זרעי המלכות הראשונים בפורטוגל

בעת שהכו גלי האוקיינוס האטלנטי בספינה במסעה דרך אירופה,‏ הרהר בשביעות רצון אחד הנוסעים,‏ ג׳ורג׳ יאנג,‏ בפרי המלכות שכבר הניב בברזיל.‏a אולם בהמשך המסע מיקד אח יאנג את מחשבותיו במשימתו החדשה – השטחים של ספרד ופורטוגל,‏ שעד אז כמעט ולא בישרו בהם.‏ מטרתו הייתה להפיץ 000,‏300 עלונים ולערוך את הסידורים הדרושים כדי שאח ג׳.‏ פ.‏ רתרפורד יוכל לשאת שם הרצאות מקראיות.‏

מצב העניינים היה סוער כאשר הגיע אח יאנג לליסבון באביב 1925.‏ המהפכה הרפובליקנית שהתרחשה ב־1910 שמה קץ למונרכיה והסירה את הכנסייה הקתולית מהמעמד המיוחד שיוחס לה.‏ האוכלוסייה אומנם זכתה לחופש רב יותר,‏ אך התסיסה האזרחית במדינה המשיכה.‏

בדיוק בעת שערך אח יאנג סידורים לנאומו של אח רתרפורד,‏ פרץ ניסיון הפיכה ובעקבותיו הנהיגה הממשלה משטר צבאי.‏ מזכיר החברה הבריטית להפצת כתבי־הקודש הזהיר את אח יאנג שאין ספק שייתקל בהתנגדות רבה.‏ למרות זאת,‏ ביקש אח יאנג אישור להשתמש באולם הספורט של התיכון ”‏קֶמוֹיִיש”‏,‏ והאישור אכן ניתן!‏

היום המיוחל להרצאתו של אח רתרפורד,‏ ה־13 במאי,‏ הגיע.‏ הציפייה הייתה בשיאה!‏ כרזות נתלו על בניינים ומודעות פורסמו בעיתונים,‏ כדי להודיע שתתקיים הרצאה פומבית בנושא ”‏כיצד לחיות עלי אדמות לנצח נצחים”‏.‏ המתנגדים הדתיים מיהרו לפרסם מאמר בכתב העת שלהם כדי להזהיר את הקוראים מפני ”‏נביאי השקר”‏ החדשים.‏ בכניסה לאולם הספורט חילקו המתנגדים אלפי ספרונים עם חומר שיצא נגד התורות שלימד אח רתרפורד.‏

למרות זאת,‏ כ־000,‏2 אנשים מילאו את האולם עד אפס מקום,‏ ומספר זהה לא הורשה להיכנס מפאת חוסר מקום.‏ כמה מאזינים סקרנים נתלו על סולמות החבלים שבצדי האולם;‏ אחרים ישבו על גבי ציוד ההתעמלות.‏

אולם לא הכול התנהל על מי מנוחות.‏ המתנגדים צעקו ושברו כיסאות.‏ אבל אח רתרפורד שמר על קור רוח ועלה על אחד השולחנות ברוגע כדי שיוכלו לשמוע אותו.‏ לאחר שסיים את נאומו – קצת לפני חצות – מעל ל־200,‏1 מעוניינים השאירו את שמותיהם וכתובותיהם כדי לקבל ספרות מקראית.‏ למחרת פרסם עיתון אחד (‏O Século)‏ מאמר על הרצאתו של אח רתרפורד.‏

בספטמבר 1925 החל כתב העת המצפה לצאת לאור בשפה הפורטוגזית בפורטוגל.‏ (‏עוד קודם לכן,‏ יצא לאור כתב עת זה בפורטוגזית בברזיל.‏)‏ בערך באותו הזמן וירג׳יליו פֶרגיסֵן,‏ תלמיד מקרא שהתגורר בברזיל,‏ החל לערוך תוכניות כדי לעבור לפורטוגל ולסייע בפעילות למען המלכות.‏ לפני כן,‏ הוא עבד עם אח יאנג במשרד הסניף הקטן של תלמידי המקרא בברזיל.‏ לא חלף זמן רב ווירג׳יליו הפליג עם אשתו,‏ ליזי,‏ כדי לחבור לאח יאנג בשנית.‏ אח פרגיסן הגיע בדיוק בזמן,‏ שכן בקרוב עתיד היה אח יאנג להמשיך למקומות אחרים,‏ כולל לברית המועצות,‏ כדי לבשר גם שם.‏

כאשר בעקבות הפיכה צבאית הוקם משטר דיקטטורי בפורטוגל,‏ גברה ההתנגדות.‏ אח פרגיסן עמד איתן ופעל כדי להגן על הקבוצה הקטנה של תלמידי המקרא ולתמוך בפעילותם.‏ הוא ביקש רשות להשתמש בביתו כמקום התכנסות קבוע לאסיפות.‏ באוקטובר 1927 ניתן האישור.‏

במהלך השנה הראשונה שבה הונהג המשטר הדיקטטורי,‏ כ־450 אנשים בפורטוגל עשו מינוי לכתב העת המצפה.‏ בנוסף,‏ הופץ דבר האמת באמצעות עלונים וספרונים ברחבי האימפריה הפורטוגזית – עד לאנגולה,‏ גואה,‏ האיים האזוריים,‏ כף ורדה,‏ מדירה,‏ מוזמביק ומזרח טימור.‏

בשנות ה־20 המאוחרות הגיע גנן פורטוגזי פשוט,‏ מנואל דה סילבה ז׳ורדיו,‏ לליסבון.‏ בעת שהתגורר בברזיל,‏ שמע נאום פומבי מפי אח יאנג.‏ הוא מייד זיהה את צליל האמת ורצה לעזור לאח פרגיסן בהרחבת פעילות ההטפה.‏ כדי לעשות כן,‏ החל מנואל לשרת כקולפורטר,‏ כשם שנקראו החלוצים בימים הללו.‏ כעת,‏ משהייתה ההדפסה וההפצה של הספרות המקראית מאורגנת היטב,‏ שגשגה הקהילה החדשה בליסבון!‏

בשנת 1934,‏ היה על אח ואחות פרגיסן לשוב לברזיל.‏ אולם זרעי המלכות כבר נזרעו.‏ למרות התהפוכות שעברו על אירופה במהלך מלחמת האזרחים בספרד ומלחמת העולם השנייה,‏ הצליחה קבוצת האחים הנאמנה בפורטוגל לשרוד מבחינה רוחנית.‏ במשך זמן מה ניתן היה לדמות את חבריה לגחלים לוחשות,‏ אך ב־1947,‏ כאשר הגיע השליח הראשון שלמד בגלעד,‏ ג׳ון קוק,‏ ניצתה האש בשנית.‏ אחר כך הגידול שחל במספר מבשרי המלכות היה בלתי ניתן לעצירה.‏ הגידול המשיך אפילו כאשר הוציאה הממשלה את פעילותם של עדי־יהוה אל מחוץ לחוק ב־1962.‏ בדצמבר 1974,‏ כאשר זכו עדי־יהוה להכרה חוקית,‏ היו במדינה למעלה מ־000,‏13 מבשרים.‏

כיום למעלה מ־000,‏50 מבשרי מלכות מכריזים את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים בפורטוגל ובכמה איים דוברי פורטוגזית,‏ ביניהם האיים האזוריים ומדירה.‏ בין אותם מבשרים נמנים צאצאיהם של מי שנכחו בהרצאתו ההיסטורית של אח רתרפורד ב־1925.‏

אנו אסירי תודה ליהוה ולאחים ולאחיות נאמנים אלו ששירתו באומץ והיו חוד החנית במלאכה כ’‏משרתיו של המשיח ישוע למען הגויים’‏ (‏רומ׳ ט״ו:‏15,‏ 16‏)‏ (‏מתוך אוצר הארכיון בפורטוגל‏)‏.‏