זוג נאמן
הכר נא את התאו הקטן מדרום־אפריקה, השייך למשפחת האנטילופה.
”אחד הצדדים המלבבים בהתנהגותו של התאו הקטן,” מציין פיטר נורטון בכתב־העת African Wildlife (חיות־הבר האפריקניות), ”הוא קיומו של קשר חזק וממושך בין בני־הזוג, הנמשך לאורך מספר שנים, אולי עד שאחד מהם מת. הם נשארים צמודים זה לזה כמעט כל הזמן. הנתונים שבידַי מראים, שהם מבלים 97 אחוזים מזמנם בטווח 15 מטר זה מזה ו־77 אחוזים מזמנם בטווח חמישה מטרים. כשהם נחים, או מבוהלים, הם כמעט תמיד בטווח נגיעה זה מזה.”
בני־הזוג מחליפים תפקידים לפי התור, כשאחד מהם מלחך עשב והאחר עומד על המשמר, כשהוא ניצב על סלע בדומה לזקיף. אזי הם מחליפים עמדות. נורטון מציין: ”הזכר מבלה הרבה יותר זמן בשמירה מפני טורפים, מאשר הנקבה, הזקוקה ליותר מזון כדי להזין את העוּבר שברחמה, או להָניק את גוּרה.”
בהשוואה לצביים אחרים במשפחת האנטילופה, פרסותיו של התאו הקטן מיוחדות ומאפשרות לו לטפס על סלעים תלולים וחלקים. ממורדותיו הבטוחים של הר סלעי, הוא מזהיר מפני טורפים בשריקה דמוית־חצוצרה. אות־האזעקה הוא תדירות דו־קולי, כששריקת הנקבה נשמעת שבריר שנייה אחרי שריקת הזכר. הם שומרים ללא ספק זה על זה. אכן, זוג מסור ונאמן.