתו. הסיבות לבערות רוחנית מצד אחרים היו, בין היתר, היעדר רצון לשאת חן בעיני אלוהים, דעות קדומות, קנאה וכן שנאה לשמה.
שים לב כיצד היעדר הרצון לשאת חן בעיני יהוה השפיע על השקפתם של רבים בנוגע לתורתו של ישוע. שיטת הלימוד של ישוע לוּותה לא אחת במשלים, שאותם הסביר לכל מי שחפצו לדעת יותר. אולם, היו מביניהם שפשוט עזבו ולא עשו כל מאמץ להבין את דבריו. במקרה אחד, אפילו כמה מתלמידיו התרעמו על דרך התנסחותו כי לא הבינו שנקט לשון ציורית (יוח׳ ו׳:52–66). אותם תלמידים לא הבינו שמשליו של ישוע בחנו את נכונותם לשנות את דרך חשיבתם ואת מעשיהם (יש׳ ו׳:9, 10; מ״ד:18; מתי י״ג:10–15). בנוסף לכך, התעלמו הם מדבר הנבואה שהמשיח ילמד גם באמצעות משלים (תהל׳ ע״ח:2).
חלק מן העם דחו את תורתו של ישוע בשל דעות קדומות שהחזיקו בהן. כאשר לימד בבית הכנסת בעיר מגוריו, נצרת, נאמר כי ”תמהו” השומעים. ואולם, במקום לקבל את ישוע כמשיח העלו שאלות באשר למוצאו: ’מניין לו הדברים האלה? הלוא זה הנגר בן מרים ואחי יעקב ויוסֵי [יוסף] ויהודה ושמעון, והרי אחיותיו פה איתנו!’ (מר׳ ו׳:1–3). ישוע לא גדל במשפחה מיוחסת ולכן תושבי נצרת זלזלו בתורתו.
מה לגבי ראשי הדת? רובם הקלו ראש בישוע מסיבות דומות (יוח׳ ז׳:47–52). עוד הם דחו את תורתו של ישוע כי קינאו בו על שום שזכה לפופולאריות בקרב העם (מר׳ ט״ו:10). כמו כן, רבים מנכבדי העם הגיבו בצורה חריפה כאשר גינה אותם על צביעותם ורמייתם (מתי כ״ג:13–36). בצדק הוקיע אותם ישוע על העובדה שבחרו להיות ”בלי דעת”. הוא אמר: ”אוי לכם בעלי התורה! כי הסירותם את מפתח הדעת; אתם עצמכם לא נכנסתם [אל המלכות] ומן הבאים מנעתם מהיכנס” (לוקס י״א:37–52).
במשך שלוש שנים וחצי בישר ישוע את הבשורה הטובה בארץ. הוא אף הכשיר עשרות אחרים לפעילות זאת (לוקס ט׳:1, 2; י׳:1, 16, 17). ישוע ותלמידיו ביצעו את מלאכתם בהצלחה כה רבה, שהפרושים הלינו על כך ואמרו: ”הנה העולם נוהה אחריו” (יוח׳ י״ב:19). אם כן, אין להסיק מתוך דבריו של פטרוס שרוב היהודים לא ידעו דבר וחצי דבר אודות ישוע. עם זאת, נותרו הם ”בלי דעת” ביחס לישוע בתור משיח. הייתה להם אפשרות להעמיק את ידיעתם ואת אהבתם למשיח, אך הם לא עשו כן. יש שנתנו את ידם למותו של ישוע. זאת הסיבה שהשליח פטרוס האיץ ברבים מהם: ”לכן התחרטו ושובו בתשובה כדי שיימחו חטאיכם, למען יבואו ימי רווחה מלפני אדני [יהוה] והוא ישלח את אשר יועד לכם מקדם, את המשיח ישוע” (מה״ש ג׳:19, 20). מן הראוי לציין שאלפים מקרב העם, כולל ”המון רב מן הכוהנים”, החלו אט אט להאמין. לא עוד פעלו הם בבלי דעת. אדרבה, הם התחרטו וזכו לחסדו של יהוה (מה״ש ב׳:41; ד׳:4; ה׳:14; ו׳:7).