בראשית
ג וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם* מִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהִים. וְהוּא אָמַר אֶל הָאִשָּׁה: ”הַאִם אֱלֹהִים בֶּאֱמֶת אָמַר לָכֶם לֹא לֶאֱכֹל מִכָּל עֲצֵי הַגַּן?” 2 הֵשִׁיבָה הָאִשָּׁה לַנָּחָשׁ: ”מִפְּרִי עֲצֵי הַגַּן מֻתָּר לָנוּ לֶאֱכֹל. 3 אַךְ מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּאֶמְצַע הַגַּן אָמַר אֱלֹהִים: ’לֹא תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְּעוּ בּוֹ, פֶּן תָּמוּתוּ’”. 4 אָמַר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה: ”לֹא מוֹת תָּמוּתוּ.* 5 כִּי יוֹדֵעַ אֱלֹהִים שֶׁבַּיּוֹם שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ יִפָּקְחוּ עֵינֵיכֶם וְתִהְיוּ כֶּאֱלֹהִים, יוֹדְעֵי טוֹב וָרָע”.
6 בְּעִקְבוֹת זֹאת רָאֲתָה הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנָעִים לְהִתְבּוֹנֵן בָּעֵץ.* לָכֵן הִיא לָקְחָה מִפִּרְיוֹ וְאָכְלָה מִמֶּנּוּ. לְאַחַר מִכֵּן נָתְנָה גַּם לְבַעֲלָהּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִמָּהּ, וְהוּא אָכַל מִמֶּנּוּ. 7 אָז נִפְקְחוּ עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וְהֵם הֵבִינוּ שֶׁהֵם עֵירֻמִּים. לָכֵן הֵם תָּפְרוּ עֲלֵי תְּאֵנָה וְעָשׂוּ לָהֶם חֲגוֹרוֹת.*
8 מְאֻחָר יוֹתֵר שָׁמְעוּ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהִים בְּעוֹדוֹ מִתְהַלֵּךְ בַּגַּן בְּחֵלֶק הַיּוֹם אֲשֶׁר בּוֹ נוֹשֶׁבֶת הָרוּחַ, וְהָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ הִתְחַבְּאוּ מִפְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהִים בֵּין עֲצֵי הַגַּן. 9 וִיהֹוָה אֱלֹהִים קָרָא שׁוּב וָשׁוּב אֶל הָאָדָם וְאָמַר לוֹ: ”הֵיכָן אַתָּה?” 10 לְבַסּוֹף הוּא הֵשִׁיב: ”שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלְךָ בַּגַּן, אַךְ פָּחַדְתִּי כִּי הָיִיתִי עֵירֹם, וְלָכֵן הִתְחַבֵּאתִי”. 11 אָמַר לוֹ: ”מִי אָמַר לְךָ שֶׁאַתָּה עֵירֹם? הַאִם אָכַלְתָּ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ לֹא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ?” 12 אָמַר הָאָדָם: ”הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי, הִיא נָתְנָה לִי מִפְּרִי הָעֵץ, וְלָכֵן אָכַלְתִּי”. 13 אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה: ”מָה זֹאת עָשִׂית?” וְהָאִשָּׁה הֵשִׁיבָה: ”הַנָּחָשׁ הִטְעָה אוֹתִי, וְלָכֵן אָכַלְתִּי”.
14 אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ: ”מִכֵּיוָן שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת, אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמוֹת וּמִכָּל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה. עַל גְּחוֹנְךָ תֵּלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. 15 וְאֵיבָה* אָשִׂים בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ. הוּא יִמְחַץ* אֶת רֹאשְׁךָ, וְאַתָּה תִּפְצַע* אוֹתוֹ בֶּעָקֵב”.
16 אֶל הָאִשָּׁה אָמַר: ”אַרְבֶּה מְאוֹד אֶת כְּאֵב הֶרְיוֹנֵךְ; בִּכְאֵב תֵּלְדִי בָּנִים, וְאֶל בַּעֲלֵךְ תִּהְיֶה תְּשׁוּקָתֵךְ,* וְהוּא יִמְשֹׁל בָּךְ”.
17 וּלְאָדָם* אָמַר: ”מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁמַעְתָּ בְּקוֹל אִשְׁתְּךָ וְאָכַלְתָּ מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִי עָלֶיךָ, ’לֹא תֹּאכַל מִמֶּנּוּ’, אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בִּגְלָלְךָ. בִּכְאֵב תֹּאכַל אֶת יְבוּלָהּ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ. 18 קוֹץ וְדַרְדַּר הִיא תַּצְמִיחַ לְךָ, וְאַתָּה תֹּאכַל אֶת צִמְחִיַּת הַשָּׂדֶה. 19 בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם* עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה, כִּי מִמֶּנָּה נִלְקַחְתָּ. כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב”.
20 לְאַחַר מִכֵּן קָרָא אָדָם לְאִשְׁתּוֹ חַוָּה,* כִּי הִיא נוֹעֲדָה לִהְיוֹת אֵם כָּל חַי. 21 וִיהֹוָה אֱלֹהִים עָשָׂה לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כֻּתּוֹנוֹת עוֹר לְהַלְבִּישָׁם. 22 אָז אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהִים: ”הֵן הָאָדָם נִהְיָה כְּאֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיָדְעוֹ טוֹב וָרָע. וְעַתָּה לְמַעַן לֹא יִשְׁלַח יָדוֹ וְיִקַּח פְּרִי גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְיֹאכַל וְיִחְיֶה לְעוֹלָם, — ” 23 וִיהֹוָה אֱלֹהִים סִלֵּק אוֹתוֹ מִגַּן עֵדֶן לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִלְקַח מִמֶּנָּה. 24 וְהוּא גֵּרֵשׁ אֶת הָאָדָם, וְהִצִּיב בְּמִזְרַח גַּן עֵדֶן אֶת הַכְּרוּבִים וְאֶת הַלַּהַב הַלּוֹהֵט שֶׁל הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת* כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל עֵץ הַחַיִּים.