נושא השער | כשאדם אהוב נפטר
המתים ישובו לחיות!
אתה אולי זוכר שגייל, שהוזכרה קודם לכן בסדרת המאמרים, חששה שאף פעם לא תצליח להתגבר על מות בעלה, רוב. אך היא מצפה בכיליון עיניים לראות אותו שוב בעולם החדש שהבטיח אלוהים. ”הפסוקים האהובים עליי”, היא אומרת, ”הם מספר ההתגלות כ״א:3, 4”. שם כתוב: ”אלוהים עצמו יהיה עמם. והוא ימחה כל דמעה מעיניהם, והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד. הדברים שהיו חלפו”.
גייל מוסיפה: ”הבטחה זו אומרת הכול. צר לי מאוד על אנשים שאיבדו מישהו אהוב ושלא מודעים לתקווה לראות שוב את יקירם”. גייל פועלת בהתאם לאמונתה, ולכן משתתפת בפעילות התנדבותית שבה היא מקדישה את מרב זמנה להוראת המקרא — היא מספרת לאחרים על הבטחתו של אלוהים שבעתיד ”המוות לא יהיה עוד”.
איוב היה בטוח שהוא יחיה שוב
’לא ייאמן!’ יכול להיות שתאמר. אך שים לב למקרה של איוב. הוא לקה במחלה קשה מאוד (איוב ב׳:7). אף שייחל למותו, הוא עדיין האמין שלאלוהים יש הכוח להשיבו לחיים עלי אדמות. הוא אמר בביטחון: ”מי ייתן בשאול [בקבר] תצפינני, ... תקרא ואנוכי אענך. למעשה ידיך תכסוף” (איוב י״ד:13, 15). איוב היה בטוח שאלוהים יתגעגע אליו וייכסף להשיבו לחיים.
בקרוב אלוהים יעשה זאת — למען איוב ורבים אחרים — כשכדור הארץ יהפוך לגן עדן (לוקס כ״ג:42, 43). ”תהיה תחייה”, מובטח במקרא בספר מעשי השליחים כ״ד:15. ”אל תתפלאו על כך”, אומר לנו ישוע, ”שכן קרבה השעה שכל שוכני הקברים ישמעו את קולו ויצאו” (יוחנן ה׳:28, 29). איוב יזכה לחזות בהתגשמות הבטחה זו. תהיה לו ההזדמנות ’לשוב לימי עלומיו’, ובשרו יישאר לנצח רענן, אף יותר משהיה בימי נעוריו (איוב ל״ג:24, 25). אותו הדבר יקרה לכל מי שיעריכו אמצעי רחום זה שסיפק אלוהים — הקמת המתים לתחייה עלי אדמות.
אם חווית אובדן של אדם היקר ללבך, המידע שדנו בו במאמרים אלה לא יעלים לגמרי את יגונך. אך הרהורים בהבטחות אלוהים המצויות במקרא יעניקו לך תקווה אמיתית וכוח להמשיך הלאה (תסלוניקים א׳. ד׳:13).
האם תרצה לקבל מידע נוסף שיעזור לך להתמודד עם היגון? או האם שאלת את עצמך שאלות נוספות בנושא, כמו ”מדוע אלוהים מניח לרוע ולסבל להתקיים?” אם כן, תוכל לבקר באתר שלנו jw.org/he ולראות כיצד המקרא מספק תשובות מנחמות ומעשיות.