יחזקאל

טו וּדְבַר יְהֹוָה שׁוּב הָיָה אֵלַי בְּאָמְרוֹ:‏ 2 ‏”‏בֶּן אָדָם,‏ בְּמָה שׁוֹנֶה עֵץ הַגֶּפֶן מִכָּל עֵץ אוֹ עָנָף מֵעֲצֵי הַיַּעַר?‏ 3 הַאִם אֶפְשָׁר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמוֹט מִמֶּנּוּ כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה?‏ הַאִם עוֹשִׂים מִמֶּנּוּ יָתֵד לִתְלוֹת עָלֶיהָ כֵּלִים?‏ 4 הִנֵּה לָאֵשׁ הוּא מֻשְׁלָךְ כְּחֹמֶר בְּעֵרָה,‏ וְהָאֵשׁ אוֹכֶלֶת אֶת שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחוֹרֶכֶת אֶת הָאֶמְצַע.‏ הַאִם רָאוּי הוּא כָּעֵת לְכָל מְלָאכָה?‏ 5 עוֹד בִּהְיוֹתוֹ שָׁלֵם לֹא נִתָּן הָיָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לִמְאוּמָה.‏ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לֹא יִהְיֶה הוּא רָאוּי לִמְלָאכָה לְאַחַר שֶׁאָכְלָה וְחָרְכָה אוֹתוֹ הָאֵשׁ!‏”‏

6 ‏”‏לָכֵן כָּךְ אוֹמֵר אֲדֹנָי יְהֹוָה:‏ ’‏כְּמוֹ עֵץ הַגֶּפֶן בֵּין עֲצֵי הַיַּעַר,‏ אֲשֶׁר נָתַתִּי אוֹתוֹ כְּחֹמֶר בְּעֵרָה לָאֵשׁ,‏ כָּךְ אֶנְהַג בְּיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַיִם.‏ 7 שַׂמְתִּי אֶת פָּנַי נֶגְדָּם.‏ הֵם נִמְלְטוּ מִן הָאֵשׁ,‏ אַךְ אֵשׁ תֹּאכְלֵם.‏ וְתֵדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר אָשִׂים פָּנַי נֶגְדָּם’‏”‏.‏

8 ‏”‏’‏וְאֶהֱפֹךְ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמָמָה כִּי הֵם בָּגְדוּ בִּי’‏,‏ מַכְרִיז אֲדֹנָי יְהֹוָה”‏.‏