האם בני האדם יכולים לשים קץ למלחמות?
אנשים יוצאים להילחם בגלל סיבות שונות. חלקם מנסים להביא לשינוי פוליטי, כלכלי או חברתי. אחרים רוצים להשיג שליטה על שטח כלשהו או על משאבי טבע. בנוסף, הרבה מלחמות ועימותים הם תוצאה של יריבות אתנית או דתית מתמשכת, שרק מוסיפה שמן למדורה. מה בני האדם מנסים לעשות במטרה להפסיק את הלחימה ולהשכין שלום? האם המאמצים האלה אכן יכולים להצליח?
Drazen_/E+ via Getty Images
פיתוח כלכלי
המטרה: לשפר את איכות החיים כדי לצמצם, או לבטל, פערים כלכליים, אשר לא אחת עומדים בבסיסן של מלחמות רבות.
המגבלות: הממשלות צריכות לשנות את סדרי העדיפויות הכלכליים שלהן. לפי הערכות, בשנת 2022 הושקעו כ־1.34 מיליארד דולר בהעלאת רמת החיים באזורים שונים בעולם, כדי ליצור או לשמר תנאי שלום. אולם סכום אדיר זה הוא רק 4.0 אחוז בלבד מתוך הסכום הכולל שהוציאו מדינות העולם על צורכי צבא וביטחון באותה שנה.
”אנחנו מוציאים הרבה יותר כסף ומשאבים על ניהול סכסוכים ומלחמות מאשר על ניסיון למנוע אותם ולבנות שלום” (אנטוניו גוטרש, מזכ״ל האו״ם).
מה אומר המקרא: ממשלות העולם וארגונים שונים אולי יכולים לעזור לעניים, אבל הם לעולם לא יוכלו למגר את העוני לחלוטין (דברים ט״ו:11; מתי כ״ו:11).
דיפלומטיה
המטרה: למנוע או לפתור מחלוקות באמצעות דיאלוג ומשא ומתן שיפעלו לטובת שני הצדדים.
המגבלות: לא תמיד כל הצדדים מעוניינים לשבת בשולחן המשא ומתן, להתפשר או להגיע להסכמות. וכפי שמוכיחה ההיסטוריה, לא פעם הסכמי שלום מופרים בקלות.
”הדיפלומטיה לא תמיד עובדת. הסכם סיום מלחמה עשוי להיות כה פגום שהוא רק יכין את הקרקע לעימות הבא” (ריימונד פ. סמית׳, מדינאי אמריקאי).
מה אומר המקרא: בני האדם אמורים ’לרדוף שלום’ (תהלים ל״ד:14). אבל רבים כיום ”חסרי נאמנות... חסרי נכונות להתרצות... [ו]בוגדים” (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–4). תכונות אלה מונעות אפילו ממנהיגים בעלי כוונות טובות להצליח ליישב מחלוקות.
פירוק נשק
המטרה: לצמצם או לבטל נשק, בייחוד גרעיני, כימי וביולוגי.
המגבלות: מדינות רבות לא רוצות לפרוק את נשקן מחשש לאיבוד כוח ויכולת הגנה עצמית. סילוק הנשק כשלעצמו אינו מסלק מהשטח את הסיבות שבגללן אנשים נלחמים.
”רוב המדינות שהתחייבו להתפרק מנשקן לאחר סיום המלחמה הקרה לא עמדו בהבטחותיהן, אשר כללו גם נקיטת צעדים מעשיים שנועדו למזער סכנות, להפיג מתחים בינלאומיים ובסופו של דבר גם לקרב אותנו אל עולם בטוח ומוגן יותר” (Securing Our Common Future: An Agenda for Disarmament).
מה אומר המקרא: בני האדם צריכים לנטוש את נשקיהם ו’לכתת את חרבותיהם לאיתים’ (ישעיהו ב׳:4). אבל זה לא מספיק, כי האלימות מתחילה בליבו של האדם (מתי ט״ו:19).
ביטחון קיבוצי
המטרה: להבטיח שמירת שלום באמצעות ברית בין מדינות המתחייבות לפעול במשותף כדי להגן זו על זו. לפי רעיון זה, כל מעשה תוקפנות מצד גורם כלשהו יימנע מראש, מפני שהוא מסתכן בתגובה צבאית קיבוצית של מדינות רבות.
המגבלות: איום התגובה הקולקטיבית אינו מבטיח שלום. מדינות לא תמיד עומדות בהבטחותיהן, ולא תמיד מסכימות ביניהן על האופן ועל העיתוי לפיהם יש לפעול נגד התוקף.
”אף שביטחון קיבוצי... מילא חלק מרכזי בברית חבר הלאומים ונכלל באמנת האומות המאוחדות, הוא נכשל לגמרי בשני המקרים” (אנציקלופדיה בריטניקה).
מה אומר המקרא: קבוצת אנשים בדרך כלל מעניקה ביטחון לחבריה (קהלת ד׳:12). אך לא ניתן לתלות את התקווה לשלום וביטחון מתמשכים במוסדות אנושיים. במקרא כתוב: ”אל תבטחו בנכבדים או בבן אדם, שאינו יכול להביא תשועה. יוצאת רוחו, הוא שב לאדמה; ביום ההוא אובדות מחשבותיו” (תהלים קמ״ו:3, 4).
למרות המאמצים המשותפים הרבים להשגת שלום אמיתי ויציב, עולמנו ממשיך להיות מוכה מלחמות.