הידעת?
האם הנמלה באמת מכינה את לחמה בקיץ ואוגרת את מאכלה בקציר?
▪ במשלי ו׳:6–8 כתוב: ”לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קצין, שוטר ומושל. תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה”.
למעשה מספר מינים של נמלים אוגרות מזון. סביר להניח שהנמלה שעליה דיבר שלמה — הנמלה הנפוצה ביותר בישראל — היא נמלת הקציר (Messor semirufus).
על־פי אחד המקורות, ”הפועלות של נמלת הקציר עוזבות את הקן כאשר מזג האוויר נאה כדי לתור אחר מזון... [ו]לאסוף זרעים במהלך החודשים החמים יותר של השנה”. הן יכולות לאסוף זרעים מצמחים או מהאדמה. הנמלים בונות קינים מתחת לאדמה קרוב לשדות, אסמים או משטחי דיש, שבהם ניתן למצוא תבואה.
בתוך הקן עצמו אוגרות הנמלים מזון בשורה של חדרים נמוכים המחוברים זה לזה ברשת של מסדרונות. קוטרם של חדרי אחסון אלה יכול להגיע ל־12 סנטימטר וגובהם לסנטימטר אחד. על־פי הערכות, מושבות של נמלת הקציר שבהן יש מלאי מספיק של מזון יכולות לשרוד ”למעלה מ־4 חודשים ללא מקור חיצוני של מזון או מים”.
מה היה תפקידו של ה”משקה למלך”?
▪ נחמיה היה ”משקה” לארתחשסתא מלך פרס (נחמיה א׳:11). מי שנשא בתפקיד זה בחצרות המלוכה של המזרח התיכון הקדום לא היה משרת פשוט, אלא פקיד רם דרג. מתוך ספרות קלאסית ומציורים עתיקים רבים של אנשים שמילאו את תפקיד המשקה למלך, נוכל להסיק מספר מסקנות בנוגע לתפקידו של נחמיה בחצר מלך פרס.
תפקידו של ”המשקה למלך” היה לטעום את היין שהוגש למלך כדי להגן עליו מפני הרעלה. מכאן שהוא זכה לאמונו המלא של המלך. ”התככים והמזימות שרווחו בחצר המלוכה האכימנית [פרסית] העידו על הצורך הרב באנשי חצר אמינים”, אומר ההיסטוריון אדווין מ. יאמאוצ׳י. ”המשקה למלך” היה ככל הנראה גם פקיד שהיה מקורב למלך והייתה לו השפעה רבה עליו. העובדה שעבד מדי יום בצמוד למלך אפשרה לו ככל הנראה להחליט מי יוכל לגשת אליו.
מעמד זה יכול להסביר מדוע נענה המלך לבקשתו של נחמיה לשוב לירושלים ולבנות מחדש את חומות העיר. המלך ודאי העריך מאוד את נחמיה. אחד ממילוני המקרא מציין: ”המלך רק שאל אותו ’מתי תשוב?’” (נחמיה ב׳:1–6).
[תרשים/תמונה בעמוד 9]
תבליט מתוך ארמון פרספוליס שבפרס
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
משקה למלך
יורש העצר אחשוורוש ה־1
דריווש הגדול
[שלמי תודה]
The Bridgeman Art Library International ©