הן מגינות על הצאן מקויוטים
הקויוטים (זאבי ערבות) מהווים סכנה עיקרית לפרנסתם של החוואים המגדלים צאן במערב ארצות־הברית. לוכדים מטעם הממשל הפדראלי חיסלו יותר מ־000,82 קויוטים בשנת 1996 לבדה, ומשנת 1990 חוסלו יותר מ־000,600 קויוטים. אך כמה ממגדלי הצאן גילו דרך אחרת להגן על עדרי הכבשים שלהם. הם ייבאו את הלָמָה מאמריקה הדרומית.
הלמה שייכת למשפחת הגמליים. למעשה, דווח כי בתחילת השנה המליטה למה, שזוּוגה עם גמל, בן־כלאיים הדומה לאביו. משקל הלמה עשוי להגיע לכ־100 קילוגרם והגובה הממוצע של כתפיה 120 סנטימטר. שערותיה של הלמה ארוכות ובדרך כלל לבנות, אם כי יש למות ששערן חום או שחור. אך חשובה יותר למגדלי הצאן היא העובדה שהלמה דואגת לצאן ומבריחה את הקויוטים.
”הלמה בועטת בהם ומניעה את ראשה בתנופה”, מספרת מגדלת הצאן בקי וויד. ”הקויוטים לא פגעו אפילו בכבשה אחת במשך ארבע שנים”. בהכירה בעובדה שהלמה אינה הפתרון המושלם, מעירה וויד: ”דוב תקף את הצאן ואיבדנו ארבעה כבשים”.
קבוצה של שוחרי איכות הסביבה מבין מגדלי הכבשים הקימו אגודה שיתופית של מגדלים לייצור צמר. זהו קוֹנסוֹרציוּם שמקדם את מכירות הצמר שלו כ”ידידותי לחיות הטרף”. כלומר, מקור הצמר ממגדלי צאן שלא משתמשים באמצעים קטלניים נגד חיות הטרף. נוסף על הלמה, נעזרים המגדלים בכלבי שמירה ובחמורים כדי להגן על הצאן.
האגודה השיתופית של מגדלים לייצור צמר חתמה על חוזה עם סורגות העובדות בביתן כדי לייצר בגדי צמר. מחירו של צמר זה יקר יותר. הסוודרים, הכובעים, השמיכות ופריטים נוספים העשויים מהצמר גם הם יקרים יותר. האם אנשים מוכנים לשלם יותר עבור מוצרים אלה? ”הם משלמים כאשר אני מספרת להם מאיזה סוג של חווה הגיע הצמר”, אומרת בעלת חנות בצֶ’טֶם, ניו־יורק. ”אנשים אוהבים את הסוודרים משום שיש סיפור מאחוריהם”.