מדוע לרבים קשה להכיר את אלוהים בשמו?
ישנו מישהו הרוצה למנוע ממך להכיר את שם יהוה וליהנות מיחסים קרובים עימו. מיהו אותו אויב רשע? המקרא מסביר: ”אל העולם הזה עיוור את שכלם של הבלתי מאמינים”. אל העולם המרושע הזה הוא השטן. הוא רוצה להותיר אותך בחשיכה כדי שליבך לא יואר ב”דעת על אודות כבוד אלוהים”. השטן לא רוצה שתכיר את יהוה בשמו. אם כן, כיצד מעוור השטן את שכלם של האנשים? (קורינתים ב׳. ד׳:4–6).
השטן משתמש בדתות כזב כדי למנוע מאנשים להכיר את אלוהים בשמו. לדוגמה, כבר בימי קדם היו יהודים שבחרו להתעלם מכתבי־הקודש ולהעדיף על פניהם מסורת שקראה להימנע מן השימוש בשמו של אלוהים. נראה כי במאה הראשונה לספירה נדרשו יהודים שקראו בציבור להימנע מלקרוא את השם המפורש כפי שהוא מופיע בכתבי־הקודש, ותחת זאת לקרוא אדני. למרבה הצער, מנהג זה הרחיק את האנשים מאלוהים, ורבים לא זכו ליהנות מיחסים קרובים עימו. אך מה בנוגע לישוע? מה הייתה גישתו כלפי שם יהוה?
ישוע ותלמידיו הודיעו את שם אלוהים
ישוע אמר בתפילה לאביו: ”הודעתי... את שמך ואוסיף להודיע” (יוחנן י״ז:26). אין ספק שישוע השתמש בשם אלוהים במקרים רבים, כאשר קרא, ציטט או הסביר קטעים מן התנ״ך שבהם הופיע שם חשוב זה. בדומה לכל הנביאים לפניו, גם ישוע לא היסס להשתמש בשם אלוהים. גם אם היו יהודים בתקופתו של ישוע שנמנעו מלהגות את שם אלוהים, אין ספק שישוע לא נהג על־פי המסורת שלהם. הוא ביקר בחריפות את מנהיגי הדת באומרו להם: ”הפרתם את דבר אלוהים למען המסורת שלכם” (מתי ט״ו:6).
תלמידיו הנאמנים של ישוע המשיכו להודיע את שם אלוהים לאחר מותו של ישוע ותקומתו לתחייה. (ראה תיבה ”האם המשיחיים הקדומים השתמשו בשם אלוהים?”) בחג השבועות שנת 33 לספירה, באותו יום שבו נוסדה הקהילה המשיחית, ציטט השליח פטרוס מנבואת יואל ואמר להמון יהודים וגרים: ”כל אשר יקרא בשם יהוה יימלט” (מעשי השליחים ב׳:21; יואל ג׳:5). המשיחיים הקדומים עזרו לאנשים מעמים רבים להכיר את יהוה בשמו. מסיבה זו, באסיפה של השליחים והזקנים בירושלים, אמר התלמיד יעקב: ”פקד אלוהים את הגויים לקחת מקרבם עם לשמו” (מעשי השליחים ט״ו:14).
אף־על־פי־כן, אויבו של שם אלוהים לא הרים ידיים. מייד לאחר מות השליחים החל השטן לעודד כפירה, כלומר לסלף את תורתו של ישוע (מתי י״ג:38, 39; פטרוס ב׳. ב׳:1). למשל, המחבר יוסטינוס מרטיר, שהתיימר להיות משיחי, נולד בערך באותו הזמן שבו מת יוחנן, אחרון השליחים. אולם יוסטינוס טען שוב ושוב בכתביו שבורא הכול הוא ”אל שאין לו שם פרטי”.
כאשר משיחיים כופרים העתיקו את כתבי־הקודש המשיחיים הם ככל הנראה הוציאו את השם יהוה מהטקסט והחליפו אותו במילה היוונית קִירְיוֹס שמשמעה ”אדון”. גם בתנ״ך נעשה דבר דומה. כיוון שכבר לא היה נהוג לקרוא בשם אלוהים בקול, סופרים יהודים כופרים החליפו את השם המפורש בכתבי־הקודש שהעתיקו במילה אדני יותר מ־130 פעם. גם בתרגום רב ההשפעה של המקרא ללטינית, שהושלם על־ידי הִייֶרוֹנִימוּס ב־405 לספירה ושמאוחר יותר נקרא הווּלְגַטָה, הושמט שמו הפרטי של אלוהים.
נסיונות למחוק את שם אלוהים בימינו
כיום מודעים החוקרים לעובדה ששמו הפרטי של יהוה מופיע כ־000,7 פעם במקרא. לכן במספר תרגומים נפוצים, כגון בתרגום הקתולי ג׳רוזלם בייבל, בתרגום הקתולי לספרדית La Biblia Latinoamérica ובתרגום ריינה־ולרה הפופולרי, גם הוא בספרדית, נעשה שימוש נרחב בשמו הפרטי של אלוהים.
למרבה הצער, כנסיות רבות המממנות את הוצאתם לאור של תרגומי מקרא לוחצות על המתרגמים למחוק את שם אלוהים מתרגומי המקרא שלהם. לדוגמה, במכתב מ־29 ביוני 2008, שנשלח לנשיאי ועידת הבישופים הקתוליים, ציין הוותיקן: ”הסתנן בשנים האחרונות המנהג להשמיע את שמו של אלוהי ישראל”. במכתב מופיעה ההנחייה הברורה הבאה: ”אין להשתמש בשם אלוהים... או להגותו”. ובנוסף, ”בתרגומים של הטקסט המקראי לשפות מודרניות... יש להחליף את השם המפורש במילה המקבילה במשמעותה למילה אדני/קיריוס”. ברור אפוא שתכליתה של הוראה זו מטעם הוותיקן היא להסתיר את שם אלוהים.
גם הפרוטסטנטים גילו יחס מחפיר כלפי שם יהוה. דובר מטעם המוציאים לאור של התרגום הבינלאומי החדש הפרוטסטנטי, שיצא לאור באנגלית ב־1978, כתב: ”יהוה הוא שם ייחודי לאלוהים ובמצב אידיאלי היינו צריכים להשתמש בו. אבל השקענו 25.2 מיליון דולר בתרגום זה”. אם שמו הפרטי של אלוהים היה מופיע בתרגום זה, המתרגמים ”היו מתרגמים לשווא, כיוון שאף אחד לא היה משתמש בתרגום”, הוא ציין.
בנוסף, כנסיות הסתירו מתושבי אמריקה הלטינית את שם אלוהים. סטיבן וות, יועץ תרגום לחברות המאוחדות לכתבי הקודש, כותב: ”אחד הוויכוחים המתמשכים בחוגים הפרוטסטנטיים באמריקה הלטינית סובב סביב השימוש בשם יהוה. ... מעניין לציין שכנסייה ניאו־פּנטֶקוסטית גדולה מאוד ההולכת ומתרחבת ביקשה שידפיסו עבורה את מהדורת ריינה־ולרה משנת 1960, אבל בלי השם יהוה. במקום זאת הם ביקשו להכניס את המילה Señor [אדון]”. לדברי סטיבן וות, בהתחלה דחו החברות המאוחדות לכתבי הקודש את הבקשה, אך מאוחר יותר הן נכנעו והוציאו לאור את מהדורת המקרא של ריינה־ולרה ”בלי המילה יהוה”.
מחיקת שם אלוהים מדברו הכתוב והחלפתו במילה ”אדון” או ”אדני” מונעות מהקוראים להכיר את אלוהים באמת. החלפת שם אלוהים יוצרת בלבול. למשל, הקורא אולי לא יוכל להבחין אם המונח ”אדון” מתייחס ליהוה או לבנו ישוע. לכן בפסוק שבו מצטט השליח פטרוס את דברי דוד: ”נאום יהוה לאדוני [ישוע שהוקם לתחייה], שב לימיני”, כתוב בתרגומי מקרא רבים: ”נאום אדנָי לאדונִי” (מעשי השליחים ב׳:35). בנוסף, מציין דיוויד קליינס בחיבורו ”יהוה ואלוהי התיאולוגיה הנוצרית”: ”כיוון ששם יהוה אינו נמצא בתודעה הנוצרית ישנה נטייה להתמקד בדמותו של ישוע”. לכן רבים מבאי הכנסיות אינם מודעים לכך שאל האמת שאליו הפנה ישוע את תפילותיו הוא ישות בעלת שם — יהוה.
השטן עושה כל מאמץ לעוור את שכלם של האנשים בנוגע לאלוהים. אך למרות זאת, אתה יכול להכיר את יהוה ולרקום עימו יחסים קרובים.
תוכל להכיר את יהוה בשמו
השטן ללא ספק פתח במלחמה נגד שם אלוהים, ולשם כך הוא משתמש בעורמה בדתות כזב. אולם למעשה אין שום כוח בשמיים או בארץ היכול למנוע מיהוה, ריבון היקום, מלהודיע את שמו למי שחפצים לדעת את האמת אודותיו ולשמוע על מטרתו הנפלאה עבור משרתיו הנאמנים.
עדי־יהוה ישמחו לעזור לך ללמוד כיצד תוכל לקרוב אל אלוהים דרך לימוד המקרא. הם מחקים את דוגמתו של ישוע, שאמר לאלוהים: ”הודעתי להם את שמך” (יוחנן י״ז:26). בשעה שתהרהר בפסוקים המספרים על התפקידים הרבים שממלא יהוה לתועלת האנושות, תוכל להתוודע להיבטים נפלאים רבים באישיותו הנעלה של יהוה.
איוב הנאמן היה ”בסוד אלוה”, כלומר הוא נהנה מיחסים קרובים עם אלוהים. גם אתה יכול ליהנות מיחסים כאלה (איוב כ״ט:4). לימוד המקרא יעזור לך להכיר את יהוה בשמו. ידע זה יעניק לך את הביטחון שיהוה תמיד יפעל בהתאם למשמעות שמו — ”אהיה אשר אהיה” (שמות ג׳:14). ברור אפוא שהוא יגשים את כל הבטחותיו הנפלאות עבור האנושות.
[תיבה/תמונות בעמוד 6]
האם המשיחיים הקדומים השתמשו בשם אלוהים?
בימי השליחים במאה הראשונה לספירה, נוסדו קהילות משיחיות בארצות רבות. חברי הקהילות התאספו בקביעות כדי ללמוד את כתבי־הקודש. האם שם יהוה הופיע בכתבי־הקודש שעמדו לרשותם של אותם משיחיים?
מאחר שהשפה היוונית הפכה לשפה הבינלאומית, השתמשו קהילות רבות בתרגום השבעים ליוונית, תרגום של התנ״ך שהושלם במאה השנייה לפה״ס. יש חוקרים הטוענים שכבר מהתרגום הראשון, תמיד הוחלף שם אלוהים בתרגום השבעים עם התואר קיריוס, שמשמעו ”אדון” ביוונית. אבל העובדות אינן תומכות בכך.
הקטעים המופיעים כאן הם חלקים מתוך תרגום השבעים ליוונית המתוארכים למאה הראשונה לפה״ס. הם מראים בבירור שהשם המפורש, יהוה, מופיע בנוסח היווני באותיות עבריות עתיקות. פרופסור ג׳ורג׳ האוארד כתב: ”יש בידנו שלושה עותקים נפרדים מלפני הספירה של תרגום השבעים ביוונית ובאף מקרה השם המפורש לא תורגם למילה קיריוס, ולמעשה הוא לא תורגם כלל. כעת נוכל לומר כמעט בוודאות שלפני, במהלך ולאחר תקופת הברית החדשה, היה זה נוהג יהודי לכתוב את השם המפורש... בנוסח היווני של כתבי־הקודש” (ביבליקל ארכיאולוג׳י ריוויו).
האם שליחיו ותלמידיו של ישוע כתבו את שם אלוהים בכתביהם שנכתבו בהשראת רוח הקודש? פרופסור האוארד מציין: ”אין ספק שכותבי הברית החדשה רשמו את השם המפורש כאשר ציטטו מתוך תרגום השבעים, אשר שימש את [הקהילה המשיחית הקדומה] במאה הראשונה לספירה, בכל פעם ששם זה הופיע בצורתו העברית”.
מכאן שהמסקנה המתבקשת היא שהמשיחיים הקדומים יכלו לקרוא את שם אלוהים גם בתרגומיהם של התנ״ך וגם בעותקים שהיו בידיהם של כתבי־הקודש המשיחיים.
[תמונה בעמוד 7]
כנסיות השמיטו את שם אלוהים מספרי המקרא שלהן בשל מסורת יהודית או למען מטרות רווח
[תמונה בעמודים 4, 5]
קטע מישעיהו מתוך מגילות ים המלח שבו מסומן בעיגול השם המפורש
[שלמי תודה]
Jerusalem ,Photo © The Israel Museum ,Shrine of the Book
[תמונה בעמוד 6]
[שלמי תודה]
כל התמונות: Société Royale de Papyrologie du Caire
[תמונה בעמוד 6]
[שלמי תודה]
כל התמונות: Société Royale de Papyrologie du Caire
[תמונה בעמוד 8]
ישוע שימש דוגמה בהודיעו את שם אלוהים